דף הבית
צו קיום צוואה – מדריך מאת עורך דין צוואות

צו קיום צוואה – מדריך מאת עורך דין צוואות

צו קיום צוואה – עורך דין צוואות

מה זה צו קיום צוואה?

 

צו קיום צוואה הנו ההליך הפורמלי שנדרשים בישראל לנקוט בו (באמצעות הגשת בקשה לצו קיום צוואה) על מנת להוציא אל הפועל צוואה, בין אם באמצעות עורך דין צוואות ובין אם בעצמם. מעמדו של צו קיום צוואה הנו כשל פסק דין, כלומר הנו תקף כלפי כולי עלמא.

 

 

כל עוד לא הוגשה בקשה לצו קיום צוואה ולא ניתן צו קיום צוואה, לא ניתן לממש את הצוואה. כלומר, רק לאחר שתוגש בקשה לצו קיום צוואה אל רשם לענייני ירושה אליה יצורפו כל המסמכים הנדרשים לרבות הצוואה עצמה ותפורסם הודעה על הגשת הבקשה תפורסם בפומבי, ינתן הרשם לענייני ירושה צו קיום צוואה (בהנחה וכל המסמכים הוגשו, ולא הוגשה התנגדות למתן הצו). רק לאחר מתן הצו יוכלו הנהנים לממש את הצוואה, לרבות בבנקים או העברת זכויות מכוח הצוואה במקרקעין של המנוח.

 

מה ההבדל בין צו ירושה לבין צו קיום צוואה?

 

בישראל קיימים 2 דרכים בהם ניתן לקבל מאדם שנפטר את רכושו. צו ירושה – שהנו המקרה בו אדם נפטר מבלי שערך צוואה, ובמקרה זה היורשים נדרשים להוציא צו ירושה, ועזבונו של המנוח יתחלק בין היורשים על פי דיני הירושה הרגילים (מחצית בת הזוג ומחצית הילדים שווה בשווה).

 

הדרך הנוספת היא כאשר המנוח ערך צוואה (בין אם בכתב יד/בעדים/בעל פה), נדרשים הנהנים במסגרת הצוואה להוציא צו קיום צוואה על מנת לממש אותה, שכן לא ניתן לממש צוואה מבלי שהוצא לה צו קיום צוואה. כך קובע בעניין זה סעיף 39 לחוק הירושה: "אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום לפי הוראות הפרק החמישי"

איך מגישים בקשת צו קיום צוואה?

 

רשאית בכדי להגיש בקשת צו קיום צוואה על המבקשים להיות זכאים (נהנים) על פי הכתוב בצוואה. אל הבקשה יש לצרף את המסמכים הרלוונטיים (המפורטים בהמשך מאמר זה), לרבות צוואה מקורית, לשלם אגרת פתיחת בקשה + אגרת הוצאות פרסום בעיתון, ולהגיש את הבקשה אל המחוז של הרשם לענייני ירושה שבתחום שיפוטו היה מושבו של המוריש.

 

ככל והמבקשים מיוצגים על-ידי עורך דין, ניתן להגיש את הבקשה באופן מקוון בלבד. עם הגשת משלוח הטופס המקוון, יקבלו המבקשים מן הרשם לענייני ירושה הודעה המאשרת את עצם שליחת הבקשה, בצירוף מספר התיק שנפתח אצל רשם לענייני ירושה. לאחר מכן, הרשם יבחן את הבקשה וככל והיא מכילה את כל המסמכים הנדרשים תישלח הודעה נוספת המודיעה על קליטת הבקשה המקוונת.

 

ככל והמבקשים אינן מיוצגים על-ידי עורכי דין, הנם רשאים להגיש את הבקשה למתן צו קיום צוואה באופן מקוון או באופן ידני באמצעות טופס הבקשה למתן צו קיום צוואה, אותו ניתן להגיש בצירוף המסמכים הנדרשים אל לשכת רשם לענייני ירושה הרלוונטית.

כמה עולה צו קיום צוואה?

