רשלנות רפואית באשפוז בבית החולים "שניידר": נער בן 16 שסבל ממחלת ריאות קשה בעקבות עישון סיגריות אלקטרוניות, נפטר לאחר שצינורית מכשיר האקמו שהנשימה אותו נתלשה מגופו בעת החלפת משמרות.
בית המשפט המחוזי קבע כי למרות מצבו הרפואי המורכב, הרשלנות בהשגחה הובילה לאובדן סיכויי החלמה, ופסק למשפחתו פיצוי משמעותי.
קריסת ריאות בגלל "מחלת המאיידים" (EVALI)
הפרשה הקשה החלה באפריל 2023, כאשר נער בן 16 פונה לבית החולים עם קשיי נשימה חמורים ואובחן כסובל ממחלת ה-EVALI, המכונה "מחלת המאיידים", שנגרמה כתוצאה מעישון סיגריות אלקטרוניות. מצבו הדרדר במהירות עד לכדי קריסת ריאות מוחלטת ("ריאות לבנות"), מה שחייב את חיבורו למכשיר אקמו (ECMO) – מכונה המשמשת כתחליף חיצוני ללב ולריאות.לאחר חמישה ימי אשפוז, בעת החלפת משמרת ובהיעדר קשר עין של הצוות הרפואי עם הנער, נשמע קול זרימה מחדרו. הצוות מצא כי הצינורית (קנולה) שחיברה את הנער למכשיר נתלשה מצווארו. כל מאמצי ההחייאה כשלו, והנער הלך לעולמו.
המשפחה טענה – רשלנות רפואית באשפוז
במסגרת תביעת רשלנות רפואית שהגישו הורי הנער והעיזבון נטען בין היתר, כי סיכוייו של בנם להחלים מהמחלה אילולא האירוע הטרגי היו גבוהים מאוד ועמדו על למעלה מ-90%. הם התבססו על העובדה שהיה נער צעיר ובריא ללא מחלות רקע, ועל מחקרים המראים כי שיעור התמותה הכללי ממחלת ה-EVALI נמוך מאוד. לשיטתם, עצם החלטת בית החולים לחבר אותו למכשיר האקמו היקר והמורכב מעידה על כך שהרופאים האמינו שיש לו פרוגנוזה טובה להחלמה. בנוסף, הם הלינו על פגיעה בפרטיותם עקב הודעות שהוציא בית החולים לתקשורת לאחר המוות ללא הסכמתם המפורשת.
טענות שירותי בריאות כללית והצוות הרפואי
מנגד טענו הנתבעים (שירותי בריאות כללית והצוות הרפואי) בין היתר, כי אף שהם אינם חולקים על יסוד ההתרשלות בניתוק הצינורית, הרי שסיכויי ההישרדות של הנער היו זניחים ביותר. לטענתם, הנער סבל מהצורה הקשה ביותר של המחלה, ובקבוצת החולים שהגיעו למצב של חיבור לאקמו, שיעורי התמותה הם גבוהים ביותר. עוד טען הצוות הרפואי כי "המנוח לא היה חולה EVALI ממוצע", אלא כזה שריאותיו קרסו לחלוטין, וכי הסטטיסטיקה הכללית אינה רלוונטית למקרה קיצוני זה.
בנוסף, טענו הנתבעים כי הפרסומים לתקשורת נעשו בתום לב כדי להזהיר את הציבור ולמנוע מקרים דומים בעתיד.
הכרעת בית המשפט: פיצוי על אובדן סיכויי החלמה בשיעור 40%
השופט גיא שני מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד דן בטענות הצדדים והחליט לקבל את התביעה בין רשלנות רפואית באשפוז בחלקה ולחייב את הנתבעת לשלם פיצויים בסך כולל של כ-830,000 ש"ח.
השופט קבע כי מדובר במקרה של "סיבתיות עמומה", שבו קשה לקבוע בוודאות אם הנער היה מחלים אלמלא הרשלנות, ולכן יש להחיל את דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה, וקבע כי מצבו של הנער היה אמנם אנוש, אך גילו הצעיר והיעדר מחלות רקע העניקו לו סיכוי ממשי להחלמה.
השופט הדגיש בפסק הדין: "המסקנה הסבירה ביותר היא שאובדן סיכויי ההחלמה הוא בטווח המקנה זכאות לפיצוי חלקי, בהתאם להסתברות לקיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם".
באשר לקביעת שיעור הפיצוי, ציין השופט כי בהיעדר מחקרים מדויקים על קבוצת חולי EVALI המחוברים לאקמו, יש להכריע בדרך של "אומדנא מושכלת". הוא העמיד את שיעור אובדן סיכויי ההחלמה על 40%: "קביעת ההסתברות 'הנכונה' בתוך הטווח האמור – קשה. אכן, בשונה ממקרים שבהם קיימות ראיות המאפשרות להעריך במידה רבה של דיוק את שיעור אובדן סיכויי ההחלמה, במקרה זה אין בנמצא מחקר גדול ומבוסס".
פסיקת הוצאות וסיכום
בית המשפט אמד את נזקי המנוח (הפסד השתכרות ב"שנים אבודות", כאב וסבל והוצאות קבורה) בסך של 2,075,000 ש"ח. בהתאם לשיעור של 40%, נפסקו לטובת המשפחה 830,000 ש"ח. בנוסף, נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.6% מהפיצוי. תביעות הורי הנער בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות נדחו, שכן נקבע כי בית החולים פעל מתוך רצון ליידע את הציבור ולא בזדון.
ת"א 58102-09-23 עיזבון פלוני ואח' נ' שירותי בריאות כללית ואח', ניתן ביום 03.03.2026, על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד.
