עורך דין הסכם ממון – שאלות ותשובות

עורך דין הסכם ממון מסביר על חשיבותו של ההסכם

הסכם ממון מוסדר בישראל במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג, ומטרתו העיקרית היא לאפשר לבני זוג להסדיר ביניהם ובהתאם לרצונם את חלוקת הרכוש במקרה של פטירה של אחד מהם או של גירושין. חוק יחסי ממון בין בני זוג נחקק בשנת 1973 ולאחר שבתי המשפט הכירו בסוגיה של "שותפות בנכסים העשויה להיווצר בין בני זוג" (ציטוט מתוך דברי ההסבר להצעת החוק).

הסכם ממון הוא למעשה חוזה בין בני זוג אותו ניתן לערוך לפני הנישואין או במהלכם, המסדיר את מערכת היחסים הכלכלית בין בני זוג ובמסגרתו ניתן לקבוע לדוגמה – איזה רכוש לא ייכלל במסגרת ההון המשותף של בני הזוג, ולא יהיה בו זכויות לבן הזוג השני במקרה של פרידה או פטירה. בנוסף, בני זוג רשאים גם להסדיר במסגרת הסכם ממון נושאים נוספים הקשורים לניהול החיים המשותפים.

אישור הסכם ממון בבית המשפט

עורך דין הסכם ממון מסביר, סעיף 2 במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע, כי הסכם ממון טעון אישור בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג, וכן טעון אישור כאמור בכל שינוי של ההסכם. אישור להסכם ממון לא יינתן: "אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו".

כלומר, הכלל הוא שהסכם ממון שנערך בין בני זוג נשואים או בין בני זוג העומדים להינשא, לא יהיה תקף אם הוא לא אושר על-ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. מדובר בדרישה מהותית ולא טכנית. יחד עם זאת במקרים חריגים בית המשפט עשוי להכיר בהסכם ממון שלא אושר ויראה בו כחוזה בין הצדדים, ככל והוכח שהצדדים התנהגו לפיו לאורך שנים.

כך צוין לדוגמה בנושא זה בפסק הדין שניתן בעמ"ש 40275-10-17 י' ואח' נגד י': "חוק יחסי ממון אינו קובע דרישה טכנית בלבד של אישור ההסכם בפני ערכאה שיפוטית, אלא מדובר בדרישה מהותית שתפקידה לבחון האם ההסכם נערך בלב שלם ובנפש חפצה, האם הצדדים מסכימים לכל התנאים המופיעים בו, והאם הם מבינים את מלוא המשמעויות הנובעות ממנו"

על מנת לאשר את ההסכם, נדרשים בני הזוג להגיש לבית המשפט (בין אם באמצעות עורך דין הסכם ממון ובין אם בעצמם) או לבית הדין בקשה לאישור הסכם ממון ולשלם אגרה, ולאחר מכן ייקבע מועד דיון בפני בית המשפט בו יסביר בית המשפט לבני הזוג את תוכן ההסכם ויבדוק אם הם עשו את ההסכם מרצונם החופשי והבינו את המשמעויות שלו.

הסכם ממון שמנחם ולא אושר

סעיף 2 במסגרת חוק יחסי ממון קובע, כי הסכם ממון – טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי, ואישור כאמור יינתן רק "לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם…בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו"

על חשיבות אישורו של הסכם הממון בידי ערכאה שיפוטית עמד בית המשפט העליון גם בע"א 1629/11 יצחקי נ' וכטר:

"ביסודה של הוראה זו ניצבת ההבנה כי בעת עריכתו של הסכם ממון עשויים בני הזוג להיות נתונים ללחצים ריגשיים, כמו גם ההכרה במרכזיותו של הסכם זה להסדרת זכויותיהם של בני הזוג לתקופה שעשויה להיות ארוכה ובלתי חזויה...

