שיימינג ברשת – Shaming

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות בגין שיימינג ברשת, לשון הרע בפייסבוק ועוד.

מה נחשב שיימינג ברשת?

שיימינג ברשת ובשמו הלועזי Shaming, הוא בעצם ביטוי לפרסומים שליליים כלפי אדם במטרה לביישו בפומבי או במטרה לעסוק פרסום שלילי על מנת לפגוע במוניטין של עסק מסוים.

בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות רבים הם כיום המקרים שאנו נתקלים בתוכן המהווה שיימינג בפייסבוק או שיימינג באינטרנט, שכן גולשים יכולים לכתוב או לשתף כל תוכן העולה על רוחם, ולעתים זה קורה באופן אימפולסיבי ומבלי לקחת בחשבון שמדובר בתוכן פוגעני שיכול גם לעתים להיחשף בפני אלפי גולשים, וכן לחשוף אותם בפני תביעה על לשון הרע בפייסבוק.

פרסומים היכולים להוות שיימינג ברשת

במיוחד בתחום של תביעת לשון הרע כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו הספציפיות ועל שיקול דעתו של השופט הדן בתיק. יחד עם זאת, ניתן לומר שהסוגיה המרכזית הנדונה בדרך כלל במסגרת תביעות אלה – הנה הצורך באיזון בין חופש הביטוי וחופש הביקורת של הצרכנים לבין הזכות לשם הטוב של העסק. ישנם שופטים שהשקפת עולמם תהא לתת חופש ביטוי רחב לצרכנים ולזכות הביקורת, ולעומת זאת ישנם שופטים שזכות השם הטוב של בית העסק תהיה חשובה לא פחות.

כך לדוגמה נקבע במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בנושא זה, כי תוכן שפרסמה לקוחה על פיצרייה בנוגע לחוסר שביעות רצונה מהפיצה שקיבלה ושאותה לטענתה קיבלה רטובה, היווה ביקורת מידתית והוגנת ושהיה מדובר בזכותה כצרכנית לכתוב זאת, וכי בתי עסק המציעים את מרכולתם לציבור חושפים עצמם לביקורת מצד הצרכנים, ושלציבור זה נתונה זכות להביע את דעת.

לעומת זאת במסגרת פסק דין אחר שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי, התקבל ערעור שהגיש בעל מסעדה כנגד גולש ששיתף לגביו תוכן פוגעני, בו הוגדל הפיצוי שחויב הגולש לשלם למסעדה בגין לשון הרע. בפסק דין זה ציינה השופטת בין היתר כי: "מי שנוטל חלק בשיח החופשי ולעתים מתלהם, אמור לדעת כי הקלדה על מקש ה'שיתוף' עלולה לגרום פגיעה אנושה בשמו הטוב של הזולת".

מה השאלות שלרוב נבחנות במקרים של שיימינג באינטרנט?

האם המפרסם טרח לבדוק לפני הפרסום אם התוכן נכון

לדוגמה אם מדובר בתוכן כוזב/בפייק ניוז – ואותו מפרסם העצים את התוכן ואף "שידרג אותו" עשוי התוכן להיחשב כלשון הרע. לעומת זאת אם מדובר בתוכן נכון ושהמפרסם פרסם אותו באופן סביר ובלשון לא פוגענית, עשוי לעמוד לטובת המפרסם הגנה של תום לב/אמת הפרסום מכוח חוק לשון הרע.

התנהלות הצדדים ותום לב

בתי המשפט עשויים לתת משקל במסגרת תביעה על שיימינג בפייסבוק – האם המפרסם הסיר את הפרסום מיד שהתבקש? במקרים בהם המפרסם הסיר ישר את הפרסום והתנצל בפני הנפגע, בית המשפט עשוי להתחשב בכך בפסיקת הפיצויים. לעומת זאת אם המפרסם לא הסיר את התוכן הפוגעני ולא לקח אחריות גם לאחר מכן ודבק באמירותיו הפוגעניות, יטה בית המשפט לחייב אותו בפיצויים גדולים יותר.

איך הקורא הסביר היה מבין את הפרסום? כדי לקבוע אם מדובר בפרסום המהווה שיימינג באינטרנט, בתי המשפט משתמשים במבחן אובייקטיבי. כלומר, לא על פי מה שהבין וחשב הנפגע הספציפי על הפרסום, אלא מה היה יכול קורא סביר להבין מהפרסום והנזק הפוטנציאלי שהיה יכול להיגרם לו בעקבותיו.

היקף תפוצת הפרסום – בית המשפט עשוי להתחשב בכמות הפרסומים, פרק הזמן שהם פורסמו, והיקף האנשים שנחשפו לפרסום. לדוגמה – ככל ומדובר בתוכן שפורסם בדף הבית של הגולש בלבד ולא זכה לחשיפה רבה, לעומת תוכן שפורסם בקבוצה פומבית וזכה לאלפי שיתופים ולייקים.

