דף הבית
עורך דין רישוי עסקים – אכיפה וצווים

עורך דין רישוי עסקים – אכיפה וצווים

עורך דין רישוי עסקים - מדריך על צווים ואכיפה

החוקים המרכזיים העוסקים בתחום רישוי עסקים בישראל שמכוחם גם ניתן להוציא צו הפסקה מנהלי לעסקים הם: חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013, ו- תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס"א-2000. הגורם המוסמך להעניק רישיונות עסק הוא הרשות המקומית שבתחומה מתנהל העסק.

 

 

מטרתו העיקרית של חוק רישוי עסקים מסביר עורך דין רישוי עסקים אהוד פאי, הנה לשמור על שלום הציבור ולמנוע סכנות מהציבור: "רישוי עסקים הוא אחד מתפקידי הרשות המקומית, שמטרתו למנוע סכנות מהציבור, לשמור על שלום הציבור והסדר הציבור במסגרת העסקים" (ציטוט מדברי ההסבר להצעת החוק), ולהסדיר את הקמת ותפעול בתי העסק בישראל. מטעם זה ובשל חשיבותם של אינטרסים אלו, הוגבל חופש העיסוק ביחס לעסקים הטעונים רישוי מכוח צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי).

תכליתו של חוק רישוי עסקים

לא אחת נקבע בפסיקה מסביר עורך דין רישוי עסקים אהוד פאי, כי תכליתו של חוק רישוי עסקים היא להגן על אינטרסים חברתיים וציבוריים שנקבעו בסעיף 1 לחוק כגון: איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים; מניעת סכנות לשלום הציבור; בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו; בריאות הציבור; קיום תכליות דיני התכנון והבניה והכבאות ועוד.

 

כך גם ציין כב' השופט חשין בית המשפט העליון באשר לתכלית חוק רישוי עסקים:  "מטרתו של החוק היא לשמור ולהגן על ערכים שונים הנתפשים בחברתנו כערכים חשובים, ולקיומם של ערכים אלה נכונים אנו לצמצם את חופש העיסוק על דרך הטלתן של הגבלות להפעלתו של 'עסק'. כך הוא הערך של שלום הציבור, כך הוא הערך של שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, כך הוא הערך של שמירה על איכות הסביבה ואיכות החיים בכלל וכך הם הערכים האחרים המנויים, אחד אחד בשורה עורפית, בהוראת סעיף 1(א) של חוק רישוי עסקים…

 

אלו הן תכליותיו המוצהרות, הברורות והחד-משמעיות של החוק: פיקוח על 'עסקים' ועל בתי-עסק להגנה על מטרות חברה וסביבה אלו ואחרות. עצם קיומו והפעלתו של עסק עלול לסכן ולפגוע בעניינים החשובים לכלל, ובאמצעות החוק מבקשים אנו לוודא כי כל 'עסק' ו'עסק' ינַהג דרכיו כך שאותם ערכים לא ייפגעו ולא יינזקו". [ברע"פ 4270/03 מדינת ישראל נ' תנובה]

 

עורך דין רישוי עסקים - תיקון 34 לחוק

 

בשנים האחרונות עבר תחום רישוי עסקים רפורמה משמעותית בישראל במסגרת תיקון מס' 34 לחוק רישוי עסקים, במטרה ליצור "איזון בין המטרות של חוק רישוי עסקים – שמירה על הציבור מפני נזקים (בריאותיים, בטיחותיים, סביבתיים וכד') – לבין עידוד הפעילות הכלכלית במשק וצמצום הפגיעה בעסקים" (ציטוט מתוך דברי ההסבר להצעת החוק).

 

 

בכל רשות מקומית קיימת מחלקת רישוי עסקים העוסקת במתן רישיון עסק לעסקים בתחום שיפוטה, מסביר עורך דין רישוי עסקים אהוד פאי. בנוסף הרשות גם עוסקת באכיפה של חוק רישוי עסקים ותקנותיו לרבות חוקי עזר, שכן עליה מוטלת חובה להגן על תושביה והם אלה שאמורים לעמוד בראש מעייניה ולא בעל העסק, ולכן על הרשות חלה חובה לשקול נקיטת הליכים כנגד עסק הפועל ללא רישיון עסק. אכיפה ברישוי עסקים כוללת בין היתר, פתיחת חקירה, הגשת כתב אישום, הטלת קנס מנהלי או עיצום כספי.

 

 

כך למשל ציינה כב' השופטת תמר שרון נתנאל מבית המשפט המחוזי בחיפה: "על הרשות מוטלת חובה להגן על התושבים בתחומה מפני מפגעים שונים ובכלל זה – מפני הפעלת עסקים בלתי חוקיים, המסכנים את שלום התושבים או בריאותם… הציבור, הם שצריכים לעמוד בראש מעייני הרשות ולא פרנסת בעל עסק, אשר הוקם ללא רישיון וללא פיקוח של הרשות. על הרשויות להפעיל שיקול דעת ענייני לפי הנסיבות הספציפיות של המקרה, שעה שהן שוקלות אם לנקוט צעדים נגד עסק שהוקם ללא רישיון ואם כן – אילו צעדים ומתי" [עת"מ 36564-02-20‏ ‏ מייקל אהרון אייזנברג נ' מועצה אזורית חוף הכרמל].

 

עיסוק בלא רישיון עסק או היתר

 

סעיף 14 במסגרת הוראות חוק רישוי עסקים קובע, כי העושה אחד מאלה דינו מאסר 18 שנים או קנס (ואם הוא תאגיד כפל קנס): 

(1) אדם העוסק בעסק הטעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בניגוד לתנאי הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז; (2) אדם שלא קיים את ההוראות שנקבעו בסעיפים 9 עד 11ב במסגרת תקנות רישוי עסקים (העוסקות במתן היתר זמני ו- רישיון עסק). (3) אדם שלא קיים דרישה לתיקון ליקויים שנמסרה לו פי סעיף 8ד לחוק רישוי עסקים

 

 

עבירה מתמשכת

 

סעיף 14(א2) במסגרת חוק רישוי עסקים קובע, כי הייתה העבירה מכוח חוק זה עבירה מתמשכת, שלגביה ניתנה התראה (לרבות דרישה לתיקון ליקויים), רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף לכל יום שבו נמשכה העבירה.

