דף הבית
מאמרים
התנגדות לצוואה בשל מצב רפואי של המצווה

התנגדות לצוואה בשל מצב רפואי של המצווה

התנגדות לצוואה בשל מצב רפואי של המצווה

 

מתי עשוי בית המשפט לקבל התנגדות לצוואה בשל מצב רפואי של המצווה?

 

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, דחה התנגדות לצוואה שהוגשה על-ידי אחייני מנוח שנפטר בשנת 2008, שהספיק לערוך במהלך חייו 4 צוואות שונות, וקיבל בקשה לקיום הצוואה שהוגשה על-ידי חברו ושכנו של המנוח שנכללו כנהנים במסגרת צוואתו האחרונה (הרביעית) שערך המנוח כחודש ימים לפני מותו, כאשר היה מאושפז בבית החולים וסבל ממחלת שיתוק אברים אשר פגעה במערכת העצבים הנקראת "תסמונת גיליאן ברה".

 

לקריאת מאמר על התנגדות לצוואה לחצו כאן

 

מפסק הדין עולה כי לאחר פטירתו של המנוח, שהיה אדם ערירי, ללא ילדים, הגישו חלק מנהני צוואתו – חברו ושכנו בקשה לקיום צוואה, ולאחר מכן הוגשה התנגדות לצוואה על-ידי אחייני המנוח, שהיו הנהנים היחידים בשלושת הצוואות שקדמו לצוואתו האחרונה של המנוח ובה נטען בין היתר, כי צוואתו האחרונה של המנוח לא שיקפה את רצונו המודע בה הבטיח להוריש לשכנו ולחברו את עיזבונו עקב מצבו הרפואי והנפשי בו היה, ולכן הם הגישו התנגדות לצוואה וביקשו לבטל את הצוואה האחרונה שנערכה על-ידי המנוח בטרם פטירתו.

 

בדיון שהתקיים במסגרת התנגדות לצוואה בשל מצב רפואי של המצווה, טענו המבקשים (החבר והשכן של המנוח), כי המנוח היה אדם דעתן ונפגע במהלך תקופתו האחרונה לחייו, בעת שהיה מאושפז בבית החולים עקב מצבו הרפואי, כי ננטש על-ידי אחייניו (המתנגדים), שלא התענינו בשלומו, וזאת בניגוד אליהם אשר טיפלו ודאגו לו והיו בקרבתו, ולכן, החליט המנוח לשנות את צוואתו מרצונו החופשי ובמודעות מלאה, ולכן טענו המבקשים, כי צוואתו האחרונה של המנוח הנה תקפה ומשקפת את רצונו, ויש לקיימה כלשונה.

 

מה בוחן בית המשפט במסגרת התנגדות לצוואה בשל מצב רפואי של המצווה?

 

במסגרת פסק הדין ציין בית המשפט, כי יש לבחון האם בעת שערך המצווה את צוואתו האחרונה, הגבלותיו הרפואיות ו/או הנפשיות הגבילו את חוסר הבחנתו, והאם פירש נכונה את המציאות סביבו. עוד ציין בית המשפט, כי על הטוען על אי כשרותו של המצווה מוטל הנטל להוכיח שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה עד כדי פגיעה בשיקול דעתו, באמצעות עדות רפואית המוכיחה זאת, וכי נטל ההוכחה על מנת להוכיח בדיעבד כי אדם שכבר נפטר, לא היה כשיר לעשות את צוואתו, הנו כבד ביותר.

 

המבחנים העיקריים לבחינת כשירותו של המצווה

 

במסגרת פסק הדין, הפנה בית המשפט לפסק דין מרכזי בנושא של התנגדות לצוואה בשל מצב רפואי של המצווה, שניתן על-ידי כב' השופט בדימוס מ.חשין בעניין קרן ליב"י ואח' נ' פיליציה בינשטוק, בו נקבע, כי מצבו הרפואי של מצווה במסגרת צוואה ייבחן, בין היתר, בהתאם לכושרו לשפוט כראוי את המציאות הסובבות אותו, ויכולתו לגבש כוונה ורצון, וכי הגבלת כשרותו תבוא במקום בו יוכח כי כושר שיפוטו נפגם עד כדי כך שהחברה רואה צורך להגן עליו בפניו עצמו, מפני מעשיו ומפני מחדליו שמקורם בשיפוט מציאות לקוי של המצווה.

 

בנוסף ציין בית המשפט, 3 מבחנים עיקריים על מנת לבחון במסגרת התנגדות לצוואה בשל מצב רפואי של המצווה – באם המנוח היה בעל כושר להבחין בטיבה של הצוואה בעת עריכתה, ושהנם: (1) מודעות המצווה לעובדה שהוא ערך את הצוואה; (2) ידיעתו בדבר היקף הרכוש ויורשיו; (3) מודעותו לתוצאות עריכת הצוואה על יורשיו.

 

בחינת מצבו הרפואי של המצווה

 

במסגרת פסק הדין בחן בית המשפט את מצבו הרפואי של המנוח שהיה בעת עריכת צוואתו האחרונה ולצורך כך מינה מומחה רפואי, אשר קבע באופן חד משמעי כי מחלתו של המנוח לא פגעה בכשירותו לערוך צוואה ולא פגעה בהכרתו ובהתמצאותו, וכי המנוח היה מסוגל להשתתף בטיפולי פיזיותרפיה ובריפוי ועיסוק בהן נידרש להבין את הפעולות שנדרש לבצע. בנוסף לכך, המומחה הרפואי אף קבע כי גם השפעתן של תרופות נוגדות פסיכוזה ונוגדות דיכאון במינונים גבוהים אותן נטל המנוח לא השפיעו על מצבו הקוגניטיבי.

 

בנוסף ציין בית המשפט כי מיד לאחר שהמנוח חתם על צוואתו פגש עובדת סוציאלית שהעידה כי המנוח דיבר לעניין, וגם עורכת הדין שערכה את הצוואה העידה כי צוואתו שיקפה את רצונו. לפיכך, בית המשפט החליט לקבל את חוות הדעת הרפואית לפיה המנוח היה כשיר לחתום על הצוואה, ודחה את ההתנגדות לצוואה בשל מצב רפואי של המצווה ואת טענות המתנגדים (אחייניו של המנוח), כי מצבו הבריאותי או לקיחת התרופות פגעו בכושרו של המנוח לצוות, וקבע כי הצוואה האחרונה עליה חתם המנוח כחודש לפני מותו, שיקפה את רצונו המודע.

 

בנוסף ציין בית המשפט כי נראה כי במקרה זה, ניסה המנוח להעביר מסר לסובבים אותו באמצעות צוואותיו אותן ערך, על מנת להביע את מורת רוחו מכך שבני משפחתו לא התמסרו לטיפול בו וסמכו על הצוות הרפואי ועל חבריו, ולכן החליט להעניק חלקים בצוואתו לחברו ולשכנו אשר טיפלו בו בבית החולים, ובעניין זה ציטט בית המשפט את הביטוי של שלמה המלך ע"ה בספר משלי כ"ז י': "רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב, וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ, טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רחוק".

 

אין באמור במאמר זה, כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי

מעוניינים לקבל מידע נוסף?