 

במסגרת בקשת צו קיום צוואה נדרש המבקש לשלם 2 תשלומים:

 

תשלום 1 – אגרת פתיחת בקשה – עלות הגשת בקשה לצו קיום צוואה בהגשה לא מקוונת הנה בסך של 501 ₪ (נכון לחודש 7/21). אגרה זו תשולם רק כאשר הבקשה אינה מוגשת באופן מקוון אלא באופן ידני. עלות אגרה עבור הגשת בקשה מקוונת (כאשר המנוח השאיר צוואה) הנה בסך של 426 ₪. אגרה זו תשולם רק כאשר הבקשה מוגשת באופן מקוון.

 

תשלום 2 – הוצאות פרסום בעיתון – עלות אגרה זו הנה בסך 130 ₪, אותה נדרש לשלם עבור כל בקשה לצו קיום צוואה, מאחר וחוק הירושה מחייב לפרסם בעיתון יומי כל בקשה כזו.

 

את התשלומים הנ"ל ניתן לשלם באופן מקוון בשירות התשלומים הממשלתי במסגרת תהליך הגשת הבקשה המקוונת למתן צו קיום צוואה. לחלופין ניתן לשלם את האגרות בבנק הדואר באמצעות שוברים אותם ניתן לקבל בלשכות הרשם לענייני ירושה או לשלם באמצעות כרטיסי אשראי בעמדות התשלום האוטומטיות הממוקמות בלשכות הרשם.

אילו מסמכים יש לצרף לבקשת צו קיום צוואה?

 

בקשה לצו קיום צוואה ניתן להגיש דרך האתר של הרשם לענייני ירושה. על המבקשים לקיום הצוואה להיות זכאים (נהנים) על פי האמור במסגרת הצוואה.

 

לבקשה למתן צו קיום צוואה צריך לצרף:

 

(1) צוואה מקורית;

(2) תעודת זהות של המוריש [במידה והמוריש נפטר בחו"ל והוא בעל תעודת זהות ישראלי – יש לעדכן את דבר הפטירה במרשם האוכלוסין בישראל לפני הגשת הבקשה. כמו כן, במידה והמוריש אינו בעל תעודת זהות ישראלי, נדרש המבקש להמציא לרשם תעודת פטירה מאותת כדין].

(3) תעודת פטירה או הוכחת מוות של הזכאים על פי הצוואה שנפטרו לפני המוריש או אחריו.

(4) אישור על משלוח הודעה בדבר הגשת הבקשה בדואר רשום לזכאים על פי הצוואה, או אישור על כך שהמבקשים למתן צו קיום צוואה הודיעו באופן אישי לזכאים הנוספים על פי הצוואה. *ככל ולמוריש לא היו בני זוג ילדים, יש לצרף בנוסף – אישור על משלוח הודעה בדבר הגשת הבקשה בדואר רשום או אישור על כך שהמבקשים הודיעו באופן אישי להורי המוריש.

 

(5) ייפוי כוח [במידה והמבקשים למתן צו קיום צוואה מיוצגים על-ידי עורכי דין].

 

(6) אישור על תשלום אגרה ודמי פרסום.

 

(7) תצהירי הסתלקות [ככל ואחד מהזכאים במסגרת הצוואה ויתר על חלקו בעיזבון, יש לצרף לבקשה תצהיר הסתלקו חתום ומאומת כדין]. לחצו כאן לדוגמה של תצהיר הסתלקות.

 

כמה זמן לוקח צו קיום צוואה?

 

בדרך כלל, צו קיום צוואה ניתן כעבור 40 ימים מיום הגשת הבקשה או מיום הגשת הצוואה המקורית (לפי המאוחר). מקום בו הבקשה הועברה לתגובת בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, תינתן תגובתו בתוך 30 ימים ממועד ההעברה, ובמקרה זה יינתן בדרך כלל צו קיום צוואה בתוך 50 יום. *לרוב לוקח זמן רב יותר לקבלת צו קיום צוואה, ובמיוחד כאשר יש עיכוב במענה לדרישה להשלמת מסמכים או דרישת פרטים.

 

לאחר שהוגשה בקשה לצו קיום צוואה, היא קודם כל נבחנת באופן על-ידי רשם לענייני ירושה שבוחן באם כל המסמכים הנדרשים צורפו לבקשה. ככל ואכן הן צורפו, המבקשים יקבלו הודעה המודיעה על קליטת הבקשה המקוונת. במידה ולא כל המסמכים הנדרשים צורפו, הרשם יסרב לקלוט את הבקשה ויציין אילו מסמכים נדרש עוד לצרף.

