דף הבית
מאמרים
זכויות יוצרים

זכויות יוצרים

הפרת זכויות יוצרים - עורך דין זכויות יוצרים

בעמוד זה הנכם מוזמנים לעיין בתמצית פסקי דין שפורסמו באתר הרשות השופטת בנושא זכויות יוצרים, קניין רוחני, הפרת זכויות יוצרים, זכויות יוצרים תמונות, ושנכתבו על-ידי עורך דין זכויות יוצרים אהוד פאי.

סרטון הסבר על הפרת זכויות יוצרים

זכויות יוצרים מהי?

 

עורך דין לענייני זכויות יוצרים אהוד פאי מסביר, דיני קניין רוחני וזכויות היוצרים מעסקים רבות את בתי המשפט בישראל. מטרתם של דיני קניין רוחני ו- זכויות היוצרים הם בעיקר כדי להגן על יצירות בהם הושקעו מאמצים. כך למשל ציין כב' השופט רובינשטיין: "דיני זכויות היוצרים מגנים על המשאבים והמאמץ שהושקעו בהפקת היצירה. הם מכירים בזכות של היוצר ליהנות מפרי עמלו. דיני זכויות היוצרים מגנים גם על ההיבט האישי של היצירה, שנתפסת כביטוי חיצוני ל"אני הפנימי" של היוצר" (רע"א 7774/09 אמיר ויינברג נ' אליעזר ויסהוף).

 

סעיף 11 במסגרת חוק זכויות יוצרים קובע כי זכות יוצרים ביצירה, היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה או בחלק מהותי ממנה, פעולה אחת או יותר מאלה: העתקה של היצירה, שידור של היצירה, העמדת היצירה לרשות הציבור, פרסום (לגבי יצירה שלא פורסמה); ביצוע פומבי של יצירה (לגבי יצירה ספרותית ומוסיקלית); עשיית יצירת נגזרת.

 

תכליתם של דיני קניין רוחני וזכויות היוצרים היא להגן על יצירתו וקניינו הרוחני של האדם. זכות היוצרים כוללת זכות יוצרים בפן הכלכלי וזכות יוצרים בפן המוסרי.

 

לתמצית פסקי דין בנושא לשון הרע לחצו כאן

 

הזכות הכלכלית והמוסרית במסגרת חוק זכויות יוצרים

הזכות הכלכלית במסגרת חוק זכויות יוצרים

 

סעיף 11 לחוק זכויות יוצרים מתייחס לזכות היוצרים הכלכלית. זכות היוצרים בפן הכלכלי, מקנה זכות בלעדית לבעליה לבצע פעולות ביצירתו בה הוא השקיע מאמצים ומשאבים, על מנת שהוא יוכל להנות מפרותיה ומרווחיה של יצירתו המהווה עבורו נכס כלכלי, ועל מנת למנוע מצב שגורם אחר ייהנה מהרווחים של יצירתו בהיעדר הסכמתו של היוצר.

 

 

הזכות מוסרית במסגרת חוק זכויות יוצרים

 

עורך דין לענייני זכויות יוצרים מסביר, כי במסגרת סעיפים 45 ו-46 בחוק זכויות יוצרים מתייחסים לזכות המוסרית במסגרת קניין רוחני, וקובע בין היתר כך:

"45. (א)  ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.

46.  זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –
(1)   כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;
זכות היוצרים בפן המוסרי עוסקת בעיקר במובן האישי שבין הקשר בין היצירה לבין היוצר, וכוללת 2 זכויות: זכות הייחוס וזכות לשלמות היצירה.

 

 

זכות הייחוס הכוונה – למתן הגנה על שמו הטוב והמוניטין של יוצר היצירה, ונועדה להבטיח שהיוצר יהיה מוכר כיוצר היצירה ויקבל קרדיט ראוי ליצירתו, ובכך יוכל לבנות את המוניטין שלו.

 

זכות שלמות היצירה – קובעת כי היוצר יהיה רשאי לקבוע שלא ייעשה ביצירתו שינוי שיש בו כדי לפגוע בשמו. להבדיל מהזכות הכלכלית בזכויות יוצרים אותה רשאי היוצר למכור לצד שלישי, הזכות המוסרית היא זכות אישית ואינה ניתנת להעברה, וגם אם היוצר מוכר את הזכויות ביצירה, הקונה עדין כפוף לזכות המוסרית של היוצר, ולציון שמו כיוצר ולשלמות היצירה.

