ביטול טיסה עקב מלחמה: מתי חייבת חברת תעופה בשירותי סיוע וכרטיס טיסה חלופי?
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר ניהולה של תביעה ייצוגית נגד חברת התעופה Air India, בעקבות ביטול טיסה של אלפי נוסעים בתקופת מתקפת הטילים מאיראן באפריל 2024. בהחלטה נקבע כי זכויות הנוסע לשירותי סיוע ולכרטיס טיסה חלופי אינן נשללות גם בנסיבות של כוח עליון, וכי לכאורה החברה לא עמדה בחובות אלו כלפי הנוסעים שטיסתם בוטלה.
טענות הנוסעים: אי מתן שירותי סיוע וכרטיס טיסה חלופי
בקשת האישור הוגשה בשם ארבעה נוסעים מייצגים, שרכשו כרטיסים לטיסות של אייר אינדיה מישראל ואליה (חלקן עם חניית ביניים בדלהי), במהלך התקופה שבין ה-13.4.2024 ל-16.5.2024 – התקופה שבה, בעקבות מתקפת הטילים מאיראן על ישראל, ביטלה החברה את מלוא מערך טיסותיה מהארץ ואליה.
במסגרת ההליך טענו הנוסעים בין היתר, כי טיסותיהם בוטלו, או המריאו באיחור העולה על 8 שעות, ושהחברה לא סיפקה להם מידע ברור אודות זכויותיהם על פי חוק שירותי תעופה, וכן ששירותי מזון ומשקאות, ככל שסופקו בכלל, ניתנו רק בחלוף שעות ארוכות (במקרה אחד – כשש שעות לאחר מועד ההמראה המקורי), לאחר שרוב הנוסעים כבר התייאשו ורכשו מזון ומשקאות בעצמם.
עוד טענו הנוסעים כי שירותי לינה והסעה כמעט שלא סופקו כלל, ומי שכן קיבל סידור לינה נאלץ להיאבק על כך ולעמוד על זכותו במשך שעות ארוכות מול נציגי החברה, וכן כי החברה לא הציעה לנוסעים אפשרות אמיתית לבחור בין השבת התמורה לכרטיס טיסה חלופי, אלא הסתפקה בהצעת החזר כספי בלבד, ובחלק מהמקרים אף סירבה במפורש לבקשות מפורשות לקבלת כרטיס טיסה חלופי.
עוד נטען, שהחברה כלל לא שקלה להציע כרטיסי טיסה חלופיים באמצעות חברות תעופה אחרות, אף שבתקופה הרלוונטית ביטלה את כל טיסותיה שלה, כך שזו הייתה הדרך היחידה בפועל לספק לנוסעים חלופה אמיתית, וכן שנציגתה הרשמית של החברה בישראל אמרה בשיחה מתועדת עם אחד הנוסעים, כי "במצב מלחמה הוראות החוק אינן תקפות" – דברים המלמדים, לשיטת הנוסעים, כי מדובר במדיניות מכוונת של החברה ולא בתקלה נקודתית.
טענות אייר אינדיה: כוח עליון ואירוע חד-פעמי
מנגד, אייר אינדיה טענה כי יש לדחות את בקשת האישור על הסף ולחלופין לגופה, וטענה כי השעתה את מלוא טיסותיה לישראל וממנה משיקולי בטיחות טהורים, כתוצאה ישירה ממתקפת הטילים ההיסטורית וחסרת התקדים של איראן, שסיכנה את המזרח התיכון כולו, ואף השיבה את נציגיה להודו מטעמי בטיחות. לטענתה, מדובר באירוע נקודתי וחריג שנכפה עליה ולא במדיניות מכוונת, ולכן אין הצדקה לנהל בעניינו הליך ייצוגי.
עוד נטען, כי החברה מקיימת את חובת היידוע הקבועה בחוק באמצעות פרסום באתר האינטרנט שלה; כי מתן סיוע בעין אינו תמיד אפשרי בנסיבות חירום, וכי במקרה כזה זכאי הנוסע להחזר הוצאות שהוציא בפועל בלבד; וכי החוק אינו מחייב אותה לספק כרטיס טיסה חלופי "בכל תנאי ובכל מחיר" – אלא רק בכפוף לזמינות מקומות בטיסותיה שלה ובתנאים דומים לכרטיס המקורי.
בנוסף, טענה החברה כי הנוסעים לא פנו אליה בדרישה מסודרת ומתועדת טרם הגשת בקשת האישור, וכי בכך יש כדי ללמד על חוסר תום לב, במיוחד כאשר חלק מהנוסעים המייצגים מנהלים במקביל הליכים ייצוגיים דומים נגד חברות תעופה אחרות – התנהלות שלטענתה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.
החלטת בית המשפט: אישור התביעה הייצוגית נגד אייר אינדיה
השופטת כרמית בן אליעזר מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד דנה בטענות הצדדים והחליטה לאשר את ניהול התובענה כייצוגית נגד אייר אינדיה, ביחס לקבוצת הנוסעים שטיסתם בוטלה בתקופה שבין 13.4.2024 ל-16.5.2024.
