דף הבית
מאמרים
הזכות לפרטיות מכוח חוק הגנת הפרטיות

הזכות לפרטיות מכוח חוק הגנת הפרטיות

הזכות לפרטיות - פגיעה בפרטיות

הזכות לפרטיות מכוח חוק הגנת הפרטיות מהווה זכות יסוד במשפט הישראלי ואף זכתה לעיגון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולעתים בתי המשפט פוסקים פיצויים בגין פגיעה בפרטיות, מסביר עורך דין פגיעה בפרטיות אהוד פאי. במאמר זה נפרט בקצרה את עיקרי חוק הגנת הפרטיות ונביא דוגמאות לפסקי דין בתחום. 

חוק הגנת הפרטיות

 

חוק הגנת הפרטיות חוקק בישראל בשנת 1981, לאחר שמונתה בראשותו של שופט בית משפט עליון ועדה לבדיקת הדרכים להגנה על האזרח בפני פגיעה בפרטיות ובצנעת הפרט, ועיקר המלצותיה גובשו במסגרת החוק.

 

מטרתו העיקרית של החוק היא להבטיח הגנה בפני פגיעה בפרטיות מסביר עורך דין לשון הרע: "הזכות לפרטיות, אף שהיא אחת מהזכויות שאינן ניתנות להגדרה מדוייקת, הרי תחומיה ברורים למדי: תחומי הזכות מתפרשים לגבי אותם ענינים של הפרט אשר על פי מוסכמות חברתיות זכאי הפרט לשמרם לעצמו בלי שזולתו יתן להם פומבי ללא הסכמתו. הדעה המקובלת כיום היא שלא די בהגנה הניתנת לאדם על פי הדין נגד פגיעה בגופו ובנכסיו אלא יש להבטיח הגנה גם בפני הפגיעה בפרטיות" [ציטוט מתוך אתר הכנסת של  דברי ההסבר להצעת חוק הגנת הפרטיות].

 

מהי פגיעה בפרטיות

 

סעיף 7 לחוק כבוד האדם וחירותו קובע כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו".

 

סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות שכותרתו "איסור הפגיעה בפרטיות" קובע, כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו".

 

סעיף 2 לחוק קובע, כי פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

 

  • בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
  • האזנה האסורה על פי החוק;
  • צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
  • פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלות הפרסום להשפילו או לבזותו; פרסום תצלומו של נפגע (מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין" ברבים… באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה…;
  • העתק תוכן של מכתב (לרבות מסר אלקטרוני) שלא נועד לפרסום, או שימוש בתוכנו ללא רשות מהנמען או הכותב;
  • שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
  • הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, או שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
  • שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
  • פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות;
  • פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

 

פרסום על פי חוק הגנת הפרטיות ופגיעה בפרטיות

 

כעולה מהוראות סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, פגיעה בפרטיות כמו גם פגיעה של הזכות לפרטיות יכולה גם להיות באמצעות פרסום תמונה של אדם ברבים או באמצעות פרסום של עניין הנוגע לצנעת חייו הפרטים. המונח "פרסום" זהה במסגרת חוק הגנת הפרטיות ובמסגרת חוק לשון הרע וקובע, כי פרסום יכול להיות "בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר".

 

פגיעה בפרטיות – עוולה אזרחית ועבירה פלילית

 

פגיעה בפרטיות מהווה עוולה אזרחית, ובנסיבות מסוימות אף יכולה להוות עבירה פלילית. כך קובע בנושא זה סעיף 4 במסגרת חוק הגנת הפרטיות: "פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית". בנוסף לכך, סעיף 5 לחוק קובע כי אדם "הפוגע במזיד בפרטיות זולתו" דינו מאסר 5 שנים.

 

לקריאת מאמר על לשון הרע בפייסבוק לחצו כאן

 

הגנות במסגרת חוק הגנת הפרטיות

 

סעיף 18 במסגרת חוק הגנת הפרטיות קובע, כי במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא הגנה טובה לטובת הנתבע או הנאשם, אם נתקיימה אחת מאלה:

 

  • הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע (סעיף זה עוסק בפרסומים המותרים לפרסום על פי חוק לשון הרע, כגון: פרסומים בישיבות ממשלה והכנסת, פרסומים במסגרת הליך משפטי, וכיו"ב).