עורך דין רישוי עסקים - אחריות נושא משרה

 

סעיף 15(א) להוראות חוק רישוי עסקים קובע, כי נושא משרה בתאגיד "חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו", וככל והוא מפר הוראה זו דינו מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.

 

סעיף 15(ב) להוראות חוק רישוי עסקים קובע, כי נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, קיימת חזקה לפיה נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפקח ולעשות כל שניתן למניעת אותה עבירה, אלא אם כן אותו נושא משרה הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

 

**נושא משרה לעניין זה הוא: "מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה"

 

במסגרת ע"פ 10261-08-17‏ ‏ מדינת ישראל נ' שמן תעשיות בע"מ, ציין בית המשפט המחוזי בין היתר, כי קיימת חשיבות להרשעת נושאי משרה בכירים בעבירות אחריות קפידה אסדרתיות, מאחר והם קובעי ההחלטות המשליכות על קיומם של המטרדים, ומעורבותם האישית בהליך פלילי היא דרך אפקטיבית למנוע מטרדים אלה:

 

"יש להרשיע אדם משהוכח כי ביצע עבירה והימנעות מהרשעה היא החריג, בהצטבר שני גורמים: על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם וסוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים…

 

בעבירות אחריות קפידה אסדרתיות יש להחיל הלכה זו באופן גמיש ולא "לדקדק" בקיומה של הדרישה לפגיעה בשיקום אך אין מקום להפוך את היוצרות ולקבוע מעין ברירת מחדל "הפוכה" לפיה הרשעה תהווה כתם בגיליון קורות החיים של נושאי המשרה הבכירים ולכן יש להימנע מהרשעה אלא אם הם כבר בגמלאות….

 

קיימת חשיבות להרשעת נושאי המשרה הבכירים במקרים כגון אלו, בשל שהם קובעי ההחלטות המשליכות על קיומם של המטרדים והסרתם, ומעורבותם האישית בהליך הפלילי היא אחת מהדרכים האפקטיביות ביותר למנוע את המטרדים ולהחיש את הסרתם. "

צווים מכוח חוק רישוי עסקים

 

צו לסגירת עסק הוא כלי נפוץ מסביר עורך דין רישוי עסקים אהוד פאי. בפסיקה נקבע כי צו לסגירת עסק אינו בגדר עונש, ותכליתו של הצו הינה הסרת המפגע הנגרם מכך שהעסק פועל ללא רישוי ומבלי שעמד בדרישות שנקבעו בחקיקה, לרבות רמת תברואה נאותה ודרישות בטיחות ויתר הדרישות שבהן על עסק לעמוד כתנאי לקבלת רישיון עסק.

 

תכלית נוספת של צו לסגירת עסק היא תכלית תכנונית קרי – קיום תכליות דיני תכנון ובניה, זאת על מנת למנוע הפעלת עסק שנמצא במבנה שנבנה לדוגמה ללא היתר, או שנעשה בנכס שימוש בניגוד לתוכניות החלות על הנכס או בחריגה ממנו.

 

 

צווים שיפוטים לאחר הרשעה

 

סעיף 16 להוראות חוק רישוי עסקים קובע, כי מקום בו הורשע אדם על עבירה לפי חוק זה או לפי חוק אחר הקובע כללים בדבר עיסוק בעסק הטעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, רשאי בית המשפט בנוסף לכל עונש שיטיל: לצוות על הפסקת העיסוק בעסק לחלוטין או לתקופה שיקבע; לצוות על הנשפט להימנע באותו עסק מכל פעולה שתפורט בצו; לצוות כי לא ינהל אדם בתחומי העסק – עסק טעון רישוי ללא רישיון או היתר זמני.

 

 

צו הפסקה לאחר הגשת כתב אישום

 

סעיף 17 במסגרת החוק מסביר עורך דין רישוי עסקים אהוד פאי קובע, כי מקום בו הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים (לרבות בגין הפעלת עסק ללא רישיון או בניגוד לתנאי רישיון העסק או בניגוד להוראות תקנות רישוי עסקים), רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו הפסקה כלפי העסק על מנת למנוע סכנה מהציבור מאותו עסק עד להרשעה ולגזר דין, או עם ביטול כתב האישום, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי. כלומר סעיף זה מאפשר לבית המשפט להורות על סגירת העסק אך זאת רק לאחר שהוגש כתב אישום, והצו יעמוד בתוקפו עד תום ההליכים.

 

יחד עם זאת, בתי המשפט קבעו כי מאחר ומדובר במתן צו הפסקת עיסוק בטרם הוכחה אשמתו של אדם ובעת שעומדת לו חזקת החפות מדובר בסעד קיצוני, ולכן על המאשימה המבקשת צו סגירה עוד בטרם הוכחה אשמת בעל העסק להראות, כי צו זה נחוץ למניעת פגיעה ממשית ומוחשית באינטרס הציבורי, וכי לא ניתן להשיג את מטרות הצו באמצעי מידתי יותר (למשל כאשר הפעלת העסק יוצרת סיכון ממשי לציבור, גורמת מטרד, או פגיעה בשלטון החוק).

 

 

אי קיום צו שיפוטי מכוח חוק רישוי עסקים

 

סעיף 18 במסגרת חוק רישוי עסקים קובע, כי מי שאינו מקיים צו של בית המשפט לפי סעיף 16 (צווי הפסקה/סגירה לאחר הרשעה); סעיף 17 (צו שיפוטי לאחר הגשת כתב אישום); סעיף 22א (צו מניעת פעולות); סעיף 22ב (צו הפסקה שיפוטי), דינו מאסר שנתיים או קנס (ואם הוא תאגיד דינו כפל קנס), וכן קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו.