בית המשפט קבע כי חוק שירותי תעופה (חוק טיבי) מחייב חברת תעופה, במקרה של ביטול טיסה, לספק לנוסעים שירותי סיוע (מזון ומשקאות, לינה, הסעה ותקשורת) וכן לאפשר להם לבחור בין השבת תמורה לכרטיס טיסה חלופי – וכי חובות אלו חלות גם בנסיבות של כוח עליון, ואינן מוחרגות אלא לעניין הפיצוי הכספי הסטטוטורי בלבד "החובה לספק שירותי סיוע (להבדיל מהטבת הפיצוי הכספי) אינה מוחרגת… דווקא בזמנים כאלו… הם זקוקים לכל סיוע אפשרי, וניתן היה לצפות כי חברת התעופה תשתמש במשאביה על מנת לסייע להם".
בית המשפט מצא כי הראיות שהניחו הנוסעים – ובהן תיעוד מצולם ועדויות שלא נסתרו בחקירה נגדית – מבססות אפשרות סבירה לכך שאייר אינדיה הפרה הן את חובתה לספק שירותי סיוע והן את חובתה להציע כרטיס טיסה חלופי. צוין במפורש, כי החברה נמנעה מהגשת תצהיר מטעם נציגתה בישראל, גב' סימה בולסרה, שנשמעה בהקלטה אומרת כי "במצב מלחמה הוראות החוק אינן תקפות", והסתפקה בתצהיר כללי וסתמי מטעם יועץ משפטי בחברה, שלא כלל כל התייחסות קונקרטית לעניינם של הנוסעים המייצגים: "מן הראיות שהונחו לפניי עולה לכאורה כי המשיבה התנהלה במעין 'שיטת מצליח', לא הודיעה לנוסעים בבירור אודות זכאותם, ניסתה להתחמק ממתן שירותי סיוע ורק מי שעמד על קבלתם קיבל מענה חלקי".
בית המשפט דחה את טענת החברה לפיה מדובר ב"אירוע נקודתי" שאינו מתאים לבירור ייצוגי, בהבחינו מפסיקה קודמת שעסקה בהפרה חד-פעמית וקלת משקל ביחס לטיסה בודדת. במקרה הנוכחי, כך נקבע, הובאו ראיות ביחס למספר טיסות שונות במהלך למעלה מחודש, הנוגעות לכ-10,700 נוסעים לכל הפחות – היקף המלמד על מדיניות ולא על תקלה נקודתית.
כמו כן, נדחו טענות החברה לחוסר תום לב מצד הנוסעים בשל היעדר פנייה מוקדמת ובשל ניהול הליכים ייצוגיים מקבילים – בית המשפט קבע כי לא הוכח שפנייה מוקדמת הייתה משנה את התוצאה, נוכח התנהלות החברה כפי שעלתה מהראיות.
יחד עם זאת, בית המשפט לא אישר את הקבוצה השנייה שבשמה הוגשה הבקשה – קבוצה רחבה יותר שהתייחסה לארבע השנים שקדמו להגשת הבקשה – בקובעו כי לא הובאו ראיות מספיקות ביחס להתנהלות החברה בימי שגרה, להבדיל מתקופת החירום הנדונה.
שורה תחתונה
חשוב להבהיר: מדובר בהחלטה המאשרת את ניהול ההליך כתביעה ייצוגית – ולא בפסיקת הפיצוי הסופי לנוסעים. בית המשפט קבע כי קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי אייר אינדיה הפרה את חובתה לספק שירותי סיוע וכרטיס טיסה חלופי לנוסעים שטיסתם בוטלה בתקופת מתקפת הטילים מאיראן, ואישר את ניהול התביעה כייצוגית בשם קבוצה זו בלבד (הבקשה ביחס לקבוצה רחבה יותר, של ארבע השנים הקודמות, נדחתה). גובה הפיצוי לו יהיו זכאים חברי הקבוצה – ובהם ההפרש ששילמו עבור כרטיסי טיסה חלופיים שרכשו בעצמם, והוצאות מזון, לינה והסעה שמימנו מכיסם – ייקבע בהמשך ההליך, במסגרת הדיון בתובענה לגופה.
• מספר ההליך: ת"צ 43877-05-24, שרייבמן ואח' נ' Air India Limited
• הערכאה: בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בפני כב' השופטת כרמית בן אליעזר
• מועד ההחלטה: 3.9.2026
הקביעה המשפטית: אישור ניהול תביעה ייצוגית נגד אייר אינדיה בשם נוסעים שטיסתם בוטלה, או המריאה באיחור של 8 שעות ומעלה, בין 13.4.2024 ל-16.5.2024, ולא קיבלו שירותי סיוע והטבת טיסה חלופית במועד המוקדם ביותר האפשרי
הקביעה הכספית בשלב זה: אייר אינדיה חויבה לשאת בהוצאות הנוסעים המייצגים ובשכר טרחת בא כוחם בסך כולל של 30,000 ₪ (זהו תשלום למייצגים בלבד, ולא פיצוי לכלל חברי הקבוצה)