 

  • הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:
    (א)   הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;
    (ב)   הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;
    (ג)    הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;
    (ד)   הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;
    (ה)   הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;
    (ו)    הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965;

 

  • בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.

 

סעדים במסגרת חוק הגנת הפרטיות

 

במסגרת תביעה בגין פגיעה בפרטיות או בגין פגיעה של הזכות לפרטיות, מוסמך בית המשפט לצוות על איסור הפצה של עותקי החומר הפוגע או על החרמתו, להוציא צו החמרה כלפי כל אדם שברשותו נמצא חומר המהווה פגיעה בפרטיות לשם מכירה או הפצה שלו (אף אם אותו אדם לא צד במשפט), וכן מוסמך להורות על מסירת החומר הפוגע לנפגע, או על השמדת מידע שנתקבל שלא כדין.

 

פיצוי ללא הוכחת נזק על פי חוק הגנת הפרטיות

 

במסגרת תביעה אזרחית בדומה לתביעת לשון הרע בגין הוצאת דיבה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, וככל והוכח שהפגיעה בפרטיות "נעשתה בכוונה לפגוע", רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע כפל פיצוי (כלומר עד 100,000 ₪).

 

 

התיישנות על פי חוק הגנת הפרטיות

 

להבדיל מתביעה אזרחית רגילה בה תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית מכוח חוק הגנת הפרטיות היא שנתיים בלבד.

פגיעה בזכות הפרטיות בגין פרסום תמונת בית עם הכיתוב מבנה לא חוקי

 

ת"א 21933-11-17 שורשן נ' אטקס ואח' [ניתן על-ידי בית משפט השלום בירושלים ביום 24.06.2020]. בפסק דין זה, חייב בית המשפט את הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בגין פגיעה בפרטיות בסך של 18,000 ש"ח, בעקבות פרסום תמונת ביתו עליה התנוססה שם משפחתו, בצירוף תצלום אויר המצביע על מיקומו המדויק של ביתו תוך שנטען כי מדובר במבנה בלתי חוקי.

 

בית המשפט קיבל כאמור את התביעה בחלקה (שכן התובע ביקש לקבל בתביעתו פיצוי בסך 120,000 ש"ח ונפסק לטובתו פיצוי בסך 18,000 ש"ח) לאחר שנקבע בין היתר, כי פרסום תמונת ביתו מהווה פגיעה בפרטיות:

 

"יש להבחין בין פרסום חזית ביתו של אדם, שממילא חשופה לעין כל, לבין פרסום פרטים אודות הבית שאינם חשופים לעין כל. בענייננו, אין מדובר בפרסום תמונת ביתו של התובע בלבד, אלא בפרסום מיקומו המדויק, תוך פרסום תצ"א ותשריט עם חיצים המפנים למיקום הבית, בצירוף הכיתוב "משפחת…." (בדומה לכתובת) ובפרסום העובדה כי מדובר במבנה בלתי חוקי. בנסיבות העניין, יש בפרסום משום פגיעה בפרטיות…

 

אין יסוד לטענת הנתבעים כי מדובר בפגיעה שאין בה ממש וכי קמות להם ההגנות שבחוק. הנתבעים לא נימקו מדוע התמונות שפרסם התובע קשורות לזיהוי מיקומו המדויק של הבית ולטענה כי מדובר במבנה בלתי חוקי… הפרסום עולה כדי פגיעה בפרטיות, שאינה מסוג הפגיעות שאין בהן ממש וכי לנתבעים לא עומדת הגנה."

 

פגיעה בפרטיות בגין הצמדת מכשיר GPS

 

ת"א 32147-02-18 טייב נ' עבדיאן [ניתן על-ידי בית משפט השלום בפתח תקווה, ביום 21.04.2020]. בפסק דין זה, קיבל בית המשפט תביעה שהגיש תובע שטען כי גרושתו שכרה במהלך תקופת הליכי הגירושין את שירותיו של הנתבע על מנת לעקוב אחריו באופן בלתי חוקי, והנתבע התקין ברכב של התובע מכשיר GPS כדי לעקוב אחריו, וחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 15,000 ש"ח.

