דף הבית
מאמרים
פיצויים בגין אפליה – חוק איסור הפליה

פיצויים בגין אפליה – חוק איסור הפליה

פיצויים בגין אפליה - חוק איסור הפליה

טופס 2 [חוק טיבי]

    טופס 3 [simple]

      רקע לחקיקת חוק איסור הפליה

       

       

      חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, נחקק בישראל בשנת 2000 ועוסק בנושא אפליה ונועד בעיקר "לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים" (ציטוט מתוך סעיף 1 להוראות החוק).

       

      הרקע לחקיקת חוק איסור הפליה

       

      הצעת חוק איסור הפליה הוגשה על מנת למנוע מקרים של אפליה בכניסה למקומות ציבוריים, לרבות אפליה בהספקת מוצרים ושירותים, ובמטרה להחיל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ועיקרון השוויון גם על עסקים פרטים המספקים שירותים לציבור הרחב.

       

      כך צוין בדברי ההסבר להצעת חוק איסור הפליה: "הרעיון הבסיסי העומד ביסוד חקיקה זו הוא שיש מקום להחלת השוויון גם על עסקים פרטיים, הפונים לציבור הרחב בהצעת מוצר, שירות או מקום ציבורי.. החוק המוצע עולה בקנה אחד עם חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. הוא בא ליישם את הפיסה של כבוד האדם, להגן עליו מפני הפליה גם בתחום המשפט הפרטי, ולהקנות עילת תביעה אזרחית בעל הפליה, בסייגים הקבועים בו."

       

      לעתים רבות, כאשר מתרחשת אפליה היא גורמת למופלים להשפלה ולביזוי בפומבי, דבר העשוי להקנות להם גם עילות תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע ולפגיעה בכבודם וזכויותיהם לפרטיות מכוח חוק הגנת הפרטיות.

       

      איסור אפליה

       

      סעיף 3 במסגרת חוק איסור הפליה קובע כי: "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ענידת סמליהם"

       

      לעניין ההגדרה של "מי שעיסוקו" נקבע כי מדובר גם ב- "בעלים, מחזיק או מנהל של עסק, וכן האחראי בפועל על הספקת המוצר או השירות הציבורי או על הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו"

       

      בנוסף, סעיף 4 במסגרת חוק איסור הפליה קובע כי "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפרסם מודעה שיש בה משום הפליה אסורה".

       

      לחץ כאן למאמר על תביעת לשון הרע

      חריגים לאיסור אפליה

      סעיף 3 במסגרת חוק איסור הפליה קובע מספר מקרים בהם לא יראו בנסיבות מסוימות כהפליה.

       

      לדוגמה, אם המקרה "מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי", או אם הדבר נעשה "על ידי ארגון או מועדון, שאינו למטרת רווח, ונעשה לשם קידום צרכים מיוחדים של הקבוצה שאליה משתייכים החברים במועדון או בארגון".

       

      בנוסף לא יראו הפליה לעניין חוק זה, מקום בו ההבחנה נעשית: "על ידי רשות מקומית בין תושביה ובין מי שאינם תושביה, במידה הנדרשת לביצוע תפקידיה או להפעלת סמכויותיה לטובת תושביה…"

       

      חזקות - העברת נטל הראיה לנתבע

      סעיף 6 במסגרת חוק איסור הפליה קובע, כי מקום בו תובע בהליך אזרחי הוכיח אחד מהמקרים שלהלן, חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות חוק איסור הפליה, כל עוד לא הוכח אחרת:

       

      הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לאחר שבירר פרטים הנוגעים לעילות ההפליה או לנמנעים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה; או מקום בו הנתבע התנה הספקת מוצר או שירות, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה.

       

      בנוסף גם מקום בו הנתבע עיכב הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה, יראו בכך חזקה כי הנתבע פעל בניגוד להוראות חוק איסור הפליה.

