דף הבית
מאמרים
פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע

פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע

מה זה פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע?

 

חוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע בסך של עד 50,000 ₪. ככל והוכח בפני בית המשפט שהפרסום פורסם בכוונה לפגוע בנפגע, הוא יהא רשאי לחייב את הפוגע לשלם לנפגע כפל פיצוי כלומר עד 100,000 ₪.

 

סעיף 7א(ב) לחוק לשון הרע קובע כך: "במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק."

 

וסעיף 7א(ג) לחוק לשון הרע קובע כך: "במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק"

 

לעתים יהא לתובע קושי להוכיח את הנזק המדויק נגרם לו כתוצאה מהפרסום. למשל, אם מדובר בפרסום שפגע בשמו הטוב ובייש אותו בפני משפחתו וקרוביו, אך לא גרם לו לנזק כספי בפועל.

 

לשם כך קיים במסגרת חוק לשון הרע פיצוי ללא הוכחת נזק, המשחרר אדם הנפגע מפרסום לשון הרע מהצורך להוכיח כי נגרם לו נזק ממוני כתוצאה מהפרסום הפוגעני. קרי, התובעים אינם בהכרח נדרשים לצורך קבלת פיצויים בתביעות לשון הרע – להציג בפני בית המשפט ראיות ישירות לנזק שנגרם לו. יחד עם זאת, כמובן שאם הנפגע יוכיח בפני בית המשפט את הנזק שנגרם לו, כמובן שזה עשוי להיות לטובתו.

 

שיקולי בית המשפט בפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע

 

תכליתו של פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע מסביר עורך דין לשון הרע אהוד פאי, הוא לאפשר למי שנפגע מפרסום לשון הרע לקבל על כך פיצוי, גם במקרים בהם לנפגע אין לו יכולת להוכיח במדויק את הנזק שנגרם לו כתוצאה מהפרסום, וכן תכלית נוספת הנה תכלית של הרתעה וחינוך כלפי הפוגע והמפרסם לשון הרע.

 

במסגרת פסיקת פיצוי ללא הוכח נזק בגין נזק הרע, בתי המשפט עשויים להתחשב בהיקף הפגיעה שגרם הפרסום לנפגע, כמו גם במידת ההשפלה שנגרמה לו מהפרסום. יחד עם זאת, אין כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו הספציפיות וכמובן שעל פי שיקול דעתו של השופט הדן בתיק.

 

בנושא זה קבע כב' השופט אהרן ברק ברע"א 4740/00 אמר נ' יוסף כך:

 

"בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע יתחשב בית המשפט, בין היתר, בהיקף הפגיעה, במעמדו של הנזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב והסבל שהיו מנת חלקו, והתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד. הבחינה היא אינדיבידואלית…

 

אין לקבוע "תעריפים". בכל מקרה יש להתחשב בטיב הפרסום, בהקיפו, באמינותו, במידת פגיעתו, ובהתנהגות הצדדים. אכן, התנהגותו של הניזוק לפני פרסום ולאחריו עשוי להוות אמצעי בעזרתו ניתן לעמוד על נזקו. בדומה, התנהגותו של המזיק אף היא עשויה להשפיע על שיעור הנזק והערכתו".

 

פרסום זדוני

 

במסגרת 7א(ג) לחוק לשון הרע נקבע כאמור, כי מקום בו הוכח בפני בית המשפט במסגרת תביעת לשון הרע כי עסקינן בלשון הרע שפורסם בכוונה לפגוע, יהא בית המשפט רשאי לחייב את הפוגע בכפל פיצוי ללא הוכחת נזק.

 

הביטוי "בכוונה לפגוע" נקבע על-ידי בית המשפט העליון (במסגרת רע"א 5022/13 הרב אמנון יצחק נ' דנון תקשורת בע"מ), שם נקבע כך: "אין די בקיומה של צפיות שהפרסום יפגע בנפגע, אלא נדרש קיומו של יסוד נוסף, של התנהגות זדונית, של כוונה "של ממש" לפגוע בו, תוך התבססות על ההלכות שנקבעו לגבי יסוד הכוונה לפגוע בעבירת לשון הרע".

מעוניינים לקבל מידע נוסף?