דף הבית
מאמרים
קופת חולים כללית והמדינה נתבעו עקב חיסון המשולש 

קופת חולים כללית והמדינה נתבעו עקב חיסון המשולש 

 

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום בכפר סבא, נדונה תביעה שהוגשה כנגד קופת חולים כללית ומדינת ישראל, לקבלת פיצויים בגין פגיעה מוחית שאירעה לתובע כתוצאה מחיסון המשולש DTP שקיבל בעת שהיה בן 14 חודשים, וכן דן בהוראות חוק ביטוח נפגעי חיסון.

 

עובדות המקרה

 

מפסק הדין עולה כי התובע נולד בשנת 1991 והתפתח באופן תקין בשנת חייו הראשונה. כאשר הוא היה בן 14 חודשים, הוא קיבל בהתאם להוראות משרד הבריאות במרפאה של קופת חולים כללית חיסון DTP כנגד צפדת, קרמת ושעלת הידוע בכינויו "החיסון המשולש", וחיסון פוליו.

 

למידע על רשלנות רפואית בניתוח או על רשלנות רפואית באבחון סרטן לחצו כאן

 

אולם כיומיים לאחר קבלת החיסון, החל התובע לסבול מאי שקט, חום לסירוגן ולצלוע על רגל אחת. לכן, הוא הובא על-ידי הוריו לבית החולים, שם הוא נבדק ולא נמצאה אבחנה ברורה והוא שוחרר לביתו וזומן לביקור לאחר יומיים.

 

בהתאם לכך התובע והוריו שבו לבית החולים כעבור יומיים, אושפז ותוך מספר ימים במהלך האשפוז מצבו הדרדרות משמעותית במצבו, וכלל קושי בבליעה, בעמידה, בישיבה, ואף חדל לדבר. לאור זאת, בוצעו לתובע בדיקות נרחבות לרבות בדיקת CT מוח בה נמצא כי הוא סובל מפגיעה מפושטת וקשה בחומר הלבן שמסביב לחדרי המוח ואובחנה אנצפליטיס (דלקת מוח).

 

כתוצאה מהתדרדרות במצבו, סובל התובע עד היום ממחלת האנצפלופתיה – פגיעה מוחית מפושטת, הגורמת לבעיות מוטוריות וקוגניטיביות קשות, ובשל מגבלות אלה נקבע לו על-ידי המוסד לביטוח לאומי נכות קבועה בשיעור 74% ואי כושר בשיעור של 100%.

 

 

התובע ביקש לחייב את קופת החולים כללית והמדינה בפיצויים

 

במסגרת התביעה שהגישו התובע ואביו הם דרשו לחייב את קופת חולים כללית ומדינת ישראל לפצותם בגין הנזקים שנגרמו לתובע עקב המחלה בה לקה וטענו בין היתר, כי מחלתו נגרמה מרכיבי החיסון המשולש שקיבל, וחיסון זה בוצע לו מבלי שנתקבלה "הסכמה מדעת" של הוריו, מאחר ולא הוסברו להם תופעות הלוואי והמחלות שעלולות להיגרם מהחיסון, והסיכונים הכרוכים בו באופן שהיה מאפשר להוריו להעריך את מצבו ולפנות לטיפול רפואית בהקדם.

 

התובע והוריו טענו – קופת חולים כללית והמדינה התרשלנו

 

עוד טען התובע ואביו מציין עורך דין אהוד פאי, כי קופת חולים כללית והמדינה התרשלו בכך שלא בוצעה כל בדיקה רפואית מקדימה על-ידי רופא או אחות על מנת לוודא שתובע היה כשיר לקבל את החיסון, ובכך שנתנו לתובע חיסון שכלל מרכיבי חיידקים מסוכנים העלולים לגרום למחלה נוירולוגית קשה ולפגיעה קשה במוח, ובכך שלא נתנו לתובע טיפול רפואי נכון ומקצועי כדי למנוע את המצב הרפואי והחמרתו.

 

למידע על תביעות ביטוח לחצו כאן

 

עוד נטען כי חלה על המדינה אחריות מוחלטת לכל אותם מקרים, כאשר תינוק או ילד נפגע וניזוק מקבלת חיסון זה או אחר, והמדינה צפתה או היה עליה לצפות כי יהיו מקרים של גרימת נזקים בעקבות מדיניות החיסונים בהתחשב גם במקרים קודמים בארץ ובעולם, וכי היה על המדינה ועל קופת חולים כללית לדעת כי קיימת הסתברות שתינוקות או ילדים יחלו במחלות ויהיו להם סיבוכים נוירולוגיים קשים כתוצאה מחיסון המשולש, ולמרות זאת הם נטלו על עצמם את הסיכון כי באותם מקרים בהם יפגעו תינוקות או ילדים יהיה עליהם לפצות אותם.