 

עורך דין רישוי עסקים - צו הפסקה מנהלי

 

סעיף 20 במסגרת הוראות חוק רישוי עסקים עוסק במתן צו הפסקה מנהלי מידי שתוקפו ל-30 יום ללא צורך בהליך משפטי, לצורך מניעת סכנה מידית לציבור מהעסק.

 

סעיף זה קובע, כי ראה גורם מוסמך על יסוד דוח שהגיש לו מפקח, כי קיים יסוד סביר להניח שמתקיים אחד המקרים המפורטים להלן, רשאי הוא לצוות בכתב על: בעל העסק, על המחזיק בעסק, על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק, וכל כל מי שמועסק בשירותם: "להפסיק את העיסוק בעסק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק":

 

(1) עסק טעון רישוי הפועל ללא רישיון עסק, היתר זמני או היתר מזורז, ובלבד שבמועד עריכת הדוח לא חלפו יותר מ-18 חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק; (2) עסק טעון רישוי הפועל ללא רישיון עסק, היתר זמני או היתר מזורז, בניגוד לתנאיהם, או בניגוד לתקנות, והדבר מקים טענה מששית או חשש משמעותי לפגיעה בציבור בהתחשב במטרות חוק רישוי עסקים.

 

 

אילו פרטים חובה חייב צו הפסקה מנהלי להכיל?

 

על מנת שצו הפסקה מנהלי יהיה בתוקף מסביר עורך דין רישוי אהוד פאי, עליו לכלול את כל הפרטים שלהלן: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו (ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין; (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; (3) אישור בדבר קיום היוועצות עם תובע או יועץ משפטי (4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו; (5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

 

מתי לא ניתן לתת צו הפסקה מנהלי?

 

צו הריסה מנהלי לא יינתן אם הוגש לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי ביחס לאותו עסק. בנוסף צו הריסה מנהלי לא יינתן אלא אם כן מפקח הגיש למי שהוסמך לתת את הצו – דוח בחתימתו, שבו ציין את פרטי העיסוק בעסק, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת הדוח לא חלפו יותר מ-18 חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק.

 

 

חובת היוועצות בטרם מתן צו הפסקה מנהלי

 

סעיף 20(ה) במסגרת חוק רישוי עסקים קובע, כי לא יינתן צו הפסקה מנהלי אלא רק לאחר שנותן הצו התייעץ עם תובע או עם יועץ משפטי מטעם רשות הרישוי או מטעם נותן האישור שמטעמו פועל נותן הצו, אלא אם כן התקיימו נסיבות דחופות שלאורן נדרש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, בכפוף לכך שהצו יובא לעיון התובע או היועץ המשפטי להבעת עמדתו סמוך לאחר שניתן, ולא יאוחר משלושה ימים לאחר מכן.

 

מי מוסמך לתת צו הפסקה מנהלי?

 

הגורמים המפורטים להן רשאים לתת צו הפסקה מינהלי הם בין היתר: ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי העסק; מפקד משטרת המחוז; מפקד מחוז ברשות לכבאות והצלה; עובד בכיר של משרד להגנת הסביבה שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך; מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות או ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות ורופא מחוזי; מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.

 

 

כניסתו לתוקף של צו הפסקה מנהלי

 

סעיף 20(ז) במסגרת חוק רישוי עסקים קובע כי מקום בו ניתן צו הפסקה מנהלי, יופסק העיסוק בעסק בתוך 15 ימים מיום מתן הצו. יחד עם זאת, נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת העיסוק בעסק באופן מידי, אם ראה שיש בעיסוק בעסק סכנה לבריאות הציבור או בטיחותו או ביטחונו, מטרד ממשי לציבור או נזק ממשי לסביבה. ככל וניתן צו הפסקה מינהלי, יופסק העיסוק בעסק באופן מיידי או במועד אחר שקבע נותן הצו במסגרת הצו ובלבד שלא יעלה על 15 ימים מיום מתן הצו.

 

 

תקופת תוקף של צו הפסקה מנהלי

 

סעיף 21 במסגרת חוק רישוי עסקים קובע כי צו הפסקה מנהלי יעמוד בתקפו 30 יום מיום נתינתו, אם לא בוטל לפני כן על-ידי מי שהוציא אותו או על-ידי בית המשפט. בתום התקופה של 30 יום רשאי מי שנתן את הצו לבקש את הארכת תוקפו בבית משפט השלום או בבית משפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו מצוי העסק שלגביו ניתן הצו. ככל והוגשה בקשה להארכת תוקפו של צו הפסקה מינהלי, יעוד הצו בתוקפו למשך 7 ימים נוספים כל עוד בית המשפט לא החליט אחרת.

 

בקשה לביטול צו הפסקה מנהלי

 

סעיף 22(א) במסגרת חוק רישוי עסקים קובע כי אדם הרואה עצמו נפגע על-ידי צו הפסקה מנהלי, רשאי לבקש את ביטולו מבית המשפט. יחד עם זאת, בית המשפט לא יבטל צו הפסקה מינהלי אלא אם כן הוכח בפני: "שהעסק פעל כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו לפי חוק זה, או אם התקיימה אחת מעילות המשפט המינהלי שמצדיקה את ביטול הצו".

 

הגשת בקשה לביטול צו הפסקה מנהלי לא יעכב את ביצועו של הצו כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת. על בית המשפט לקיים דיון במעמד הצדדים בתוך 7 ימים מיום הגשת הבקשה לביטול הצו.

 

צו למניעת פעולות

 

סעיף 22א להוראות חוק רישוי עסקים מסביר עורך דין רישוי עסקים אהוד פאי קובע, כי בית המשפט רשאי לתת צו מניעת פעולות, מקום בו נעשו במקום פלוני "פעולות הכנה לניהול עסק או לפתיחתו, או לשימוש במבנים, בחצרים או במקרקעין לצורך ניהול עסק טעון רישוי, בלי שניתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בסטייה מרישיון או מהיתר".

