דף הבית
תביעות קטנות

תביעות קטנות

תביעות קטנות - הגשת תביעה קטנה

משרדנו בעל ניסיון רב במתן ייעוץ משפטי עבור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות קטנות, לרבות בחינת הסיכויים על הגשת תביעה קטנה אל בית משפט לתביעות קטנות, ניסוח מכתבי דרישה, ניהול מו"מ, ניסוח כתב תביעה, ניסוח כתב הגנה. בעמוד זה הנכם מוזמנים לעיין בשאלות ותשובות נפוצות בנושא, דוגמאות של פסקי דין תביעות קטנות, הסבר על תביעות קטנות סכום, וכן למצוא תביעות קטנות טפסים והסבר על תקנות שיפוט בתביעות קטנות.

הגשת תביעה קטנה - סרטון הסבר על תביעות קטנות

אומנם הכלל הוא שבעלי הדין בדיונים בבתי משפט תביעות קטנות אינם יכולים להיות מיוצגים על-ידי עורכי דין במסגרת הגשת תביעה קטנה (אלא אם כן ניתן לכך היתר), יחד עם זאת, בעלי הדין רשאים להסתייע בעורכי דין לצורך כתיבת כתבי הטענות במסגרת בית משפט לתביעות קטנות, ועורכי הדין גם רשאים להכין את בעלי הדין לפני הדיון לאחר הגשת תביעה קטנה. במאמר זה הנכם מוזמנים לקרוא תמצית פסקי דין תביעות קטנות.

 

כך לדוגמה, במרבית ההליכים במסגרת תביעות קטנות על-ידי אזרח כנגד תאגיד, מאחורי הקלעים עורכי הדין של אותו תאגיד הם אלה שעוסקים בפועל בתביעה, מנהלים מו"מ עם התובע לאחר הגשת תביעה קטנה, כותבים את כתבי הטענות, ומכינים את הנציג שיגיע לדיון בבית המשפט.

 

כך שאם הנכם מעוניינים שכתבי הטענות מטעמכם גם כן יהיו מקצועיים, ושהשופט/ת שידונו בתיקכם לאחר הגשת תביעה קטנה יקבלו את מלוא התמונה לאשורה הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית, הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו.

ליצירת קשר עם משרדנו:

תביעות קטנות עד איזה סכום ניתן להגיש?

 

רבים שואלים את עצמם – עד איזה סכום תביעות קטנות ניתן להגיש. סכום התביעה המקסימלי שניתן במסגרת הגשת תביעה קטנה (נכון לשנת 2020) הוא עד 34,000 ₪. סכום זה מתעדכן מדי שנה באמצעות צו על-ידי מנהל בתי המשפט בהתאם לשינוי המדד.

 

מומלץ שלא להגיש תביעה קטנה אוטומטית על מלוא הסכום המקסימלי, אלא לשקול את סכום התביעה באופן פרופורציונלי לתביעתכם הפרטנית, שכן ייתכן ובמעמד הדיון השופט או הרשם ישאל אתכם מדוע בחרתם להגיש תביעה בסכום זה ואז תדרשו לנמק. לכן, הגשת תביעה קטנה בסכום מופרז עשוי לגרום לשופט שלא לקחת ברצינות יתרה את תביעתכם, ככל ומדובר בתביעה שסכומה אמור להיות נמוך יותר משמעותית.

 

הגשת תביעה קטנה

 

בטרם הגשת תביעה קטנה, מומלץ להכין כתב תביעה מסודר וברור. עליכם לציין במסגרת כתב התביעה את כל העובדות הרלוונטיות באופן מלא ומדויק, ורצוי גם את סעיפי החוק שמכוחם אתם תובעים ופסקי דין רלוונטיים, ולצרף אליו את כל המסמכים הרלוונטיים התומכים בטענות שלכם בצורה מסודרת וממוספרת.

 

יש צורך לפרט בכתב התביעה, את הפרטים המדויקים של הנתבעים, לרבות מספר ת.ז או מספר ח.פ אותו ניתן להשיג באתר רשם החברות, וכן כתובת מדויקת של כל נתבע וטלפון. כמו כן, יש צורך לציין את סכום התביעה וממה הוא מורכב. ניתן להגיש את התביעה על גבי טופס תביעות קטנות או להכין כתב תביעה בנוסח המקובל.

איך מגישים תביעות קטנות?

 

תובעים רבים שואלים את עצמם – איך פותחים תיק תביעות קטנות. לצורך הגשת תביעה קטנה לבית משפט לתביעות קטנות יש צורך לנקוט ב-4 השלבים שלהלן:

 

הכנת כתב תביעה – עליכם כמובן קודם כל להכין את כתב התביעה שברצונכם להגיש.

 

רישום בממשל זמין – לצורך הגשת תביעה עליכם לבצע רישום של הפרטים שלכם במערכת ההזדהות הממשלתית.

 

טופס 1 לתקנות – עליכם לצרף לתביעתכם טופס שנקרא "טופס 1" על פי תקנה 3 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), ובו להקפיד למלא את כל הפרטים לרבות כתובות, מיילים, טלפונים, סכום התביעה, וכן על כל תובע צריך לחתום במקומות הרלוונטיים.

 

תשלום אגרה – לאחר שביצעתם את שלושת הסעיפים הנ"ל, אתם יכולים להיכנס לאתר נט המשפט לצורך הגשת תביעה קטנה, ובסוף מילוי כל הפרטים וצירוף כתב התביעה, תדרשו בסוף התהליך לשלם אגרה לצורך הגשת התביעה. בסוף התהליך, תקבלו 2 מסמכים: אסמכתא על כך שהתביעה הוגשה + קבלה עבור תשלום אגרה.

 

מקום השיפוט בתביעות קטנות – לאיזה בית משפט להגיש תביעה קטנה?

 

במסגרת תקנות שיפוט בתביעות קטנות נקבע, כי ניתן להגיש תביעה קטנה לבית המשפט במחוז שבאזור שיפוטו אחד מאלה: מקום מגוריו או עסקו של הנתבע; מקום יצירת ההתחייבות; המקום שנועד לקיום ההתחייבות; מקום המסירה של הנכס; מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים; בתביעה שכנגד – מקום הגשת התביעה המקורית. לאיתור בית משפט לתביעות קטנות לחצו כאן.

 

בנוסף תקנות שיפוט בתביעות קטנות קובעות, כי הגשת תביעה קטנה הוגשה "בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט" – ניתן להגיש את התביעה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או עסקו של הנתבע או מקום מגוריו או עסקו של התובע.

 

הגשת תביעה קטנה איך זה עובד? איך מתנהל משפט תביעות קטנות?

 

לאחר הגשת תביעה קטנה משפט, מזכירות בתי המשפט אמורה להמציא את כתב התביעה לנתבעים בצירוף הזמנה לדין. יחד עם זאת, האחריות לוודא שכתב התביעה הומצא בפועל לנתבעים מוטלת על התובעים. שכן, המזכירות ממציאה את כתב התביעה לנתבעים בהתאם לכתובת שציינתם על גבי כתב התביעה.