 

הפרת זכות יוצרים

 

סעיף 47 לחוק זכויות יוצרים קובע, כי אדם העושה ביצירה פעולות בזכות יוצרים (כגון העתקה) או מרשה לאחר לעשות פעולה כזו, בלא רשותו של זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת על פי החוק.

 

למדריך על לשון הרע בפייסבוק לחצו כאן

מה זה עותק מפר?

 

עותק מפר הוא עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים שהוא: נעשה בישראל בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים, או עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות היוצרים. יחד עם זאת, עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשותו של בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב לעותק מפר.

 

 

הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעתקה

 

סעיף 48 לחוק זכויות יוצרים קובע, כי אדם העושה את אחת מהפעולות שלהלן בעותק של יצירה מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה הוא ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר:

(1)   מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה;
(2)   החזקה למטרה עסקית;
(3)   הפצה בהיקף מסחרי;
(4)   הצגה לציבור בדרך מסחרית;
(5)   ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס.

 

לאילו יצירות יש זכויות יוצרים?

 

חוק זכויות יוצרים קובע כי יצירה המוגנת בזכויות יוצרים הן היצירות שלהלן:,

 

יצירה ספרותית – לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב

יצירה אמנותית – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית ובכלל זה
יצירה דרמטית ומוסיקלית – לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה;

תקליט –  טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית;

העתקה במסגרת זכויות יוצרים

 

סעיף 12 לחוק זכויות יוצרים קובע, כי העתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות:

 

(1)  אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר;
(2)  עשיית עותק תלת-ממדי של יצירה דו-ממדית;
(3)  עשיית עותק דו-ממדי של יצירה תלת-ממדית;
(4)  העתקה ארעית של היצירה.

 

 

היקף זכות היוצרים ביצירה וזיקה לישראל

זכות יוצרים אינה חלה ביצירה על כך אחד מאלה: רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתמטי, עובדה או נתון, חדשות היום, וכן אינה חלה על פרסומים רשמיים כגון חוקים, תקנות והחלטות שיפוטיות. זכות יוצרים ביצירה תתקיים כאשר היצירה פורסמה לראשונה בישראל, או שבעת יצירתה של היצירה היה היוצר שלה אזרח ישראלי או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל;

 

לחצו כאן למדריך על חוק הגנת הפרטיות

 

שימוש הוגן במסגרת זכויות יוצרים

 

במסגרת חוק זכויות יוצרים נקבעו פעולות המוגדרות כשימושים מותרים על פי חוק זכויות יוצרים, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה כגון:

 

שימוש הוגן – "שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך". לצורך הבחינה של הוגנות השימוש נשקלים בין היתר: מטרת השימוש ואופיו; אופי היצירה שבה נעשה השימוש; היקף השימוש; השפעת השימוש על ערכה של היצירה;

 

קיימים שימושים מותרים נוספים כגון: שימוש ביצירה בהליכים משפטיים, העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור, שימוש אגבי ביצירה, שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי, יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר.

 

הגנות בזכויות יוצרים - מפר תמים

 

במסגרת חוק זכויות יוצרים נקבעו מספר הגנות, שאם הנתבע מוכיח אותם הוא עשוי לא יהיה מחויב לשלם לבעל זכויות היוצרים פיצויים עקב הפרת זכויות יוצרים.

 

כך לדוגמה קיימת הגנה הנקראת "מפר תמים" הקבועה בסעיף 58 במסגרת חוק זכויות יוצרים, וקובעת כך: "הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה." כלומר אם מי שעשה שימוש ביצירה לא ידע ולא היה עליו באותו מועד כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, הוא יהיה פטור מתשלום פיצוי. שימוש הוגן – הגנה זו קבועה בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, ומקנה משקל למטרת פרסום היצירה/תמונה, ובאם היה לפרסום שיקול מסחרי כלכלי.

 

למדריך על הוצאת דיבה לחצו כאן

 

פיצויים בלא הוכחת נזק במסגרת חוק זכויות יוצרים

 

סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים קובע, כי מקום בו הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לפסוק לתובע "פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 ₪".