 

טענות המדינה

 

המדינה טענה מנגד בין היתר, כי במועדים הרלוונטיים לתביעה היא לא הייתה הבעלים או המפעילה של טיפת החלב בה ניתן החיסון לתובע, וההדרכה טרם קבלת החיסון, מתן החיסון, והמעקב לאחר מכן נעשה על-ידי עובדי טיפלת החלב שבבעלות קופת חולים כללית, ולכן טענה כי ככל ותוכחנה טענות התביעה ורשלנות כלשהי, יש ליחס אותה כלפי קופת חולים כללית.

 

עוד טענה המדינה, כי קביעת מדיניות החיסונים בישראל הינה פועל יוצא של מדיניות שלטונית הנעוצה בהפעלת שיקול דעת רחב ואיזון בין גורמים ואינטרסים שונים, לרבות הבריאות האישית של הפרט והאינטרס הציבורי הכללי של מיגור מגפות, מחלות ושיפור בריאות הציבור, וכי אין להטיל כלפיה אחריות בגין הפעלת שיקול דעת זה.

 

טענות קופת חולים כללית

 

קופת חולים כללית טענה מנגד בין היתר, כי העניקה לתובע טיפול רפואי מקצועי ומיומן בהתאם לכל כללי הרפואה המקובלים, וטרם מתן החיסון בוצע לתובע מלוא הבדיקות הרפואיות הנדרשות ורק על בסיסן הוחלט שהוא מתאים לקבל חיסון זה. לכן טענה, כי לא מתקיים במקרה זה רשלנות, מאחר ועל מנת שעוולת רשלנות תתקיים נדרש התובע להוכיח כי היא חרגה בפעולותיה ממתחם הסבירות ובכך התרשלה, בעוד שלטענתה במקרה זה היא לא התרשלה.

 

עוד טענה קופת חולים כללית, כי לא נגרמה לתובע פגיעה באוטונומיה מאחר וטרם מתן החיסון ניתנו להוריו מלוא ההסברים הנדרשים בנוגע לחיסון, והם נתנו הסכמתם מדעת לביצוע החיסון לתובע, וכי הטיפול הרפואי על כל שלביו שסופק לתובע היה מתאים נכון וראוי ועל פי המידה הרפואית המקובלים, והוא ניתן לו תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי.

 

בית המשפט החליט לדחות את התביעה נגד קופת חולים כללית, ולקבל את התביעה כנגד המדינה

 

בית המשפט החליט לקבל את התביעה כנגד המדינה ולדחותה כנגד קופת חולים כללית, וחייב את המדינה לשלם לתובע פיצויים בסך 2.5 מיליון ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של כ-600,000 ₪.

 

למידע על רשלנות רפואית לחצו כאן

 

יצוין כי סכום הנזק הכולל שנקבע שנגרם לתובע הוערך בסך של כ-5.7 מיליון ₪, ובהפחתת תגמולי ביטוח לאומי ששולמו לו בסך 767,000 ₪, היה התובע זכאי לקבל 4,949,000 ₪. אולם מאחר ותביעתו הוגשה לבית משפט השלום (ולא לבית המשפט המחוזי), הסכום שנפסק בסך 2.5 מיליון הוא הסכום המרבי שבית משפט השלום מוסמך לפסוק.

 

פיצוי נפגע כתוצאה מפעולה שלטונית

 

במסגרת פסק הדין, בחן בית המשפט סוגיה עקרונית באשר לקיומו של מקור חוקי "לחיוב המדינה בפיצוי נפגע כתוצאה מפעולה שלטונית, מחוץ לדיני הנזיקין וההסדר התחיקתי הספציפי שקבע מנגנון לפיצוי נפגעי חיסון, קרי – קביעת אחריות ללא הוכחת אשם".

 

בית המשפט קבע בין היתר, שהנזק המוחי נגרם לתובע כתוצאה מחיסון המשולש שקיבל, אך המדינה או קופת חולים כללית לא הפרו כלפיו את חובת הגילוי או חובת הזהירות. יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי התובע עמד בכל המבחנים על מנת שניתן יהיה לפסוק לו פיצוי בגין פגיעתו מהחסיון ללא הוכחת נזק, מאחר והוא נפגע פגיעה מוחית קשה כתוצאה ממתן חיסון שנועד להבטיח את בריאות הציבור במסגרת מדיניות החיסונים שקבעה מדינת ישראל.