 

במידה ולא ציינתם כתובת נכונה או מעודכנת של הנתבעים על גבי כתב התביעה, כתב התביעה לא יומצא לנתבעים. במצב כזה אתם תדרשו להמציא את כתב התביעה לנתבעים במסירה אישית, ולהמציא לאחר מכן לבית המשפט אישורי מסירה על כך שכתב התביעה והזמנה לדין הומצאו לנתבעים. אם תגיעו לדיון בפני בית משפט לתביעות קטנות מבלי שהומצא כתב התביעה לנתבעים, לא יתקיים דיון. במידה וכתב התביעה הומצא לנתבעים עליהם להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים, ולאחר מכן בית המשפט ייקבע מועד לדיון בפניו, אליו יידרשו כל הצדדים להתייצב אישית.

 

תביעות קטנות כמה זמן? תוך כמה זמן מקבלים פסק דין תביעות קטנות?

 

אנשים רבים שואלים את עצמם – כמה זמן לוקח ההליך לאחר לצורך הגשת תביעה קטנה. ובכן, הדבר תלוי בעיקרון בעומס של בית המשפט שאליו אתם מגישים את התביעה, כמו גם בהתפתחויות של התיק.

 

ניתן לומר שהזמן המינימלי במסגרת תביעות קטנות הוא כחצי שנה עד שמתקיים דיון בפני בית המשפט, ובמידה ואין דחיות כלשהם של מועד הדיון, אמור להתקיים רק דיון אחד בבית המשפט.

 

בהתאם להוראות תקנות שיפוט בתביעות קטנות בסיום הדיון בית המשפט אמור לתת פסק דין, ורשאי גם לדחות את מתן פסק הדין לתקופה של עד 7 ימים ממועד הדיון. לעתים די נדירות בית המשפט יבקש לקיים דיון נוסף, אם מדובר למשל במספר סוגיות שיש לדון בהם לפני מתן החלטה, או מספר נתבעים וצדדים שלישיים ונדרש לדון באחריות של כל אחד מהם בנפרד.

 

בנוסף ככל ומדובר בתביעה סבוכה הדורשת לדוגמה – שמיעת עדים רבים ובירור מספר סוגיות, לבית משפט לתביעות קטנות קיימת סמכות מכוח תקנות שיפוט בתביעות קטנות להורות על העברת תביעה קטנה לבית משפט שלום או לבית המשפט המוסמך לדון בה.

 

כתב הגנה תביעות קטנות

 

איך לכתוב כתב הגנה תביעות קטנות? תוך כמה זמן יש להגיש כתב הגנה לאחר הגשת תביעה קטנה?

 

בדומה לכתב תביעה בתביעות קטנות ובהתאם להוראות תקנות שיפוט בתביעות קטנות, על הנתבע להגיש (בתוך 30 יום מהמצאת כתב התביעה) כתב הגנה מנומק ומפורט אליו לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים שברשותו שעליהם מבקש הנתבע להסתמך (כגון: התכתבויות, קבלות, הסכמים, צילומים וכיו"ב). בנוסף, הנתבע רשאי להגיש נגד התובע תביעה שכנגד ולצרף אותה לכתב ההגנה. כמו כן, הנתבע רשאי לצרף לכתב ההגנה – הודעה לצד שלישי (אם הוא טוען שאותו צד שלישי נדרש לשפות אותו על כל סכום שייפסק נגדו).

 

עדים במסגרת תביעות קטנות

 

התובעים והנתבעים רשאים לזמן לדיון בפני בית משפט לתביעות קטנות עדים מטעמם. במידה ואתם מעוניינים לזמן עדים, עליכם לציין זאת על גבי טופס 1 המצורף לכתב התביעה.
עליכם לזמן את העדים באופן אישי. אם אתם חוששים שהעדים לא יתייצבו לדיון, אתם יכולים להגיש לבית המשפט בהתאם להוראות תקנות שיפוט בתביעות קטנות – בקשה לזימון העד בצירוף כתובת מלאה שלו, ולפרט מדוע עדותו של אותו עד נחוצה לתביעה. לבית המשפט קיימת סמכות לפסוק לטובת העדים שהגיעו "שכר בטלה" קרי, הוצאות משפט על כך שהם טרחו והגיעו לדיון בפני בית המשפט.

תביעות קטנות כמה עולה?

 

תובעים רבים שואלים את עצמם – כמה עולה לפתוח תיק תביעות קטנות או כמה עולה תביעות קטנות. במסגרת תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) נקבע בין היתר, כי עם הגשת תביעה קטנה יש צורך לשלם לבית המשפט אגרה עבור פתיחת תיק בשיעור של 1% משווי התביעה.

 

לדוגמה, אם סכום תביעתכם הוא 10,000 ₪, תדרשו לשלם 100 ₪ אגרה עבור פתיחת תיק במעמד הגשת התביעה. בכל מקרה סכום האגרה שתדרשו לשלם לבית המשפט עבור פתיחת תיק לא תפתח מסך של 50 ₪. כך שגם אם סכום תביעתכם הוא לדוגמה 4000 ₪, עדין תדרשו לשלם אגרה בסך של 50 ₪.

 

סמכות בית המשפט לתביעות קטנות

 

סעיף 62 לחוק בתי המשפט קובע בין היתר כי: "בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר…". בנוסף תקנה 9 לתקנות שיפוט תביעות קטנות קובעת כי: "לבית המשפט יהיו הסמכויות הנתונות לבית משפט שלום בענינים שבסדר דין או שבנוהג, לרבות תשלום שכר בטלה לעדים; אולם רשאי בית המשפט שלא להשתמש בסמכות מסמכויות אלה אם נראה לו הדבר מועיל יותר להכרעה צודקת ומהירה"

 

כלומר על מנת לייעל את הדיון לבית משפט לתביעות קטנות קיימת סמכות רבה, וכן הוא רשאי לגלות גמישות באשר לסדרי הדין ולראיות לרבות בסדר הבאת הראיות וטענות הצדדים, מקום בו הוא מתרשם כי זה יהיה מועיל להכרעה מוצדקת ומהירה.

 

באשר לסמכותו של בית משפט לתביעות קטנות את דבריו של פוגלמן ברע"א 5234/17 דרייבר ישראל נ' ג'נח: "מתכונת בירור מיוחדת זו משמעה כי שופט בית משפט לתביעות קטנות רשאי לנקוט גישה פעילה יחסית בניהול ההליך, ובלבד שיעשה זאת תוך שמירה על נייטרליות ואובייקטיביות. בכלל זאת ומבלי למצות, יכול בית המשפט להסביר לבעל הדין את מהות ההליך, דרך ניהולו והסוגיה המשפטית שעמה עליו להתמודד; לברר מולו ומול העדים את עובדות המקרה; לבקש ממנו להציג ראיות חשובות; לברר אם קיימים מסמכים רלוונטיים התומכים בגרסתו, אך לא הוגשו; ולשקול מיוזמתו אם מוצדק בנסיבות העניין לאפשר את הגשתם של מסמכים אלה חרף המחדל שבאי הגשתם"

 

ערעור על פסק דין בתביעות קטנות

 

במסגרת פסק דין הניתן על-ידי בית משפט שלום קיימת לצדדים זכות להגיש ערעור על פסק הדין. לעומת זאת, על פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות אין זכות אוטומטית להגיש ערעור, ויש צורך להגיש לבית המשפט שאליו מעוניינים להגיש את הערעור "בקשת רשות ערעור", ובהתאם להוראות תקנות שיפוט בתביעות קטנות – בתוך 15 ימים ממתן פסק הדין (אלא אם כן בית משפט לתביעות קטנות קבע מועד אחר בפסק הדין).