 

ככל והבקשה שהוגשה תקינה, היא תועבר על-ידי מזכירות הרשם לענייני ירושה לפרסום ברשומות ובעיתון, ובמקביל תועבר לטיפולו של עוזר הרשם או לטיפולו של בא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרדי האפוטרופוס הכללי.

 

לאחר השלמת הטיפול בבקשה ניתן צו לקיום צוואה, אלא אם כן הרשם לענייני ירושה אינו מוסמך לתת צו קיום צוואה (מקום בו הוגשה התנגדות), ובמקרה כזה תועבר הבקשה לבית משפט לענייני משפחה.

 

הצו המתקבל הוא צו דיגיטלי הנשלח לדואר האלקטרוני של מגיש הבקשה או מייצגו. כמו כן, במקביל הצו ישלח גם למשרדי ממשלה (כגון: טאבו, מינהל, משרד התחבורה, רשות המיסים), לבנקים ולחברות ביטוח.

 

תיקון וביטול צו קיום צוואה

 

סעיף 72 (א) במסגרת חוק הירושה קובע, כי מקום בו נתן רשם לענייני ירושה או בית המשפט צו ירושה או צו קיום צוואה: "רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו".

 

יחד עם זאת, אותו סעיף גם קובע כי רשם לענייני ירושה רשאי שלא לדון בעובדה או טענה מקום בו "המבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה", ובמקרה כזה על הרשם להעביר את הבקשה לבית המשפט.

 

סעיף 72(ב) במסגרת חוק הירושה קובע, כי מקום בו תוקן או בוטל צו ירושה או צו קיום צוואה: "יודיע על כך הרשם לענייני ירושה ברבים וליורשים על פי או לנהנים על פי הצוואה"

 

צו קיום צוואה כמוהו כפסק דין

 

צו ירושה או צו קיום צוואה, כמוהו כפסק דין והוא למעשה מכריע ומסיים את העניין נשוא הדיון בו. עם זאת, בסעיף 72 לחוק הירושה (כמפורט לעיל) נקבע חריג לכלל בדבר סופיות הדיון, וניתנת האפשרות במקרים מסוימים, לבקשת מעוניין בדבר, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו, "לפתוח" מחדש את צו הירושה או צו קיום צוואה שניתן – זאת בהתקיים תנאים מסוימים.

 

 

שיקולי בית המשפט במסגרת הבקשה

 

הפסיקה קבעה כי ביהמ"ש רשאי להחליט שלא לדון בעובדה או בטענה שהמבקש יכול היה להביא לפני מתן צו קיום הצוואה או בהזדמנות הסבירה הראשונה. עוד נקבע כי במסגרת בקשות אלה על בית המשפט לדון בין היתר במהותה, בטיבה ובמשקלה הלכאורי של העובדה או הטענה החדשה שהועלתה במסגרת הבקשה לביטול או לתיקון צו קיום צוואה או צו ירושה, וכן בפרמטרים הבאים (כפי שנקבע בפסק הדין בעניין ע"א 4440/91 טורנר נ' טורנר):

 

א. מידת האיחור בהגשת הבקשה ובהבאת העובדה והטענה החדשות לפני ביהמ"ש;

ב. מהו הסברו של המבקש לאיחור בהגשת הבקשה, ומהי מידת הסבירות או אי הסבירות להסבר זה;

ג. האם בעטיו של האיחור נוצר קושי לברר את עובדות המקרה לאשורן, ובמיוחד, האם השהיית הגשת הבקשה מקשה על אחד הצדדים המעוניינים בעזבון, לרבות קושי בהבאת חומר ראיות לפני ביהמ"ש לביסוס טענותיו;

 

שיהוי בהגשת בקשה לביטול צו קיום צוואה

 

במסגרת החלטה שניתנה על-ידי בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע [ת"א 42411/10/20 פלונית נ' אלמונית], נדחתה על הסף בקשה לביטול צו קיום צוואה שהוגשה כ-13 שנים לאחר פטירת המנוח, לאחר הוצאת צו קיום צוואה, ולאחר פטירת הזוכה על פי הצוואה.

