דף הבית
תביעת לשון הרע

תביעת לשון הרע

תביעת לשון הרע לרבות תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק, הם אמצעיים שנועדו לאפשר לאדם שנפגע מפרסום לשון הרע להגיש תביעה על לשון הרע ובה לבקש לקבל פיצויים מהגורם שפרסם את הפרסום כלפיו, בנוסף במסגרת תביעה בגין לשון הרע אין חובה להוכיח נזק שנגרם לנפגע כתוצאה מהפרסום.

לעתים, פרסום לשון הרע יכול להסב נזק כבד לאדם שכלפיו הוא פורסם, במיוחד במקרים שהפרסום גרם לפגיעה ממשית במוניטין ובשמו הטוב של האדם שכלפיו פורסם אותו פרסום.

 

כך למשל עמד בעבר נשיא בית המשפט העליון לשעבר כב' השופט אהרון ברק במסגרת עא 214/89‏ ‎ ‎אריה אבנרי‎ ‎נ' אברהם שפירא, על הערך של כבוד האדם ושמו הטוב:

 

"כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לעתים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר. בתודעתנו החברתית תופס שמו הטוב של אדם מקום מרכזי. מקורותינו מציינים, כי "לשון הרע הורגת", וכי כל המלבן את פני חברו ברבים "כאילו שופך דמים", ואפילו סלח האדם עליו הוצא לשון הרע, הריהו "בוער מבפנים"."

 

כיצד נקבע במסגרת תביעת לשון הרע אם פרסום מסוים מהווה לשון הרע?

 

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט העליון בע"א 6903/12 ‏Canwest Global Communications Corp‏ נ' אלי עזור נקבע בין היתר, כי בבואו של בית המשפט לקבוע אם פרסומים מסוימים מהווים לשון הרע או לא, עליו להתחשב בין היתר בשיקולים המשקפים את האיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם הטוב, לרבות מידת העניין הציבורי שמעורר הסכסוך והאופן שבו מוצגים הפרסומים.

 

עוד נקבע כי את בחינת השאלה אם פרסום מסוים במסגרת תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק אכן מהווה לשון הרע יש לערוך ב-4 שלבים:

 

בשלב הראשון – יש לבחון במסגרת תביעה בגין לשון הרע אם הפרסום שפורסם מהווה "פרסום" על פי חוק איסור לשון הרע;

בשלב השני – יש לבחון אם מה שפורסם מהווה "לשון הרע" על פי חוק איסור לשון הרע, זאת על פי מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר;

בשלב השלישי – יש לבחון את תחולתן של ההגנות הקבועות במסגרת חוק איסור לשון הרע, השוללות את אחריותו של המפרסם בלשון הרע;

בשלב הרביעי – יש לבחון את הסעד המתאים בנסיבות המקרה הספציפי.

 

שלב 1 – האם הפרסום מהווה "פרסום" על פי חוק איסור לשון הרע?

 

במסגרת תביעת לשון הרע בוחן כאמור בית המשפט האם תוכן הפרסום מהווה "פרסום". סעיף 2 לחוק לשון הרע מגדיר פרסום כך:

 

2.    (א)  פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

(ב)  רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:
(1)   אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;
(2)   אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

ככל והפרסום הגיע ליותר מנמען אחד או יותר שהוא אינו התובע או הנתבע תנאי זה צפוי להתקיים, ובמיוחד כאשר מדובר בלשון הרע בפייסבוק או בעיתון שכן במקרים כאלה לא יכולה להיות מחלוקת כי הוא הגיע ליותר מאדם אחד.

 

שלב 2 במסגרת תביעת לשון הרע – האם הפרסום מהווה לשון הרע?

 

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כך:

1.    לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

 

הבחינה הנעשית במסגרת תביעה בגין לשון הרע באשר לאם פרסום מסוים מהווה הוצאת דיבה ו- לשון הרע היא בחינה אובייקטיבית, ובמסגרתה נשאלת השאלה האם הפרסום עלול היה להשפיל/לפגוע/לבזות – את האדם הסביר, ולאו דווקא כיצד הוא פורש על-ידי הנפגע הספציפי או על-ידי הנמנעים או מה היה כוונת המפרסם.

 

שלב 3 – תחולתן של ההגנות הקבועות במסגרת תביעה על לשון הרע

 

עורך דין לשון הרע מסביר, כי בשלב זה בוחן בית המשפט האם חל על הפרסום הגנה מכוח 13-15 לחוק איסור לשון הרע, אשר עשויה לפטור את המפרסם מאחריות לפצות בגין אותו פרסום, קרי הגנת תום הלב או הגנת אמת הפרסום. הנטל להוכיח את תחולתן של אותן הגנות לגבי הפרסום מוטל על מפרסם הפרסום.

שלב 4 במסגרת תביעת לשון הרע – בחינת הסעד המתאים בנסיבות המקרה הספציפי.

 

ככל ובית המשפט הגיע למסקנה שהפרסום מהווה לשון הרע ולא חלות לגביו ההגנות הקבועות במסגרת חוק איסור לשון הרע, הוא ייבחן את הסעד והפיצוי שיש לפסוק, תוך איזון בין הזכות לשם הטוב של הנפגע לבין חופש הביטוי.

 

השיקולים המנחים בדרך כלל את בתי המשפט בבואו לפסוק פיצויים בגין לשון הרע הם בין היתר: חומרת הפגיעה של הפרסום כלפי הנפגע; תפוצת הפרסום; מידת החשיפה של הפרסום; המניע והמטרה של הפרסום; משך הזמן של הפרסום; התנהגות הצדדים – לרבות האם מפרסם הפרסום הסיר את הפרסום והאם בדק את אמיתות הפרסום בטרם פרסומו; הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מהפרסום.

 

אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי

מעוניינים לקבל מידע נוסף?