 

בקביעת פיצויים אלה, רשאי בית המשפט לשקול בין היתר, את השיקולים שלהלן:

(1)   היקף ההפרה;
(2)   משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;
(3)   חומרת ההפרה;
(4)   הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;
(5)   הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;
(6)   מאפייני פעילותו של הנתבע;
(7)   טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;
(8)   תום לבו של הנתבע.

תמצית פסקי דין בנושא קניין רוחני ובנושא זכויות יוצרים

הפרת זכויות יוצרים בספרי ילדים

 

ת"א 10634-01-12 עיראקי ואח' נ' ח'טיב ואח' [ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, ביום 11/02/2015]. במסגרת תביעה זו חויב הנתבע 2 לשלם לתובעת פיצויים בסך 60,000 ש"ח. מפסק הדין עולה, כי התובעת היא בעלת זכויות יוצרים בספרי ילדים שערכה ותרגמה לשפה הערבית וחלקם אף כתבה בעצמה, ובעוד שהנתבע 2 הפר את זכויותיה בכך שמכר העתקים של יצירותיה.

 

בית המשפט דן בין היתר בזכויות היוצרים הקיימות ביצירה מוגנת שלעצמה, לאחר שנעשה שימוש בחומר קיים של עבודת ליקוט ועריכה וקבע בין היתר כך:

 

"ס' 16 לחוק זכויות יוצרים קובע –"עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד". ס' 4 (א) לחוק קובע – 4. (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: (1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי"…

 

הפסיקה הכירה במתן זכויות יוצרים גם כאשר נעשית יצירה העושה שימוש בחומר קיים.. מכאן, שעבודת ליקוט ועריכה אם יש בה מאמץ וכשרון עצמאים תהא יצירה מוגנת, גם אם היא מסתמכת על יצירה קודמת. הגיון זה חל גם על עבודת התרגום….

 

התובעות מבקשות פיצויים לפי סעיף 56(א) לחוק המקנה פיצויים ללא הוכחת נזק עד לשיעור של 100,000 ₪ לכל אחת מחמש היצירות…במקרה כאן הנסתר רב על הגלוי. אין בפני מידע מתי החלה ההפרה, כמה הפרות היו, מה היקף העסקאות שנעשו בעותקים המפרים, מה הרווחים שהיו לנתבע 2 מההפרה…

 

מדובר בהפרה חמורה, שכן מדובר במסחר בעותקים מפרים. ניתנו התרעות לנתבע לבל ימשיך בהפרה. לא אומתה גרסתו של נתבע 2 כי משנאמר לו הפסיק לסחור. מנהל התובעת העיד כי נתבע 2 שלח את התובעת להגן על זכויותיה בבית המשפט. הבאתי בחשבון כי המבחן השולט הוא מבחן הזכות שנפגעה ולא מבחן העסקה. בהתחשב בעובדה כי מדובר בהפרה לגבי חמש יצירות ספרותיות ,מאחר והופרה גם הזכות המוסרית, אני מוצאת לנכון להעריך את הפיצוי הכולל בסכום של 60,000 ₪."

 


פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים בצילומים

 

ת"א 62687-07-18 ברדוגו נ' מדינת ישראל – משרד החוץ [ניתן על-ידי בית משפט השלום בתל אביב, ביום 31/03/2020]. במסגרת פסק דין זה קיבל בית המשפט תביעה של צלם וחייב את המדינה לשלם לו בין היתר פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים בצילומיו בסך של 163,900 ש"ח.

 

מפסק הדין עולה, כי התובע הוא צלם שעסק במסגרת פעילותו בתצלומי אוויר של אתרים שונים בישראל וטען בין היתר, כי המדינה הפרה את זכויות היוצרים שלו ואת הזכות המוסרית שיש לו בצילומיו, בכך שהיא נטלה מתוך אתר האינטרנט שלו תצלומי אוויר רבים והעתיקה אותן ועשתה בהן שימוש במהלך מספר שנים, וברוב המקרים נמנעה למציין את שמו כצלם התמונות.