 

במסגרת התביעה שהגיש התובע בגין פגיעה של הזכות לפרטיות, קבע בית המשפט כי הצמדת מכשיר איכון לרכבו של אדם לצורך התחקות אחר נסיעותיו מהווה פגיעה פרטיות מכוח חוק הגנת הפרטיות העלולה להטריד אדם:

 

"חוק הגנת הפרטיות קובע רשימה סגורה של מעשים המהווים פגיעה בפרטיות, והרלוונטי לענייננו הוא סעיף 2(1) לחוק, "בילוש או התחקות אחר אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת". הצמדת מכשיר איכון לרכבו של אדם נכנסת להגדרה זו, בהיותה דרך של "בילוש או התחקות" העלולה בסבירות גבוהה להטריד אדם, המגלה להוותו כי תנועותיו נתונות לניטור ומעקב ע"י הזולת ללא הסכמתו…

 

הצמדת מכשיר איכון לרכב שאינו של הנתבע, לצורך התחקות אחרי נסיעותיו ומקום הימצאו, מהווה עוולה של פגיעה בפרטיות, גם אילו בוצעה על ידי חוקר פרטי. קל וחומר, כשאין מדובר בחוקר פרטי מורשה. ביצוע מעקבים וצילומים של התובע ו/או רכבו המבוססים ביודעין על איכון לא חוקי, הינם חלק שלא ניתן להפרידו מעצם הצמדת המכשיר לרכב, גם אם הצילום והמעקב נעשו ברשות הרבים.

 

לעניין גובה הפיצוי, נקבע, שמאחר שאין מדובר בפגיעה בפרטיות במובן הצר, היינו חדירה לסוד שיחו או חייו האינטימיים של התובע, אלא במעקב אחרי עבודה שבוצעה ברשות הרבים, כשתכלית המעקב לחשוף את האמת לגבי רמת הכנסתו של התובע, הרי שגובה הפיצוי אינו ברף הגבוה.."

 

פגיעה של הזכות לפרטיות במסגרת טיפול פסיכולוגי

 

ת"א 15021-03-17 אלמוני נ' פלונית [ניתן על-ידי בית משפט השלום בתל אביב ביום 12.4.2020]. במסגרת פסק דין זה בית המשפט חייב פסיכולוגית לשלם למטופל שלה פיצוי בגין פגיעה בפרטיות בסך 50,000 ש"ח, בעקבות העלאת סיכום פגישות בכתב והעברתם תוך פגיעה בפרטיותו.

 

 

מפסק הדין עולה, כי התובע ורעייתו לשעבר פנו לפסיכולוגית כדי לקבל טיפול בזוגיות לצורך שיקום נישואיהם. הטיפול ערך כארבעה חודשים ולא צלח ולאחר מכן התובע ורעייתו התגרשו. כשנה לאחר סיום הטיפול, מסרה הפסיכולוגית לעורך דין מטעם רעייתו לשעבר של התובע מכתב שכלל התייחסות בנוגע להתנהלותו של התובע ואמירות שונות המתייחסות לתובע. על מכתב זה חתמה הפסיכולוגית, והוא הוצג בפני בית המשפט במסגרת הליך משפטי אחר שהתנהל בין התובע לבין רעייתו לשעבר.

 

 

בעקבות זאת הגיש התובע כנגד הפסיכולוגית תביעה בגין פגיעה בפרטיות ובה ביקש לקבל פיצוי בסך של 400,000 ש"ח. בית המשפט קיבל את התביעה חלקית וחייב את הפסיכולוגית לשלם לתובע פיצוי בסך של 50,000 ש"ח תוך שקבע בין היתר כי הפסיכולוגית פגעה בפרטיותו של התובע:

 

 

"התובע עבר אצל הנתבעת, יחד עם גרושתו, טיפול זוגי לשיקום נישואיהם… זכותו של התובע היא לצפות לכך שפרטים אותם מסר, התנהגותו והתנהלותו לא יופצו על ידי הנתבעת ולא יימסרו על ידה. ואל מול זכות זו של התובע עומדת חובתה של הנתבעת לשמור על פרטיות וסודיות המידע שהגיעה לידיה…

 

 

העלאת "סיכום הפגישות" על הכתב והעברתו מהווה פגיעה בפרטיות התובע, תוך הפרת הסכם בינו לבין המטפלת. הסכם זה קיים מעצם יחסי הטיפול, במפורש ולכל הפחות במשתמע. הטיפול האישי, דיסקרטיות המידע המועבר, פתיחת הצוהר לחייו האישיים של התובע המטופל והנושאים הרגישים בהם עסק הטיפול יצרו הסכם משתמע, לכל הפחות, בו מתחייבת הנתבעת כמטפלת לשמור על סודיות המידע.

