דף הבית
עורך דין רשלנות רפואית – תביעות רשלנות רפואית

עורך דין רשלנות רפואית – תביעות רשלנות רפואית

עורך דין רשלנות רפואית

 

עורך דין רשלנות רפואית אהוד פאי מסביר – אילו מבחנים בית המשפט בוחן במסגרת תביעות רשלנות רפואית על מנת לייחס לרופא אחריות? באילו מקרים עשוי בית המשפט לקבוע שרופא חרג מנורמות התנהגות של רופא סביר ולייחס לו רשלנות רפואית? 

עורך דין רשלנות רפואית - סרטון על תביעות רשלנות רפואית

 

עורך דין רשלנות רפואית מסביר, כי כאשר בית המשפט דן בנושא תביעות רשלנות רפואית למשל בתחום של רשלנות רפואית בהריון או של רשלנות רפואית בניתוח, השאלות המרכזיות שמתעוררות בדרך כלל הן – האם הרופא חרג מנורמות התנהגות של רופא סביר, ובאילו אמצעי זהירות הוא נקט כדי להבטיח את שלומו של המטופל.

 

 

ככל ויוכח על פי כלל הראיות והעדויות המוצגות בפניו (כגון תיעוד רפואי ומומחים רפואיים) כי התשובה לכך היא חיובית, בית המשפט עשוי לקבוע כי הרופא התרשל למשל במקרים של רשלנות רפואית באבחון סרטן או במקרים של רשלנות רפואית בניתוח.

עורך דין רשלנות רפואית מסביר - איך בית המשפט בוחן תביעת רשלנות

 

ההחלטה באם מקרה מסוים כרשלנות רפואית נבחנת על פי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה והנה מורכבת, ודורשת לעתים בחינה ואיזון בין סבירות התנהלותו של הרופא לבין רשלנות. כך גם ציין בעבר כב' השופט רובינשטיין:

 

"תיקי רשלנות רפואית מציגים דילמה קשה בפני בתי המשפט… במידה רבה בשל הקושי האמיתי לא אחת ולא שתיים לרדת לנבכי המקרה בו מדובר, שעל פי רוב גלום בו כאב אנושי גדול של נכות וסבל, אל מול עבודתם של הרופאים שבסיסה מחויבותם המקצועית ("שבועתם") לטיפול ראוי, והנחת היסוד היא השתדלות ראויה בעבודה הרפואית…

 

לאחר שצלחנו משוכות תיעוד, השאלה הניצבת היא – וכך גם בענייננו – היכן קו הפדות בין גישה מקצועית סבירה כזו או אחרת … לבין רשלנות. אין בית-משפט שיתיימר כי מצא את המפתח לכך, אך הוא מונחה על-ידי עקרונות שבדין, פסיקה ושכל ישר" (ע"א 9010/08 מרכז רפואי רבין נ' דוד לוביאניקר ניתן ביום 12.7.11).

 

 

תשובה לשאלה בנושא תביעות רשלנות רפואית – נבחנת בהתאם להוראות עוולת הרשלנות הקבועה בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, שמכוחם נקבעו שלושה מבחנים:

 

(1) חובת זהירות מושגית וקונקרטית;

(2) הפרת חובת זהירות על-ידי סטייה מסטנדרט התנהגות סבירה;

(3) התרחשותו של נזק וקיומו של קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק.

 

להלן נדון בקצרה בשלושת מבחנים אלה, ונביא דוגמאות מה בין היתר בוחן בית המשפט במסגרתם.

חובת זהירות מושגית וקונקרטית

 

חובת הזהירות המושגית: במסגרת בחינת השאלה אם הייתה או לא הייתה רשלנות רפואית – נבחנת השאלה האם קיימת חובת זהירות על סוג מסוים של מזיק כלפי הניזוק, ללא קשר למקרה ספציפי. בעניין זה נקבע בפסקי דין כי על רופא מוטלת חובת זהירות מושגית כלפי החולה, והוא צריך לקחת בחשבון כי המטופל עלול להיפגע אם הוא לא ינקוט באמצעי זהירות סבירים, וכי אין משמעות באם המטופל פנה מיוזמתו אל הרופא או שהמטופל הופנה לרופא בעת שלא התלונן על כל בעיה רפואית אצלו.

 

שכן, בשני המצבים אלה מוטלת על הרופא חובת זהירות מושגית לנקוט כלפי המטופל באמצעי זהירות סבירים, ואין משמעות על האופן שבו נוצר הקשר בין הרופא למטופל.