 

"בהתאם להוראות סעיף 4 בחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: "החוק"), נקבע כי "זכות יוצרים" תהא גם ביצירה מקורית שהיא יצירה אומנותית…. בהתאם להגדרה בסעיף 1 בחוק, "יצירה אומנותית", כוללת גם צילום… כדי שצילום ייחשב ליצירה אומנותית ולהגנת החוק, עליו לעמוד בדרישת המקוריות, כאשר הרף בו נדרש היוצר לעמוד בו כדי לקבוע שמדובר ביצירה מקורית – נמוך…

 

נוכח הוראות אלו, ועל כך אין למעשה מחלוקת, אותם התצלומים שבצע התובע נחשבים ליצירות אומנותיות, אשר זכות היוצרים בגינן נתונות בלעדית לתובע. בנוסף, אף על כך אין מחלוקת, לתובע גם נתונה "זכות מוסרית" ביחס לתצלומים שצילם…

 

נמצא שהנתבעת הפרה את זכות היוצרים של התובע 12 פעמים, ובמסגרת הפרות אלו גם פגעה בזכות המוסרית של התובע 11 פעמים… אין בחוק נוסחה אריתמטית לקביעת היקף הפיצויים בכל מקרה של הפרת זכות יוצרים, אך יש בו פירוט של שיקולים המנחים בקביעת הפיצויים… הוראות אלו מבטאות את ההכרה בכך שבמקרים של הפרת זכות יוצרים, יש ויקשה עד מאד על הנפגע להוכיח את הנזק שהסבה לו ההפרה.

 

במסגרת שיקולים אלו, יש לשים לב לאומדן הנזק המשוער שנגרם לתובע. משוער בלבד, שהרי, כאמור, פטור התובע מהוכחת הנזק. וההתחקות אחר אומדן זה מבוססת על העיקרון שלפיו אף שאין להקל ראש בשמירה על זכות היוצרים של תובע, באותה מידה אין ליתן יד לניסיון תובע לנצל את הפגיעה בזכויותיו לשם התעשרות שאיננה כדין…לפיכך, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך 163,900 ₪."

 

 


המשך פסקי דין בנושא קניין רוחני ו-זכויות יוצרים

הפרת זכויות יוצרים בצילומים

 

ת"א 17253-02-18 שוורצנברג נ' וואלה תקשורת [ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, ביום 17/03/2020]. מפסק הדין עולה, כי התובע הוא צלם שעוסק בתיעוד אירועים חברתיים ופוליטיים, שטען כי הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים שלו בכך שהיא פרסמה צילומים שצולמו על-ידו במסגרת הפגנות בכתבות שפרסמה ללא מתן קרדיט ותשלום.

 

הנתבעת טענה מנגד בין היתר, כי לא מדובר בהפרת זכויות יוצרים של התובע מאחר והיא לקחה את הצילומים מעמודי פייסבוק שם לא פורסמו זכויות של היוצר, וכי נעשו בצילומים שימוש נרחב ברשתות החברתיות, והנתבעת ציינה כי המקור של התמונות הוא פרסום בפייסבוק, ולאחר פנייתו של התובע היא חדלה לעשות בהם שימוש. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע בין היתר, התובע הוכיח שקיימות לו בתמונות זכות יוצרים וזכות מוסרית, וכי הנתבעת הפרה זכויות בשלושה צילומים של התובע, ולכן חייב אותה לשלם לו פיצוי בסך 60,000 ש"ח.

 

"עסקינן בחברת תקשורת העוסקת בשידורים למטרת רווח. הידיעה החדשותית כשלעצמה היתה יכולה להיות מפורסמת כשאינה מעוטרת בצילום. תוספת הצילום היתה להרבות נוי ומשיכה לתוכן הידיעה. דבר זה נעשה כדי להגביר את האטרקטיביות של אתר החדשות ולא לשם שמיים. משכך, אני סבורה כי הנתבעת צריכה הייתה להקפיד יותר על בירור זכויות היוצרים של הצלם. להעניק לו את הקרדיט המגיע לו, דבר שיש לו משמעות מוסרית וכלכלית כאחד…

 

אני קובעת כי כל אחד מן הצילומים הנידונים הוא בחזקת יצירה מקורית ועצמאית. עסקינן בהפרת זכויות בשלושה צילומים. הפרת הזכויות בכל צילום מחייבת הענקת פיצוי נפרד ועצמאי. לאור זאת יש לבחון את הפיצוי שייפסק….

