רשלנות רפואית בניתוח

תביעות רשלנות רפואית

משרדנו עוסק בייצוג תובעים מכל הארץ במסגרת תביעות רשלנות רפואית בניתוח, ובמסגרת רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים. בנוסף משרדנו עוסק בייצוג מבוטחים במסגרת תביעות ביטוח.

רשלנות רפואית בניתוח - סרטון הסבר

רשלנות רפואית בניתוח ו- רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים – מה הם הנושאים המרכזיים שמומלץ להסדיר מראש עם המנתח הפלסטי לפני הניתוח? מתי תיקבע רשלנות רפואית בניתוח פלסטי? איך ניתן לנסות ולמנוע מחלוקות עתידיות ביניכם לבין הרופא והמרפאה?

 

קיימים כיום בשוק הישראלי מגוון רחב של רופאים ומרפאות שאצלם ניתן לבצע סוגים שונים של ניתוחים פלסטיים, וכפועל יוצא מכך גם קיימים מקרים של רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים. שכן להבדיל מביצוע טיפול לרכב או שיפוצים לבית, הרי שניתוח פלסטי מבוצע בגופכם ולו עשויות להיות השפעות משמעותיות הן על בריאותכם והן על המראה החיצוני שלכם, ובמקרים מסוימים, אף עשוי להסב נזק, ועגמת נפש גדולה.

 

אז איך בכל זאת ניתן להבטיח שהניתוח הפלסטי שיבוצע לכם, אשר עלותו מסתכמת לרוב באלפי שקלים, יבוצע על-ידי הרופא המתאים ולשביעות רצונכם? ואיך ניתן לנסות ולמנוע מראש מחלוקות ביניכם לבין המרפאה והרופא במהלך או בסיום הטיפול?

 

כמובן שהדרך הטובה ביותר למציאת רופא היא דרך המלצה של מכר, אך אם אין לכם המלצה כזו, וגם אם נניח ויש לכם, עדין מומלץ בחום לסכם מראש ובכתב עם הרופא והמרפאה את הנושאים המרכזיים בנוגע לניתוח כאמצעי לתיאום ציפיות, ועל מנת להגביר את הסיכוי כי הניתוח יבוצע בהתאם להתחייבויותיהם.

 

זכרו שלהבדיל מניתוח רגיל שמבוצע בבית חולים, בו אין לכם ממש יכולת לדרוש מבית החולים או מהרופא להתחייב, הרי שכאן מדובר בגורמים פרטיים ובשוק תחרותי, במסגרתו יש לכם את היכולת והלגיטימציה לדרוש דברים מהמרפאה ומהרופא, על מנת להבטיח את הטוב ביותר עבורכם.

 

להלן מספר נושאים מרכזיים שאנו ממליצים להסדיר מראש לפני ניתוח פלסטי ועל מנת למנוע רשלנות רפואית בניתוח

 

הסבר אישי ומקיף מהרופא 

 

מרבית הניתוחים הפלסטיים מבוצעים מתוך בחירה חופשית, ללא דחיפות בזמן, וללא צורך רפואי ממשי. בניתוחים מסוג זה, נקבע בפסיקה כי על הרופא חלה חובה מוגברת למסור מידע והסברים למטופלים (כך למשל נקבע, כי החתמת מטופל על טופס הסכמה דקות לפני כניסתו לניתוח אינה מקובלת).

 

על כן, בטרם קביעת תור לניתוח, חובה לקיים עם הרופא פגישה אישית, במסגרתה יש לקבל את כל הפרטים אודות הניתוח המתוכנן, כגון – מהלך הניתוח, סיבוכים וזיהומים אפשריים או צלקות, יתרונות וחסרונות של הניתוח, אילו תופעות לווי עשויות להיות לו, כמה זמן צפויה להיערך תקופת ההחלמה, ומהם סיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח וסיכויי הצלחתו. בנוסף, רצוי לשאול האם ישנן אלטרנטיביות או טיפולים אחרים מלבד הניתוח (אל תספקו בפגישה עם נציג מכירות או בחתימה וקריאה על טופס, תדרשו להיפגש אישית עם הרופא).

 

כמובן שמלבד חובת הרופא למסור לכם את כל המידע בנוגע לניתוח, עליו לערוך לכם תשאול מפורט, במסגרתו עליו בין היתר, לבחון היטב את מצבכם הבריאותי ורגישויות, לערוך את הבדיקות הנדרשות לפני הניתוח, ולהסביר כיצד עתיד להיראות המקום בו הנכם צפויים לעשות את הניתוח (במרפאות מסוימות ניתן אף לבצע הדמיה המראה כיצד המקום יראה לאחר הניתוח).