 

סעיף זה מונה למעשה מספר תנאים שצריכים להתקיים על מנת לתת צו למניעת פעולות לנכס על מנת להימנע מהצורך להמתין עד להפעלתו של העסק לפני פעולות אכיפה נגדו ובטרם קביעת עובדות בשטח ובין היתר: כי מדובר בעסק הטעון רישוי ושלא ניתן לו רישיון עסק; שנעשו פעולות המעידות על הכנה לניהול עסק חדש בעלויות גבוהות שהפעלתו אסורה בהיעדר רישיון או לפתיחתו; ושהעסק עוד לא נפתח.

 

כך ציין התייחס בית המשפט המחוזי בירושלים להפעלת שיקול הדעת ותכליתו של סעיף 22א לחוק רישוי עסקים: "כאשר בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו בהפעלת סעיף 22א, עליו לשקול את ההשלכות של הפעלת עסק ללא רישיון ואת היתרון במניעת פעולתו לעומת סגירת העסק לאחר שהחל לפעול…. סדר הדברים הנכון הוא תחילה קבלת רישיון עסק ורק לאחר מכן פתיחת העסק, ותכליתו של סעיף 22א לחוק רישוי עסקים הוא למנוע מצבים בהם נפתחים עסקים ללא רישיון המוסדר בהמשך" [עפמק 13888-02-20  מ.ק.ש אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל]

 

צו הפסקה שיפוטי

 

סעיף 22ב להוראות חוק רישוי עסקים שחוקק במסגרת תיקון מס' 34, עוסק בסמכותו של בית המשפט לבקשת תובע – ליתן צו הפסקה שיפוטי כלפי עסק הטעון רישוי הפועל ללא רישיון או בניגוד להוראות תקנות רישוי עסקים (לרבות כלפי המחזיק בעסק ועל כל מי שמועסק בשירותם), כדי למנוע את המשך ניהול בתי העסק בישראל ללא רישיון, זאת מבלי שמתן הצו יהיה מותנה בנקיטת הליכים נוספים מכוח חוק רישוי עסקים.

 

כלומר, מכוח סעיף זה רשאי לבקשת תובע בית משפט השלום או בית משפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק להורות בצו קבוע, על סגירתו של עסק המתנהל ללא רישיון, אף אם לא מתנהלים נגדו הליכים נוספים, כאשר קיים: "יסוד סביר להניח כי עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, בניגוד לתנאיהם, או בניגוד לתקנות לפי חוק זה, רשאי בית משפט… לצוות על בעל העסק, על המחזיק בעסק, על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק בעסק…"

 

סעיף 22ב(ב) קובע, כי בית המשפט לא יתן צו הפסקה שיפוטי "אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה כי התקיימו התנאים למתן הצו"

 

אחריות פלילית לעבירות מכוח חוק רישוי עסקים

 

הכלל הוא כי משנקבע כי נאשם ביצע עבירה פלילית יש להרשיעו בה. העדר הרשעה הוא חריג השמור למקרים חריגים ויוצאי דופן, מסביר עורך דין רישוי עסקים אהוד פאי.

 

כך למשל קבע בית המשפט העליון: "כלל יסוד הוא בשיטת משפטנו כי הליך משפטי, של מי שהוכח כי עבר עבירה פלילית, יסתיים בהרשעה. ואולם, לצידו של כלל זה קיים חריג, המאפשר לסיים את ההליך באי-הרשעתו של נאשם שהוכח שביצע עבירה, וניתן להסתפק בצו שירות לתועלת הציבור…

 

כי לשם הימנעות מהרשעתו של נאשם יש לבחון את התקיימותם של שני תנאים מצטברים: א. האם ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם; ב. האם סוג העבירה מאפשר להימנע מהרשעתו של הנאשם, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה נוספים". [רע"א 3589/14 לוזון נ' מדינת ישראל]

 

בית המשפט העליון אף קבע, כי על המבקש להימנע מהרשעתו להוכיח כי צפוי להיגרם לו עקב הרשעתו פגיעה "קשה וקונקרטית" בסיכויי שיקומו ולבסס טענות אלה בתשתית ראייתית, לפיהן עלול להיגרם לו נזק בעתיד: יש להראות, בהקשר זה, כי הפגיעה הצפויה בסיכויי שיקומו או בעתידו של הנאשם 'אינה שקולה כלל ועיקר לתועלת הציבורית' שיש בהרשעה. במסגרת האינטרס הציבורי יינתן משקל ל'הרתעת היחיד והרבים, להעברתו של מסר המוקיע את דבר העבירה ואת מבצעו, ולהקפדה על מדיניות ענישה אחידה המקדמת את יסודות השוויון והוודאות'" [רע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל]

 

פסק דין - צו הפסקה שיפוטי בהיעדר רישיון עסק

 

עצ"מ 39550-07-20 משטרת ישראל נ' חמו ואח' [ניתן ביום 10/09/2020, על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד]. בפסק דין זה, בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המשטרה על פסק דין שניתן קודם לכן על-ידי בית משפט השלום רמלה, שדחה שתי בקשות שהגישה המשטרה מכוח סעיף 22ב להוראות חוק רישוי עסקים לסגירת שני עסקים בהיעדר רישיון עסק.

 

טענות המשטרה

 

במסגרת הליך זה טענה המשטרה בין היתר, כי צווי הסגירה נתנו כלפי שני בתי עסק שפעלו ללא רישיון והיוו פלטפורמה לביצוע עבירות פליליות, ששמשו להובלה ומכירת תוצרת חקלאית. עוד טענה, כי היא יזמה מבצעי אכיפה כנגד עסקים מחוללי פשיעה שבהם נכללו גם שני העסקים הנ"ל, והיא הודיעה לרשות המקומית שבתחומה היו מצויים אותם עסקים כי יש בידה מידע מהימן על כך שהם מסכנים את שלום הציבור ומנוצלים למעשים פליליים, וככל ובעלי עסקים אלה יבקשו לקבל רישיון עסק – המשטרה תסרב לכך.