 

רקע

 

מדובר על מנוח שנפטר בשנת 2007 והותיר אחריו 8 ילדים. במסגרתו צוואתו, ציווה המנוח את עיזבונו לשניים מילדיו (יורש ויורשת). היורשת הסתלקה מחלקה בעיזבון לטובת אחיה היורש. הנכס העיקרי שנכלל בעיזבון המנוח היה דירת עמידר, אשר הזכויות בה הועברו לטובת היורש מכוח צו קיום צוואה.

 

 

יחד עם זאת, לאחר שהיורש קיבל את הזכויות בדירה הוא נפטר גם כן, ולאחר פטירתו הגישו 4 מילדיי המנוח (שלא קיבלו חלק מעיזבונו) – בקשה לביטול צו קיום צוואה כנגד אלמנתו של היורש שנפטר ואשר קיבל כאמור את מלוא העיזבון של אביו המנוח.

 

 

במסגרת הבקשה טענו הילדים בין היתר, כי הם לא ידעו על קיומה של הצוואה של אביהם המנוח, וכלל לא היו מודעים לכך שהוצא עבורו צו קיום צוואה, וכן טענו כי דין צוואת המנוח להתבטל בשל פגמים שנפלו בצוואה.

 

 

השיקול העיקרי – הסברי המבקש לעניין השיהוי

 

 

במסגרת ההחלטה, ציין בית המשפט כי הגישה הרווחת בעניין שיקוליו בעת שמוגשת בשיהוי בקשה לביטול או לתיקון צו קיום צוואה הנה – הסבריו של המבקש לעניין השיהוי, וכי הם השיקול העיקרי של ביהמ"ש, ואילו למידת השיהוי נודעת חשיבות משנית בלבד.

 

 

עוד ציין בית המשפט, כי גם במקרים בהם מדובר בשיהוי בהגשת הבקשה של שנים רבות, ניתן לרפא פגם זה ולקבל את הבקשה – ככל ושוכנע בית המשפט שהסבריו של המבקש הם סבירים והגיוניים. לחלופין, גם שיהוי קצר יחסית יחסום את המבקש כשאין לו הסבר סביר והגיוני. יחד עם זאת, ככל והשיהוי בהגשת הבקשה נמשך לאורך זמן רב יותר, כך גם נטל השכנוע מצד המבקש למתן הסבר בדבר השיהוי בהגשת הבקשה – יהפוך לכבד יותר.

 

החלטת בית המשפט

 

 

במקרה זה ציין בית המשפט, נהגו ארבעת ילדיו של המנוח שהגישו את הבקשה לביטול צו קיום צוואה "בשיהוי קיצוני ובלתי מוצדק של שלושה עשרה שנים, כאשר ההסבר שלהם בדיון חושף גרסה הסותרת את הנימוק שאותו ציינו בעניין השיהוי". עוד ציין בית המשפט כי במסגרת הדיון שהתקיים בפניו טענו המבקשים, בניגוד לאמור בבקשתם, כי במהלך כל השנים הם ידעו על קיום הצוואה של אביהם המנוח וכן על מתן צו קיום צוואה, וכן ידעו שאחיהם היורש שנפטר – נוהג בדירה שקיבל מאביהם כבעלים, ולמרות זאת לא פעלו בעניין זה.

 

 

לאור זאת ציין בית המשפט כי עובדה זו, בצירוף הזמן הארוך שחלף ממועד מתן צו קיום צוואה (כ-13 שנה), ולאחר שהזוכה על פי הצוואה (האח שנפטר) הסתמך על צו קיום הצוואה, ובהתחשב גם בכך שהאחים שהגישו את הבקשה פעלו רק לאחר פטירתו של האח: "אינה יכולה לאפשר בירור הטענות ומביאה לסילוק התובענה לבטול צו קיום הצוואה על הסף", ולכן קבע  כי במקרה זה "מדובר בשיהוי קיצוני ובלתי סביר ולא הובא כל הסבר שיצדיקו, שגרם לנתבעת נזק ראייתי, במיוחד לנוכח העובדה שהבקשה הוגשה לאחר שבעלה כבר נפטר."

 

דחית בקשה על הסף – המתנגד אינו בגדר "מעוניין בדבר"

 

סעיף 67 במסגרת חוק הירושה קובע, כי מקום בו הוגשה בקשה לצו ירושה או בקשה לצו קיום צוואה, יודיע על כך הרשם לעניני ירושה בפומבי וקיבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות, וכי "כל המעונין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו".