חומרת הפגיעה ומידת ההשפלה – אומנם קיים פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע, שכן לעתים קיים קושי לנפגע להוכיח את הנזק המדויק שהסב לו הפרסום. יחד עם זאת, בתי המשפט לרוב יתחשבו בשאלת הנזק הפוטנציאלי שיכול היה להיגרם לנפגע כתוצאה מהפרסום המהווה שיימינג, כמו גם במידת ההשפלה שחווה כתוצאה מהפרסום, וכן הנזק הממוני ככל ונגרם לו.

המטרה של הפרסום? בתי המשפט עשויים לבחון מה הייתה המטרה של המפרסם במסגרת פרסום. ככל והפרסום היה במטרה מובהקת לפגוע – לדוגמה לפגוע בעסק מתחרה, עשוי המפרסם להיות מחויב בפיצויים גבוהים יותר. לעומת זאת, אם התוכן היווה ביקורת כנה של צרכן עשוי אותו תוכן שלא להיחשב כלשון הרע אלא כביקורת צרכנית לגיטימית.

האם גם שיתוף של שיימינג באינטרנט יכול להוות לשון הרע?

חשוב לציין כי לעתים גם גולש "שרק" משתף פוסט של אדם אחר בפייסבוק שתוכנו היווה שיימינג ברשת, עלול להיות חשוף לעילת תביעה על שיימינג בפייסבוק מסביר עורך דין לשון הרע אהוד פאי, שכן שיתוף תוכן עשוי לגרום לחשיפה גדולה יותר של התוכן הפוגעני. כלומר במקרה בו פורסם פוסט הכולל תוכן פוגעני המהווה לשון הרע ואשר שותף על-ידי גולש אחר, עשויים הן מפרסם הפוסט עצמו והן המשתף של הפוסט להיות חשופים לתביעת לשון הרע.

כתבה איכס על פיצה – אך נקבע שמדובר בביקורת לגיטימית

באחד מפסקי הדין שנתנו בנושא שיימינג בפייסבוק נקבע על-ידי בית משפט המחוזי, כי ביקורת שכתבה לקוחה בפוסט בפייסבוק כנגד פיצרייה – מהווה ביקורת לגיטימית כצרכנית ואינו מהווה הוצאת דיבה.

עובדות

מפסק הדין עולה, כי הלקוחה התקשרה לפיצרייה והזמינה ממנה פיצה עם תוספות בהן עגבניות בצל וזיתים, ולאחר מכן הגיעה לפיצרייה על מנת לאסוף את הפיצה. אולם לטענת הלקוחה, לאחר שהיא שבה לביתה היא התקשרה לפיצרייה והתלוננה על כך שהפיצה רטובה. בתגובה לכך טען בפניה בעל הפיצרייה שהרטיבות בפיצה היא דבר טבעי ומקורה בהפרשת נוזלי העגבנייה שהזמינה כתוספת לפיצה, וביקש ממנה להגיע עם הפיצה כדי לבחון את טענותיה.

לאחר מכן העלתה הלקוחה פוסט לדף הפייסבוק האישי שלה ובו מתחה ביקורת על הפיצרייה, וכתבה בין היתר – כי היא קיבלה פיצה ספוגה בנוזלים ולא אכילה וכן כתבה את המילה "איכס".

תביעת בעל הפיצרייה 

בעקבות פרסום הפוסט הגיש בעל הפיצרייה כנגד הלקוחה תביעת לשון הרע ובה הוא טען בין היתר שהפוסט שפרסמה גרר שיתופים ותגובות רבות, ובעקבותיו ירדו הכנסותיו באופן משמעותי עד כדי שנאלץ למכור את הפיצרייה בהפסד.

מנגד טענה הלקוחה שתוכן הפוסט אינו מהווה לשון הרע ולא היה לה כל כוונה לפגוע בפיצרייה, וכי עומדת לה הגנת תום הלב ואמת בפרסום מאחר ותלונותיה היו תלונות אמת, ועמדתה על כך שהפיצה לא הייתה ראויה למאכל.

תחילה תביעתו של בעל הפיצרייה התקבלה על-ידי בית משפט השלום, לאחר שנקבע בין היתר – כי תוכן הפוסט שפרסמה הלקוחה חרגו מתחום הסביר והיוו לשון הרע, ולכן היא חויבה לשלם לבעל הפיצרייה פיצויים בסך 15,000 ₪.

הערעור

אולם לאחר מכן, הגישה הלקוחה ערעור לבית המשפט המחוזי, שהחליט לקבלו וביטל את פסק הדין שניתן קודם לכן על-ידי בית משפט השלום, תוך שחייב את בעל הפיצרייה לשלם ללקוחה הוצאות בסך של 15,000 ₪.

בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי, שהתוכן שפרסמה הלקוחה בפוסט היווה ביקורת מידתית והוגנת ולא שיימינג ברשת, מאחר והיה מדובר בזכותה כצרכנית לכתוב זאת, ודבריה לא היו פוגעניים באופן קיצוני על מנת לשלול ממנה את הגנת תום הלב. בנוסף נקבע, כי בתי עסק המציעים את מרכולתם לציבור חושפים את עצמם לביקורת מצד הצרכנים ושלציבור זה נתונה זכות להביע את דעתו.