 

עוד טענה המשטרה בבקשה לבית המשפט כי לאור התנגדותה לקבלת רישיון עסק עבור שני עסקים אלה, אין סיכוי שהם יקבלו רישיון בעתיד, ולכן היא ביקשה לסגור אותם לאלתר, וטענה כי די היה להראות כי עסקים אלה פעלו ופועלים ללא רישיון על מנת לקבל את צו הסגירה מכוח סעיף 22ב להוראות חוק רישוי עסקים.

 

החלטת בית המשפט השלום

 

בית המשפט השלום ברמלה החליט לדחות את בקשת המשטרה למתן צווי הסגירה כנגד שני בתי העסק, וקבע כי על מבקש צו סגירה מכוח סעיף 22ב להוראות חוק רישוי עסקים להראות: (א) ראיות לכאורה לכך שהעסק נעדר רישיון וכן (ב) עילת הפסקת עיסוק מידית.

 

בתוך כך קבע בית המשפט השלום, שבתיק זה לא הייתה אומנם מחלוקת על כך שלשני בתי העסק לא היה רישיון עסק, אך קבע כי בתנאי השני (עילת הפסקת עיסוק מידית) המשטרה לא עמדה, מאחר והמידע שהיה בידה ושעל בסיסו היא ביקשה לקבל את צו סגירה היה מידע כוללני וראשוני שלא היה מספיק בכדי לגבש עילה להפסקת העיסוק לצורך מתן הצו מכוח סעיף זה.

 

החלטת בית המשפט המחוזי

 

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגישה המשטרה, תוך שקבע כי המשטרה אכן לא הצליחה לעמוד בהוכחת התנאים הנדרשים להפעלת הסמכות מכוח סעיף 22ב להוראות חוק רישוי עסקים. יחד עם זאת, ציין כי להבדיל מבית המשפט השלום שקבע שלצורך קבלת הצו על המבקש להראות ראיות לכאורה לכך שלבעלי בית העסק אין רישיון עסק, הוא (בית המשפט המחוזי) סבור כי לצורך מתן הצו יש להראות שבית העסק נעדר רישיון עסק "ברמת הוכחה גבוה יותר מרמה של ראיות לכאורה ולפחות ברמה של ראיות מנהליות).

 

בעניין זה קבע בית המשפט, כי לא נמסר מעולם לבעלי העסק שבקשתם לקבלת רישיון עסק נדחתה, אף לא נמסר להם שהמשטרה מתנגדת למתן רישיון עסק, ומעולם לא התריעו בפניהם כי היה ולא יוסדר עניין רישיון העסק יתבקש צו סגירה, ולכן קבע כי בנסיבות אלה הוא סבור שהמשטרה "לא הצליחה לעמוד בהוכחת התנאים הנדרשים להפעלת הסמכות שבסעיף 22ב'" ודחה את הערעור.

 

 

תכליתו של חוק רישיון עסקים

 

בית המשפט המחוזי ציין, כי דרך הפרשנות הנכונה של סעיף 22ב להוראות חוק רישוי עסקים היא לבחון קודם כל את "המקום הגיאומטרי" בו בחר המחוקק לקבוע את סעיף זה, קרי חוק רישוי עסקים שתכליתו היא להסדיר את הקמת ותפעול בתי העסק בישראל, ואין לחוק זה מטרה עצמאית בתחום המלחמה בפשע בישראל או בפשיעה כלכלית.

 

יחד עם זאת בית המשפט הבהיר, כי חוק רישוי עסקים כן מאפשר להתחשב בשיקולים של מלחמה בפשע במסגרת השיקולים למתן רישיון עסק, אך שיקולים אלה אינם זהים כאשר שוקלים אם להמשיך הפעלת בית עסק שכבר ניתן לו בעבר רישיון עסק על-ידי הרשות [שכן במקרה זה ניתנו בעבר לבעלי העסק רישיון עסק, בעוד שהרשות כעת התנגדה להאריך להם אותו לאור עמדת המשטרה].

 

עוד ציין בית המשפט המחוזי, כי מקום בו רשות מעוניינת למנוע סכנה מידית לציבור הנובעת מבית עסק הפועל ללא רישיון קיימים במסגרת חוק רישוי עסקים סעיפים אחרים העוסקים בכך (סעיפים 17 ו-20), ומכך ניתן להבין שסעיף 22ב להוראות חוק רישוי עסקים שמכוחו ביקשה המשטרה להוציא כלפי שני העסקים צווי הפסקה לא נועד "להילחם בסכנה כזו או אחרת הנובעת מבית עסק, אלא המטרה היא להילחם בתופעה של ניהול בתי עסק ללא רישיון" (ציטוט מפסק הדין)

 

התנאים הנדרשים למתן צו הפסקה

 

עוד ציין בית המשפט המחוזי בפסק הדין, כי הוא סבור שהמבקש צו שיפוטי להפסקת עסק אינו נדרש להראות רק שלבית העסק אין רישיון, מאחר צו זה פוגע קשות בזכות החוקתית של חופש העיסוק, וציין רשימת מקרים שבהם ניתן יהיה לקבל את הצו מכוח סעיף 22א להוראות חוק רישוי עסקים על פי פגיעתו החמורה:

 

כאשר מדובר בבית עסק שהתנהל תקופה ארוכה ללא רישיון, מבלי שבעלי העסק פנו לרשות וביקשו רישיון עסק; שהרשות התריעה בפני בית עסק על הצורך בקבלת רישיון עסק לצורך הפועל או שבעלי העסק פנו והרשות הודיעה להם שבקשתם לקבלת רישיון עסק נדחתה; שניתן לבעלי העסק זמן להשלים דרישות כאלה אחרות של הרשות, ושהרשות התריעה בפניהם שבמידה והם לא יסדירו את התנאים הנדרשים בית העסק ייסגר; כאשר בית המשפט השתכנע שאין כל סיכוי בעתיד הנראה לעין שניתן יהיה לקבל רישיון עסק לאותו בית עסק.