על רקע זה, נודעת חשיבות לקיומו של מנגנון בקרה חיצוני, ולא כל שכן לנוכח הצורך להבטיח כי לא קופחו זכויותיו של בן הזוג החלש במערכת היחסים הזוגית, במובן זה שהערכאה השיפוטית בחנה כי ההסכם מבטא את הסכמתם המלאה, החופשית והמודעת של שני בני הזוג …".

באילו מקרים עשוי בית המשפט להכיר בתוקף הסכם ממון שלא אושר?

ישנם מקרים נדירים בהם בתי המשפט הכירו בהסכם הממון כהסכם תקף, גם כאשר ההסכם לא קיבל את אישור בית המשפט או בית הדין הרבני בהתאם להוראות החוק, וזאת מכוח עקרונות כלליים וביניהם תום הלב, השתק ומניעות, מסביר עורך דין הסכם ממון אהוד פאי. מקרים אלו הוכרו במצב שבו הצד שמבקש שלא לאשר את ההסכם, נהנה לאורך זמן מפירות ההסכם אך למרות זאת מבקש בדיעבד להתכחש אליהן.

כך נקבע על-ידי בית המשפט העליון  בפסק דין בעניין ע"א 151/85 רודן נ' רודן:

"נראה לי, כי במקרה זה מנועה המשיבה 2 מלהעלות טענה זו בשלב כה מאוחר, 9 שנים לאחר שנכרת ההסכם, לאחר שהיא קיבלה את מה שההסכם העניק לה ובעת שהיא נדרשת לעמוד בנדרש ממנה על פיו. העובדה, שהיא נהגה על פי ההסכם במשך 9 שנים, מעידה על כך, שהיא הכירה בתוקפו, וכי אישור בית המשפט המחוזי עמד בדרישותיה, וכי היא חתמה על ההסכם מתוך רצון חופשי ומתוך מודעות מלאה להשלכותיו.

העלאת טענה זו בשלב כה מאוחר הינה שימוש בזכות שלא בתום-לב, דבר העומד בסתירה לסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 … בנסיבות שלפנינו, נעשה שימוש בזכות לטעון את הטענה בדבר אישור בלתי נאות של החוזה על-ידי בית המשפט בחוסר תום-לב, ועל-כן דין טענה זו להידחות".

עם זאת חשוב לציין, כי דרך המלך הנו אישור הסכם ממון כדין ובהתאם להוראות חוק יחסי ממון, ואילו החריג לכלל זה הנו הכרת הסכם ממון שלא אושר כנדרש, זאת בנסיבות מיוחדות של היעדר הגינות תום לב ועוד:

"מדיניות משפטית ראויה, צריכה להגביל את האפשרות של מתן תוקף להסכם שלא אושר למקרים נדירים שבהם 'זעקת ההגינות' וכן דיני תום הלב והמניעות מצדיקים סטייה מהוראת חוק מפורשת. … אולם כפי שנקבע בפסיקה, סטייה מהוראת חוק מפורשת בשל 'זעקת ההגינות' הינה החריג ויש להישמר ולהיזהר מפני מדרון חלקלק שירוקן מתוכן את הוראת החוק…". (תלה"מ (ק"ג) 43805-11-17 פלונית נ' אלמוני)

מה זה הסכם ממון לפני נישואין

בני זוג המתכוונים להינשא רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון לפני נישואין, על מנת להסדיר ביניהם את מערכת היחסים הכלכלית ונושאים אחרים שהם מעוניינים להסדיר לפני כניסתם לחיי הנישואין.

כך לדוגמה, ישנם מקרים בהם לאחד מבני הזוג קיים רכוש רב ולשני לא, ולכן אותו צד שלו קיים רכוש רב מעוניין להבטיח כתנאי לנישואין שהזכויות באותו רכוש יישארו שלו באופן בלעדי גם במקרה של פרידה. בנוסף, קיימים מקרים בהם מדובר בזוג צעיר שאין לו בהכרח ממון רב לפני הנישואין, אך עדין בני הזוג מעוניינים להסדיר ביניהם את חלוקת הרכוש שייצבר להם במהלך הנישואין.