 

 

חובת הזהירות הקונקרטית: בחובת הזהירות הקונקרטית נבדקת השאלה האם חלה חובת זהירות על הרופא במקרה הספציפי כלפי ניזוק על פי נסיבות המקרה הספציפי, וזאת על פי מבחן הנקרא "מבחן הציפיות" הבוחן – האם רופא סביר יכול היה לצפות בנסיבותיו המיוחדות של אותו מקרה את התרחשות הנזק.

 

הפרת חובת זהירות על-ידי סטייה מסטנדרט התנהגות סבירה

בהנחה ובית המשפט קבע כי חלה חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הנו בוחן בשלב זה את השאלה – האם הרופא והצוות הרפואי שטיפל בחולה החל מיום קבלתו לאשפוז, נקטו בכל אמצעי הזהירות הנדרשים בנסיבות העניין, והאם פעלו בהתאם לנהלים ולנורמות המקובלות בנסיבות הספציפיות של המקרה.

 

 

מבחן זה נבדק על פי כלל הראיות והעדויות המובאות בפניו בית המשפט, לרבות חוות דעת רפואיות ובוחן בין היתר את השאלות הבאות, על מנת לבחון באם המקרה הנ"ל נופל בגדר רשלנות רפואית:

 

 

האם הרופא המטפל לקח אמנזיה מספקת?

 

 

בשלב הראשון של הטיפול הרפואי, על הרופא המטפל לערוך מול החולה בירור על מנת לאבחן ממה הוא סובל. במסגרת זאת על הרופא לברר מול החולה בין היתר, מה היו הסימנים שהביאו לתלונותיו לרבות היסטוריה רפואית, על מנת לדעת באם יש צורך לנהוג בזהירות יתר בפרוצדורה הרפואית הנדרשת, ולבצע את הבדיקות הנדרשות, וכן לתעד את המידע שנמסר לו מהחולה המעיד כי ביצע את האבחון הנדרש, ולאחר מכן לקבוע טיפול מתאים לחולה.

 

 

ככל שימצא בית המשפט כי לא היה תיעוד מספק של האבחון הראשוני, יטה בית המשפט לקבוע כי לא בוצע לחולה אבחון כנדרש וכנהוג, ועשוי לקבלת תביעות רשלנות רפואית.

 

 

האם הרופא המטפל התייעץ עם רופא בכיר במהלך הניתוח?

 

 

לעתים קרובות ניתוחים ופרוצדורות רפואיות נעשות על-ידי רופאים שאינם רופאים בכירים – כגון רופאים מתמחים, ולכן מקובל כי כאשר מתעוררים במהלך הניתוחים קשיים או סיבוכים או התארכות ניכרת של זמן הניתוח, להזעיק למקום מנהל מחלקה או רופא בכיר אחר "בזמן אמת" למתן עזרה או התייעצות. לכן, ככל שרופא זוטר ביצע ניתוח שהסתבך, אך הוא נמנע מלהזעיק רופא בכיר, עשוי בית המשפט לראות בכך כחריגה מנורמות התנהגות של רופא סביר, ולקבוע כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית.

 

 

האם הרופא המטפל ביצע בדיקה משמעותית לחולה טרם שחרורו?

 

 

קיימים מקרים בהם הנזק הרפואי מתרחש לא במהלך הניתוח או במהלך אשפוזו של המטופל בבית החולים, אלא לאחר שחרורו של המטופל הביתה. לכן, על הרופא שביצע את הניתוח למטופל, לערוך בדיקה מהותית/משמעותית למטופל שניתח ולתעד זאת טרם שחרורו הביתה. ככל שבית המשפט לא ימצא בתיק הרפואי של המטופל תיעוד לכך כי הרופא המטפל בדק את המטופל לאחר הניתוח וטרם שחרורו הביתה, יטה הוא לראות בכך כחריגה מהנורמות הרפואיות המקובלות.

 

 

התרחשותו של נזק וקיומו של קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק

דרישת הקשר הסיבתי נחלקת לשתיים: קשר סיבתי עובדתי, וקשר סיבתי משפטי.