 

על המדינה לפצות את התובע בגין הנזק שגרם לו החסיון

 

עוד ציין בית המשפט כי חלק בלתי נפרד ממדיניות החיסונים, היא צמצום אפשרות הבחירה החופשית של האזרחים באמצעות הסברה אגרסיבית באשר לחשיבות החיסונים והמעטה בהצגת הסיכון הטמון בהם, וכל זאת כאשר ידוע למקבלי ההחלטות כי מבין כלל מקבלי החיסון, יהיו בוודאות כאלה שייפגעו כתוצאה מהחיסון אם כי בודדים, וגם אם מובר במקרים נדירים, יש מקום למצוא מנגנון אפקטיבי למתן פיצוי לנפגעים.

 

עוד ציין בית המשפט כי המקרה שאירע לתובע מהווה מקרה קיצוני בו נגרם לו נזק קשה כתוצאה ממתן החיסון, שעל פי דעת המומחים שנתנו חוות דעת בתיק זה, מהווה נזק נדיר מאוד, והגיע למסקנה כי על המדינה לפצות אותו בגין כל נזקיו כתוצאה מהפגיעה המוחית שנפגע כתוצאה מהחיסון המשולש.

 

חוק ביטוח נפגעי חיסון

 

במסגרת פסק הדין התייחס בית המשפט להוראות חוק ביטוח נפגעי חיסון, הקובע מנגנון פיצוי למי שנפגע כתוצאה ממתן החיסון. סעיף (2)(ג) לחוק זה קובע אחריות מוחלטת ללא צורך בהוכחת נזק: "לענין הזכאות לתגמולי הביטוח אין נפקה מינה אם היה או לא היה אשם מצד מי שנתן את החיסון, ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחר."

 

עוד ציין בית המשפט בהקשר זה כי: "המחוקק, שהיה מודע לסיכון הטמון לפרט במדיניות חיסונים המעדיפה את טובת הציבור ובריאותו, קבע מנגנון אשר באמצעותו יכול אדם שנפגע כתוצאה ממתן חיסון, לקבל פיצוי ללא הוכחת אשם."

 

עוד ציין בית המשפט, כי המנגנון שנקבע במסגרת חוק ביטוח נפגעי חיסון קובע, כי מי שרואה עצמו כנפגע מחיסון, רשאי להגיש תביעה שתידון בפני וועדת מומחים, וועדה זו צריכה לקבוע האם קיים קשר בין מתן החיסון לנזק שנגרם לנפגע ואת שיעור הנכות. ככל והוועדה לא קבעה לתובע פיצוי, רשאי הוא להגיש ערעור על החלטת הוועדה לבית המשפט המחוזי.

 

במקרה זה קבע בית המשפט, התובע בחר שלא להגיש את תביעתו מכוח חוק ביטוח נפגעי חיסון, ובחר להגיש את תביעתו מכוח פקודת הנזיקין. לאור זאת, הוא אינו רשאי עוד להגיש תביעה עוד להגיש תביעה גם מכוח חוק ביטוח נפגעי חסיון, מאחר וסעיף 7 לחוק ק זה קובע, כי אדם שהגיש תביעה מכוח חוק ביטוח נפגעי חיסון, אינו רשאי להגיש תביעה מכוח פקודת הנזיקין בשל אותה פגיעה.

 

פיצוי ללא הוכחת אשם

 

בית המשפט ציין, כי מאחר והתובע לא הגיש את תביעתו לפי חוק נפגעי חיסון, ומאחר והגיש אותה מכוח פקודת הנזיקין, האפשרות שנותרה לו לקבל פיצוי בגין נזקיו היא במסלול של פיצוי ללא הוכחת אשם בלבד, וקבע כי התובע עומד במקרים זה במבחנים שנקבעו במסגרת פסקי דין על מנתן שניתן יהיה לפסוק לו פיצוי בגין פגיעתו כתוצאה מהחיסון ובין היתר:

 

"מאחר התובע נפגע פגיעה מומחית קשה כתוצאה ממתן חיסון שניתן לו במסגרת מדיניות החיסונים במדינת ישראל, ואף שנועדה לתכלית ציבורית של בריאות הציבורית, קיימים מקרים נדירים בהם יהיו נפגעים כתוצאה מאותם חיסונים."

 

עוד ציין בית המשפט כי: "הפגיעה בזכות החוקתית של התובע לשלמות גופו היא פגיעה קשה והדעת אינה סובלת מצב בו אדם שנפגע פגיעה כה קשה, לצורך אינטרס ציבורי, יישא לבדו בנזק שנגרם כתוצאה מאותה פגיעה. על החברה, שנהנית ממדיניות החיסונים שהביאה לפגיעה בתובע, לשאת "

 

הבהרות: משרדנו לא ייצג את מי מהצדדים במסגרת תיק זה. פרטי פסק הדין: ת"א 54431-03014 פלוני נ' קופת חולים כללית ואח'. ניתן ביום 10.3.19 על-ידי בית משפט השלום בכפר סבא.

 

 

מעוניינים לקבל מידע נוסף?