 

 

בעת קביעת הפיצוי לתובע יש להתייחס לנסיבות המקרה, לפגיעה בתובע אשר ביקש לקבל טיפול זוגי ונאלץ להתמודד עם פגיעה בפרטיותו. בעת קביעת הפיצוי יש להתייחס גם לטיב הפרסום, למצב המשפטי בו נעשה ולקשר בין הצדדים, וכן לעובדה שעל פניו יש מקום לקבוע פיצויים המתייחסים להיעדר תום הלב שבפרסום. יש להעמיד את הפיצוי הכספי לו זכאי התובע על סך של 50,000 ₪ כערכו במועד הגשת התביעה המקורית."

 

פגיעה בפרטיות בשל פרסום תמונות

תא"מ 50830-07-13 כהן נ' קמוע ואח' [ניתן על-ידי בית משפט השלום בעפולה ביום 08.09.2019]. בפסק דין זה, קיבל בית המשפט חלקית תביעה שהגישה תובעת עקב שימוש מסחרי שעשו הנתבעים בתמונותיה, ופסק לטובתה פיצויים בגין פגיעה בפרטיות בסך של כ-24,000 ש"ח.

 

 

מפסק הדין עולה, כי הנתבעים צילמו את התובעת בסטודיו במסגרת פרויקט דוגמנות ופרסמו לאחר מכן תמונות שלה ללא הסכמתה בשלטי חוצות ובאתרי הפייסבוק שלהם. לאור זאת בית המשפט קבע, כי הנתבעים עשו שימוש בתמונותיה של התובעת לשם ריווח וללא הסכמתה, ולכן קבע כי מדובר על פגיעה בפרטיות של התובעת:

 

 

"סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע, כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". סעיף 2 לחוק מונה 11 סעיפים קטנים, שכל מעשה המפורט בהם יהיה פגיעה בפרטיות. לענייננו, רלוונטי סעיף 2(6)לחוק, לפיו "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו, או בקולו, לשם ריווח". מבחן השימוש לרווח פורש בהרחבה לפי לשון הסעיף הנוקט בביטוי "לשם" רווח במובחן מהשגת רווח. כך נקבע, כי המבחן הוא של תכלית הפרסום ולא תוצאתו. הנפגע אינו צריך להוכיח האם הושג בפועל רווח לנתבע…

 

 

הנתבע 1 עשה שימוש בתמונותיה של התובעת לשם ריווח וזאת ללא הסכמתה… על כן, הנתבע מספר 1 חב כלפי התובעת הן מכוח חוק הגנת הפרטיות והן מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט… הנתבע 2 לא הוכיח קבלת הסכמה של אמה של התובעת לצילום התובעת או לשימוש שנעשה על ידו בתמונות. כנגזרת מכך, התובעת עמדה בנטל ההוכחה שהנתבע מספר 2 עשה שימוש בתמונותיה לשם ריווח וזאת ללא הסכמתה. על כן, הנתבע מספר 2 חב כלפי התובעת הן מכוח חוק הגנת הפרטיות והן מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט…"

 

פגיעה בפרטיות בגין פרסום תמונה בלוח שנה

 

תא"מ 17118-05-18 סואעד נ' שלומית עמותה להפעלת מתנדבים לשירות לאומי [ניתן על-ידי בית משפט השלום בקריות ביום 19.08.2019]. בפסק דין זה, קיבל בית המשפט חלקית תביעה שהגישה התובעת בגין פגיעה בפרטיות בשל הפצת תמונה שלה על גבי לוח שנה ללא ידיעתה והסכמתה. יחד עם זאת בית המשפט שוכנע כי הפרסום לא היה למטרת רווח, ולכן פסק פיצוי נמוך יחסית בסך של 8,000 ש"ח, וקבע בין היתר:

 

 

