תביעות קטנות נגד חברות תעופה זרות
תביעות קטנות נגד חברות תעופה זרות – ישנם בישראל לא מעט חברות ובעיקר חברות תעופה שהן חברות זרות שאין להם נציגות בישראל, וכאשר מוגשות נגדן תביעות קטנות לצורך למשל קבלת פיצוי כספי על עיכוב בטיסה לפי חוק שירותי תעופה, חברות אלה לרוב מגישות בקשה להיתר ייצוג עורך דין וטוענות שאם לא יינתן להן היתר ייצוג יהיה עליהן להטיס במיוחד נציג מחו"ל כדי להשתתף בדיון, ולכן טוענות כי נסיבות אלה מהוות נסיבות מיוחדות המקנות להן כביכול בסיס למתן היתר ייצוג עורך דין.
יש לציין, כי לרוב חברות אלה פועלות בישראל ללא נציגות מתוך שיקולים כלכליים ועסקיים, בעוד שיכולות להיות מוגשות נגדן מאות תביעות קטנות בשנה, אך עדין בכל תביעה כזו עשויות אותן חברות להגיש את אותה בקשה להיתר ייצוג, ולגרום לכך כי הן תהיינה מיוצגות באופן קבוע בהליכים הננקטים נגדם בבתי המשפט לתביעות קטנות, מצב שספק אם המחוקק התכוון אליו, ואף למרות שאותן חברות כן מלוות בישראל על-ידי עורכי דין ישראלים אשר הם מנהלים עבורן בפועל את התביעה וכותבים עבורם את כתבי הטענות במסגרת ההליך, שכן עורכי דין רשאים לספק ייעוץ משפטי וכתיבת כתבי הטענות במסגרת תביעות קטנות. אך אינם רשאים לייצג בדיון.
באילו מקרים יינתן היתר ייצוג במסגרת תביעות קטנות נגד חברות תעופה זרות?
סעיף 63א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע כך: "ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו…". כלומר, בעלי הדין אינם רשאים להיות מיוצגים בבתי משפט לתביעות קטנות אלא אם כן בית המשפט התיר להם להיות מיוצגים, וזאת רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. עם זאת יש לציין, שלבתי המשפט לתביעות קטנות קיים שיקול דעת רחב והם אף רשאים לסטות מסדרי הדין ולפעול בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה" (סעיף 62ב לחוק בתי המשפט).
ישנם בסוגיה זו 2 גישות של שופטים. גישה אחת מקלה יותר עם חברות זרות, בה מתירים שופטים לחברות אלה ייצוג (לעתים של סטודנט או מתמחה ולא של עורך דין), וישנם שופטים שלא מאפשרים ייצוג כאמור, מאחר וייצוג זה עשוי לסתור את תכליתו של בית משפט לתביעות קטנות.
להלן דוגמאות של החלטות של בית המשפט שסירבו לתת היתר ייצוג
כך למשל דחתה כב' הבכירה יהלום בלהה במסגרת ת"ק 11959-06-15 ארבל נ' איירופלוט ואח', את בקשת חב' התעופה איירופלוט למתן היתר לציינה כך:
" אני מוצאת כי מתן ייצוג בתובענה זו סותר את תכלית בית המשפט לתביעות קטנות, כאמור לעיל… אין דבר בעובדה שהנתבעת הינה חברה זרה כי להוות טעם מספק להיתר ייצוג – אחד העקרונות העומדים מאחורי איסור הייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות הינו עקרון השוויון, ואיני רואה כל הצדקה לסטות מעיקרון זה מקרה דנן מהטעם שמדובר בחברה זרה "
כך קבעה כב' השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב, בת"ק 30197-08-17 מדינה ואח' נגד טוס אירוויס:
"מתן היתר לנתבעת להיות מיוצגת על ידי עורך דין תיתן בהכרח יתרון בלתי הוגן לנתבעת במהלך ניהול ההליך, כאשר צודקים התובעים כי מתן היתר להם למנות לעצמם עורך דין על מנת להסיר את היתרון כאמור יגרום להם להוצאות כספיות מיותרות, שהגשת תביעה בבית משפט זה נועדה למנוע"
כך גם קבע של כב' השופט אור אדם בת"ק 27755-01-18 ניסתור ואח' נ' EASY JET, שדחה את בקשתה של חברת התעופה להיתר ייצוג:
" מדובר בהליך של תביעה קטנה, והנתבעת ביקשה לאשר לה להיות מיוצגת ע"י עו"ד, שכן מדובר בתאגיד שמושבו באנגליה, העלויות של הבאת נציג מחו"ל הן גבוהות, וייצוג ע"י עורך דין ייעל את ההליכים…. נמצא אפוא, כי התרת ייצוג בתביעה, רק משום ההכבדה שתיגרם לנתבעת, איננה שיקול ראוי המצדיק היתר לייצוג, אשר יש בו כדי לפגוע בשיוויון בין הצדדים, ובמהות ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות. הבקשה להיתר ייצוג נדחית אפוא."
אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