 

 

הכוונה בביטוי "כל המעוניין בדבר" הינה, למי שעשוי ליהנות באופן ממשי מעיזבונו של המנוח, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, כגון יורש על פי דין שהודר בצוואה, או זוכה על פי צוואה מוקדמת מזו שמבוקש לבטל. כלומר רק מי שהוא בעל זכות ישירה או עקיפה או בעל ציפיה להנאה מהעיזבון עשוי להיחשב כ- "כל המעוניין בדבר", ולהגיש התנגדות, כלומר רק למי שיש לו אינטרס ממוני בעיזבון.

 

 

מי שאינו יורש או זוכה – אינו יכול להוות "מעוניין בדבר"

 

 

באחד מפסקי הדין שהתקבלו בנושא, החליט בית המשפט לדחות על הסף את הבקשה, תוך שקבע שאין למתנגד זכות להתנגד לקיומה של צוואת אחיו המנוח באשר אין הוא בא בגדר "מעוניין בדבר" כמשמעותו בסעיף 67 לחוק הירושה.

 

 

במסגרת החלטה זו, נדונה בקשה לביטול צו קיום צוואה שהוגשה מטעם אחיו של מנוח שבמסגרתה נקבעו כמוטבים ילדיו של המנוח. האח במסגרת בקשתו לא טען כי הנו זוכה מכוח צוואה ואף לא טען שהנו יורש על פי דין של המנוח, אך טען כי יש לבטל את הצוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת מצד ילדיו, ובעת שהיה המנוח במצב בריאותי קשה, ולכן טען שהמנוח לא הבין על מה חתם.

 

 

בית המשפט קבע כי: "מעוניין בדבר הינו בעל זכות ישירה או עקיפה או בעל ציפיה להנאה מהעיזבון… ויודגש כי מדובר רק במי שיש לו אינטרס ממוני אובייקטיבי עכשווי בעיזבון וזאת אף להבדיל מאינטרס עתידי…" והוסיף: "משמעות האמור הינה כי המשיב שאינו טוען להיותו זוכה מכוח צוואה קודמת של המנוח ואינו יורש על פי דין של המנוח, אינו יכול להוות "מעוניין בדבר" מכוח הוראות סעיף 67 לחוק, ובהתאם לכך לא היה זכאי להגיש את ההתנגדות לקיום הצוואה."

 

ביטול צו קיום צוואה עקב מעורבות בעריכת הצוואה

 

עיקרון העל בדיני ירושה הוא לכבד את רצון המצווה: "עקרון-על – במשפט הירושה, אין הוא אלא העיקרון המורנו כי אדם, כל אדם, קונה חופש לצוות מה ייעשה בעיזבונו, והעיקרון הנגזר ממנו ולפיו מצוּוִים החיים לקיים את דברי המת ורצונו. החופש לצוות והמצווה לקיים את רצון המת – שני עבריה של אותה מטבע – השניים כאחד נגזרים מכבוד האדם ומן האוטונומיה האישית הנגזרת מן הכבוד ציטוט מתוך ע"א 4660/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' לישיצקי).

 

יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם לא תיוותר בידי בית המשפט ברירה אלא להורות על ביטול צוואה בשל פגמים שנפלו בה, לרבות בשל השפעה בלתי הוגנת על המצווה, חוסר כשרות לצוואות.

 

 

כך למשל מסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לענייני משפחה בחיפה [במסגרת ת"ע 51073-02-16‏ ‏ עיזבון המנוחה ר. ב ז"ל ס. ב נ' מ. פ. ב], בית המשפט קיבל בקשה לביטול צו קיום צוואה, לאחר שנקבע בין היתר, כי אשת הנהנה מהצוואה נטלה חלק בעריכת הצוואה.

 

 

רקע

 

מדובר על מקרה בו המנוחה שהייתה אמו של התובע וסבתו של הנתבע הלכה לעולמה ולה היו 6 ילדים, והותירה אחריה צוואה בעדים ובה הותירה בין היתר את זכויותיה בדירת מגוריה לנתבע.