 

פסק דין - צו הפסקה שיפוטי

 

עפמ"ק 73977-12-19 גג על הפאב בע"מ ואח' נ' עיריית רעננה ואח' [ניתן ביום 20/02/2020 על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד]. בפסק דין זה, דן בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בכפר סבא שנתן כנגד בעלי עסק צו הפסקה שיפוטי מכוח סעיף 22ב להוראות חוק רישוי עסקים, כלפי בית עסק שפעל במשך מספר שנים ללא רישיון עסק, ואשר ניתנו בעבר כנגד מפעילי בית העסק צווים שלא קיומו.

 

בעלי העסק טענו במסגרת הליך זה בין היתר, כי לבית המשפט קיימת סמכות לתת צו הפסקה שיפוטי מכוח סעיף 22ב להוראות חוק רישוי עסקים רק כאשר קיימת סכנה לשלום הציבור בהפעלתו.

 

החלטת בית המשפט

 

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור בעלי העסק וקבע בין היתר, כי סעיף 22ב להוראות חוק רישוי עסקים אינו מתנה את מתן הצו בקיום סכנת שלום הציבור, וקבע כי די בכך שהעסק פועל ללא רישיון עסק במשך תקופה ארוכה, וכי ניתנו בעבר נגד בעלי העסק צווים שהופרו על-ידם, על מנת לתת את הצו מכוח הוראות סעיף זה.

 

יחד עם זאת בית המשפט ציין, כי לו היה משכנע שבקרוב צפויים בעלי העסק להסדיר את רישיון העסק, בית המשפט לא היה מורה על סגירת בית העסק, אולם במקרה זה לא הייתה מחלוקת שלא היה כל צפי לכך.

 

"הדין החל מחייב כי בתי עסק במדינת ישראל יתנהלו כאשר יש להם רישיון עסק. מובן שבתי המשפט לא ימהרו לסגור בתי עסק אך ורק מטעם זה אלא, יצטרכו להשתכנע שאכן נעשו כל הפעולות הנדרשות לשם קבלת רישיון עסק ואלה לא הניבו דבר…. במקרה שלפנינו אכן ניסו המערערים לקבל רישיון עסק לאורך שנים אלא שהדבר לא עלה בידם… מנסיבות כאלה אין להשלים עם קיומו של בית עסק הפועל ללא רישיון במשך שנים תוך הפרת צווים שיפוטיים" (ציטוט מפסק הדין).

 

כתב האישום צריך לכלול תיאור את עובדות העבירה

 

ת"פ 51067-03-20‏ גבריאל בן לולו נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 20.8.2020, על -ידי בית משפט השלום בפתח תקווה]. במסגרת החלטה זו קיבל בית המשפט את טענת הנאשמים שטענו שכתבי האישום שהוגשו כנגדם אינם מפרטים תיאור.

 

מההחלטה עולה, כי הנאשמים הם נהגי משאיות העוסקים בעבודות איסוף והובלת עפר, ובמשך מספר שנים הם ביצועו עבודות של איסוף, הובלה ושפיכה של עשרות טונות פסולות בניין, ללא רישיון עסק וללא היתר, תוך גרימת לכלוך, נזק וזיהום סביבתי. לאור זאת, המדינה הגישה כנגד הנאשמים כתבי אישום המייחסים להם עבירות לפי חוק שמירת הניקיון, לפי חוק רישוי עסקים, ולפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי).

 

טענות הצדדים

 

לאחר הגשת כתב האישום הגישו הנאשמים לבית המשפט בקשה מקדמית ובה נטען בין היתר, כי כתבי האישום הוגשו בניגוד להנחיות פרקליט המדינה ובאופן שאינו מאפשר לטעון לפסול או פגם בהם, שכן הם מתייחסים באופן כולל תקופה בת 5 שנים, אינם מפנים למועדים ספציפיים, ואינם מציינים ולא פעם אחת עבירה ספציפית שבוצעה במועד מסוים.

 

המדינה מנגד דחתה את טענות הנאשמים וטענה בין היתר, כי הם אינם מואשמים בהשלכת פסולת נקודתית, אלא בפעילות הנפרשת על פני מספר שנים שבמהלכם כל אחד מהם השליך כמויות גדולות של פסולת, ולכן גם קיים קושי לנקוב במדויק במועדי ההשלכות הרבות שבוצעו.

 

החלטת בית המשפט

 

בית המשפט קיבל את טענת הנאשמים וקבע שמצופה מהמדינה לבחון שוב את נוסח כתבי האישום, וככל ויימצא שניתן לציין מועדי התרחשות של האירועים הנטענים או פרטים המתארים אירועים מסוימים ולתחום את האירועים באופן ספציפי יותר, על המדינה להגיש כתב אישום מתוקן.

 

בית המשפט הפנה בהחלטתו להוראות סעיף 85(4) לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי על כתב אישום להכיל בין היתר:  "תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם", וציין כי מושכלות יסוד הן כי נוסח כתב האישום משפיע השפעה מהותית על יכולת הנאשם להתגונן מפני האישומים המיוחסים לו.

 

עוד קבע בית המשפט, כי כתבי האישום שהגישה המדינה כנגד הנאשמים במקרה זה נוסחו באופן כוללני ביותר, עמום, ובמסגרתם נטען כי הנאשמים ביצעו עבירות בתוך כתקופה בת חמש שנים. עוד הוסיף וציין, כי אומנם בהתאם לפסיקה נקבע שכאשר מעשים המיוחסים לנאשם "משתרעים על פני תקופה ארוכה, ולא ניתן לייחס לו מעשה מסוים במועד מסוים, ניתן לנסח את כתב האישום באופן אשר אינו מפרט את מועד ביצוע המעשים", אולם הוסיף שמקום בו ניתן לפרט מועדים מסוימים או תחומים בזמן, על המאשימה לעשות כן.