"עפ"י הוראת סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, לא יפגע אדם בפרטיותו של זולתו ללא הסכמתו, ובסעיף 2(4), 2(6) של החוק נקבע שפרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו וכן שימוש בתמונתו לשם רווח, מהווים פגיעה בפרטיות… על מנת שהפרסום יהווה פגיעה בפרטיות הוא צריך להיות מפורסם בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפיל או לבזות את האדם שתמונתו מפורסמת או שהשימוש בתמונתו נעשית למטרת רווח…

 

 

במקרה שבפנינו, ביהמ"ש שוכנע שהפצת לוח השנה ע"י הנתבעת לא היה למטרת רווח, מה עוד שהנתבעת בעצמה הוכרה כגוף שלא למטרת רווח… בנסיבות המקרה, ביהמ"ש קובע שפרסום תמונת התובעת בלוח השנה נעשה ללא הסכמתה והדבר פוגע בפרטיותה…

 

 

בהתאם להוראת סעיף 29א(ב)(1) לחוק הגנת הפרטיות, ביהמ"ש רשאי לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שאל יעלה על 50,000 ₪ בלי הוכחת נזק… במקרה שבפנינו ובהתחשב בנסיבותיו, ביהמ"ש קובע פיצוי מופחת בסך 8,000 ₪"

 

פגיעה בפרטיות במסגרת סכסוך שכנים

 

ת"א 30777-04-17 צוגלין נ' מלול [ניתן על-ידי בית משפט השלום בחדרה, ביום 14.05.2019]. בפסק דין זה, קיבל בית המשפט תביעה שהגישה אישה כנגד זוג שכנים בגין מטרד ופרסום לשון הרע שכלל צעקות וקללות, וכן בגין פגיעה בפרטיות ובגין פגיעה של הזכות לפרטיות לאחר שהתובעת הוכיחה כי הנתבעים התחקו אחרי ואחרי אורחיה:

 

 

"התובעת הוכיחה קיומו של מטרד ליחיד, בין היתר, בכך שהנתבעים הפעילו מוזיקה בעוצמה חזקה, שעות ארוכות, והותירו את דלת הבית פתוחה כדי להעצים את הרעש. זאת, לצד הליכלוך והקללות. הצעקות, הקללות והאמירות של הנתבעים כלפי התובעת, יש בהם משום פרסום לשון הרע כמשמעות מונח זה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965. אמנם, לא תמיד צעקות וקללות יהוו לשון הרע, ואולם במקרה דנן לא מדובר רק בקללות "סתם", אלא גם בגידופים ובקללות ששזורים בהם ביטויים גזעניים ומגדריים…"

 

 

עלה בידי התובעת להוכיח כי הנתבעים התחקו אחריה ואחרי אורחיה, ובכך פגעו בפרטיותה…יש להעמיד את הפיצוי לתובעת בגין לשון הרע, הפגיעה בפרטיות, המטרד והפרת החובה החקוקה, על סכום של 60,000 ₪."

 

פגיעת הזכות לפרטיות בשל חשיפת פרטי חשבון בנק

 

 

 

ת"ק 18212-11-18 ר.א. נ' מס הכנסה כפר סבא [ניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא, ביום 30.01.2019]. בפסק דין זה חייב בית המשפט את מס הכנסה לשלם לתובע בין היתר פיצוי בגין פגיעה בפרטיות בסך של 12,441 ש"ח, לאחר שהועברו בטעות לתובע החזרי מס לחשבון אחר במקום לחשבון כפי שהתבקש וקבע בין היתר:

 

 

"חוק הגנת הפרטים… הינו המסגרת החוקית שבה יש לבחון את המעשה בנוגע לפגיעה ברצונו של התובע, חשיפת פרטיו האישיים לצדדים שלישיים (ובכלל זאת מצבו הכלכלי וכספים המגיעים לו), ושימוש שלא בהסכמתו במידע רגיש… תוך הפרת זכותו לפרטיות…

 

 

חוק הגנת הפרטיות התייחס באופן פרטני למקרים בהם גוף ציבורי חושף מידע פרטי של אדם לצדדים שלישיים. סעיף 23ב(א) לחוק הגנת הפרטיות אוסר על גוף ציבורי למסור מידע זולת אם הועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין או שהאדם אשר המידע מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה…".

מעוניינים לקבל מידע נוסף?