 

קשר סיבתי עובדתי: בודק את הקשר בין אשמת הרופא לבין הנזק שממנו סובל החולה, ובמסגרתו נבחן מבחן "האלמלא" – בו נשאלת השאלה האם אלמלא התרשלותו של הצוות הרפואי, היה נגרם הנזק לחולה. ככל שקשר סיבתי זה מתקיים, בוחנים את שאלת קיומו של קשר סיבתי משפטי בו נבחנת השאלה – האם בגין אותו סיכון שגרם עובדתית לנזק לחולה, ראוי להטיל חבות בנזיקין על הרופא והאם על הרופא היה לחזות את הנזק שנגרם לחולה.

 

בנוסף בית המשפט בוחן באמצעות חוות דעת רפואיות – האם מעשיו ו/או מחדליו של הרופא אשר הפר את חובתו כלפי החולה, גרמו למטופל נזק ונכות.

 

עורך דין רשלנות רפואית - היקף חובת הזהירות החלה על רופא

 

לא כל מקרה של טעות בשיקול דעת של רופא או כל נזק שנגרם למטופל יקבע כרשלנות רפואית. על מנת שתביעת רשלנות רפואית תתקבל, על התובע להוכיח כי הרופא שטיפל בו חרג מהנורמות הסבירות והמקובלות ומחובת הזהירות החלה על הרופא. כך למשל נקבע בסוגיה זו על-ידי כב' השופט אור:

 

"השאלה מהי החובה המוטלת על רופא כלפי חולהו סוגה בשיקולים רבים ומגוונים. מחד גיסא, לא כל טעות בשיקול דעת להפרת חובה תיחשב, שאם לא כן עשויים להביא את הרופאים לדאוג יותר מאשר לחולה להכנת הגנה פרוספקטיבית מפני תביעה משפטית אפשרית על-ידיו.

 

מאידך גיסא, מפקיד החולה את גופו בידי הרופא, שבידו הידע המקצועי, והוא המצויד בכלים המתאימים כדי לבדוק את דרך הטיפול בחולה, ובידו ציפייה מוצדקת שהרופא יעשה כל אשר לאל-ידו כדי למנוע תקלה בטיפול.

 

השאלה היא בכל מקרה שאלה של איזון בין אינטרסים מנוגדים. מהו האיזון הנכון ומהי נורמת ההתנהגות הנדרשת מרופא בנסיבות המקרה והאם הייתה התרשלות מקצועית מצדו של רופא אם לאו – קביעתם של אלה עניין הוא לבית המשפט לענות בו." [עפ 116/89‏ ‎ ‎נתן אנדל‎ ‎נ' מדינת ישראל].

 

עורך דין רשלנות רפואית - חובת ניהול רשומה רפואית 

 

סעיף 17 לחוק הזכויות החולה מחיל על המטפל חובה לנהל תיעוד ורישום רפואי: "מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית הרשומה הרפואית תכלול בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל וכן תכלול מידע רפואי בדבר התיעוד הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, אבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול, ואולם תרשומת אישית של המטפל אינה חלק הרשומה הרפואית."

 

 

במקרים בהם הרופא המטפל אינו עומד בחובת התיעוד הרפואי באשר לטיפול הרפואי שהעניק למטופל בזמן אמת, הנטל להוכיח מדוע נהג איך שנהג כלפי מטופל מסוים – עובר מהמטופל לכתפיו של הרופא, מאחר ובמקרה בו אין תיעוד רפואי מסודר כנדרש בחוק זכויות החולה נגרם למטופל קושי ראייתי לצורך הוכחת תביעתו. במידה והרופא לא יצליח להוכיח כי העובדות הן כפי שטען (כך לדוגמה במקרה ובו הרשומה הרפואית חסרה), עשוי בית המשפט לקבל את העובדות שנטענו על-ידי התובע.

 

 

בסוגיה זו ראו לדוגמה את דבריה של כב' השופטת ברון בעא 8146/13 ‏ ‏ד"ר סולימאן ג'ושה נ' בית החולים אלדג'אני, בנוגע לחובה לניהול רשומה רפואית: "בבסיסה עומד הצורך לאפשר טיפול טוב יותר למטופל על ידי מעקב צמוד אחר הטיפולים שניתנים לו… לצד זאת המשמעות המשפטית של אי עמידה בהוראת החוק, במישור הנזיקי, יכולה להיות העברת נטל ההוכחה, וכך על רקע חוסר השוויון המובנה שבין רופא למטופל, כאשר זה האחרון פעמים רבות אינו מודע לפרטי הטיפול המוענק לו, למשמעותו הכוללת ולסיכונים שהוא טומן בחובו".

 

לחצו כאן למאמר על תביעות ביטוח

מעוניינים לקבל מידע נוסף?