       

      לחצו כאן למאמר בנושא הוצאת דיבה

       

      אחריות נושאי משרה בגין אפליה

      סעיף 8 במסגרת חוק איסור הפליה קובע כי מקום שהעוולה נעשתה על-ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל בתאגיד, או שותף, או עובד בכיר האחראי לנושא, אלא אם כן הוכיח כי העוולה נעשתה שלא בידיעתו והוא נקט אמצעים סבירים כדי למנוע אותה.

      פיצויים בגין אפליה מכוח חוק איסור הפליה

      סעיף 5 במסגרת חוק איסור הפליה קובע, כי בית המשפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי חוק איסור הפליה פיצוי שלא יעלה על 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. ניתן אף להגיש מכוח חוק זה תביעה במסגרת תביעות קטנות.

       

      במסגרת מספר פסקי דין שהתקבלו בתחום במסגרת תביעות ייצוגיות (ת"צ 8214-05-14 מירב נ' איי.די.איי חברה לביטוח, ו- ת"צ 26994-08-18), נקבעו שלושה שיקולים מרכזיים המנחים את בתי המשפט בבואם לפסוק פיצויים במסגרת חוק איסור הפליה:

       

      עוצמת הפגיעה בעקרון השוויון: ככל שהפגיעה בעקרון השוויון הכרוכה בהתנהלות המפלה חמור יותר, כך גם יגדל הפיצוי שראוי לחייב את עוסק המפלה. חומר ההפרה יכולה להתבטא הן בפגיעה ברגשות המופלים לרעה, והן בשאיפה ליצור חברה שוויונית.

       

      היקף הפרקטיקה המפלה: ככל שההפליה ננקטה ביותר מקרים על-ידי אותו מקום, והייתה לה תהודה ציבורית משמעותיות יותר, כך גם חמורה יותר פגיעה הן במישור האישי והן במישור החברתי.

       

      שיקולים אשם: בקביעת הסעד בגין הנזק הלא ממוני (עגמת נפש וכיו"ב) מסביר עו"ד אהוד פאי, יש מקום להתחשב בשאלה אם הפרקטיקה המפלה ננקטה מחמת טעות או בכוונה, באופן בו טיפל העוסק בתיקונה לאחר שנחשפה, ובשיקולים נוספים הנוגעים לאדם הצדדים.

      עקרון השוויון במסגרת חוק איסור הפליה

       

      לחוק איסור הפליה קיים היבט חברתי ציבורי משמעותי שתכליתו מניעת פגיעה בעקרון השוויון, לרבות החלת עיקרון השוויון בין נשים לגברים.

       

      כך למשל ציין בנושא זה, כב' השופט דנציגר (רע"א 8821/09 פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ):

      "כדי לשרש את ההפליה ההיסטורית יש לדחות כל ניסיון להבחין בין נשים לגברים על בסיס טעמים שאינם רלבנטיים. כל הבחנה שכזו, לא רק שפוגעת בכבודו של המופלה לרעה ומשמרת סטריאוטיפים קיימים, אלא מחדדת ומשמרת הבדלים לא רלבנטיים או הבדלים הנשענים על אותם סטריאוטיפים."

      אפליה - פסק דין

       

      ת"א 35096-07-18 רוסו ואח' נ' שגב ואח' [ניתן ביום 21/08/2020 על-ידי בית משפט השלום בתל אביב]. בפסק דין זה, דן בית המשפט בתביעה לתשלום פיצויים מכוח שהגישו 3 תובעים כנגד חברה המפעילה מסעדה ובעליה.

       

      התובעים טענו בין היתר, כי בעת שהם שהו במסעדה הם ישבו בסמוך לשולחן בו ישבו נשים בלבד, ובמהלך שהותם הם הבחינו שהמלצר ניגש לשולחן בו ישבו הנשים שבידו מגש עמוס בקוקטיילים והגיש להן אותם, ואותן נשים הגיבו בצהלות שמחה.

       

      לאחר מכן, התובעים שאלו את המלצר מה הוא הגיש לאותו שולחן, והוא השיב להם כי הגיש קוקטיילים מיוחדים כפינוקים על חשבון הבית, ולכן הם שאלו אותו אם גם הם יכולים לקבל את אותם, אך המלצר מסר להם כי הם אינם זכאים לקבל הטבה זו מאחר והיא מוענקת רק לנשים במסגרת "ערב נשים" שהתקיים במסעדה באותו ערב.

