בית המשפט המחוזי אישר חלקית תובענה ייצוגית נגד סוכנויות התיירות המקוונות בוקינג ואקספדיה. ההחלטה קובעת כי "תניות אחידות רחבות", שאסרו על מלונות להציע מחירים זולים יותר בערוצים מתחרים, עלולות להיחשב להסדר כובל שפוגע בתחרות ומייקר את מחירי החופשות לצרכן.
מנגד, בית המשפט דחה את הבקשה לגבי "תניות צרות", והתיר למעשה את האיסור של הפלטפורמות על המלונות להציג מחיר זול יותר באתריהם הרשמיים.
שוק ההזמנות המקוונות
בשנים האחרונות, רובנו מסתמכים על סוכנויות תיירות מקוונות בינלאומיות כמו בוקינג (Booking) ואקספדיה (Expedia), כדי להזמין חופשות ומלונות. הצרכן שהגיש את הבקשה לאישור התובענה הפנה זרקור לפרקטיקה נפוצה של חברות אלו מול בתי המלון בישראל הידועה בשם – "תניית אחידות מחירי מלונות" (Parity clause או MFN).
החלטת בית המשפט מבחינה בין שני סוגים מרכזיים של תניות:
תניה רחבה: האוסרת על בית המלון להציע תנאים או מחירים טובים יותר בכל ערוץ שיווק שהוא – כולל סוכנויות מתחרות ואתר המלון עצמו.
תניה צרה: אוסרת על המלון להציע תנאים טובים יותר אך ורק באתר האינטרנט הפומבי שלו, אך מתירה לו להציע מחירים זולים יותר בערוצים חיצוניים או לא מקוונים.
הצרכן הישראלי מול ענקיות התיירות
במסגרת ההליך של הבקשה לאישור התביעה כייצוגית טען הצרכן בין היתר, כי סוכנויות התיירות (בוקינג ואקספדיה) נהגו לנצל את כוחן ולחייב מלונות שהתקשרו עמן לתת להן את המחיר הטוב ביותר, ולהימנע מלהציע בערוצים אחרים מחירים נוחים יותר. לטענתו, מנגנון זה מונע ממתחרים חדשים מלהיכנס לשוק ומהווה הסדר כובל הפוגע באופן ישיר בתחרות החופשית.
הצרכן נשען בטיעוניו על הליכים שנוהלו נגד המשיבות באיחוד האירופי, והציג חוות דעת מומחה שלפיה התניות גרמו להתייקרות של כ-2.5% במחירי המלונות, וכתוצאה מכך נגרם נזק כלכלי לציבור הצרכנים בישראל שמוערך בסכום שבין 111.8 ל-120.4 מיליון שקלים.
טענות בוקינג ואקספדיה
מנגד טענו בוקינג ואקספדיה בין היתר, כי פעילותן לא רק שלא פגעה בתחרות, אלא חוללה אותה מלכתחילה, על ידי מתן פלטפורמה המאפשרת לצרכנים לבצע השוואת מחירים קלה ונגישה. לשיטתן, תניית אחידות מחירי מלונות אינה מהווה הסדר כובל, אלא היא הכרחית כדי למנוע את תופעת "הטרמפיסטים" (Free Riders) – צרכנים אשר נעזרים בפלטפורמה לאיתור המלון אך מזמינים ישירות מולו לקבלת מחיר זול יותר.
בנוסף, נטען כי מדובר בהסדרים אנכיים, וכי נתח השוק של החברות בישראל לא היה דומיננטי מספיק כדי לייצר פגיעה רוחבית המצדיקה את התביעה.
בית המשפט: תניה רחבה תחת ביקורת, תניה צרה אושרה
השופט רמי חיימוביץ מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד דן בטענות הצדדים, והחליט לקבל את התביעה בחלקה וחייב את בוקינג ואקספדיה לשאת בהוצאות משפט בסך של 80,000 ש"ח בחלקים שווים.
פסק הדין סקר לעומק את השפעת התניות. לגבי התניה הרחבה, קבע בית המשפט כי היא אכן מקבעת את מחיר החדר לכלל השוק, מונעת את ירידת המחירים ומייצרת חסמי כניסה פוטנציאליים למתחרים חדשים: "הוכח, ברמה הנדרשת לשלב האישור, שתניית האחידות הרחבה שכללו המשיבות בחוזיהן עלולה לפגוע בתחרות, ולכן מתקיימים לגביה התנאים להגדרתה כהסדר כובל", ואישר את הבקשה ביחס לתניה זו.
עם זאת, בית המשפט אימץ את קו ההגנה של החברות ביחס לתניה הצרה, בהכוונה לכך שפגיעתה מזערית והיא הכרחית לפעילות הפלטפורמות: "לא הוכח, אפילו ברמה הנדרשת לשלב האישור, שתניית האחידות הצרה, שאומצה ברחבי העולם וכן בישראל, עלולה לפגוע בתחרות, ולכן לא מתקיימים לגביה התנאים להגדרתה כהסדר כובל". המלונות מורשים עדיין להציע מחירים אטרקטיביים יותר בערוצים שאינם מקוונים (כמו טלפון) או באמצעות דיוור ישיר ללקוחותיהם, ודחה את הבקשה ביחס לתניה זו.
בית המשפט אישר לנהל את התובענה הייצוגית אך ורק בגין העילה של התניות הרחבות, ממועד תחילת ההתיישנות (ינואר 2011) ועד למועד ביטולן בפועל – שנת 2015 במקרה של אקספדיה, ולגבי בוקינג עד שנת 2021.
הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית הוגדרה כך: "כל אזרח או תושב ישראלי שהזמין חדר מלון או מקום אירוח בכל ערוץ הזמנה, לרבות אתרי המשיבות, אתר המלון, הזמנה בערוצים לא מקוונים, סוכני תיירות או סוכני נסיעות, בתקופה הרלוונטית, למעט הזמנות של קבוצות ו/או מועדוני לקוחות"
ת"צ 6771-01-18 בן זאב נ' בוקינג.קום ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ ואח', ניתן ביום 17.4.2026, על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד.
