בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל תביעת התעמרות בעבודה שהגיש לוחם אש נגד מעסיקתו ונגד מפקד בכיר לשעבר, לאחר שהוכח כי זה כינה אותו "עבריין" ו"פושע", השפיל אותו בפומבי בשל מוגבלותו, והרחיק אותו שלא כדין מפעילות מבצעית ומקורסים מקצועיים – ופסק לזכותו פיצוי כולל של 100,000 ₪.
תביעה בגין התעמרות בעבודה ולשון הרע שהגיש לוחם אש נגד מעסיקתו, הרשות הארצית לכבאות והצלה, ונגד מפקד מחוז לשעבר, התקבלה ברובה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה. פסק הדין פורש מסכת אירועים שנמשכה כשנתיים ומספק ניתוח מפורט של הגבול שבין ביקורת ניהולית לגיטימית לבין התעמרות בעבודה האסורה על פי הדין, לצד בחינת יסודות עוולת לשון הרע במסגרת יחסי עבודה.
טענות התובע
במסגרת ההליך טען לוחם האש בין היתר כי לאורך תקופה של כשנתיים סבל ממסכת התעמרות בעבודה בניצוחו של מפקד המחוז שלו, שכללה בין היתר את האירועים הבאים:
השפלה פומבית בשל מוגבלות
בחודש מרץ 2020, בתום אימון חילוץ ממים בהשתתפות כ-15-20 לוחמי אש, שאל מפקד המחוז את התובע אם ברצונו לשרת ביחידת חילוץ מיוחדת, ולאחר שהשיב בחיוב אמר לו בטון מזלזל ותוך סימון מחווה לעבר צווארו: "אתה לא יכול, אתה נכה" – וזאת בפני כלל הלוחמים שנכחו במקום.
כינויי גנאי מאחורי גבו
מפקד המחוז כינה אותו, שלא בפניו ובנוכחות מפקדים אחרים, "עבריין" ו"פושע", ואמר כי "צריך לשבור לו את הידיים והרגליים", "צריך להעיף אותו" ואף "צריך לשרוף אותו" ו"לשרוף לו את האוטו".
הרחקה שרירותית מפעילות מבצעית
כחצי שנה לאחר ששב לעבודה מלאה כלוחם אש על סמך אישורים רפואיים תקינים, הוצא בפתאומיות מפעילות מבצעית בטענה כי התקבלה "החלטת קרפ"ר" (קצין רפואה) על הרחקתו – בעוד שבפועל לא היה קרפ"ר ברשות באותה עת כלל. במשך כחודשיים הועסק בעבודות ניקיון, גינון ותחזוקה, בעודו צופה בחבריו לעבודה יוצאים למשימות מבצעיות.
סיכול קידום מקצועי
מפקד המחוז מנע ממנו להצטרף לקורס חוקרים ולקורס מפקדי צוותים, בנימוק כללי של "מחסור בכוח אדם" שלא גובה בפירוט או בראיות, בעוד שלוחמים אחרים מן התחנה יצאו לאותם קורסים.
הליכי משמעת פגומים
הוגשו נגדו תלונות משמעת, ובאחת מהן ישב מפקד המחוז עצמו – מושא התלונה שהוגשה בעניינו – כקצין השיפוט הראשוני, טרם שהועברה לסגנו, תוך שכבר קבע בפרוטוקול הדיון קביעות המרשיעות את התובע לגופו של עניין.
טענות הנתבעים
הרשות הארצית לכבאות והצלה ומפקד המחוז לשעבר הכחישו מכל וכל את הטענות וטענו, בין היתר, כי מפקד המחוז אינו זוכר את מרבית האירועים המתוארים, ומכחיש באופן גורף את האמירות שיוחסו לו. ככל שהתייחס למצבו הרפואי של התובע, הדבר נעשה בתום לב ומתוך חובה מקצועית, ציבורית ומוסרית לשמור על בריאותו וכשירותו הבטיחותית של התובע ושל הצוות.
עוד נטען שהרחקתו מפעילות מבצעית של התובע נבעה משיקולי זהירות סבירים, לאחר שהתובע הציג אישור בדבר נכות זמנית מטעם המוסד לביטוח לאומי, ונעשתה לטובתו ולא כדי לפגוע בו, וכי אי-הוצאתו לקורסים נעשתה משיקולים עניינים ומקצועיים, תוך איזון בין צרכי כלל תחנות המחוז, תכנית העבודה ומגבלות תקציב וכוח אדם.