 

רק אם בית המשפט שאליו הגשתם את הבקשה יתן לכם רשות ערעור, אז הוא ידון בבקשה כערעור. כלומר עליכם קודם כל לעבור את המשוכה של הבקשה עצמה (שאינה פשוטה לרוב). שכן, רשות ערעור על פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות, תינתן רק במקרים חריגים בהם הוכח – כי נפלה טעות משפטית או עובדתית משמעותית במסגרת פסק דין שניתן.

 

ראו לדוגמה בסוגיה זו דבריה של כב' השופטת ד. ארז, ברעא 8768/13 אברהם גרמה נ' ארז עוזיר: "רשות ערעור על פסק דין שמקורו בתביעה קטנה תינתן רק במקרים חריגים במיוחד, בהם עולה שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר או כשניכר שנגרם בהם "עוול זועק" – בהתחשב בתכליתו של מוסד התביעות הקטנות שאמור להיות חסכוני, יעיל ופשוט…"

תביעות קטנות מי יכול לתבוע? האם חברה בע"מ יכולה לתבוע בתביעות קטנות? האם עוסק מורשה יכול להגיש תביעה קטנה?

 

תביעה קטנה רשאי להגיש "יחיד" עד 5 תביעות קטנות בשנה. כלומר, רק אדם יכול להגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, ואילו חברה בע"מ או כל תאגיד אחר (כגון אגודה שיתופית או עמותה), אינם יכולים להגיש לבית משפט לתביעות קטנות תביעה קטנה, ועליהם להגיש את תביעתם לבית משפט רגיל או המוסמך לדון בה. לעומת זאת, עוסק מורשה רשאי להגיש תביעה קטנה אל בית משפט לתביעות קטנות מאחר ו… בנוסף, אם החברה נתבעת במסגרת תביעות קטנות, היא כן רשאית להגיש כנגד התובע תביעה שכנגד.

 

איזה תביעות קטנות אפשר להגיש לבית משפט לתביעות קטנות?

 

'מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר הליך מהיר ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים ולמנוע מהצרכן את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים' (ציטוט דבריה של כב' השופטת עדנה ארבל ברע'א 5711/08, רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע'מ – פורסם בנבו)

במסגרת תביעה לבית משפט לתביעות קטנות ניתן להגיש תביעה עד לסכום של 34,000 ש"ח (נכון לחודש ינואר 2020), סכום זה מתעדכן מעת לעת במסגרת צו בתי המשפט (שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות), התשס"ח-2008. הגשת התביעה כרוכה בתשלום אגרה בשיעור של 1% מסכום התביעה.

 

תביעה לבית משפט לתביעות קטנות יכולה להיות מוגשת רק על-ידי אנשים פרטיים (קרי – חברות פרטיות לא רשאיות להגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות). יש לשים לב, שלא כל תביעה ניתן להגיש לבית משפט לתביעות קטנות. כך למשל תביעה הקשורה ליחסי עובד מעביד לא ניתן להגיש לבית משפט לתביעות קטנות, גם אם סכומה לא עולה על הסכום המקסימלי, מאחר והסמכות לדון בתביעות אלה הנה לבית הדין לעבודה בלבד.

האם עורך דין יכול ייצג במסגרת תביעות קטנות?

 

הכלל הוא שבעלי דין במסגרת תביעות קטנות לא יכולים להיות מיוצגים על-ידי עורכי דין, אלא רק אם בית המשפט נותן היתר מיוחד לייצוג אשר יינתן "מטעמים מיוחדים שיירשמו" כנדרש בסעיף 63(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

 

כלל זה עולה בקנה אחד עם תכליתו של בתי משפט לתביעות קטנות אשר נועד לייעל ולקצר הליכים המתנהלים בבית משפט לתביעות קטנות וכן נועד "לפשט את ההליכים עבור האזרח מן השורה והצרכן הקטן, והן בעיקרון השוויון ובשמירת האיזון בין המתדיינים" (דבריה של כבוד השופט בדימוס עדנה ארבל ברע"א 5711/08 פרטוק נגד סול טורג'מן בע"מ).

 

יחד עם זאת, אין מניעה כי עורכי הדין יספקו לבעלי הדין ייעוץ משפטי במסגרת הליך המתנהל בבית משפט לתביעות קטנות, לרבות כתיבת כתבי הטענות.

הדיון בבית משפט תביעות קטנות

 

לאחר הגשת תביעה קטנה, מזכירות בית המשפט לתביעות קטנות אמורה להמציא את כתב התביעה אל הנתבע. יחד עם זאת, על התובעים לוודא שכתב התביעה הומצא לנתבע בפועל, ובמידת הצורך להמציא אותה בעצמם לנתבע.

 

לאחר המצאת התביעה, בית המשפט קובע מועד לדיון שבדרך כלל מתקיים תוך מספר חודשים (תלוי בעומס של בית המשפט אליו הוגשה התביעה). לרוב במסגרת תביעות קטנות, מתקיים לאחר הגשת תביעה קטנה דיון אחד בלבד ובמהלכו נותן בית המשפט פסק דין. לעתים פסק הדין ניתן על-ידי בית המשפט כעבור מספר שבועות לאחר מועד הדיון. זאת לעומת תביעה בסדר דין רגיל אשר עשויה להימשך כשנתיים ובמהלכה מתקיימים מספר דיונים.

 

*אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי

סרטון על תביעות קטנות פסקי דין

תביעות קטנות פסקי דין

 

הגשת תביעה קטנה סבוכה הדורשת שמיעת עדים – אינה מתאימה לדיון בפני בית משפט לתביעות קטנות

 

רת"ק 50190-06-16 דוד נ' הוכמן – [ניתן על-ידי בית משפט המחוזי בבאר שבע ביום 21.02.2017] במסגרת פסק דין זה בית המשפט המחוזי בבאר שבע החליט להעביר תביעה שהוגשה אל בית משפט לתביעות קטנות להליך רגיל בבית משפט השלום, לאחר שנקבע כי היה מדובר בתביעה מורכבת וסבוכה בנושא לשון הרע הדורשת שמיעת עדים ובירור טענות הצדדים, ולכן אינה מתאימה לדיון במסגרת תביעות קטנות:

 

"בית המשפט לתביעות קטנות הוקם על מנת להקל על האזרח בתביעות לא מורכבות שהדיון בהן מהיר וקצר. כאשר המדובר בעניין מורכב וסבוך הדורש בירור מקיף, אין מקום שהוא יידון במסגרת תביעה קטנה…

 

כאשר המדובר בתביעת לשון הרע, לרוב מדובר בתביעה מורכבת הדורשת שמיעת עדים ובירור טענות הצדדים, שאינה מתאימה להתברר בבימ"ש לתביעות קטנות… בנסיבות העניין, מסגרת של תביעות קטנות אינה המסגרת הראויה לניהול התובענה, לפיכך, פסק הדין יבוטל והתובענה תועבר לבימ"ש השלום אשר ידון בה מחדש…

 

עם זאת אבהיר, כי לא ניתן לומר באופן גורף שאין מקום לידון בתביעות בעילה של לשון הרע בבית משפט לתביעות קטנות. שכן ייתכנו מקרים מסוימים בהם תביעת לשון הרע תהיה פשוטה וקלה לבירור, ואז לא תהא מניעה לדון בה. ועדיין דרך כלל, וכך אף במקרה זה, בירורה של תביעה בעילה של לשון הרע אינו מתאים להליך בבית משפט לתביעות קטנות."