 

זכרו כי מתן מידע מקיף הנו חובתו של הרופא על פי החוק, ולכן גם אם אתם נתקלים ברופא לא חברותי במיוחד, עדין מומלץ לא להתבייש ולשאול את כל השאלות הנדרשות, על מנת שיהיה בידכם את כל הנתונים כדי להחליט אם לבצע את הניתוח, והאם להפקיד בידיו של אותו רופא את גופכם, על מנת להפחית את הסיכוי למקרה של רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים.

 

רופא מתמחה בכירורגיה פלסטית המתמחה בניתוחים פלסטיים

 

בחלק מהפרסומים המתפרסמים מעת לעת על-ידי מרפאות ורופאים העוסקים בניתוחים פלסטיים, מוצגים הרופאים כ- "מומחים לרופאה אסתטית" או "מומחים בכירורגיה פלסטית", בעוד שבחלק מהמקרים הם אינם רשאים לעשות זאת, משום שהחוק אוסר על אדם להשתמש בתואר "מומחה", אלא אם הוכר ככזה על-ידי משרד הבריאות וביחס לתחום התמחות ספציפי שבו קיימת התמחות רפואית רשמית בישראל.

 

לכן, מומלץ בעת פגישתכם עם הרופא לבקש לראות אישור רשמי מטעם משרד הבריאות, המאשר כי הנו רופא מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית.
כמו כן, מומלץ להיכנס לאתר של משרד הבריאות (ניתן לרשום במנוע החיפוש "משרד הבריאות חיפוש רופאים) ושם לבדוק, בין היתר, את סוג מומחיותו של הרופא ובאיזו שנה קיבל את רישיונו.

 

רשלנות רפואית בניתוח ו – רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים – רופא מנוסה עם המלצות 

 

חשוב לבדוק בטרם הניתוח, האם הרופא הוא בעל מיומנות וניסיון בתחום של הניתוח הספציפי שאותו אתם עתידים לבצע אצלו, ולשאול אותו כמה ניתוחים מסוג זה הוא ביצע לאחרונה. כמו כן, רצוי לבקש ממנו לציין זאת בכתב על גבי טופס ההזמנה של הניתוח.
בנוסף, מומלץ לבקש מהרופא או ממרפאתו טלפונים של מטופלים שביצעו אצלו לאחרונה את הניתוח, על מנת לשמוע מהם את חוות דעת.

 

זכרו כי קיימים ניתוחים פלסטיים שעשויים להיות מורכבים, כגון ניתוח אף הכרוך לעיתים בשבירת עצמות אף, וסיבוך בו עלול לגרום לקשיי נשימה. לכן, נדרש מהמנתח להיות בעל ניסיון ומיומנות, שכן, ביצוע ניתוח על-ידי רופא שאינו מספיק מיומן, עשוי להשליך על ההליך כולו, החל מאי ביצוע הבדיקות הנדרשות, אי שקילת השיקולים הנדרשים, ותוצאות הניתוח, ועשוי להגביר את הסיכון למקרה של רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים.

 

זכות ביטול

 

על הרופא לתת לכם זמן סביר ממועד הפגישה לשקול האם ברצונכם לבצע את הניתוח או לא, והאם לבצעו אצל אותו רופא. לצורך כך, בתום הפגישה שתערכו עם הרופא בה יוסבר לכם על הניתוח, ביקשו לקבל לעיון בבית חומר אודות הניתוח בשפה מובנת לכם.

 

במידה ובמעמד הפגישה תתבקשו כבר לחתום על טופס הזמנה לביצוע הניתוח ולשלם מקדמה, ביקשו לציין מפורשות על גבי טופס זה, כי תהיה לכם זכות בתוך 14 ימים ממועד זה, לבקש לבטל את ההזמנה ולקבל החזר מלא על כספכם. כמובן, שעדיף להימנע מחתימה או תשלום לפני שהחלטתם בלב שלם על ביצוע הניתוח ועל זהות הרופא שיבצע לכם אותו.

