עורך דין לתביעות קטנות

משרדנו בעל ניסיון רב במתן ייעוץ משפטי לתובעים ולנתבעים בהליכים משפטיים המנוהלים בבתי משפט לתביעות קטנות, לרבות בחינת הסיכויים לקבלת התביעה, ניסוח מכתבי דרישה ותגובה, ניהול מו"מ, ניסוח כתבי טענות, והכנה לדיונים המתקיימים בפני בית משפט לתביעות קטנות. 

חלק גדול מהתביעות המוגשות לבתי משפט לתביעות קטנות ובעיקר תביעות המוגשות כנגד חברות, מנוהלות בפועל על-ידי מחלקות משפטיות של אותן חברות, וכתבי הטענות המוגשים מטעמן נכתבים בדרך כלל באופן מקצועי על-ידי עורך דין שגם מכין את נציג החברה לדיון בבתי המשפט, דבר העשוי להעניק לאותן חברות יתרון מסוים.

על מנת להגדיל את הסיכויים לקבלת התביעה, ניתן להסתייע בשירותיו של עורך דין לתביעות קטנות הבקיא ברזי השפה המשפטית ובסדרי הדין, שאומנם לא יוכל לייצג אתכם בדיון עצמו (אלא אם כן יינתן היתר ייצוג מטעמים מיוחדים), אך כן יוכל לכתוב עבורכם את כתבי הטענות באופן מקצועי ומפורט, לנהל עבורכם מו"מ במידת הצורך מול הצד שכנגד, ולהכין אתכם לדיון בפני בית המשפט לתביעות קטנות.

באילו מקרים יינתן ייצוג עורך דין לתביעות קטנות?

סעיף 63א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע כך: "ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו…". מהוראות סעיף זה עולה, כי הכלל הוא שבעלי דין בהליכי תביעות קטנות אינם יכולים להיות מיוצגים על-ידי עורך דין תביעות קטנות, אלא אם כן בית המשפט התיר ייצוג מראש מטעמים מיוחדים. יחד עם זאת, לבית משפט לתביעות קטנות קיים שיקול דעת רחב במקרים אלה ואף הוא רשאי לסטות מסדרי הדין הנהוגים ובהתאם לנסיבות שכל מקרה לגופו, ולפעול בדרך " "הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה" (סעיף 62ב לחוק בתי המשפט).

באשר לצורך בהקפדה על שמירת תכליתו של בתי משפט לתביעות קטנות ולהיעדר ייצוג עורך דין תביעות קטנות, יפים הם דבריה של כבוד השופטת בדימוס עדנה ארבל ברע"א 5711/08 פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ: "על בית המשפט לתביעות קטנות להקפיד על הכלל לפיו לא יותר ייצוג על-ידי עורך דין של מי מהצדדים. התרת ייצוג זה פוגעת הן במטרתו של בית המשפט לייעל ולקצר את ההליכים המתנהלים בבית המשפט לתביעות קטנות, הן במטרתו לפשט את ההליכים עבור האזרח מן השורה והצרכן הקטן, והן בעיקרון השוויון ובשמירת האיזון בין המתדיינים."

באילו מקרים יינתן היתר ייצוג?

היתר ייצוג עורך דין לתביעות קטנות עשוי להינתן במקרים בהם הוכיח מבקש ההיתר שקיים לו קושי לנהל את ההליך ללא ייצוג לדוגמה אם אותו צד לא דובר את השפה או מתקשה או סובל מלקויות מסוימות העשויות להגביל אותו בדיון, או במקרים בהם שאם בית המשפט יסרב לבקשה להיתר, הדבר עלול לגרור למבקש הבקשה להיתר לעלויות שאינן מידתיות ביחס לשווי ההליך, ושאותו צד לא יכול לנקוט באמצעים אחרים כגון הבאת נציג אחר שהוא לא עורך דין.

במסגרת פסק דין בעניין פרטוק פירט בית המשפט עליון- אילו שיקולים על בית המשפט לתביעות קטנות לשקול בין היתר בבואו להחליט אם לתת היתר ייצוג גם לצד שאינו מיוצג כגון: אופיו של הצד המיוצג, עניינה של התביעה, שוויה, ומורכבותה המשפטית.

האם ניתן ייצוג מתמחה למשפטים במקום עורך דין לתביעות קטנות?

סעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט לסעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע כך:

63(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה –
(1)   אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;
(2)   אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;
(3)   אם הייצוג נעשה בתמורה.