 


פסקי דין תביעות קטנות

קבילות ראיות במסגרת תביעה קטנה בבית משפט תביעות קטנות

 

ת"ק 4605-07-14 סיגאוי נ' איי.קיו.טק שירותי תוכן בתשלום בע"מ [ניתן על-ידי בית משפט תביעות קטנות בתל אביב ביום 18.03.15]. בפסק דין זה, התייחס כב' השופט טל חבקין לסוגיית סמכותו של בית משפט לתביעות קטנות וציין כי הוא אינו כבול לדיני הראיות ומוסמך לקבל ראיות שאינן קבילות, אך קבע בנוגע לראיה שהיא בגדר "רשומה מוסדית" המהווה ראיה קבילה לאמיתות תוכנה, כי עדין יש צורך להעיד אדם שיכול להעיד על אמיתותן של הראיות מידיעה אישית ולהיחקר בבית משפט.

 

"נקודת מוצא לדיון היא שבית המשפט לתביעות קטנות אינו כבול לדיני הראיות ולפיכך רשאי לקבל ולהקנות משקל גם לראיות שאינן קבילות בהליך משפטי אחר. לכאורה ניתן היה לקבל כראיה לאמיתות תכנם מסמכים שהגישה הנתבעת גם אם הם אינם ראיה קבילה לפי דיני הראיות. ואולם, הואיל והתובעים כולם טענו בתוקף כי מעולם לא נרשמו לשירות וכי לא צרכו אותו, אין די במסמכים שצירפו הנתבעות ובטענותיהן כדי להוכיח שהצדדים התקשרו בהסכם מחייב…

 

הנתבעות טענו לכל אורך הדרך כי הרשומות שצורפו באות בגדר "רשומה מוסדית" המהווה ראיה קבילה לאמיתות תוכנה. כדי שראיה תיחשב לרשומה מוסדית צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: עליה לענות להגדרה בפקודה וכן על התנאים הקבועים בסעיף 36 לפקודה. העובדות שיש בהן להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה צריכות הוכחה ככלל על ידי העדתו של מי שיכול להעיד על אמיתותן מידיעה אישית ולהיחקר על כך בבית המשפט.."

 


תביעה קטנה נגד חברת תעופה

 

ת"ק 68228-03-17 מושקטל ואח' נ' ארקיע ואח' [ניתן על-ידי בית משפט תביעות קטנות בהרצליה ביום 28.12.2017]. במסגרת פסק דין זה התקבלה תביעה של זוג נוסעים כנגד חברת תעופה שחויבה לשלם להם פיצוי בגין ביטול טיסה.

 

חברת התעופה טענה כי היא פטורה מלשלם לנוסעים פיצוי, מאחר והטיסה בוטלה בשל נסיבות שלא היו בשליטתה, משום שזמן קצר לפני מועד הטיסה אחת מהדיילות חלתה. אולם בית המשפט קבע כי חברת התעופה הייתה יכולה לנקוט בצעדים מראש כדי למנוע את ביטול הטיסה על-ידי איש צוות אוויר חלופי, ולכן חייב אותה לשלם לנוסעים פיצוי כספי מכוח חוק טיבי:

 

"הפטור הניתן למפעיל הטיסה מחובתו לפצות נוסע שטיסתו בוטלה, כקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), הוא מצומצם. אין מדובר באחריות מבוססת אשם המוטלת רק בקיומה של התרשלות מצד הנתבע. מדובר במשטר אחריות חמור יותר.

 

עצם המחלה של הדיילת לא הייתה בשליטת ארקיע. עם זאת, אין לומר שביטול הטיסה לא היה בשליטת ארקיע. ארקיע הייתה יכולה לנקוט צעדים מראש כדי למנוע ביטול טיסה הנובע ממחלת דייל. כך, ארקיע יכולה הייתה לעשות כן על-ידי הימצאותו של איש צוות אוויר בעתודה. משלא נהגה כך ארקיע, הרי שלא עשתה "כל אשר ביכולת[ה]", כפי שמורה המחוקק…

 

לא הוצגו ראיות באשר לעלות אותו אמצעי או סבירותו למעט טענה כללית שהדבר אינו נהוג בענף התעופה, ואף באשר לנוהג נטען זה לא הובאו ראיות. זאת ועוד, מחלה של עובד היא אירוע הקורה מפעם לפעם בהתנהלותו של כל עסק, וספק רב אם מחלת עובד היא "נסיבה מיוחדת", בלשון החוק. "

 

 


פסקי דין תביעות קטנות

בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט תביעות קטנות

 

רת"ק 34480-4-16 ספיאשוילי נ' בוזנח [ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 19.06.2016]. בפסק דין זה בית המשפט המחוזי קיבל בקשת רשות ערעור שהוגש על פסק דין שניתן על-ידי בית משפט תביעות קטנות בבאר שבע, במסגרתו הגיש מתווך תביעה בגין תשלום דמי תיווך עבור שירותי תיווך שהעניק לטענתו.

 

בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, ביטל את פסק הדין והורה על השבת התיק לבית משפט לתביעות קטנות לאחר שנקבע בין היתר, כי לא נערכה בחינה ממצאה של הסוגיות שהונחו בפניו, לא ניתנה לנתבע הזמנות סבירה להתגונן, ופסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט לתביעות קטנות נעדר התייחסות להוראות חוק המתכוונים, באשר לדרישה להזמנת שירותי תיווך בכתב לצורך קבלת דמי תיווך:

 

"אין חולק כי תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא להקל על האזרח הפשוט ולחסוך את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במסלולים הרגילים. על כן ובשים לב למיוחדות ואופן ההליך נקבע, כי בקשת רשות ערעור לא תתקבל כדבר שבשגרה. עם זאת, נמצא כי מקרה זה נופל בגדר אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותו של בית המשפט של ערעור.

 

עיון בפרוטוקול בית המשפט ובפסיקת בית המשפט קמא, מעלה מספר קשיים ביחס לקביעותיו של בית המשפט קמא ובאשר לבסיס לקביעות אלו, הן בפן הדיוני והן בפן המשפטי… לא נערכה בחינה ממצה של הסוגיות שהונחו לפתחו של בית המשפט, או כי טענותיו של המבקש הובהרו דיין. נדמה כי לא ניתנה למבקש הזדמנות סבירה להתגונן מפני טענות המשיב, זאת בשים לב לראיות שהוצגו בדיון.