בנוסף נטען כי לאורך כל שנות עבודתו ברשות של התובע – עוד בטרם כיהן הנתבע כמפקד המחוז ואף לאחר פרישתו – התאפיינה דרכו של התובע בדפוס שיטתי וחוזר של תלונות משמעת ושל טענות "רדיפה" והתנכלות כלפי ממונים שונים, שנמצאו חסרות בסיס, וכי חרף זאת זכה התובע ליחס מיטיב, סבלני וחומל.
החלטת בית הדין
השופטת כרמית פלד, סגנית נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בהרכב עם נציגי הציבור מר גד שניצר שמר (נציג עובדים) ומר רוני בירנבוים (נציג מעסיקים), דנה בטענות הצדדים והחליטה לקבל את התביעה ברובה, תוך שהיא דוחה חלק מרכיביה.
בפתח פסק הדין הבהיר בית הדין את המסגרת המשפטית: עילת ההתעמרות בעבודה, אף שטרם עוגנה בחקיקה ספציפית, מקורה בחובות ההגינות ותום הלב החלות על מעסיקים ביחסי עבודה, ונבחנת על פי עקרונות שהתגבשו בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה – בהם הדרישה להתנהגות חוזרת או למספר אירועים נפרדים (להבדיל מאירוע חד-פעמי), החשיבות שבבחינת מכלול הטענות ולא כל טענה בנפרד, והצורך שההתנהגות הנטענת תעמוד גם במבחן אובייקטיבי ולא רק בתחושה סובייקטיבית של פגיעה.
לגבי עוולת לשון הרע, יישם בית הדין את המבחן שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון: פירוש הביטוי כאדם סביר; בחינה אם מדובר בביטוי שהחוק מטיל בגינו חבות; בחינת תחולתן של הגנות; ולבסוף – קביעת הפיצוי.
האירועים שהוכחו:
בית הדין קבע כי האמירה "אתה לא יכול, אתה נכה" הוכחה במלואה על סמך עדותם המהימנה והעקבית של שני עדים שנכחו במקום, ומהווה לשון הרע לפי סעיף 1(4) לחוק איסור לשון הרע, שכן יש בה כדי "לבזות אדם בשל… מוגבלותו". בית הדין דחה את טענת ההגנה בתום לב, בקובעו כי בעת אמירת הדברים עמדו בפני מפקד המחוז רק אישורים רפואיים המעידים על כשירות מלאה של התובע.
באשר לכינויים "עבריין", "פושע" והאמירות הקשות יותר, קבע בית הדין כי אלה הוכחו באמצעות עדות מהימנה של מפקד לשעבר של התובע, שחיזוקה מגיע גם מתיעוד בזמן אמת שבו מפקד המחוז לא הכחיש את הדברים אלא רק ביקש לברר את מקור הידיעה. בית הדין קבע בלשון חדה: "האמירות 'עבריין', 'פושע', כי 'צריך לשבור לו את הידיים והרגליים', 'צריך להעיף אותו', 'צריך לשרוף אותו', 'צריך לשרוף לו את האוטו', אמירות מסוג זה – שממילא מוכחשות – הן אמירות בוטות ולא ראויות שאינן יכולות לעלות כדי ביקורת ניהולית עניינית ולא ניתן לפרש אותן במספר אופנים, אף לא כתלות בהקשר השיחה."
לעומת זאת, נדחו הטענות לקבלת פיצויים בגין לשון הרע בדבר הכינויים "סמרטוט רצפה" ו"פח אשפה", מאחר שהתובע לא פירט את זהות הנוכחים ששמעו את הדברים ולא הביא כל ראיה מעבר לעדותו שלו – כנדרש לצורך הוכחת רכיב ה"פרסום" בעוולת לשון הרע. כן נדחתה הטענה כי הופחתו ציוני הערכת העובד שלו, לאחר שהוכח כי ציוניו דווקא עלו בהתמדה בתקופה הרלוונטית, וכן נדחתה הטענה בעניין האמירה "או שאתה איתנו או שאתה נגדנו", שנקבע כי אינה חורגת ממתחים סבירים ביחסי עבודה מאורגנים.
הרחקה מפעילות מבצעית
בית הדין קבע כי גרסת התובע הוכחה במלואה, לרבות באמצעות הקלטת שיחה מזמן אמת שבה אישר ממונה עליו כי ההרחקה מבוססת על "הנחיה מהקרפ"ר" – אף שבפועל לא התקבלה כל החלטת קרפ"ר, וממילא לא היה קרפ"ר ברשות באותה עת. בית הדין ציין: "הוכחה, אפוא, גרסתו של התובע, לרבות העובדה שהדברים שנמסרו לו בזמן אמת (לפיהם ניתנה בעניינו החלטת קרפ"ר על הרחקתו מפעילות מבצעית) – לא הלמו את המציאות כהווייתה."