 

האיזון בין כלל האינטרסים ושקלול הנתונים המפורטים בסעיף 56 לחוק זכות יוצרים, הוא מלאכה עדינה. לאחר שאני שוקלת את כלל הפרמטרים סבורה אני כי בנסיבות הספציפיות של תיק זה ולאור קביעותי שפורטו היטב לעיל, יש להחמיר עם הנתבעת ולהעמיד את הפיצוי לו זכאי התובע בגין כל צילום על רף הגבוה, ואף למעלה מכך. לפיכך, אני מעמידה את הפיצוי לתובע בגין כל הפרה, לרבות הזכות המוסרית ביצירה, על סך של 20,000 ₪, דהיינו 60,000 ₪ בסה"כ."

 

 


המשך פסקי דין בנושא קניין רוחני

הפרת זכויות יוצרים של מאמר אקדמי

 

ת"א 47702-04-17 לנדאו נ' הוצאה לאור תוכן והדרכה בע"מ [ניתן על-ידי בית משפט השלום בתל אביב, ביום 10/03/2020]. במסגרת פסק דין זה, חייב בית המשפט את הנתבעים לשלם לתובעת פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים בסך של 90,000 ש"ח.

 

מפסק הדין עולה, כי התובעת כתבה מאמר אקדמי שיהווה עבודת תזה במסגרת תואר שני, עליו עמלה לטענתה במשך מספר שנים ושפורסם בכתב עת של אוניברסיטה. לטענתה, הנתבעים העתיקו את העבודה והסירו ממנו את שמה כמחברת, תוך שביצעו בה שינויים מינוריים, ולאחר מכן מכרו אותה כעבודה סמינריונית באתר העוסק במכירת עבודות אקדמיות לסטודנטים, תוך שהפרו את זכויות היוצרים שלה. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע בין היתר:

 

"עבודת התזה האקדמית שהכינה וחיברה התובעת… הועתקה והועמדה למכירה באתר הנתבעים. כל זאת תוך הפרת זכויותיה של התובעת… עיון בראיות שהוצגו מוכיח שאתר הנתבעים אינו אתר תמים שמטרתו דווקא מתן השראה לסטודנטים. האתר מכוון במודע לציבור סטודנטים המבקשים על פניו להונות את המוסדות האקדמיים בהם הם לומדים…

 

פעולות הנתבעים נעשו במכוון תוך רצון להשיא את רווחיהם בזכות הפרת זכויותיה של התובעת. הנתבעים מכרו את המאמר לצדדים שלישיים…לאור כל האמור לעיל, אחר ששקלתי את היקף ההפרה, חומרתה, מאפייני פעילות הנתבעים וחוסר תום הלב המובהק שבהפרת זכויות התובעת והעמדתן למכירה תוך מצג כאילו ניתן אף לאפשר להעניק בלעדיות בזכויות אלה, ותוך התייחסות לכל הפרות זכות היוצרים והזכות המוסרית – אני מעמיד את סכום הפיצוי לו זכאית התובעת על הסך של 90,000 ₪."

 

 


המשך פסקי דין בנושא קניין רוחני ו-זכויות יוצרים

הפרת זכויות יוצרים של צילומים

 

ת"א 15314-07-18 ברדוגו נ' אף.אקס.פי בע"מ [ניתן על-ידי בית משפט השלום בפתח תקווה, ביום 10/01/2020]. בפסק דין זה, חויבה הנתבעת לשלם לתובע פיצוי כספי ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכויות יוצרים של 2 צילומים.

 

מפסק הדין עולה בין היתר, כי התובע הוא צלם העוסק בצילומים אוויריים של ערים ואתרים שונים, וגילה לטענתו כי הנתבעת פרסמה באתר האינטרנט שלה צילומים שצילם ושנלקחו מאתר האינטרנט שלו ואף מבלי שציינה את שמו. בית המשפט קבע כי הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובע ביחס לשני צילומים וציין בין היתר כך:

 

"שהנתבעת הפרה את זכותו הכלכלית והמוסרית של התובע ביחס לתצלום השופר ואת הזכות הכלכלית (לבדה) ביחס לתצלום ירושלים. הטענה להפרת זכות יוצרים ביחס לתצלום ביתר עלית, נדחית… 