       

       

      החלטת בית המשפט

       

      בית המשפט קיבל את התביעה תוך שקבע כי מדובר בהפליה בניגוד להוראות חוק הפליה, וחייב את הנתבעים לשלם לתובעים פיצוי בסך 30,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 7,500 ₪.

       

      בית המשפט הפנה לפרסום שפורסם על-ידי מנהל המסעדה באתר הפייסבוק שלו, ממנו עלה כי במסעדה אמור היה להתקיים ערב "חגיגה נשית" במהלכו כל שולחן שהיה מורכב רק מנשים קיבל "פינוקים", ומפרסום זה ניתן להבין כי מדובר בהטבה ייחודית המיועדת לנשים בלבד.

       

      בנוסף בית המשפט הטיל אחריות אישית גם על מנהל המסעדה: "אשר לאחריות האישית שיוחסה לנתבע, חרף טענת הנתבע כי הנהיג במסעדות שבבעלותו מדיניות לפיה כל שולחן של אורחים זכאי לפינוק ללא כל חיוב ומבלי להפלות, אין מקום לפטור אותו מאחריות. הנתבע לא טרח להציג ראיות כי נקט אמצעים סבירים כדי למנוע את העוולה. זאת, מעבר לעדותו, שלא נתמכה בכל ראיה נוספת."

       

       

      התובעים הופלו לרעה מחמת מינם

       

      עוד בית המשפט קבע, כי בנסיבות מקרה זה יש לראות בתובעים כמי שהופלו לרעה מחמת מינם:

      "ביום האירוע לא סופקו לתובעים שהיו לקוחות המסעדה אותם קוקטיילים שסיפקו עובדי הנתבעת לנשים שישבו בשולחן הסמוך. זאת, חרף בקשתם לעשות כן. ההסבר שקיבלו היה כי אינם זכאים לכך, שכן מדובר בהטבה לנשים בלבד. בנסיבות אלה, יש לראותם כמי שהופלו לרעה מחמת מינם. העובדה שמדובר בקוקטיילים שניתנו כפינוק וללא תשלום אינה גורעת מכך שמדובר בהפליה אסורה."

       

       

      שיקולי פסיקת פיצויים מכוח חוק איסור הפליה

       

      באשר לפסיקת הפיצויים ציין בית המשפט בין היתר כי התובעים אכן: "הופלו לרעה באירוע הנטען ולא סופקו להם משקאות בחינם כפי שסופקו לנשים שהיו במסעדה באותו ערב. התנהגות זו פגעה בתובעים ולכן הם זכאים לפיצוי…. אף שלכאורה נראה שהפגיעה בתובעים באי קבלת פינוק ללא תשלום כפי שקיבלו הנשים אינה משמעותית, אין להתעלם ממנה ויש לעשות שימוש בכלים שמעניק המחוקק כדי למגרה"

       

      מבחינת שיקולי האשם בפסיקת הפיצויים ציין בית המשפט בין היתר: "אשר לאשם, כאמור התובעים חזרו וביקשו מעובדי הנתבעת השונים להגיש להם את אותם קוקטיילים אך נתקלו בסירוב בנימוק שמדובר בהטבה לנשים בלבד. בנוסף, שוכנעתי כי הפרסום נעשה בכוונת מכוון על מנת למשוך קהל של נשים למסעדות הנתבעים וכי שיקולי רווח כלכלי הם שהנחו את הנתבע. עם זאת, התרשמתי כי לא הייתה כוונה של הנתבעים לפגוע בגברים או להעליבם…."

       

      חוק איסור הפליה - פסק דין

       

      תאמ 30228-03-19‏ ‏מחאמיד נ' א ס קוביס בע"מ [ניתן ביום 18.6.20, על-ידי בית משפט השלום בהרצליה]. בפסק דין זה, דן בית המשפט בתביעה לקבלת פיצויים בסך 50,000 ₪ מכוח חוק איסור הפליה שהגיש תובע שהוא ערבי, אזרח ותושב ישראל, כנגד חברה שהנה בעלים ומפעילה של מועדון בהרצליה.