על פי הוראות סעיף זה ניתן לומר, כי אין הבדל מהותי בין ייצוג של עורך דין לתביעות קטנות לבין ייצוג של מתמחה במשפטים במסגרת הליכי תביעות קטנות שכן, מתמחה במשפטים הוא אדם בעל השכלה משפטית אשר עוסק בייצוג במהלך העסקים הרגיל ואף מקבל על כך תמורה. ניתן לומר זאת גם בנוגע לנציג מקצועי שאינו בעל השכלה משפטית, אך בעל ניסיון בייצוג ועושה זאת באופן קבוע ובעבור תמורה.

לכן, ככל ובית משפט לתביעות קטנות יאפשר ייצוג של מתמחה או גורם מקצועי אחר במסגרת תביעה שהוגשה על-ידי "אזרחים רגילים", עשוי הדבר לגרום ליתרון בלתי הוגן כלפי הצד השני. לאור זאת נקבע על-ידי בתי המשפט כי סעיף זה לא נועד לאפשר לחברות להיות מיוצגים על-ידי מייצגים מקצועיים.

חברות לא יכולות להיות מיוצגות על-די מייצגים מקצועיים

כך קבע לדוגמה בנושא זה כב' השופט רובינשטין ברעא 6892/13 קרול חיימוביץ' נ' לימור אוריון , באשר לשימוש שיש לעשות במתן היתר לייצוג מכוח סעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט: "הסעיף לא נועד לפתוח פתח לגופים גדולים להיות מיוצגים בבתי המשפט לתביעות קטנות על-ידי 'מייצגים מקצועיים' ".

עוד ראה לעניין איסור ייצוג על-ידי מתמחה, בשל הוראות סעיף 63(ב) לחוק הנ"ל, ראה לדוגמה דבריה של כב' השופטת טאובר ברת"ק (חי') 54938-06-15‏ ‏, מרדכי כהן ניסן נ' מריה לגושני:

" כידוע, בית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות מעוזו של האזרח מן השורה והוא נוצר לצורך יצירת מכשיר זמין, מהיר ולא יקר לבירורן של תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, ועל מנת לאפשר לתובעים, שלא יכלו לעמוד בעלות בירורן של תביעות אלה בהיעדר המנגנון של תביעות קטנות, לנהל תביעותיהם ולעמוד על זכויותיהם המשפטיות במסגרת הליך זה…
בענייננו, פעל בית משפט קמא על פי הוראת סעיף 63 לחוק בתי המשפט…משהמערער לא התייצב אישית לדיון, בירר בית משפט קמא את זהותו של המייצג, ומשהתברר, שהמתמחה בא בגדר כל אחת מ-3 החלופות שבסיפת סעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט, לא התיר בית משפט קמא את הייצוג בידי המתמחה".

האם ניתן היתר ייצוג עורך דין לתביעות קטנות אם הצד השני הוא עורך דין?

כאשר במסגרת תביעה קטנה אחד מבעלי הדין הוא עורך דין בהכשרתו או במקצועו, הוא נדרש להודיע על כך לבית המשפט ולצד שכנגד מראש ולציין זאת במפורש בכתבי הטענות המוגשים מטעמו, על מנת לאפשר לצד השני לבחון באם הנו מעוניין בייצוג גם כן ולהגיש לבית המשפט בקשה להיתר ייצוג.

כך למשל קבעה כב' השופטת מלכה אביב בת"ק 1698/03: "בבית משפט לתביעות קטנות חל איסור ייצוג אולם לבית המשפט יש סמכות לאפשר לצד להיות מיוצג. העובדה כי אחד מבעלי הדין הינו עורך דין מהווה נימוק וטעם מיוחד למתן רשות שכזו לצד השני (סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984). אם העלים הנתבע מביהמ"ש ומן הצד השני את עובדת היותו עורך דין הרי הוא הפר גם את ההוראה דנן ומנע מבית המשפט "לעשות משפט" ולהשתמש בסמכויותיו…לאור האמור לעיל, אני קובעת כי על עורך דין אשר ההוא צד להליך משפטי בבית משפט לתביעות קטנות, להודיע לבית המשפט ולצד שכנגד על היותו עורך דין".

ייצוג על-ידי סטודנט או מתמחה בבית משפט לתביעות קטנות

בדומה לחובה של עורך הדין להצהיר בפני בית המשפט לתביעות קטנות על היותו עורך דין כאשר הוא בעל דין, חלה חובה גם על מתמחה או סטודנט למשפטים שמייצג בעל דין להצהיר על כך במפורש ומראש בפני בית המשפט.