 

הניתוח יבוצע על-ידי הרופא אישית

 

לעתים יכול להיווצר מצב שבו, הרופא שיערוך עמכם את הפגישה או מוצג במרפאה כרופא המרכזי, לא יהיה בפועל הרופא שיבצע לכם את הניתוח. לכן, על מנת להימנע ממצב זה, מומלץ לדרוש ולהבהיר מראש הן למרפאה והן לרופא עצמו, כי הנכם מבקשים שהניתוח יבוצע על-ידו אישית בלבד, ורצוי אף להוסיף עניין זה בכתב במסגרת טופס הזמנת הניתוח.

 

היום שלאחר הניתוח ואחריות על הטיפול

 

להבדיל מטיפול עשרת אלפיים במוסך (שגם לו יש אחריות בדרך כלל), כאן מדובר בטיפול המבוצע בגופכם, ומטבע הדברים, ככל ויהיה סיבוך בניתוח או שהוא יבוצע שלא לשביעות רצונכם, תרגישו זאת "על בשרכם". לכן, כדאי לסכם ולקבוע מראש ובכתב עם הרופא כי תהיו זכאים לקבל במהלך תקופה מסוימת לאחר הניתוח (מומלץ לתקופה המקסימאלית שניתן ולפחות כשנה) – ניתוח או טיפול משלים לצורך תיקון מצבכם ללא תשלום, או לצורך סילוק צלקות שנותרו כתוצאה מהניתוח.

 

יצוין, כי אחריותו וחובתו של הרופא המנתח, לא תמה עם ביצוע הניתוח. לאחר הניתוח, על הרופא לתת לכם הוראות מפורשות (מומלץ בכתב) על אופן התנהלותכם בימים שלאחר הניתוח, לתת לכם תרופות מתאימות, ולבצע מעקב ובדיקות על מצבכם.

 

במקרים של רשלנות רפואית בניתוח או רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים – חשוב שיהיה לכם את כל המסמכים

 

כמובן שהתקווה הגדולה היא שהניתוח יעבור בשלום ובהצלחה רבה ושלא תזקקו למסמכים כלשהם הקשורים אליו בעתיד. יחד עם זאת, מומלץ בחום לשמור את מלוא המסמכים הקשורים לניתוח שבוצע לכם, כגון: תיעוד של כל המידע שנמסר לכם, הפניות של בדיקות שנדרשתם לבצע על-ידי הרופא לפני הניתוח, גיליון הניתוח עצמו, תמונות שלכם לפני הניתוח, ומסמכים המעידים על המעקב שבוצע לכם לפני ואחרי הניתוח על-ידי הרופא, שמא יום יבוא ותזדקקו למסמכים אלה.

 

אין באמור במאמר זה, כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי

להלן תמצית של פסקי דין מעניינים במסגרת תביעות רשלנות רפואית לרבות רשלנות רפואית בניתוח, שפורסמו באתר של הרשות השופטת

רשלנות במהלך פרוצדורה רפואית שגרמה לצלקת בצוואר

 

ת"א 11586-04-16 פלונית נ' ד"ר כהן ואח' [ניתן על-ידי בית משפט השלום בתל אביב, ביום 27/05/2020]. במסגרת תביעה זו קיבל בית המשפט חלקית תביעה שהוגשה על-ידי אישה כנגד רופא וחברת ביטוח, וחייב אותם לשלם לתובעת פיצויים בסך של 110,000 ש"ח בגין צלקת שנותרה על צווארה לאחר פרוצדורה רפואית שעשתה לצורך שיפור מראה צווארה:

 

"אין מחלוקת על כי כתוצאה מהפרוצדורה הרפואית שנערכה על ידי הנתבע בצווארה של התובעת נגרמה לתובעת צלקת במקום הטיפול… השאלה הדורשת הכרעה הינה אם התובעת הצליחה להוכיח כי הנתבע התרשל כלפיה כמשמעות סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, התשכ"ח-1968…

 

לשם הטלתה של חבות בנזיקין בגין רשלנות רפואית כלפי מטופל, יש להוכיח קיומם של יסודות העוולה: חובת זהירות מצד המזיק כלפי הניזוק, הפרתה של החובה ונזק הנוצר כתוצאה מההפרה האמורה. ברי כי קיימת חובת זהירות שבין רופא ומטופל וברי כי בענייננו קמה הן חובת הזהירות המושגית והן חובת הזהירות הקונקרטית. השאלה הינה אם חובה זו הופרה על ידי הנתבע ואם כתוצאה מכך נגרם הנזק נשוא התביעה בגינו נתבע הפיצוי…