 

לאחר שהמנוחה נפטרה הוצא צו קיום צוואה לצוואתה שהותירה, וכעבור כשלושה וחצי חודשים לאחר מתן צו לקיום הצוואה, הגיש התובע (בנה של המנוחה) לבית המשפט תובענה לביטול צו קיום הצוואה ובה טען בין היתר, כי התברר לו מספר ימים לפני שהגיש את התובענה כי דירת אמו המנוחה הועבר העל שם הנתבע בהתאם לצו קיום צוואה שניתן.

 

 

התובע טען, כי במועד עריכת הצוואה אמו לא הייתה כשירה לערוך צוואה ולכן צוואתה לא שיקפה את רצונה הסופי, וכי הנתבע ו/או מי מטעמו התערבו והשפיעו על המנוחה השפעה בלתי הוגנת, וככל והם לא היו מתערבים או משפיעים עליה הייתה התוצאה שונה לגמרי, והוא היה יורש את אמו יחד עם אחיו על פי חוק הירושה.

 

 

עוד נטען, כי מספר שנים טרם פטירתה של המנוחה, היא הייתה חולה ובחודשים האחרונים לפני פטירתה, היא לא הייתה בעלת יכולת לדבר, וכי העדים שהיו עדים לצוואה שערכה היו אחיו של התובע שהנו מכור לסמים ואשת הנתבע שהנו הנהנה על פי הצוואה.

 

צוואה לטובת עד – בטלה

 

 

סעיף 35 לחוק הירושה קובע כך: "הוראת-צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת-צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה"

 

הרציונל להוראת סעיף 35 במסגרת חוק הירושה הוא "כי אל לו למי שמצפה לטובת הנאה מצוואה ליטול חלק בעריכתה, שכן 'בכל יזמה כזאת כרוך חשד של גניבת דעתו של המצווה' (דברי השופט לנדוי בע"א 707/76 [9], בעמ' 554). חשד זה קשה להפריכו 'שהרי המוריש אינו בפנינו באופן שיוכל לומר: 'לא כך ציוויתי'…המחוקק יצר איפוא מעין הנחה חלוטה, כי מי שלוקח חלק בעריכת הצוואה משפיע שלא כדין על המצווה" [ציטוט מפסק הדין בעניין ע"א 851/79 שולמית בנדל נ' דורון בנדל].

 

 

 

מי שלוקח חלק בעריכת צוואה משפיע שלא כדין על המצווה

 

 

בית המשפט ציין, כי צו קיום צוואה במקרה זה ניתן כדין, והדרך היחידה לביטולו או לתיקונו היא בהתאם להוראות סעיף 72 לחוק הירושה [מקום בו הוגשה בקשה לבית המשפט לתיקונה או לבטלותה של הצוואה על סמך עובדות או טענות שלא היו בפני הרשם בזמן מתן הצו].

 

 

בית המשפט הבהיר, כי הוראותיו של סעיף 35 לחוק הן חד משמעיות ואינן מותירות שיקול דעת לבית המשפט, ובו נקבע כי במקרה בו נהנה על פי צוואתה אשר הוא או בן זוגו, ערכו צוואה או היו עדים לעשייתה או נטלו חלק בעריכתה באופן אחר – תהא ההוראה במסגרת הצוואה המזכה את אותו נהנה – בטלה.

 

 

בית המשפט הפנה בין היתר בנושא זה גם לפסק הדין בעניין ע"א 1099/90 שילה שרוני נ' שאול שרוני שם נאמר כך: "המחוקק קבע בסעיף 35 לחוק הירושה חזקה חלוטה, שלפיה מי שלוקח חלק בעריכת צוואה משפיע שלא כדין על המצווה. במצב כזה נשלל כל שיקול דעת בשאלת מתן תוקף לצוואה, ויש לראותה כאילו לא נעשתה כלל. תוצאה זו היא סופית ומוחלטת, ועל כן ראוי לפרש בצמצום את לשון הסעיף ואת המקרים שנופלים לגדרו"

 

 

שיקול דעת מצומצם

 

בית המשפט קבע כי הוראותיו של סעיף 35 לחוק הירושה מותירות לבית המשפט שיקול דעת מצומצם, ומקום בו העד לצוואה מהווה נהנה או בן זוגו, אין לבית המשפט כמעט שיקול דעת:

 

"לאור הנסיבות שפורטו, בהיות אשת הנהנה עדה לצוואה ועורכת הצוואה, הרי הן בפרשנות דווקנית של החלופה השנייה בסעיף 35 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 והן השכל הישר ופרשנות גמישה של החלופה השלישית, מביאים לכך שיש להורות על בטלות הוראות סעיפים 7-8 לצוואה. כפועל יוצא, משאין בצוואה הוראות אופרטיביות נוספות, ככול הנראה יש להורות על בטלות הצוואה כולה ובודאי הצו קיום הצוואה שניתן"

 

 

למאמר על התנגדות לצוואה בשל השפעה בלתי הוגנת לחצו כאן

 

צוואה שנערכה על-ידי קטין או פסול דין – בטלה

 

סעיף 26 לחוק הירושה קובע כך: "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה"

 

לפיכך, מקום בו הוגשה בקשה לצו קיום צוואה בנוגע לצוואה שנערכה על-ידי למשל אדם שלא היה כשיר במועד עריכתה, ותוגש התנגדות כנגד מתן צו קיום צוואה, קיימים סיכויים טובים כי בית המשפט יקבל את ההתנגדות ויורה על ביטול הצוואה.

 

יחד עם זאת, הנטל להוכיח כי המצווה לא היה כשיר בעת עריכת הצוואה מוטל על הטוען לפסלות הצוואה. מדובר בנטל שכנוע והוכחה כבד, שכן עיקרון העל בדיני ירושה הוא כיבוד רצונו של הנפטר, ורק מקום בו יוכח בפני בית המשפט כי נפגע חופש רצונו, רק אז עשוי בית המשפט להתערב.

 

 

"דעתנו היא זו, שלא נכיר בצוואה אלא אם נדע כי פרי היא לרוחו החופשית של המצווה, ואילו צוואה שמחברה כמו הונע בידי כוחות שמעבר לו כוחות שהציבו לפניו מציאות מעוותת שאינה בנמצא – לא נכיר בה ונורה על ביטולה מלמפרע כהוראת סעיף 26 לחוק הירושה…" [דבריו של כב' השופט חשין ז"ל ב ע"א 1212/91 קרן ליב"י נ' בינשטוק ואח'].

 

מי נחשב כבלי כשיר לערוך צוואה?

 

בפסיקה נקבע, כי אדם בלתי כשיר במסגרת דיני ירושה לא יהיה בהכרח אדם שהוכרז שמצבו המנטלי התדרדר עד כדי שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה, אלא שבעקבות מחלתו הוא הדיר מעיזבונו יורשים/נהנים על בסיס שיקולים בלתי הגיוניים הנובעים ממחלתו.

 

 

כך למשל כתב על כך השופט ש. שוחט בספרו "פגמים בצוואות", מהדורה שלישית, התשע"ו – 2016: "חולה נפש בדיני הירושה הוא מי שלא הוכרז כפסול-דין ומצבו המנטלי לא התדרדר עד כדי כך שאין הוא יודע "להבחין בטיבה של צוואה", לפי הלכת בנדל, אלא שמחמת מחלתו הוא מצוו את עיזבונו – או מדיר מעיזבונו – על פי שיקולים בלתי הגיוניים (או מוטעים) הנובעים ממחלתו. צוואתו של זה –צוואה היא, אף ש"מחשבות שווא ותעתועים מוליכות את ידו וכתבו את דבר צוואתו על פי אותה מציאות מעוותת הקיימת במוחו הקודח…."

 

 

ודבריו של כב' הנשיא (בדימוס), השופט א. ברק ב- ע"א 851/79 בנדל נ' בנדל: "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה" מהו? ביטוי זה לא הוגדר על-ידי המחוקק, ואין זה רצוי, כי אנו נקבע בו מסמרות. המחוקק קבע אך הנחיה כללית, אשר מטרתה לבחון, אם המצווה היה מודע למהות מעשיו ותוצאותיהם. בהקשר זה ניתן לקחת בחשבון את מודעתו של המצווה לעובדה שהוא עורך צוואה, את ידיעתו על דבר היקף רכושו ויורשיו, ואת מודעותו לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו…."

מעוניינים לקבל מידע נוסף?