 

אף בפן המשפטי נעדר פסק הדין התייחסות מפורשת להוראת סעיף 9(א) לחוק המתווכים, ללשונו, ולפסיקה הנוגעת אליו…יש מקום להורות על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא, תוך שהדיון מוחזר לבית המשפט לתביעות קטנות לשם קביעת דיון נוסף."

 

 


פסקי דין תביעות קטנות

תביעה קטנה נגד סוכנות נסיעות

 

ת"ק 21893-08-14 אחיטוב ואח' נ' איסתא ואח' [ניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בטבריה ביום 02.05.2015]. במסגרת פסק דין זה, הורה בית המשפט תביעות קטנות בטבריה לנתבעות להשיב לנוסעים את כספם בגין חבילת נופש לקרואטיה שבוטלה בשל טיסה שבוטלה עקב מבצע צוק איתן ואף חייב אותם לשלם לנוסעים פיצויים לדוגמא מכוח חוק טיבי:

 

"חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) יוצר יריבות ישירה בין נוסע שטיסתו בוטלה או שחלו בה שינויים לבין שני גורמים: "מפעיל הטיסה" "ומארגן הטיסה"… אין חולק כי מצב מלחמה מהווה נסיבה מיוחדת שאינה בשליטתם של מפעיל הטיסה או המארגן, הרי שנוסע שטיסתו בוטלה אינו זכאי לפיצויים…

 

יחד עם זאת, לא מתקבל על הדעת שהנוסעים יממנו טיסה שלא המריאה אפילו אם הדבר נובע מכוח עליון או מנסיבות אחרות שאינן בשליטת המארגן או מפעיל הטיסה. יתירה מזו: השארת מחיר הכרטיסים בכיסם של המפעיל ו/או המארגן מהווה רווח עודף על חשבון הנוסעים שכן משלא המריאה הטיסה נחסכות ממילא כל ההוצאות הכרוכות בהפעלתה, וברור כי זוהי תוצאה שאין הדעת סובלת… בנסיבות העניין יש לחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מארבעת התובעים פיצוי לדוגמא."

 

 


פסקי דין תביעות קטנות

 

תביעה קטנה בלשון הרע

 

ת"ק 66003-03-19 אנקרי ואח' מורנו [ניתן על-ידי בית משפט תביעות קטנות בתל אביב ביום 24.07.2019]. במסגרת פסק דין זה, בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב דחה תביעת לשון הרע שעסקה בפוסט בה נכתבה ביקורת על בית עסק, לאחר שקבע כי ביקורת שלילית על בית עסק אינו מהווה לשון הרע על פי חוק איסור לשון הרע:

 

"לענינו של סעיף 1 לחוק אין די בפרסום אשר כולל דברים קשים, חריפים או בלתי נעימים בעליל. אלא, יש להראות כי לא רק לפי תוכנו אלא גם לפי מאפייניו; לפי טיבה של הפלטפורמה שבה הוא התפרסם; לפי מיהותם של נמעניו ומכוחן של יתר הנסיבות הנוגעות בדבר, היה בדברים משום חשש ממשי לפגיעה בשם הטוב של נושא-הפרסום…

 

ביקורת שלילית אין בה כדי "לפגוע" בבית-העסק, במובנו של סעיף 1 לחוק איסור לשון-הרע. משלא מתקיים התנאי הראשון שבחוק איסור לשון-הרע, ממילא אין מקום לקבוע אחריות בנזיקין בגין פגיעה בשם הטוב…"

 


פסקי דין תביעות קטנות

 

תביעה קטנה נגד חברת להשכרת רכבים

 

ת"ק 2949-07-17 פיש ואח' נ' אופרן שירותים בע"מ [ניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב ביום 13.08.2019]. במסגרת פסק דין זה דן בית משפט במסגרת תביעה קטנה בשאלת היקף האחריות המוטלת על חברת השכרת רכבים ישראלית – בגין שיבושים שאירעו בחו"ל בעת קבלת רכב מספק מקומי במהלך תקופת השכרת הרכב.

 

בית המשפט קיבל את התביעה חלקית וקבע בין היתר, כי יש להכיר באחריותה של חברת השכרת הרכב הישראלית באשר להתחייבויותיה כלפי הצרכנים, גם במקרים שהשירות בפועל מסופק לצרכנים מחוץ לתחומי ישראל ועל-ידי ספקים זרים:

 

"הנתבעת הינה ספק ישראלי של שירותי השכרת רכבים בחו"ל – שקול לספק שירותי תיירות, ואינו סוכנות הנסיעות. הספק אינו מתווך נטול אחריות כשם שמתווך אף הוא מחויב באחריות מצגים.. הכתובת של הספק להעלאת טענות ביחס לשירות שסופק בפועל בחו"ל על ידי נותן השירות היא נותן השירות המסוים בחו"ל…

 

בידו של הספק כוח קנייה , מערכות יחסים חוזיות , אפשרות נגישה למיצוי טענותיו בהיכרות מקצועית וגאוגרפית יותר מצרכן המבקש רכב ושירות בחו"ל לצורך הטיול… הכתובת של הלקוחות כגון התובעים להעלאת טענות ביחס לשירות, שקיבלו מנותן השירותים בחו"ל היא הספק… קביעה משפטית אחרת – המפנה את הלקוח הישראלי להעלות את טענותיו בפני הספק הזר– פירושה הותרת הלקוח הישראלי ללא מענה משפטי ובייאושו פגיעה בבניית מפלט מהעקרונות הצרכניים המבקשים לקדם מתן שירות ואחריות בכלים ראויים ונגישים.

 

שיקולי המדיניות השיפוטית מחייבים אף הם להכיר באחריות הספק בארץ לעמוד בהתחייבויותיו כלפי הצרכנים – גם כאשר מדובר בשירות המסופק בפועל מחוץ לתחומי המדינה ועל ידי נותני שירותים זרים. לספק יש כוח מיקוח. כוח זה אינו נמצא בידי היחיד הישראלי ,ומשכך הסיכון בניצול העדר אחריות גורף מעת קבלת הרכב חייב מענה פסיקתי באחריות להתנהלות לא סבירה או הפרה במסגרתה גרמה חברת השכרה או הספקים ביחד או לחוד לתוצאה נזיקית ברשלנותם.

 

לא בנקל ניתן לשחרר חברת ההשכרה מאחריות, במצב שבו מראש ידעה, כי היא בוחרת בספק קטן בהיקף השירות – בספק שאינו יכול ליתן מענה ראוי בהיקף ארצי מדינתי נרחב במקרה של תקלה, ועוד לרבות רכיבים חסרים."