יש לציין שגם הסכם ממון לפני הנישואין טעון אישור של בית המשפט או בית הדין. יחד עם זאת, להבדיל מהסכם ממון לאחר הנישואין במסגרת חוק יחסי ממון נקבע, כי הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול להיות מאומת על-ידי רושם הנישואין או על-ידי נוטריון.

במידה וההסכם אושר על ידי נוטריון, עליו לבדוק שבני הזוג הבינו את משמעות ההסכם וערכו אותו בהסכמה חופשית: "הסכם ממון שנכרת לפני הנישואים יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו".

מתי כדאי לערוך הסכם ממון

ברוב המקרים מומלץ מאוד לערוך הסכם ממון כאשר מדובר בנישואים שניים של בני הזוג כאשר כל אחד מהם מגיע לנישואין עם ממון משלו, או במקרים בהם אחד מבני הזוג מגיע לנישואין עם רכוש רב, והוא מעוניין להבטיח שהזכויות ברכוש יישארו שלו באופן בלעדי גם במקרה של פרידה. לדוגמה, במקרה בו לאחד מבני הזוג יש דירה שקיבל מהוריו או שהוא רכש לפני הנישואין ובדירה זו צפויים בני הזוג להתגורר במהלך הנישואין, או במקרה בו אחד מבני הזוג מגיע לנישואין עם עסק מצליח שהקים לפני הנישואין.

אומנם חוק יחסי ממון קובע שבמקרה בו בני הזוג לא ערכו הסכם ממון (בין אם באמצעות עורך דין הסכם ממון ובין אם בעצמם), יחול ביניהם במקרה של פרידה או פטירה – הסדר איזון המשאבים הקובע בין היתר, שנכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין או שהתקבלו בירושה במהלך הנישואין לא יכללו במסגרת ההון המשותף.

יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם בתי המשפט עשויים לפסוק לטובת בן הזוג השני זכויות בדירה, מקום בו הם התגוררו באותה דירה עשרות שנים או שיפצו והשביחו אותה מכספים משותפים שלהם. לכן על מנת לנסות ולמנוע מצב כזה, ניתן לקבוע במסגרת הסכם ממון שמלוא הזכויות בדירה ימשיכו להיות באופן בלעדי של בן הזוג שהוא בעל הדירה, ורצוי גם שאותו בן זוג ישלם מכספו עבור שיפוץ או השבחה.

עורך דין הסכם ממון מסביר על הסכם חיים משותפים

בני זוג החיים ביחד ומנהלים משק בית משותף, רשאים לערוך ביניהם הסכם על מנת להסדיר ביניהם את הנושאים הכלכליים גם מבלי להינשא ושנקרא "הסכם לחיים משותפים". הסכם זה נפוץ בעיקר כאשר מדובר בנישואים שניים או במקרים בהם בני זוג לא יכולים להינשא בישראל או שאינם מעוניינים, אך עדין מעוניינים לחיות ביחד ולהסדיר ביניהם בהסכם את מערכת היחסים הכלכלית או נושאים אחרים.

להבדיל מהסכם ממון רגיל, אין חובה לאשר הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור כתנאי לתוקפו. במידה ובני זוג ערכו הסכם לחיים משותפים אך לא הגישו אותו לאישור בית המשפט וכתוצאה מכך לא ניתן לו תוקף של פסק דין, עדין יהיה מדובר בהסכם תקף שמחייב את הצדדים.

יחד עם זאת, במקרה ולאחר מכן ההסכם יופר על-ידי מי מבני הזוג, לא יוכל הצד שכלפיו ההסכם הופר לנקוט בהליכי אכיפה (לדוגמה בהוצאה לפועל), כפי שהיה ניתן אם היה מדובר בהסכם שניתן לו תוקף של פסק דין, ואותו צד יידרש לנקוט בהליך משפטי ובו יידרש להוכיח שההסכם אכן הופר.

