מהו הליך הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת רגל?

במסגרת פקודת פשיטת רגל נקבע בין היתר, כי חייב שחובותיו עולים על כ-35,000 ₪ רשאי לפנות לבית המשפט, בין אם מתנהלים נגדו הליכי הוצאה לפועל ובין אם לאו, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל וכל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס בהליכי פשיטת רגל. הסדר זה נקרא הסדר לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת רגל, והוא ננקט לעתים תכופות על-ידי עורך דין להסדר חובות.

מה על חייב להגיש לבקשה לאישור פשרה או הסדר?

חייב המגיש בקשה כזו, נדרש לצרף לבקשתו את הצעת הפשרה או ההסדר שהוא מבקש לאשר בפני בית המשפט, ואליהם לצרף תצהיר שלו ובו עליו להצהיר שאין ביכולתו לשלם את כל חובותיו שבגינם מבוקש ההסדר, וכן עליו להגיש דוחות דין וחשבון ביחס לשנת המס האחרונה וזו שקדמה לה, ובו לפרט את כל הנתונים הכלכליים הרלוונטיים, לרבות פרטים על נכסיו, רכושו, הכנסותיו, הוצאותיו וחובותיו, וכן לפרט את שמות הנושים שלו בציון הערובות שהוא נתן להם.

סמכותו של בית המשפט

סעיף 19א(ג) לפקודת פשיטת רגל, מקנה לבית המשפט סמכות רחבה כאשר הוא דן בבקשה שהגיש חייב לאשר הצעת פשרה או הסדר חובות עם נושיו. על פי לשון הסעיף, לבית המשפט קיימת סמכות לאשר את ההצעה "אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה". בנוסף בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועו על-ידי החייב.

למה כדאי לחייב להגיע לפשרה או הסדר?

חייב שבקשתו לאישור פשרה או הסדר מכוח סעיף 19א מאושרת על-ידי בית המשפט, אינו נחשב כפושט רגל על אף שמדובר בהסדר המצוי במסגרת פקודת פשיטת רגל, ולא מוטלות עליו הגבלות מכוח פקודת פשיטת רגל (כגון: הגבלת לקוח מוגבל, איסור על שימוש בכרטיסי אשראי, איסור להקים חברה, וכיו"ב). לכן, קיימים לחייבים אינטרס משמעותי להגיע להסדר או פשרה עם הנושאים באמצעות הליך זה, ובכך למנוע את הסיכון באשר להגבלות המוטלות על פושט רגל.

יחד עם זאת מדובר בהליך מורכב שדורש ניסיון. לכן אם הנכם לדוגמה מתגוררים באזור הצפון וחייבים לגורמים כספים רבים וחוששים מפני הליכי פשיטת רגל, מומלץ לפנות אל עורך דין פשיטת רגל בחיפה על מנת שהאחרון יוכל לנהל מטעמכם משא ומתן מול הנושים, במטרה להגיע עמם להסדר ולהגישו לאישורו של בית המשפט, ובכך למנוע את הסיכון בכניסתו של החייב להליך של פשיטת רגל.