 


פסקי דין תביעות קטנות

 

תביעה קטנה – חוק הספאם

 

ת"ק 21053-10-14 גבירצמן נ' אלבר [ניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ביום 21.03.2015]. במסגרת פסק דין זה נקבע על-ידי בית משפט תביעות קטנות כי הודעות SMS מהוות "דבר פרסום" על פי חוק התקשורת, ולכן זכאית התובעת לקבלת פיצוי בגינן:

 

"יש לבחון האם ההודעות ששוגרו לתובעת בענייננו מהוות "דבר פרסומת" כמשמעות התיבות האלה בחוק התקשורת, לאמור: "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת". הנתבעת גורסת כי בהודעות נשוא ענייננו היא לא הציעה ללקוחותיה לרכוש דבר, אלא אך ורק הציעה להצטרף למועדון הלקוחות ולזכות במתנות בעלות-ערך. בכך, לשיטתה, אין לראות משום שיגור "דבר פרסומת".

 

אין הצדקה להדיר ממסגרת החוק הודעה של בית עסק המציעה ללקוח להצטרף למועדון לקוחות תוך קבלת הטבות. ברור הדבר, כי בית עסק המציע ללקוח להצטרף למועדון לקוחות עושה זאת משום האינטרס הכלכלי הגלום בכך, קרי, בראש ובראשונה, "שימור" הלקוח ועידודו להמשיך ולהעמיק את הקשר עסקי עם המציע. עצם העובדה שבית העסק מציע הטבות כאלה ואחרות ללקוח כדי לתמרץ את כניסתו למועדון איננה גורעת כלל וכלל מן העובדה שמדובר באמצעי שיווק לכל דבר ועניין…

 

אמות המידה לקביעת הפיצוי ללא הוכחת נזק בגין שיגור דבר פרסומת בניגוד לחוק התקשורת נקובות בסעיף 30א(י) לחוק, והפסיקה עסקה בנושא זה לא פעם. הפיצוי המקסימאלי ללא הוכחת נזק הוא 1,000 ₪ בגין כל הודעה שקיבל הנמען, אך כמובן מדובר בתקרה ולבית המשפט מסור שיקול הדעת בקביעת הסכום הראוי בכל מקרה ומקרה. בשים לב לכך שעסקינן בשתי הודעות ללא תוכן פוגעני, אשר שוגרו לתובעת באותו יום תוך זמן קצר (לפי טענתה של הנתבעת, ההודעה השנייה שוגרה מחמת תקלה טכנית), ולאחר שהביא בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים בכגון דא, בית המשפט פסק לתובעת פיצוי בסך של 1,600 ₪."

 


פסקי דין תביעות קטנות

תביעה קטנה נגד חברת תעופה

 

ת"ק 35646-04-17 דנן ואח' נ' אייר פרנס [ניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב ביום 30.09.2017]. במסגרת פסק דין זה חייב בית משפט תביעות קטנות את חברת התעופה לשלם לחמישה נוסעים פיצויים מכוח חוק טיבי בסך של כ-25 אלף ש"ח פיצוי על עיכוב בטיסת קונקשן.

 

חברת התעופה טענה בין היתר כי היא פטורה מלשלם לנוסעים פיצוי כספי, מאחר והעיכוב בטיסה שגרם לאחר מכן לנוסעים להחמיץ את טיסת ההמשך, היה בטיסה שהופעלה על-ידי חברת תעופה אחרת. אולם בית המשפט קבע כי יש לראות בחברת התעופה שמכרה לנוסעים את כרטיסי הטיסה כאחראית לפצותם:

 

"חוק שירותי תעופה מסדיר את מערכת היחסים בין מפעיל טיסה או מארגנהּ לבין נוסע בטיסות שיוצאות מישראל או נכנסות אליה… כאשר עיכוב בהמראת הטיסה במקטע הראשון הוביל להחמצת טיסת ההמשך, יש לראות בטיסה זו טיסה שבוטלה…

 

סעיף 4 לחוק קובע כי: "יראו מפעיל טיסה ומארגן שהנוסע מקבל ממנו שירות, אף אם אין בינו ובין הנוסע הסכם כמי שמבצע מטעם מי שהנוסע התקשר עמו בהסכם את החובות המוטלות לפי חוק זה". סעיף זה, על פי רוחו ותכליתו, ולאור העולה בבירור מדיוני הועדה שנסקרו לעיל, בא להרבות ולא לייתר; להבהיר, כי יש לראות בשירות שניתן על ידי מטיס הטיסה בפועל ללקוח שירות מטעמו של מי שאיתו נחתם חוזה ולו שולמה התמורה. ברי, שהוא אינו פוטר מאחריות את מי שעימו נקשר הנוסע בהסכם מחייב….

 

תכלית החוק, הגיונו ומטרתו, כולם מביאים למסקנה ברורה, כי על הנתבעת לפצות את התובעים בדבר הפרת הוראות החוק. היא ולא אחרת. ככל שהנתבעת סבורה כי "אלסקה איירליינס" כשלה בהובלת הטיסה, טענותיה שמורות לה מולה, ואולם התובעים, אשר רכשו כרטיסיהם ממנה, זכאים לפיצוי ממנה עצמה..."

 


פסקי דין תביעות קטנות

תביעה קטנה על לשון הרע בגין הטלת עיקול

 

ת"ק 27073-05-19 ברלב נ' עיריית חיפה [ניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ביום 04.12.2019]. במסגרת פסק דין זה קיבל בית משפט תביעות קטנות תביעה בגין הטלת עיקול על חשבון הבנק של התובע, וקבע כי התובע זכאי לקבל פיצויים בין הוצאת דיבה בעקבות הטלת עיקול על חשבונו שלא כדין:

 

"הפסיקה הכירה בכך שככלל הטלת עיקול על חשבון בנק של אדם, מהווה פגיעה בשמו הטוב. לעניין זה, די בכך שעצם הטלת העיקול נודעה לפקידי הבנק בו מתנהל החשבון וגורמת להצגת מי שהוטל עיקול על חשבונו כאדם המשתמט מתשלום חובותיו ובפרט שעה שמדובר בחשבון בנק של עורכי דין, אשר שמם הטוב הוא למעשה המוניטין העיקרי שלהם…

 

יש בעיקול שהוטל על חשבון הבנק שלו כדי להוות פרסום לשון הרע; בפסיקת הפיצוי בגין לשון הרע יתחשב בית המשפט, בין היתר, בהיקף הפגיעה במעמדו של הניזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב ובסבל שהיו מנת חלקו ובתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד. הבחינה היא אינדיווידואלית. אין לקבוע "תעריפים". בכל מקרה יש להתחשב בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים…

 

בענייננו, ולאחר שקילת הנסיבות הספציפיות ובשים לב לגובה העיקול ולהיקף הפרסום של העיקול, התרשמתי כי שמו הטוב של התובע נפגע פגיעה שאינה משמעותית. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון את היותו של התובע עורך דין ואת העובדה שהעיקול גם מומש, וכי יש בפעולה זו כדי להוסיף על הפגיעה… לפיכך, אני פוסקת לתובע פיצוי בסך של 6,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך 300 ₪ והחזר אגרה בסך 99 ₪. "

 


פסקי דין תביעות קטנות

 

תביעה קטנה לתשלום דמי תיווך

 

ת"ק 52118-02-14 טל פס נ' נחליאלי [ניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב ביום 22.03.2015]. במסגרת פסק דין זה, קיבל בית המשפט לתביעות קטנות תביעה שהגישה מתווכת כנגד רוכש דירה שסירב לשלם לה דמי תיווך, תוך שהתייחס לתנאים הקבועים במסגרת חוק המתווכים באשר לזכאותו של המתווך לקבלת דמי תיווך ולדרישת הכתב:

 

"חוק המתווכים הוא חוק צרכני. מטרתו להגן על לקוחות מפני קשירתם בהסכם לתשלום דמי תיווך בלא שניתנה להם הגנה מספקת מפני ניצול של פערי הכוח בינם לבין המתווכים. 

