הגנת תום הלב במסגרת תלונה למשטרה

במסגרת תביעת לשון הרע שהוגשה על רקע סכסוך בין שכנים והגשת תלונה במשטרה, קבע בית המשפט כי יתכנו מקרים בהם תלונה במשטרה עשויה להוות פרסום לשון הרע. יחד עם זאת, במקרה זה קבע כי לשכן עומדת הגנת תום הלב.

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום בעכו, נדונה תביעה בה ביקש התובע לקבל מהשכן שלו פיצויים בסך 100,000 ₪ בגין לטענתו פרסום מכוון של לשון הרע  בפייסבוק אודותיו, שכלל הגשת תלונת שווא כנגדו במשטרה.

טענות התובע

במסגרת התביעה טען התובע בין היתר, כי הכלב שלו והכלב של השכן הנתבע התקוטטו ביניהם, והנתבע סבר כי האחריות לכך מוטלת עליו, ולכן מאז אותו אירוע החלו הנתבע ואשתו להתנהג כלפי התובע ומשפחתו באלימות, תוך הגשת תלונות שווא במשטרה, ואף גידפו את ילדיהם הקטינים במספר הזדמנויות והרימו קול וצעקות.

עוד טען התובע, כי בעת שהוא ומשפחתו שהו בחופשה נכנס הנתבע לשטח ביתו ללא רשות, ריתך לוחות מוקצפים ומסגרת ברזל למעקה גינתו ויצר באופן בלתי חוקי קיר מכוער המסתיר את הנוף, באופן שפגע בזכות התובע ומשפחתו לפרטיות. עוד הוסיף וטען, כי כאשר הוא שב מחופשתו הוא גילה זאת לתדהמתו, ולאחר מכן הוא ניסה לפרק את הקיר בכוחות עצמו, ובשלב זה יצאו הנתבע ובנו מביתם לעברו, ובנו של הנתבע החל לצלם אותו, בעוד שהנתבע החל לאיים עליו.

כעבור כחצי שעה, הגיעה למקום ניידת משטרה בעקבות תלונה שהגיש הנתבע כנגד התובע, ובה הוא התלונן בפני המשטרה כי התובע איים עליו וגרם לו נזק לרכוש. בהמשך לכך, נדרש התובע להתייצב במשטרה ונחקר תחת משטרה, ולאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים והורחק מהיישוב למספר ימים, ואף נדרש לחתום על ערבות עצמית ולהמציא ערב להתחייבויותיו, דבר שגם לו להשפלה וביזוי.

לאור זאת טען התובע בתביעתו, כי הנתבע תכננן את פעולותיו היטב ומראש, והיה לו כוונה ברורה להביא למעצרו על מנת להשפיל ולבזות אותו בעיניי משפחתו ושכניו וכן לפגוע בשמו הטוב, ולכן טען כי לא עומדת לשכן כל הגנה בגין לשון הרע מאחר וברור כי כל פעולותיו נעשו בחוסר תום לב מובהק.

טענות הנתבע

השכן הנתבע הכחיש מנגד קיומה שעילת תביעה כנגדו ועתר לדחיית התביעה וטען בין היתר, כי תיאור התובע את עובדות המקרה חוטא לאמת, וכי הכלב של התובע תקף באכזריות את כלבו והרג אותו ובגין חויב התובע לשלם לו פיצוי בסך 10,000 ₪ במסגרת תביעה שהתקיימה ביניהם בגין זאת.

עוד טען הנתבע, כי לא הגיש כנגד התובע תלונות שווא ודבריו במשטרה היו אמת ויציב ולכן עומדת לו הגנת אמת בפרסום מכוח חוק לשון הרע, וכי אף המשטרה עצמה סברה שלא מדובר בתלונת שווא מאחר והתובע שוחרר בתנאים מגבילים ולאחר חתימת צד ג' על כתב ערובה, ותיקו במשטרה נסגר בעיה של חוסר ראיות ולא היעדר אשמה, והתובע אף לא ערער על כך.

החלטת בית המשפט

בית השפט דן בטענות הצדדים והחליט לדחות את התביעה תוך שקבע כי במקרה זה עומדת לטובת הנתבע הגנת תום הלב מכוח חוק איסור לשון הרע. בית המשפט ציין, כי ככלל ייחוס ביצוע עבירות פליליות כלפי אדם עלול לגרור יחס שלילי כלפיו, ולכן פרסום כזה עלול להוות לשון הרע, וציין כי התלונה שהגיש הנתבע כנגד התובע היה בה משום פוטנציאל לפרסום לשון הרע אודות התובע.

יחד עם זאת בית המשפט קבע, כי פרסום המעשים שיוחסו לתובע על-ידי הנתבע במסגרת התלונה שהוגש כנגדו במשטרה לא חרגו במקרה זה מתחום הסביר בנסיבות המקרה, ולכן קבע כי במקרה זה עומדת לטובת הנתבע הגנה בגין לשון הרע מאחר והגיש את התלונה בתום לב.