כך למשל קבע כב' השופט אלון אינפלד בת"ק 4043/06 שכטר הרי נ' מליניאק – סוכנות לביטוח בע"מ, במסגרת תביעה בה יוצגה סוכנות ביטוח על-ידי אדם בשם מר קרמר שהיה מתמחה למשפטים ושעבד במשרד עורכי דין, כי גם אם אותו צד יידע את הצד השני על כך שהוא משפטן, עדין חלה עליו חובה ליידע מראש גם את בית המשפט:

"אפילו נכונה טענתו של מר קרמר כי התובע ידע כי הוא "משפטן", חובתו הייתה להבהיר את מעמדו לבית המשפט ולהימנע מכל אפשרות למצג שווא בעיני בית המשפט.

מר קרמר נהג במהלך הדיון כדרך עורכי הדין לכל דבר ועניין. אמנם מר קרמר אינו עורך דין, לפיכך הייצוג לא נעשה בניגוד לסעיף 63(א) לחוק בתי המשפט. אולם, הייצוג כן היה בניגוד לסעיף 63(ב) לחוק, שכן מדובר בייצוג שנעשה בתמורה (שכן יש להניח שמר קרמר מקבל משכורת ממשרד עורכי הדין, המקבל שכר טרחה בגין הטיפול בנתבעת), במהלך העסקים הרגיל של המייצג (הרי מדובר בעובד של משרד עורכי הדין), ואף ניתן לומר כי מתמחה ממשרד עורכי דין הוא חלק ממנגנון העוסק בייצוג דרך קבע.

יובהר כי לו הייתי יודע כי מר קרמר הוא עובד של משרד עורכי הדין, אפילו אין הוא משפטן שסיים תואר ראשון והתמחות, אלא אפילו סטודנט למשפטים  או פחות מכך,  לא הייתי מאשר לו לייצג את הנתבעת, ללא הסכמה מפורשת של הצד השני או לאחר נימוק משכנע. ייצוג אשר כזה פוגע בתכלית החקיקה של סעיף 63 לחוק בתי המשפט ועלול לפגוע בפועל בנגישות של תובעים רגילים לבית המשפט לתביעות קטנות. אין משפטן יוצא ידי חובה באזהרת הצד שכנגד על חריגה לכאורה מהוראות סעיף 63, ויש לשתף בדבר את בית המשפט."

היעדר ייצוג עורך דין לתביעות קטנות

כאשר בעל דין לא מיוצג בתביעות קטנות ובמיוחד במקרים בהם בעל הדין שכנגד כן מיוצג, צפוי בית המשפט לנהל את הדיון באופן פעיל יותר לעומת הליך רגיל, במטרה להגיע להכרעה צודקת בין בעלי הדין. כך למשל נקבע בנושא זה בכלל 12(ג) לכללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007: "שופט יעשה כמיטבו להסביר לבעל דין שאינו מיוצג בידי עורך דין את מהות ההליכים ודרכי ניהולם, והכל על פי הניתן בנסיבות הענין ובגבולות הדין והתפקיד"

כך גם ציין כב' השופט פוגלמן ברע"א 5234/17 דרייבר ישראל בע"מ נ' עו"ד אלירן ג'נח:

במקרה שבו מגיע בית המשפט למסקנה כי אין מקום לאשר את ייצוגו של הצד שכנגד, על בית המשפט מוטל התפקיד של סיוע לבעל הדין הלא מיוצג בהבנת הסוגיה המשפטית העומדת על הפרק וזאת על מנת ליצור איזון בין הצדדים… לעומת זאת, במקרים אחרים, אם חרף סיועו של בית המשפט עדיין יתקיים חשש לפגיעה בזכותו של הצד הלא מיוצג להליך הוגן, יהא זה ראוי להתיר את הייצוג גם אם משמעות הדבר תהיה פגיעה ביעילות הדיון."

ובהמשך אף ציין כב' השופט פולגמן:

"יכול בית המשפט להסביר לבעל הדין את מהות ההליך, דרך ניהולו והסוגיה המשפטית שעמה עליו להתמודד; לברר מולו ומול העדים את עובדות המקרה; לבקש ממנו להציג ראיות חשובות; לברר אם קיימים מסמכים רלוונטיים התומכים בגרסתו, אך לא הוגשו; ולשקול מיוזמתו אם מוצדק בנסיבות העניין לאפשר את הגשתם של מסמכים אלה חרף המחדל שבאי הגשתם"