 

בחוק נכללים שלושה תנאים מצטברים ומנדטוריים לזכאות לדמי תיווך: האחד, חובתו של המתווך להחזיק רישיון תיווך בתוקף הכופף אותו לכללי אתיקה ולסטנדרט מקצועי מתאים (סעיף 14(א)(1) לחוק); השני, החובה ליתן ללקוח גילוי מלא ומפורש של כל תנאיו המהותיים של הסכם ההתקשרות. לשם כך נועדה דרישת הכתב הדווקנית לחתימה על הזמנה לביצוע פעולת תיווך במקרקעין הכוללת למצער את כל הפרטים המנויים בתקנה 1 לתקנות התיווך (סעיף 14(א)(2) לחוק); השלישי, על המתווך להיות הגורם היעיל שהביא להתקשרות בעסקה (סעיף 14(א)(3) לחוק)…

 

מכלול נסיבות העניין הוליכני למסקנה שהתקיימו התנאים המזכים את התובעת בתשלום דמי תיווך: (א) היה לתובעת רישיון בתוקף לעסוק בתווך במקרקעין; (ב) אף של נחתמה הזמנה לביצוע פעולת תיווך בכתב יד, שוכנעתי כי דרישת תום הלב מתגברת על היעדרה משהתקיימו תכליות החתימה במלואן: הוכחה גמירת דעת ברורה להתקשר בהסכם תיווך ברור ומסוים; אין מחלוקת באשר לזהות הצדדים; כל הפרטים המהותיים המנויים בתקנה 1 סוכמו והיו ידועים; הפרטים שלא נכללו בהתכתבות (מספרי הזהות וכתובות הצדדים) הם שוליים ופורמליים; התובעת הסתמכה על הסכם התיווך ופעלה בהתאם לו משך תקופה לא מבוטלת; הנתבע ידע או צריך היה לדעת שקיימת התחייבות ברורה ומפורשת שלו לתשלום דמי תיווך; (ג) התובעת הייתה הגורם היעיל שהביא להתקשרות"

 


 

תביעה קטנה נגד חברת תיירות

 

ת"ק 14887-02-12 קועד נ' השטיח המעופף בע"מ ואח' [ניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב ביום 07.02.2013]. בפסק דין זה, דן בית המשפט בסוגיית מערכת היחסים המשולשת שבין: לקוח-סוכנות נסיעות-וספק וקבע בין היתר, כי אחריותה של סוכנות הנסיעות היא בעיקר בהעברת המידע בין הלקוח והספק ובתלונותיו של הלקוח כלפי הספק, ואילו תפקיד הספק הוא להבטיח שהלקוח יקבל את מלוא השירותים שהתחייב לספק ללקוח, לרבות באמצעות נותני שירותים זרים, אך הספק לא אחראי על שיבושים המהווים זוטות או על שיבושים הנובעים מנסיבות שלא היו בשליטת הספק:

 

"הספק – כעולה משמו – נדרש לספק (לרבות באמצעות צדדים שלישיים) לרשות הלקוח את השירותים שהוא התחייב לספק. מעצם היותו של הספק תאגיד ישראלי, הרוכש בעצמו את השירותים מגורמים אחרים (רשתות מלונאות, בתי-המלון הנמצאים בחו"ל, ספקים אחרים), ברי שהוא נוטל לעצמו אחריות גם ביחס לנושאים המצויים מחוץ לתחום שליטתו הישירה וכנגזר מכך יש להניח שהוא מתמחר את שירותיו באופן המפצה אותו על העלות הגבוהה הכרוכה ביצירת אחריות כזו.

 

טרם שהוא רוכש את השירותים מגורמי חוץ ומוכר אותם ללקוחות בישראל (באמצעות סוכנויות הנסיעות) הוא נדרש להבטיח שבחר בגורמים המעניקים שירותים ברמה הנדרשת, עומדים בתקנים ובדרישות שהספק התחייב להם כלפי הלקוחות בארץ, בעלי מוניטין ויכולת לעמוד בהתחייבות שהם נוטלים על עצמם, בעלי תודעת שירות מתאימה וכיוב'… שיקולי מדיניות משפטית מחייבים אף הם להכיר באחריות הספק לעמוד בהתחייבויותיו כלפי הצרכנים – גם כאשר מדובר בשירות המסופק בפועל מחוץ לתחומי המדינה ועל ידי נותני שירותים זרים

 

במערכת יחסים משולשת בענף התיירות, הכוללת לקוח, סוכנות נסיעות וספק – בכל הקשור לשלב ביצוע ההזמנה, אחריותה של סוכנות הנסיעות מתמקדת בהעברת מידע בין הלקוח והספק ובתלונות שיש ללקוח אל מול הספק; תפקיד הספק הוא להבטיח שהלקוח יקבל את מלוא השירותים שהספק התחייב לספק ללקוח (באמצעות נותני שירותים זרים), אולם הוא לא יהיה אחראי על שיבושים או תקלות המהווים זוטות או על תקלות ושיבושים הנובעים מנסיבות שכלל אינן תלויות בספק.

 

הלקוח זכאי לתבוע פיצוי הן בגין נזקיו הישירים (פיצויים בגין נזקי ממון) והן בגין נזקים לא ממוניים, כאמור בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), כל זאת בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ו"בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". בעסקאות שעניינן שירותי הנאה (להבדיל מעסקאות מסחריות) מרכיב הנזק שאינו ממוני עשוי להיות משמעותי. לעיתים עשוי להיות הנזק הלא ממוני להיות גבוה משיעור הנזק הממוני או אף משיעור העסקה. כל עניין נבחן לגופם של דברים ובהתאם לנסיבותיו, כאשר מנגד מוטלת על הלקוח – הנפגע – החובה לפעול להקטנת נזקיו, כאמור בהוראת סעיף 14 לחוק התרופות…"

 


 

תביעה קטנה לקבלת פיצוי בגין איחור כבודה

 

ת"ק 54312-11-13 שור נ' אל על [ניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב, ביום 07.04.2014]. במסגרת פסק דין זה קיבל חלקית בית משפט תביעות קטנות תביעה שהגישה נוסעת כנגד חברת התעופה פיצוי על עיכוב בהגעת מזוודה של 4 ימים.

