משפט מנהלי
משרדנו עוסק בהליכים משפטיים במסגרת משפט מנהלי, לרבות עתירות מנהליות, הליכים מכוח התכנון והבניה, הליכים מכוח חוק רישוי עסקים ועוד.
מה זה משפט מנהלי?
משפט מנהלי המכונה גם משפטי ציבורי או משפט מוניציפלי מסדיר את המסגרת הנורמטיבית החלה על רשויות מנהליות ופעולותיהן (משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, חברות עירוניות, חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים), ומגדיר את סמכויותיהן של הרשויות, ואת הכללים שבין הרשות המנהלית לבין האזרח, לרבות את זכות האזרח לתקוף החלטה מנהלית שלשיטתו נפלה בה פגם.
" המשפט המינהלי הוא המשפט החל על רשויות השלטון, על כל דרגיהן – החל בממשלה וכלה באחרון הפקידים. סיפור התפתחותו הוא סיפורה של המדינה המודרנית, המאופיינת במנגנונים שלטוניים ענפים ומורכבים ונוטלת על עצמה תפקידים רבים. על כן, למרות שהדיון בכלליו של המשפט המינהלי מתמקד, מבחינה פורמלית, ברשויות, לאמיתו של דבר, העיסוק בוניזון משאלות רחבות יותר שעניינן היקף התפקידים הראוי של השלטון ומידת מעורבותו בחיי הפרט והחברה" [דפנה ברק-ארז, משפט מינהלי (כרך א, 2010)]
אילו תחומים קיימים במסגרת משפט מנהלי?
התחומים המשפטיים המשויכים לרוב במסגרת משפט מנהלי הן: עתירה מנהלית, קנסות מנהליים, חוק רישוי עסקים מכוחו ניתן להוציא רישיון עסק, הליכים בפני בית משפט משפט לעניינים מקומיים, גבייה מנהלית, חוק התכנון והבניה, ארנונה, דוח חניה, החלטות של מרשם האוכלוסין ועוד.
הליכים משפטיים במסגרת משפט מנהלי
הליכים משפטיים במסגרת משפט מנהלי לא נועדו לקבל סעד כספי מבית המשפט להבדיל מתביעה אזרחית רגילה (למעט תובענה מנהלית או תובענה ייצוגית). הסעד העיקרי שמבוקש לרוב במסגרת עתירה מנהלית הוא סעד הצהרתי, בו מבוקש להורות על ביטול החלטה שניתנה על-ידי רשות מנהלית או להורות לרשות המנהלית להפעיל את סמכותה.
החלטות הניתנות על-ידי רשויות מנהליות כפופות לביקורת שיפוטית של בית משפט לעניינים מנהליים או של בג"צ. התוספת הראשונה במסגרת חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים מונה את התחומים בהן ניתן להגיש עתירה מנהלית אל בית משפט לעניינים מנהלים. עתירות העוסקות בתחומים שאינם מצוינים ברשימה שבתוספת הראשונה מוגשות לבג"צ שלו קיימת סמכות שיריות לדון בעתירות מנהליות.
בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת של הרשות
יש לציין כי הליך מנהלי אינו הליך אזרחי רגיל ומדובר לרוב בהליכים מורכבים. שכן, בתי המשפט אינם נוהגים להתערב בשיקול דעת של רשות מנהלית, וככל והסמכות המוענקת לרשות רחבה יותר, כך תצטמצם הביקורת השיפוטית על הפעלתה. לכן חלק לא מבוטל מהעתירות נדחות על הסף, מאחר ועל העותר הנטל להוכיח בפני בית המשפט כי נפל פגם בהליך משפטי המצדיק את התערבות בית המשפט.
כלומר, העותר נדרש להוכיח בפני בית המשפט כי ההחלטה שאותה הוא מעוניין לתקוף ניתנה על-ידי הרשות בחוסר סבירות קיצונית או שנפל בה פגם חריג היורד לשורשו של עניין או תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי או שהתקבלה על רקע שיקולים זרים. מדובר בנטל לא פשוט כלל, במיוחד לאור העובדה כי קיימת לטובת הרשות חזקת התקינות המנהלית. בנוסף קיימים חסמים נוספים במשפט מנהלי כגון: שיהוי ומעשה עשוי, שאינם באים לידי ביטוי לרוב בתביעה אזרחית רגילה.
חזקת התקינות המנהלית במסגרת משפט מנהלי
רשות מנהלית נהנית מחזקת התקינות המנהלית, שיוצאת מנקודת הנחה כי מעשים והחלטות של רשויות מנהליות נעשו והתקבלו כדין, ועל העותר רובץ הנטל להוכיח באמצעות ראיות כי נפל פגם בהחלטה המנהלית על מנת להפריך חזקה זו.
במידה והעותר הביא בפני בית המשפט ראשית ראייה על מנת לערער את חזקת התקינות המנהלית, מועבר נטל ההוכחה אל הרשות המנהלית שנדרשת להוכיח כי היא פעלה בסמכות ומטעמים סבירים ושלא נפל פגם בהתנהלותה.
כך למשל נקבע בעניין זה על-ידי כב' השופט שינמן בעת"מ 27122-04-11 קומפאונדס בע"מ נ' ועד מקומי תנובות: "חזקת התקינות המנהלית קובעת שבאופן רגיל ניתן להניח לטובתה של הרשות כי נהגה כדין. חזקה זו היא חזקה פרגמטית. ככלל, רשויות אינן יכולות ואינן צריכות, כעניין שבשגרה, להתמודד עם טענות שיחייבו אותן להוכיח כל פעם, ומהתחלה, כי החלטות שהתקבלו בהן ומשמשות בבסיס לפעולותיהן אכן התקבל כדין…
במקביל, זוהי חזקה הניתנת לסתירה, על מנת שלא להעמיד את האזרח בפני חומה בירוקרטית בצורה ולא ניתנת להבקעה. על האזרח המבקש לסתור את החזקה "לסדוק" בהנחת התקינות, על ידי כך שיצביע על בעייתיות לכאורה בפעולתה של הרשות… "ראשית הראייה" שעל האזרח להביא כדי לסתור את חזקת התקינות צריכה להיות בהלימה לעניין העומד על הפרק. "