בית הדין הוסיף כי הרחקת התובע מתפקידו המבצעי, ללא הסכמתו וללא הליך תקין, נעשתה בניגוד להוראות תקנון שירות המדינה, וכי האופן הקל שבו בוטלה ההחלטה בהמשך (על סמך "רצון טוב" בלבד, כדברי הממונה) מלמד כי לא היה בבסיסה שיקול רפואי ענייני.
סיכול יציאה לקורסים
נוכח הקביעה כי מפקד המחוז החזיק בעוינות כלפי התובע, קבע בית הדין כי נטל ההוכחה עבר אל הנתבעים להראות טעם ענייני לשלילת מועמדותו לקורסים – ומשלא עמדו בנטל זה, ומשהוכח כי ההסבר בדבר "מחסור בכוח אדם" נותר כללי ולא נתמך בראיות, נקבע כי גם רכיב זה מהווה חלק ממסכת ההתעמרות.
הליך המשמעת הפגום
בית הדין קבע כי בכך שמפקד המחוז שימש בעצמו כקצין השיפוט הראשוני בתלונת משמעת שעניינה התנהלות התובע כלפיו – ואף קבע במפורש בפרוטוקול הדיון שהמעשה "חמור" והורה על הרחקה מיידית מפעילות מבצעית עוד בטרם נשפט התובע לגופו של עניין – נוצר ניגוד עניינים מובנה הפוגע במראית פני הצדק, אשר לא תוקן במלואו גם בהעברת השיפוט לסגנו: "רואים אנו עין בעין עם התובע באשר לכך שמדובר בניגוד עניינים אינהרנטי, בפגיעה קשה במראית פני הצדק ובכללי הצדק הטבעי."
הפיצוי: בית הדין קבע כי מכלול האירועים שהוכחו מתכנס לכדי מסכת אחת של התעמרות בעבודה, ולכן נכון לפסוק פיצוי כולל אחד – חלף פיצוי נפרד לכל אירוע – ברף הגבוה יחסית, המביא לידי ביטוי הן את חומרת הנסיבות והן את הפרת חוק איסור לשון הרע.
בקביעת גובה הפיצוי הביא בית הדין בחשבון את הפער ההיררכי הקיצוני בין הצדדים, את משך הפגיעה (כשנתיים) ואת הפגיעה באפשרויות הקידום של התובע. בית הדין ציין בהקשר זה: "יש בפער זה כדי להעצים את מפח הנפש הכרוך בידיעה כי מפקד המחוז, הדמות הבכירה ביותר במחוז, שבידיו שליטה לא מבוטלת על דרכו של התובע בארגון, מוציא את דיבתו רעה ומתנכל לו."
נקודה חשובה נוספת בפסק הדין נוגעת לזהות מי שחב בתשלום הפיצוי: אף שהאמירות המהוות לשון הרע יוחסו אישית למפקד המחוז, קבע בית הדין כי מכוח סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, אין בסמכותו להשית את הפיצוי בגין התעמרות בעבודה על נתבע שאינו המעסיק עצמו – ומשכך, למרות מעורבותו האישית, נותרה חובת התשלום כולה על הרשות הארצית לכבאות והצלה בלבד.
שורה תחתונה
בית הדין קיבל את התביעה וחייב את הרשות הארצית לכבאות והצלה לשלם לתובע פיצוי כולל של 100,000 ₪ בגין התעמרות בעבודה, המשקלל בתוכו גם את הפרת חוק איסור לשון הרע בשני אירועים נפרדים (חרף העובדה שבגין כל אחד מהם ניתן היה, עקרונית, לפסוק עד 100,000 ₪ נוספים לפי סעיף 7א(ג) לחוק, נוכח פרסום שנעשה בכוונה לפגוע). בנוסף, חויבה הרשות לשאת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורכי דינו בסך 20,000 ₪ נוספים. הסכומים אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו ריבית חוקית. יובהר כי התביעה האישית נגד מפקד המחוז לשעבר, אף שנמצא כי ביצע בעצמו את מעשי לשון הרע, לא הבשילה לחיוב כספי אישי מטעמים של סמכות עניינית, וכל חובת התשלום מוטלת על המעסיקה בלבד.
פרטי ההליך: סע"ש 30061-02-23, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ניתן ביום 7.9.2026 מפי השופטת כרמית פלד, סגנית נשיא, בהרכב עם נציגי הציבור מר גד שניצר שמר ומר רוני בירנבוים.