 

במסגרת הליך זה טענה חברת התעופה בין היתר, כי הנוסעת לא זכאית לקבל ממנה פיצוי מאחר והיא הגישה את תלונתה בחלוף למעלה מ-50 יום ממועד קבלת הכבודה, בעוד שאמנת מונטריאול קובעת כי יש להגיש את התלונה בתוך 21 ימים מהמועד שבו הועמדה הכבודה לרשות הנוסע. בית המשפט דחה את טענת חברת התעופה, וקבע כי הנוסעת מילאה טופס ההצהרה על איחור בהגעת הכבודה בסמוך למקרה, בעוד שלא נאמר לה על-ידי נציגי חברת התעופה כי עליה להגיש גם תלונה בכתב בתוך פרק זמן מסוים, ולכן חייב את חברת התעופה לשלם לה פיצויים:

 

"אין לקבל את טענת הנתבעת לפרשנות מצמצמת של סעיף 31 (3) לאמנה, לפיה ניתן להגיש תלונה רק לאחר קבלת הכבודה ותוך 21 יום ממועד זה, תוך הפניה לדברי ההסבר לאמנה, כאשר הנתבעת לא פועלת על מנת ליידע את נוסעיה באופן ברור וחד משמעי בדבר פרשנות מצמצמת זו בה היא נוקטת…

 

בתיק הנדון מילאה התובעת טופס הצהרה על איחור בהגעת הכבודה כאמור לעיל, לא נטען או הוכח ע"י הנתבעת שנאמר לתובעת, ע"י נציגי הנתבעת, שעליה להגיש תלונה בכתב רק לאחר הגעת הכבודה לידה, תוך פרק זמן מסוים, על מנת שתהיה זכאית לפיצוי, כן לא הוכח כי דבר פרשנות מצמצמת זו נמסר לתובעת בכל מועד אחר ע"י הנתבעת במהלך ההתקשרות ביניהן…

 

לאור האמור, איני מקבלת את טענת הנתבעת, כי דין התביעה להידחות על הסף, מאחר ואני רואה בטופס הצהרה אותו מילאה התובעת בשדה התעופה בברצלונה בעת הנחיתה, כטופס תלונה אשר הוגש בכתב, כנדרש בסעיף 31 (3) באמנת מונטריאול. ככל שמדובר בתלונה בגין איחור בלבד ללא נזק או אובדן לכבודה…

 

התובעת זכאית לפיצוי בגין האיחור בהגעת כבודתה לאור סעיף 31(3) לאמנה. התובעת איננה זכאית להחזר מלא בגין רכישות הביגוד והציוד אותן ביצעה, אך זכאית היא להחזר בגין רכישות לצרכים בסיסיים וכן לפיצוי בגין עוגמת הנפש שחוותה…"

 


 

תביעות קטנות בגין לשון הרע

 

ת"ק 17253-11-12 קורל נ' לימור [ניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב, ביום 30.03.2015]. בפסק דין זה קיבל חלקית בית משפט תביעות קטנות תביעה קטנה בגין לשון הרע שהגיש יזם בתחום הנדל"ן כנגד אדם שהועסק במוסך שגידף אותו בקולניות בפני עובדי ולקוחות המוסך, תוך שנקבע כי אומנם לא כל קללה תיחשב כעילת תביעה של לשון הרע, אך הגידופים מהסוג שהוטחו בתובע עלולים היו להשפילו וכן עונים להגדרת חוק לשון הרע:

 

"לא כל קללה או גידוף שפורסמו יקימו עילת תביעה בעילה של לשון הרע. אם נאמר אחרת לא יהיה לזה סוף. קללות וגידופים הם למרבה הצער עניין שגרתי וכמעט יומיומי. בחוגים רבים בחברה הישראלית הם חלק בלתי נפרד מתרבות השיח.

 

גידופים מן הסוג שהוטח בתובע בדרך כלל עלולים לפגוע ולהשפיל את מי שהם מכוונים אליו ובתור שכאלה הם עונים להגדרת "לשון הרע". ואולם כשהדברים נאמרים בעידנא דריתחא, כשאינם מותירים חותם, ולכל היותר מסבים אי-נעימות רגעית וחולפת – בנסיבות המתאימות ראוי לקבוע שמדובר בעניין של מה בכך שאדם בר דעת לא היה בא בתביעה בגינו.

 

יש לשקול בכל מקרה ומקרה את מכלול נסיבותיו ובהן את הדברים שנאמרו; את היקפם, את מִשכם ואת תדירותם; את המקום שבו נאמרו ואת הנורמות החברתיות הנוהגות בו; את נימת הדיבור, את הקול ואת ההקשר הכולל… במקרה זה, הדברים שאמר הנתבע לתובע בשטח המוסך הם בבחינת לשון הרע המקים זכאות לפיצוי…"

 


תביעות קטנות על ביטול עסקה אזרח ותיק מכוח חוק הגנת הצרכן

 

 

ת"ק 57244-11-18 צ'ק נ' נייט סליפ סנטר בע"מ [ניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בנתניה ביום 22.05.2019]. במסגרת פסק דין זה קיבל בית משפט תביעות קטנות תביעה קטנה שהגיש צרכן לביות עסקת מכר והשבת התמורה ששולמה על-ידו בגין פגם במזרן, תוך שנקבע כי מאחר והצרכנים במקרה זה הם אזרחים ותיקים, הם זכאים לבטל את העסקה בתוך 4 חודשים, ובית העסק אינו רשאי להתנות על הוראותיו נושא ביטול עסקה אזרח ותיק חוק הגנת הצרכן:

 

"בהתאם לתקנות הגנת הצרכן, ניתן לבטל עסקה תוך 14 יום מיום שקיבל הצרכן את הטובין, כאשר פתיחת האריזה המקורית כשלעצמה לא תיחשב שימוש או פגימה בטובין אלא אם יוכח על ידי העוסק אחרת. יתר על כן: משהתובע הוא אזרח ותיק כהגדרתו בחוק, הוא אף רשאי לבטל את העסקה תוך 4 חודשים מיום עשיית ההסכם או מסירת הנכס, לפי המאוחר…

 

על כן, התובע היה זכאי לביטול העסקה גם מפאת חרטה ולא מפאת פגם ברצון כנדרש בחוק החוזים או הוכחת אי התאמה בממכר ומתן הזדמנות נאותה לתיקון כנדרש בחוק המכר, כמו גם מדידת זמן סביר מיום גילוי הפגם שיכול ויהיה פחות מ-14 יום. הצעתה של הנתבעת לספק לו מוצר חלופי זהה כמוה כהצעה חדשה וקיבול חדש ועל כן, על הנתבעת היה לאסוף את המזרן הראשון מביתו עת הגיעה לספק לו מזרן חלופי, משהעסקה כבר בוטלה. מקבלת המזרן החלופי יש לספור 14 יום עד לביטול העסקה של המזרן השני…

 

זאת ועוד, עיון בטופס ההזמנה שבוצעה עם התובע מעלה כי הנתבעת מציינת בטופס ההזמנה כי ההזמנה היא "בלתי חוזרת" וכי דמי ביטול העסקה הם 25%. הנתבעת אינה יכולה להתנות בהסכם על הוראות חוק הגנת הצרכן על תקנותיו שהינן הוראות חוק קוגנטיות ועל כן, גם לו הצרכן נתן את הסכמתו לכך, דין הוראה זו להתבטל בענייננו…"

 

תביעות קטנות טפסים

מעוניינים לקבל מידע נוסף?