בנוסף לכך, במקרים בהם בני זוג ערכו הסכם ביניהם בעת שהם היו ידועים בציבור ולאחר מכן הם נישאו, עליהם לאשר את ההסכם בפני בית המשפט או בית הדין על מנת שהוא יהיה תקף גם לתקופת הנישואין. כך ציין בנושא זה השופט שוחט בעמ"ש 17125-03-19 נ' ל' נגד ס' ר': "בני הזוג חתמו על ההסכם בעת היותם ידועים בציבור. עפ"י לשונו – תחולתו היתה לתקופת חייהם ככאלה. שכן, ההסכם מדגיש כי הוא בא להסדיר את מערכת היחסים הרכושית של הצדדים במסגרת בה בחרו – ״מערכת יחסים זוגית שלא במסגרת נישואין". על מנת להחיל את המשטר הרכושי הקבוע בהסכם גם לתקופת הנישואין היה עליהם לחתום על הסכם ממון ולאשרו, טרם נישואיהם, בהתאם למתווה הקבוע בחוק יחסי ממון. את זאת הם לא עשו."

עורך דין הסכם ממון מסביר על הסדר איזון משאבים

סעיף 3 במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע, כי במקרה בו בני זוג לא ערכו הסכם ממון או אם עשו אך ההסכם אינו קובע אחרת, יראו אותם כמסכימים להסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק זה. כלומר, לבני הזוג יש אפשרות לערוך ביניהם הסכם ממון, אולם במידה ולא עשו ערכו הסכם ממון יחול ביניהם במקרה של פרידה או גירושין – הסכם איזון המשאבים הקבוע בחוק.

סעיף 5 במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג שכותרתו "הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין" קובע, כי במקרה של התרת נישואין או פקיעת נישואין עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג לקבל מחצית מהשווי של "כלל נכסי בני הזוג" – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות". כלומר, במקרה בו בני הזוג התגרשו או אחד מהם נפטר והם לא ערכו הסכם ממון, כל אחד מהם יהיה זכאי לקבל מחצית משווי הרכוש המשותף שלהם.

מה לא נכלל בהגדרה של "כלל נכסי בני הזוג"?

(1) נכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין

נכסים שקיבלו בני הזוג לפני או במהלך הנישואין בירושה אינם ברי איזון והם מוגדרים כ – "נכסים חיצוניים", והזכויות בהם שייכים לבן הזוג שקיבל אותם. על מנת שנכסים כאלה כן יכנסו להגדרה של "כלל נכסי בני הזוג" ויהיה על בני הזוג להתחלק ביניהם, על בן הזוג שלא קיבל את הירושה להוכיח – כוונת שיתוף בין הצדדים ביחס לנכס חיצוני שהתקבל בירושה, בעוד שכל מקרה כזה נבחן על פי נסיבותיו הקונקרטיות.

ככל ויש הפרדה רכושית בין הצדדים ביחס לנכסים ולכספים שהתקבלו בירושה, לדוגמה אם הבעל ירש דירה מהוריו והשכיר אותה, והפקיד את כל ההכנסות מאותה דירה בחשבון בנק נפרד על שמו, יטה בית המשפט לראות בנכס זה כנכס חיצוני ולצד השני אין בו זכויות. לעומת זאת, אם אותה דירה הושבחה על-ידי כספים משותפים של בני הזוג ובמאמץ משותף שלהם במהלך הנישואים, וההכנסות שהתקבלו ממנה נכנסו לחשבון המשותף, יטה בית המשפט לכלול את אותה דירה עם כלל הנכסים הזוגיים.

(2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג

גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות. לדוגמה במקרה בו אחד הצדדים קיבל פיצויים בעקבות נכות מתאונת עבודה שעבר, אין זכות לצד השני לקבל חלק בהם.

(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שהם ששוויים לא יאוזן ביניהם.