 

בסעיף 56 (א) לחוק זכות יוצרים נקבע כי מקום בו נמצא שהופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים, ובהתאם לשיקול דעת בית המשפט, אשר צריך להביא בחשבון, בין השאר, את היקף ההפרה; פרק הזמן שבו בוצעה ההפרה; חומרת ההפרה; הנזק הממשי שנגרם לתובע; הרווח שצמח לנתבע; מאפייני פעילותו של הנתבע; תום ליבו של הנתבע ועוד…

 

לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל חלקית, ובתוך כך הנני מחייבת את הנתבעת בתשלום פיצוי לתובע בסך של 38,000 ₪."

 

 


המשך פסקי דין בנושא קניין רוחני ו-זכויות יוצרים

 

 

הפרת זכויות ביצירות אומנות

 

ת"א 26863-10-18 קייס נ' מועצה מקומית נחף [ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, ביום 15/10/19]. במסגרת פסק דין זה, חייב בית המשפט מועצה לשלם לפסל פיצויים בסך 19,000 ש"ח, בגין הפרת זכותו המוסרית בפסל שתרם לה, בכך שהיא בחרה לשנות את צבע הפסל על דעת עצמה.

 

מפסק הדין עולה בין היתר כי התובע הוא פסל, ובמהלך שנת 2018 הציגה המועצה בכיכר מרכזית בשטחה – פסל שיצר, לאחר שאותו פסל הוצג במשך מספר שנים קודם לכן במסגרת תערוכה, ולאחר שתערוכה זו הסתיימה תרם התובע את הפסל למועצה בה מתגורר.

 

לאחר מכן, נודע לתובע כי בכוונת אנשי המועצה לשנות את הגוון המקורי של הפסל שתרם לה ולצבוע אותו בצבע אחר, ולכן הוא התריע כי אין לעשות שינוי ביצירה, אולם המועצה בכל זאת החליטה לצבוע את הפסל ללא ידיעתו או אישורו של התובע.

 

לאור זאת, שלח התובע לאחר מכן באמצעות עורך דין מכתב התראה, ובו דרש מהמועצה בין היתר – להסיר את הצבע מהפסל ולהציב שלט הנושא את שמו בצמוד אליו. אולם המועצה התעלמה לטענתו מפניותיו, והפסל בצבעו החדש נותר ללא שינוי ומבלי שניתן קרדיט לתובע. המועצה טענה מנגד בין היתר, כי במועד בו מסר לה הפסל את הפסל הוא הזכויות בו למועצה, והיא עשתה בו כהבנתה, והסיבה לצביעתו נבעה לטענתה משיקולי חזות העיר ונעשה בתום לב וללא כוונה לפגוע בתובע.

 

בית המשפט קיבל כאמור את התביעה וקבע בין היתר: "אין חולק כי במקרה דנן, שוּנָה פסלו של התובע, על ידי מי מאנשי המועצה, או מטעמה, ללא רשות מיוצרו… כמו כן אין חולק, כי מיום הצבתו בצבעו המקורי, וגם לאחר הלבשתו ב'כסותו החדשה', ניצב הפֶּסֶל, במשך זמן מה, בכיכר, בלי כל איזכור של שם היוצר והיצירה, באופן שגרם ליוצר עוגמת נפש…

 

הפגיעה ביוצר לא רק שלא הסבה לו נחת, אלא מהווה התערבות בשיקול דעתו ובבחירתו כאמן… בענייננו – אין מחלוקת בין הצדדים, כי המועצה צבעה את הפֶּסֶל באופן ששינה את פניו, וחורג מן התכנון המקורי שלו והרציונאלים החשובים ליוצרו….