 

עוד הוסיף וציין בית המשפט, כי פעמים רבות כאשר מדובר בביצוע עבירות מרובות או נמשכות או כאלו שנחשפו בחלוף הזמן, אין מנוס מלהסתפק בתיאורי זמן ובמקום "בסמוך" או "בקירוב" למועד או למקום כזה או אחר. עם זאת, במקרה זה הנוסח העמום בו נוסחו כתבי האישום אינו מאפשר לבית המשפט לעמוד על היקף העבירות המיוחסות לנאשמים הן לעניין ביצוע העבירות והן לשאילת העונש, ככל שיורשעו.

 

פסק דין - עסק שמפר את דיני התכנון והבניה

 

ע"ח 50243-03-20 עודה נ' המשרד להגנת הסביבה [ניתן ביום 03/04/2020, על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה].

 

מההחלטה עולה, כי בית המשפט השלום דחה בקשה שהגישו העוררים המפעילים תחנת מעבר לסילוק פסולת, אשר הגישו בקשה להארכת מועד של צו שיפוטי בו הוסכם שפעילות תחנת המעבר תופסק, אם לא יוסדר שינוי יעוד המקרקעין בהם מתנהלת תחנת המעבר.

 

בית המשפט המחוזי דחה את הערר, תוך שקבע שאין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט השלום לדחיית מועד כניסתה לתוקף של התחייבותם של העוררים להפסקת פעילות תחנת המעבר המופעלת על-ידם.

 

בית המשפט המחוזי ציין, כי הרשות המקומית אינה רשאית להעניק רישיון עסק כאשר העסק מפר את דיני התכנון והבניה ומבצע חריגות בניה או עושה שימוש בקרקע בניגוד ליעוד שנקבע לה. עוד ציין בית המשפט, כי במקרים מסוימים ובכפוף לתנאי שנקבעו בסעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים, רשאית הרשות ליתן לאדם רישיון עסק, גם אם מדובר בהפרת דיני התכנון והבניה, זאת בכפוף לכך שאין בדבר משום פגיעה בתכליות חוק רישוי עסקים הכוללים בין היתר, שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים, מניעת סכנות לשלום הציבור, הבטחת בריאות הציבור ותנאי תברואה נאותים.

 

עורך דין רישוי עסקים - מטרות החוק

עסקים הטעונים רישיון עסק

 

חלק נרחב של העסקים הקיימים בישראל טעונים רישיון עסק מסבירם עורך דין רישוי עסקים אהוד פאי, והנם מצוינים בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני עסק) התשנ"ה – 1995 (להלן: "הצו") אשר נחקק מכוח חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן: "החוק").

 

מטרות החוק בהתאם לסעיף 1 לחוק הנם:

(1) להבטיח איכות נאותה של הסביבה לרבות מניעת מפגעים ומטרדים.
(2) מניעת סכנות לשלום הציבור ואבטחה מפני שוד והתפרצות.
(3) בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו.
(4) מניעת מחלות שמקורן בבעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים
(5) הבטחת תנאי תברואה נאותים.
(6) קיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה, ולכבאות.

 

רשימת העסקים הטעונים רישיון עסק בצו מתעדכנת על-ידי משרד הפנים ובו נקבעו 10 קבוצות של סוגי עסקים בתחומים שונים הטעונים רישוי, כאשר ביחס לכל סוג עסק קיימת תקופה ספציפית לתוקפו של הרישיון. יחד עם זאת, קיימים עסקים הפטורים מחובת רישיון לצורך הפעלתם כגון: משרדים שונים של בעלי מקצועות חופשיים של עורכי דין, רואי חשבון וכן, עסקים שונים מתחום המסחר כגון: עסקים למכירת הלבשה והנעלה, עסקים לכלי בית, מכשירי כתיבה וכיו"ב.

 

קיימים מספר גורמים הרשאים להתנות את אישורם לקבלת רישיון העסק בתנאים מסוימים כגון: הרשות המקומית בה מצוי העסק, גורמים מקצועיים במשרדי הממשלה כגון: משרד הבריאות, משטרה, משרד התמ"ת וגורמים מקצועיים נוספים כגון: שירותי כבאות ויחידות איכות הסביבה והכל בהתאם לסוג העסק שבגינו מבוקש הרישיון.

 

יצוין, כי יכול והתקיים מצב בו עסק מסוים יידרש לעמוד בתנאים שונים ו/או בקבלת רישיון מכוח חוק אחר וספציפי העוסק באותו תחום של העסק (לדוגמה – קבלת רישיון עסק למוסך מותנה בקבלה מוקדמת של רישיון מקצועי למוסך מטעם משרד התחבורה).

 

תנאים לקבלת רישיון

 

עורך דין רישוי עסקים מסביר, כי הגורמים המוסמכים לתת רישיון גם מוסמכים להתנות את רישיון העסק בהיתר זמני או בתנאי מוקדם – תנאי שיש לקיימו לפני שיינתן הרישיון או ההיתר הזמני; הכוונה בתנאי ברישיון הנו כאשר הרישיון או ההיתר הזמני כולל בתוכו תנאי שיש לקיימו דרך קבע בעת הפעלת העסק; תנאי נוסף – תנאי שהוסיפו לרישיון או להיתר הזמני, לאחר שהוצא.

 

בנוסף לכך, אותם גורמים הרשאים אישור הנדרש לשם הוצאת עסק, גם רשאים להוסיף ו/או לשנות תנאים מסוימים למתן הרישיון שניתן בכל עת שיתעורר הצורך בכך ועל החלטה על סירוב למתן רישיון, ביטול רישיון ו/או קביעת תנאים לא סבירים לקבלתו, רשאי בעל העסק להגיש ערעור לבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

 

בהתאם לחוק לא ניתן לאשר רשיון לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבנייה ובמקרים מסוימים ניתן לאשר זמנית "שימוש חורג" (כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965) בקשר למבנה בו משתמשים שלא בהתאם לשימוש שאושר במסגרת היתר הבניה ו/או במסגרת התב"ע תקפה החלה על מקום העסק.

