מקרה טרגי של איחור באבחון סרטן הערמונית ממחיש את החשיבות הקריטית של מעקב רפואי מדוקדק מצד רופא המשפחה. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פסק פיצויים של למעלה מ-1.5 מיליון שקלים לטובת מטופל, שרופאת המשפחה שלו התעלמה מתוצאות בדיקת דם חריגות. מחדל זה הוביל לגילוי המחלה בשלב גרורתי וחסר מרפא. פסק הדין מדגיש את אחריותו הכבדה של רופא המשפחה כ"שומר השער" של המטופל במסגרת תביעת רשלנות רפואית.
שרשרת של בדיקות והתעלמות מנורות אזהרה
תחילת הפרשה במטופל, יליד 1966, אשר החל לסבול מקשיים בהטלת שתן ופנה לרופאת המשפחה שלו במאי 2018 ובמאי 2019. הוא הופנה לרופא אורולוג, אשר ביולי 2019 מצא כי רמות החלבון (PSA) שלו תקינות (3.4) ואבחן הגדלה שפירה של הערמונית.
התפנית הגורלית התרחשה בחודש נובמבר 2020, אז רופאת המשפחה הפנתה את המטופל לבדיקות מעבדה, ובהן נמצאה רמת PSA של 4.65 – ערך החורג מהגבול העליון של הנורמה (4.0) ומהווה סמן מחשיד. למרבה הצער, למרות שהמטופל ביקר במרפאה בדצמבר 2020 ובמספר הזדמנויות נוספות לאורך השנה שלאחר מכן, לא נרשמה כל התייחסות לתוצאה החריגה מצד רופאת המשפחה.
רק בחלוף כשנה, בדצמבר 2021, בוצעה בדיקת מעקב שהצביעה על זינוק דרמטי בערכי ה-PSA ל-11.82. בשלב זה הופנה המטופל לאורולוג ולבדיקת MRI ובהמשך לביופסיה, אשר אישרו כי המטופל סובל ממחלת סרטן הערמונית בשלב מתקדם עם פיזור גרורתי.
טענות הצדדים
טענות המטופל
במסגרת ההליך טען המטופל בין היתר, כי רופאת המשפחה התרשלה באופן בוטה כאשר התעלמה מתוצאת בדיקת ה-PSA החריגה משנת 2020. המטופל תמך את תביעתו בחוות דעת של מומחה לאונקולוגיה, אשר קבע כי ההתעלמות הובילה לעיכוב רשלני ואיטי באבחון המחלה. עוד טען המטופל כי אילו המחלה הייתה מאובחנת במועד, בזמן שהייתה תחומה לערמונית וללא פיזור גרורתי, סיכויי ההחלמה שלו היו עומדים על מעל 80%. עקב איחור באבחון סרטן הערמונית, המחלה הפכה לחסרת מרפא, תוחלת חייו קוצרה משמעותית ל-5 עד 6 שנים, ונמנע ממנו טיפול מציל חיים בשלב מוקדם.
טענות קופת החולים
מנגד טענה קופת החולים בין היתר, כי הטיפול הרפואי שניתן לתובע היה סביר ונאות לחלוטין וכי טענותיו מבוססות על חכמה בדיעבד. קופת החולים ייחסה למטופל אשם תורם מכריע, בטענה כי בשנת 2019 האורולוג הורה לו לשוב לביקורת כעבור 3 חודשים, אך הוא זנח את הבירור ולא חזר למעקב, ובכך ניתק את הקשר הסיבתי. לגבי בדיקת הדם משנת 2020, נטען כי תוצאה של 4.65 אינה מהווה תמרור אזהרה, אלא עלייה קלה שמתאימה להגדלה שפירה של הערמונית, ולכן ההחלטה להמשיך במעקב בלבד הייתה סבירה. בנוסף, קופת החולים טענה כי מדובר בגידול בעל ביולוגיה אגרסיבית ששולח גרורות בראשית דרכו, כך שגם אבחון מוקדם לא היה משנה את סיכויי הריפוי.
הכרעת בית המשפט: איחור באבחון סרטן הערמונית
השופטת בלהה טולקובסקי מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד דנה בטענות הצדדים, דחתה את מרבית טענות ההגנה, והחליטה לקבל את התביעה ולחייב את קופת החולים לשלם לתובע פיצוי בסך של 1,510,874 שקלים (לאחר ניכויי המל"ל).
בית המשפט קבע כי רופאת המשפחה התרשלה בתפקידה כאשר הפנתה את התובע לבדיקת סמן לסרטן הערמונית אך התעלמה מהתוצאה החורגת מהנורמה. השופטת ציינה כי רופא המשפחה משמש "שומר השער" ומוטלת עליו האחריות לעקוב אחר הבדיקות אליהן הפנה.
בפסק הדין ציטטה השופטת הלכה מנחה וקבעה: "מקום בו מועברת לרופא מטפל תוצאה של בדיקה אליה הפנה את מטופלו, אשר חורגת מן הנורמה ומחייבת המשך טיפול, ובמיוחד תוצאות בדיקה המתייחסות למחלה מסכנת חיים, מוטלת חובה על הרופא לעדכן את המטופל, בדחיפות המתבקשת מן הבדיקה ותוצאתה, ולדון עמו בהמשך הטיפול. זאת מבלי לתלות את בחינת התוצאות ביוזמת המטופל".
בית המשפט דחה את טענת האשם התורם של המטופל, שכן ההוראה של האורולוג לחזור לביקורת ניתנה שנה קודם לכן בהקשר של הגדלה שפירה וללא חשד לסרטן. נקבע כי התובע ביקר במרפאה עשרות פעמים, והיה על הרופאה להפנות אותו לאורולוג בעקבות התוצאה החריגה החדשה. בהסתמך על חוות דעת המומחים, נקבע כי איחור באבחון סרטן הערמונית פגע בסיכויי ההחלמה של המטופל בשיעור העולה על 51%, ולכן התובע זכאי לפיצוי מלא בגין נזקיו.
פסיקת הוצאות וסיכום
לאחר ניתוח הראיות, אמד בית המשפט את תוחלת חייו הצפויה של המטופל ללא המחלה (עד גיל 79) מול תוחלת חייו כיום (65). סך הנזקים נאמד ב-1,834,874 ש"ח. מתוכם נפסק סכום של 550,000 ש"ח רק בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים. לאחר ניכוי גמלאות הביטוח הלאומי בסך 324,000 ש"ח, חויבה קופת החולים לשלם למטופל 1,510,874 שקלים, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 23.4% מתוך סכום פסק הדין והוצאות משפט.
ת"א 5370-09-23 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, ניתן ביום 30 מרץ 2026, על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד.