 

לאחר שהתקלה ה'עיצובית' המצערת אירעה, אין חולק, כי רק לאחר טלפונים, מכתב התראה והגשת כתב תביעה ובקשה לצו מניעה זמני, באיחור ניכר, הואילה המועצה להיענות לבקשותיו של התובע, ועשתה כל שלאל ידה על מנת להשיב את הפֶּסֶל לצבעו המקורי, תוך שיתוף פעולה עם התובע והנחיותיו, – עד לקבלת התוצאה המבוקשת… בשים-לב לשיקולים דלעיל, אני מקבל את התביעה. אני מחייב את המועצה המקומית נחף, הנתבעת, לשלם לתובע כפיצוי בגין הפרת הזכות המוסרית סך של 19000 (תשעה עשר אלף) ש"ח"

 

 


המשך פסקי דין בנושא קניין רוחני ו-זכויות יוצרים

 

הפרת זכויות יוצרים בתמונה

 

ת"א 63808-05-17 שי נ' מנהלת ליגות הכדורגל המקצועניות בישראל [ניתן על-ידי בית משפט השלום בתל אביב, ביום 11/07/2019]. במסגרת פסק דין זה, חויבה הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 20,000 ש"ח בגין הפרת זכויות יוצרים בנוגע לצילום שצילם התובע.

 

מפסק הדין עולה בין היתר, כי התובע הוא צלם דוקומנטרי ועיתונות שצילם תמונה של כדורגלן עבר מוכר במהלך שנות השמונים לה לדבריו יש ערך היסטורי ייחודי וזכויות היוצרים בה שייכות לו, ולטענתו הנתבעת העתיקה את התמונה והעמידה לרשות הציבור באתר האינטרנט שלה, ללא רשותו ומבלי שניתן לו קרדיט כצלם הצילום המקורי. עוד טען התובע כי בהתאם להוראות סעיף 11 במסגרת חוק זכויות יוצרים, הוא בעל הזכויות בתצלום, ובעל הזכות הבלעדית להעתיקו או לפרסם ולשווק אותו, ולתת רשות לצדדים שלישיים לעשות בו שימוש.

 

הנתבעת טענה מנגד בין היתר, כי הזכויות בתמונה כלל אינן מוקנות לתובע, וכי הוא היה עובד של העיתון באותה תקופה ולכן הבעלות בתמונה שייכת לעיתון. עוד טענה, כי התצלום שולב במסגרת סיקור בעל אופי עיתונאי הנעדר זיקה מסחרית שכל מטרתו היה קידום מטרות חברתיות ולכן מדובר היה בשימוש הוגן שנעשה בתצלום, וכי היא הסירה את התמונה מהאתר שלה כעבור כשנתיים ולאחר פנייתו של התובע אליה.

 

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וקבע בין היתר, כי הזכויות בתמונה שייכות לתובע וכי הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים שלו בתצלום:

 

"זכות יוצרים היא זכות בלתי מוחשית, והרציונל המנחה בזכויות היוצרים, הוא מניעת העתקה של יצירה…לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות ועיינתי בכל אשר הובא בפניי, נחה דעתי כי התובע הוא הבעלים של הצילום, ולו זכויות היוצרים. השתכנעתי כי התובע אך העניק רישיונות שימוש בתצלומיו לכלי תקשורת אשר היו מעוניינים בכך…

 

כדי שניתן יהא לחסות בצילה של הגנת השימוש ההוגן, היה מקום ליתן קרדיט, ולאזכר את שם בעל הזכויות… התובע לא זכה ששמו יצוין במסגרת הכתבה, מכאן – התובע לא זכה כי שמו יצוין בהיקף ובמידה הראויים…סכומו של דבר, לא השתכנעתי כי השימוש בצילום חוסה תחת הגנת "השימוש ההוגן"…

 

לאור המקובץ לעיל, משקבעתי כי התובע הוא הבעלים של התצלום, ולו מוקנות זכויות היוצרים, הנני קובעת כי הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובע בנוגע לתצלום, ואינה חוסה תחת הגנת "השימוש ההוגן"…בראי ההליך והפסיקה הגעתי לכלל מסקנה כי על הנתבעת לפצות את התובע בפיצוי כספי בסך של 20,000 ש"ח, המשקלל הן את הזכות הכלכלית והן הזכות המוסרית, שהופרו. "

 

 


המשך פסקי דין בנושא קניין רוחני ו-זכויות יוצרים

 

 

הפרת זכויות יוצרים בתמונה

 

ת"א 37165-07-18 כהן נ' קן – עיתונות דתית בע"מ [ניתן על-ידי בית משפט השלום בהרצליה, ביום 17/07/2019]. במסגרת פסק דין זה, חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 32,500 ש"ח בגין הפרת זכות יוצרים וזכות מוסרית בתמונה שצילם התובע ושפורסמה על-ידי הנתבעת ללא רשותו.