 

עורך דין רישוי עסקים - סוגי רישיונות ותהליך קבלתם 

 

ישנם מספר סוגים שניתן לקבל ל- רישיון עסק, המונפקים על-ידי רשות הרישוי: רישיון עסק לצמיתות: התקף מיום הוצאתו וכל עוד לא בוטל על-ידי הרשות; רישיון תקופתי: הניתן לתקופה מוגדרת של שנה אחת/שלוש שנים/חמש שנים ו/או יותר המיועד לסוגי עסקים בהתאם למפורט בטבלת העסקים בצו; היתר זמני ו/או רישיון זמני: הניתנים לעסק לתקופה של עד שנה.

להלן השלבים בתהליך להוצאת רישיון

 

הגשת הבקשה ותשלום אגרה: על המבקש לרישיון העסק להגיש ליחידה לרישוי עסקים ברשות המקומית בה הנו מבקש להקים את העסק – בקשה לקבלת רישיון עסק על גבי הטופס הרלוונטי ואליה לצרף את כל המסמכים הנדרשים (כגון: תוכניות עסק, מפה מצבית, תרשים סביבה וכיו"ב) וכן לשלם אגרה בהתאם לסוג העסק המבוקש על-ידו במסגרת בקשתו.

יחידת רישוי העסקים רשאית לפרט, בין היתר, במסגרת המידע את הפעולות הנדרשות לקבלת הרישיון, הנחיות לקבלת הרישיון בהתאם להגדרת סוג העסק (על פי הצו), את הצורך בהוצאת היתר בניה למבנה העסק או שינוי יעוד או ל-"שימוש חורג" וכן הנחיות כלליות להגשת הבקשה.​

 

 

מידע מוקדם והכנת מסמכי הבקשה לצורך קבלת רישיון עסק

 

כל בעל עסק רשאי להגיש ליחידת רישוי העסקים שברשות המקומית בקשה למידע מוקדם באמצעות טופס בקשה מתאימה ובו עליו לציין פרטים חיוניים לאיתור העסק כגון: כתובת מדויקת, מס' ארנונה וכיו"ב ושל העסק עצמו כגון: מס' חברה, פירוט העיסוקים, שטח העסק וכיו"ב.

 

בחינת הבקשה והעברתה לאישור הגורמים המוסמכים: הבקשה והמסמכים הנלווים נבחנים על-ידי היחידה לרישוי עסקים ובמידה וכל המסמכים הרלוונטיים הוגשו כנדרש – תנפיק הרשות המקומית אישור על כך שהבקשה הוגשה, ותעביר את הבקשה לגורמים המוסמכים כגון – למחלקת ההנדסה ו/או לוועדה לתכנון ולבניה ברשות המקומית ולגורמים הרלוונטיים, כגון – כבאות, איכות הסביבה, משטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד החקלאות וכיו"ב.

 

 

בחינת הזכאות והנפקת הרישיון

 

לאחר שהיחידה לרישוי עסקים ברשות המקומית תקבל את תשובותיהם של כל הגורמים המוסמכים הנדרשים, תהא רשאית היחידה ליתן תשובה חיובית ביחס לבקשה ובמקרה כזה תערוך את הרישיון בהתאם לתקופה הרלוונטית הנדרשת לתוקפו ולתנאים להפעלתו וכן רשאית ליתן תשובה שלילית באמצעות מכתב מנומק המפרט את הסירוב ומתן הרישיון ואף רשאית להתנות את מתן הרישיון בתנאים מוקדמים טרם הנפקת רישיון העסק.

 

בהנחה ובעל העסק קיבל תשובה חיובית ביחס לבקשתו לקבלת רישיון העסק, תנפיק היחידה לרישוי עסקים רישוי עסק או היתר זמני באמצעות זימון בעל העסק לרשות והחתמתו על הצהרה לפיה לא נעשו שינויים בעסק ותשלום אגרה או באמצעות משלוח הרישיון לבעל העסק בדואר ודרישה לקבלת ההצהרה הנ"ל.

 

יצוין, כי קיימים לוחות זמנים בקשר לטיפול של הרשות המקומית בבקשות לקבלת רישיון עסק, כאשר הזמן בבקשה ובהנפקת הרישיון נע בין חודשיים לעד שישה חודשים, בכפוף לכך שהמבקש עומד בכל הדרישות הרלוונטיות.

 

עוד יצוין כי קיימת רפורמה בתחום זה ובמסגרתה עתידות להיכנס לתוקף ביום 5.11.2013 תקנות חדשות, אשר במסגרתן יתווסף מסלול חדש להוצאת רישיון עסק (בנוסף למסלול הרגיל הקיים כיום) שיקרא "מסלול היתר מזורז", אשר יאפשר קבלת רישיון מיידי (תוך 21 יום) לתקופה של שנה.

 

 

רישוי עסק הנו אישי

 

רישיון העסק שניתן הנו אישי וייחודי לכל מקום ולסוג העסק, וחוק רישוי עסקים מחייב את בעל העסק להציג את רישיון העסק במקום בולט בעסק.
הרשות המקומית אינה רשאית להנפיק רישיון עסק ללא עמידה בתנאים ובאישורים של כל הגורמים המוסמכים המפורטים בצו רישוי העסקים, לרבות עמידה בחוקי התכנון והבניה ובדרישות הכבאות ורשאית לבטל רישיון אם העסק חרג מתנאי הרישיון.

 

חידוש רישיון עסק: על בעל העסק לחדש רישיון לאחר כל שינוי בבעלות העסק, במבנה העסק, או כל שינוי אחר בתנאי הרישיון.

עונשין: ניהול עסק ללא רישיון מהווה עבירה פלילית והרשות המקומית רשאית לנקוט כנגד עסק כאמור הליכים משפטיים וכן לרבות הטלת צו סגירה והטלת קנסות.

 

מעוניינים לקבל מידע נוסף?