מימוש הזכות לאיזון משאבים

סעיף 6 במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג שכותרתו: "מימוש הזכות לאיזון" קובע, כי לצורך איזון משאבים בין בני זוג, יש צורך "לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים", בנוסף לכך משווי הנכסים של כל בן-זוג "יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן שוויים".

במידה והשווי של הנכסים של אחד מבני הזוג עולה על שוויים של נכסי בן הזוג השני, נדרש אותו בן זוג לתת לשני את מחצית ההפרש "אם בעין ואם בכסף או בשווה כסף", על מנת ליצור איזון מלא בין הצדדים ביחס לנכסים הכלולים בהגדרה של "כל נכסי בני הזוג".

אם אין הסכמה בין בני הזוג בנוגע למה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע איזון המשאבים ביניהם, יחליט בית המשפט או בתי הדין על כך לפי הנסיבות הספציפיות של בני הזוג. במסגרת החלטה זו על בית המשפט להתחשב במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטינים שלהם (ככל וישנם), ובאופן שימנע ככל האפשר פגיעה במקור פרנסה של אחד מבני הזוג או ברווחת ילידיהם, או בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג.

הקדמת המועד לאיזון משאבים

ברירת המחדל הנה שהמועד בו ניתן להחיל את ההסדר לאיזון המשאבים הוא במקרה של גירושין או פטירה של בן הזוג. יחד עם זאת, קיימת זכות לאיזון משאבים לכל אחד מבני הזוג גם לפני שהתגרשו, אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים והתקיים אחד מהתנאים שלהלן:

(1) חלפה שנה מיום שנפתח הליך גירושין, או שנה מהגשת תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג.

(2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד במשך תקופה מצטברת של 9 חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה.

בית המשפט או בית הדין רשאים במקרים מסוימים לקצר את התקופה הנ"ל על מנת להחיל בין בני הזוג את הזכות לאיזון משאבים, לרבות במקרה בו ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג, או אם נמצא כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת כגון: אם ניתן כלפי בן הזוג צו למניעת אלימות במשפחה או אם הוגש כנגדו כתב אישום הכולל עבירת אלימות שבוצעה כלפי המבקש לביצועו של הסדר איזון משאבים.

מכירת דירת מגורים של בני הזוג

מקום בו ראה בית המשפט או בית הדין כי לצורך ביצוע איזון המשאבים בין בני הזוג, נדרש למכור דירה המשתמשת למגורי בני הזוג או למגורי ילדים קטינים ובן הזוג המחזיק בהם, בית המשפט לא יורה על ביצוע המכירה והיא תעוכב, כל עוד לא נוכח כי לילדי בני הזוג ולבן הזוג נמצא הסדר מגורים המתאים לצורכיהם.

מה קורה אם בן זוג הוציא נכס בכוונה?

סעיף 7 לחוק יחסי ממון בין בני זוג שכותרתו: "הרחבת בסיס האיזון" קובע, שנכס שבן זוג הוציא מרשותו בכוונה לסכל זכותו של בן זוגו לאיזון משאבים, או נכס שבן הזוג נתן או התחייב לתת במתנה, למעט מתנות ותרומות, רשאי בית המשפט לראותו לצורך איזון המשאבים, כאילו הוא עדין של אותו בן הזוג.

בנוסף סעיף 11 במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג שכותרתו "אמצעים לשמירת זכויות" קובע, כי מקום בו אחד מבני הזוג עשה פעולה שיש בה כדי לסכל זכות של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר לכך, רשאי בית המשפט או בית הדין על פי בקשת בן הזוג השני – לנקוט באמצעים לשמירת אותה זכות, לרבות לצוות על מתן ערובה או לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג או לצוות על רישום הערה מתאימה ביחס לנכס של אחד מבני הזוג, או לעכב את ביצוע איזון המשאבים.

לקריאת מאמר על התנגדות לצוואה לחצו כאן

לקריאת מאמר על הפרדה רכושית הסכם ממון לחצו כאן

לקריאת מאמר על זכות הירושה של בן זוג לחצו כאן