 

בתביעה טען התובע בין היתר, כי הוא צלם במקצועו שצילם תמונה נדירה המתעדת רב ידוע בביתו במהלך טקס, ואילו הנתבעת שהנה מוציאה לאור של עיתונים במגזר החרדי פרסמה את התמונה באחד העיתונים שלה, ללא רשותו ומבלי שציינה את שמו כיוצר התמונה. הנתבעת לא הכחישה מנגד כי פרסמה את התמונה אך טענה בין היתר, כי התמונה מהווה דיוקן של הרב שהוזמנה על-ידו או על-ידי חסידיו, וכי הרב מהווה בעל זכות היוצרים בה, וכן כי עומדת לה הגנת "מפר תמים" על פי סעיף 58 לחוק.

 

בית המשפט קיבל כאמור את התביעה, תוך שקבע כי לתובע זכות היוצרים והזכות המוסרית בתמונה, וכי זכויות אלה הופרו על-ידי הנתבעת:

 

"משנמצא שלתובע זכות היוצרים והזכות המוסרית בתמונה, הסוגיה השנייה היא האם זכויות אלו הופרו. התשובה לשאלה זו חיובית. פרסום התמונה נעשה ללא הרשאה מאת התובע. הנתבעת טענה כי קיבלה הרשאה לפרסום התמונה מאת הרב, אולם הרשאת הרב אינה רלוונטית שכן זכות היוצרים היא של התובע, וממילא גם טענה זו הובאה ללא ראיה… בשקלול מכלול הנתונים, ובשים לב לשיעורים הנפסקים בנסיבות דומות, מצאתי שיש להעמיד את שיעור הפיצויים בגין הפרת זכויותיו של התובע בצילום ולרבות הפרת זכותו המוסרית, על סך של 32,500 ש"ח"

 


המשך פסקי דין בנושא קניין רוחני ו-זכויות יוצרים

 

הזכות המוסרית במסגרת חוק זכויות יוצרים

 

רע"א 12/17 שריר נ' נירית זרעים בע"מ [ניתן על-ידי בית המשפט העליון, ביום 28/03/17]. בפסק דין זה דן כב' השופט רובינשטיין בזכות המוסרית במסגרת זכויות יוצרים, לאחר שפורסמה בעיתון תמונה ללא ציון שמו של הצלם שצילם אותה, וקבע כי מדובר בהפרת הזכות המוסרית של הצלם:

 

"דיני זכויות היוצרים, שתכליתם להגן על קניינו הרוחני של האדם, מאופיינים, בין השאר, בחלוקה לזכות יוצרים כלכלית ולזכות מוסרית…הזכות המוסרית, המעוגנת בפרק ז' לחוק, היא ביטוי להכרת המחוקק בקשר האישי-תרבותי-רוחני הקיים בין היוצר לבין יצירתו והיא מגנה גם על שמו הטוב וכבודו של היוצר ועל המוניטין שלו…

 

המחוקק הכיר, ככלל, בשתי זכויות מוסריות – האחת היא זכות הייחוס החקוקה בסעיף 46(1) לחוק, אשר נועדה להבטיח ליוצר שיצירתו תיוחס לו "בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין". הזכות השניה היא הזכות לשלמות היצירה, החקוקה בסעיף 46(2) לחוק, עניינה כי היוצר זכאי שלא ייעשה ביצירתו שינוי שיש בו כדי לפגוע בכבודו או בשמו…מתן "קרדיט" ליוצר ביחס ליצירתו חשוב לא רק מפאת כיבוד הקשר בינו לבין יצירתו, אלא גם מן הטעם שיש בכך "דחיפה" לבניית המוניטין שלו ולהשתכרותו העתידית…

 

פרסום התמונה על-ידי המשיבה 1 בעיתון "הארץ", ללא ציון שמו של המבקש כמי שצילמה, עולה כדי הפרת זכותו המוסרית של המבקש לייחוס היצירה על שמו…אף אני סבור, כי מלשונו של חוק זכויות יוצרים עולה שפגיעה בזכות המוסרית לייחוס מהוה הפרה של הזכות…"

מעוניינים לקבל מידע נוסף?