התנגדות לסימן מסחר נדונה לאחרונה סביב המותג "mi bebe". רשת מרכזי קניות גדולה למוצרי ילדים ניסתה לחסום חברת ביגוד מרישום סימן מסחר הדומה לשמה, בטענה לדמיון מטעה ותחרות בלתי הוגנת. ואולם, פוסקת הקניין הרוחני קבעה כי העיצוב הייחודי של הלוגו החדש, לצד ההבדלים בהגייה, מאפשרים לשני המותגים לחיות זה לצד זה ללא הטעיית הציבור.
רקע לפסק הדין
ההליך נסוב סביב בקשה לאישור רישום סימן מסחר מעוצב הנושא את המילים "mi bebe". הבקשה הוגשה ביוני 2024 עבור פריטי ביגוד והלבשה לתינוקות ולילדים.
אל מול בקשה זו, הוגשה התנגדות לסימן מסחר על ידי רשת מפורסמת המפעילה עשרות שנים מתחם קניות גדול למוצרי משפחה וילדים בירכא. הרשת, המחזיקה בסימנים הרשומים "MY BABY" ו-"מיי בייבי", טענה כי המותג המבוקש עלול להטעות את הציבור ולפגוע בזכויות קניין רוחני השייכות לה. לדיון ההוכחות שנקבע, התייצבה נציגות חברת הביגוד בלבד, בעוד רשת מרכזי הקניות נעדרה מן הדיון.
טענות רשת מרכזי הקניות
במסגרת ההליך טענה רשת מרכזי הקניות בין היתר, כי יש לפסול את רישום סימן מסחר המבוקש בשל דמיון מטעה במראה ובצליל לסימניה הרשומים. לשיטתה, הביטויים נכתבים ונשמעים באופן דומה ונושאים משמעות זהה לחלוטין – "התינוק שלי".
עוד טענה הרשת, כי קיים דמיון רב בקהל הלקוחות ובסוגי המוצרים, ולכן הסימנים משתייכים לאותה משפחה מסחרית. בנוסף, נטען כי בחירת השם על ידי חברת הביגוד נעשתה בחוסר תום לב, במטרה לרכוב על המוניטין של הרשת הוותיקה ולייצר תחרות בלתי הוגנת.
טענות חברת הביגוד
מנגד טענה חברת הביגוד בין היתר, כי אין כל דמיון מטעה בין הסימנים, והדגישה כי הסימן המבוקש מעוצב באופן בולט, וכולל איור של בובת תינוק או ארנב, וזאת בשונה מסימניה המילוליים של הרשת.
כמו כן, נטען כי הגיית הביטוי "MI BEBE" שונה מהגיית "מיי בייבי", וכי קיימת הבחנה ברורה בין סיווגי הטובין של החברות, תוך שהצהירה כי היא פועלת בתום לב, פונה לקהל יעד המחפש ביגוד יוקרה בעיקר באינטרנט, וכי הרשת המתנגדת לא הוכיחה כי סימנה הוא אכן "מוכר היטב".
בית המשפט דחה התנגדות לסימן מסחר
הפוסקת בקניין רוחני ד"ר רויה ישראלי מרשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר בירושלים דנה בטענות הצדדים, והחליטה לדחות את ההתנגדות ולאשר את רישום הסימן המבוקש, וחייבה את רשת מרכזי הקניות לשלם סך של 8,000 שקלים, המורכבים מ-2,000 ש"ח בגין הוצאות חברת הביגוד ו-6,000 ש"ח בגין שכר טרחת עורכי דין (כולל מע"מ).
בהחלטתה, ניתחה הפוסקת את הסוגיה דרך "המבחן המשולש" הבוחן דמיון מטעה. תחילה קבעה כי היקף ההגנה של סימני רשת הקניות הוא מוגבל, שכן מדובר במילים מילוניות באנגלית (My Baby) שאינן נחשבות לסימן שרירותי או דמיוני בעל אופי מבחין חזק.
בבחינת מבחן הצליל, נקבע כי קיימים הבדלים באופן ההגייה של המילים, וכי במבחן המראה, ההשקעה הגרפית של חברת הביגוד יצרה בידול ברור. הפוסקת הדגישה וקבעה כי: "עיצוב הרכיב המילולי בסימן המבוקש מספיק על מנת להתגבר על הדמיון המילולי המסוים הקיים בין הסימנים". עוד נדחו טענות הרשת בדבר תחרות בלתי הוגנת, בין היתר משום שהרשת לא התייצבה לדיון כדי להוכיח את טענותיה ולהעמיד את המצהיר מטעמה לחקירה נגדית.
פסיקת הוצאות וסיכום
לאור אי-התייצבות רשת מרכזי הקניות לדיון ודחיית כלל טענותיה לגופו של עניין, הבקשה עבור רישום סימן מסחר אושרה. הרשת חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של חברת הביגוד בסך כולל של 8,000 שקלים.