      טענות התובע

      במסגרת ההליך טען התובע בין היתר כי הוא הגיע יחד עם חבר נוסף למועדון, לאחר שראה בפייסבוק מודעה שהזמינה את הציבור להגיע לחגיגות 16 שנים למועדון.

       

      תחילה נאמר לתובע כי הוא לא יכול להיכנס מאחר שלא הציג תעודת זהות, ולאחר מכן נאמר לו שהוא לא יכול להיכנס בגלל שמדובר בערב סגור למוזמנים בלבד, ובעת שהמתין בפתח המועדון הוא ראה אנשים רבים שנכנסו למועדון מבלי שנדרשו להציג תעודה מזהה ומבלי שנשאלו לגבי זהותם, תוך שהוא תיעד זאת בטלפון הנייד שלו.

       

       

      טענות המועדון

      המועדון טען מנגד בין היתר, כי התובע הגיע למקום בשעה מאוחרת וכאשר הוא כבר היה מלא, וכי הוכנסו בליינים רבים למקום באותו ערב לרבות ממוצא ערבי, ובמועדון מבלים לא מעט מבלים מוסלמים וטענתו של התובע בנושא זה שקרית.

      עוד נטען, כי כניסתם של התובע וחברו למועדון סורבה מאחר והם קיללו את המאבטח בשל סירובו של התובע להציג בפניו תעודת זהות, ולאחר שהתובע שב למקום עם תעודת זהות כניסתו סורבה לאור התנהגותו העבריינית שלו ושל חברו כלפי המאבטח.

       

       

      החלטת בית המשפט

      בית המשפט החליט לקבל חלקית את התביעה, וחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 10,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 2,000 ₪.

       

      בית המשפט התייחס בין היתר בפסק הדין לכך שהמועדון לא סתר את טענותיו של התובע באשר לכך שהוא וחברו סורבו להיכנס למועדון על רקע הפליה:

      "הלכה היא, כי הגם שהנטל להוכיח שנעשתה הפליה בשל השתייכות אדם לאחת מהקבוצות או בשל מאפיינים על פי אחד הסממנים המנויים בסעיף 3 לחוק מוטל על מי שמבסס את תביעתו על פי החוק, הרי שבשל הקושי להוכיח כי ההפליה אכן נעשתה בשל אחת מהעילות המנויות בסעיף 3 לחוק, נקבעו בסעיף 6 לחוק מספר חזקות, המקלות על הטוען לאפליה לעמוד בנטל זה.

      בענייננו, הנתבעת פעלה בניגוד לסעיף 3 לחוק איסור הפליה והיא לא סתרה את החזקה בסעיף 6 לחוק. הכניסה של התובע וחברו למועדון סורבה, כביכול בנימוק של "ערב סגור", רק לאחר שהתובע הציג תעודה מזהה ולאחר שהמאבטח נוכח בזהותו הערבית של התובע"

       

      שיקולים בפסיקת פיצויים בגין אפליה

       

      על אף שהתובע תבע במסגרת תביעתו פיצויים בסך 50,000 ₪ זאת בהתבסס על סעיף 5 במסגרת חוק איסור הפליה, הקובע כי: "בית המשפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי חוק זה פיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח, בלא הוכחת נזק", בית המשפט קבע בעניין זה כי בהתחשב בשיקולים במקרה זה כגון נסיבות המקרה, חומרת ההפליה, היקפה ומידת הפגיעה, ראה הוא לנכון לפסוק לטובת התובע פיצוי בסך 10,000 ₪:

       

      "בית המשפט אינו מחויב לפסוק את הפיצוי המקסימלי, והמחוקק הותיר בידיו שיקול דעת רחב לפסוק עד לסכום של 50,000 ₪, זאת בהתחשב בשיקולים כגון נסיבות המקרה, חומרת ההפליה, מהות השירות או המוצר, וכן שיטתיות ההפליה, היקפה ומידת הפגיעה. בשים לב לכל אלו, יש לפסוק לתובע פיצוי בסך 10,000 ₪."

      מעוניינים לקבל מידע נוסף?