 

התובעת והנתבע חלוקים באשר לסיבה בגינה נותרה התובעת עם צלקת. עמדת התובעת הנסמכת על חוות הדעת מטעמה הינה כי הצלקת נגרמה כתוצאה משימוש רשלני במכשיר הוייזר אשר גרם לכווייה בצווארה. הנתבע לעומת זאת טוען בתוקף כי לא מדובר בכווייה, וכי יש להניח כי מקור הפצע הינו בתחבושת שהונחה על צווארה של התובעת ושגרמה לפצע לחץ…

 

בנסיבות המקרה דנן, הפרוצדורה שעברה התובעת הייתה אלקטיבית והיא נועדה לשפר את מראה צווארה. לא מדובר היה בניתוח הכרחי קל וחומר בניתוח חירום. יש להניח כי לו ידעה התובעת על כי יש בפרוצדורה זו כדי לכער את צווארה בסופו של יום, הייתה נמנעת מעריכתה או למצער בוחנת אופציות טיפוליות אחרות… בנסיבות אלו אם כן, ניתן לקבוע אם כן כי הנתבע התרשל גם בהצגת סיבוכי הפרוצדורה לתובעת.

 

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל וזאת אף מבלי שייקבע אם הצלקת בצווארה של התובעת הינו תוצאתה של כווייה, כגרסת התובעת, או שמא תוצאתו של פצע לחץ, כגרסת הנתבע… התוצאה היא שאני מקבלת את התביעה בחלקה וכמפורט לעיל. הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 110,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 25,740 ₪"

 


תביעות רשלנות רפואית – רשלנות רפואית פסקי דין

רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

 

ת"א 36139-08-16 פלונית נ' ד"ר קליין ואח' [ניתן על-ידי בית משפט  שלום בתל אביב, ביום 23/10/2019]. בפסק דין זה, קיבל בית המשפט תביעה של אישה בגין רשלנות רפואית במסגרת ניתוח שכלל הגדלת חזה, מתיחת עור הבטן ושאיבת שומן, וחייב אם הנתבעים לשלם לה פיצויים בסך 100,000 ש"ח:

 

"הפסיקה מבחינה בין שני סוגים של טיפולים רפואיים, טיפולים רפואיים "בריאותיים" ההכרחיים לבריאות האדם ושלמות גופו, לעומת ניתוחים מבחירה, כאשר אין דחיפות או דרישה לביצועם מבחינה בריאותית רפואית, כגון ניתוחים קוסמטיים ופלסטיים. איני מקל ראש בחשיבותם של ניתוחים אלקטיביים מסוג זה עבור הפציינט, ומודע אני לעובדה כי לעיתים השפעתם לטובה על דימויו ובטחונו העצמי, מביאה להשפעה חיובית על כלל חייו, אולם הבחנה זו בין שני סוגי הניתוח קיימת, ולא בכדי.

 

הפסיקה התרכזה אמנם במתן ההסבר ע"י הרופא המטפל על מנת שהפציינט "יסכים מדעת" ויקבל החלטה מושכלת ונכונה עבורו לאור הסיכונים והסיכויים להצלחת הטיפול האלקטיבי, אך לטעמי הבחנה זו צריכה להתקיים גם בקשר לרף הזהירות הנדרש מרופא בעת טיפול במטופל. בעוד שבניתוחים רגילים יש נטייה שלא להחמיר עם רופאים מחשש ליצירת תופעת ה"רפואה המתגוננת", נראה כי בניתוחים קוסמטיים, אין כל מקום לזכות את המנתח ב"חסינות יחסית"…

 

אני מקבל את טענות התביעה על כי בעוד שבניתוח הגדלת השדיים קיימת אסימטריה קלה ונסבלת, הרי שניתוח מתיחת הבטן כשל. הפלקציה של החיתולית בבטן לא היתה מספקת, הכריתה של עור ושומן משפולי הבטן היתה פתוחה מהנחוץ ומיקום הטבור היה נמוך מדי. גם קצות הצלקת הניתוחית בשיפולי הבטן מהוים פגם שיש לתקנו בניתוח התיקון אשר על התובעת לעבור בעתיד…

 

מאז המקרה ובעקבותיו השתנו אורחות חייה של התובעת ואיכותה ללא היכר.לפני האירוע נשוא התביעה, הייתה אם ואישה בריאה בגופה ובנפשה, ותפקדה בצורה מלאה וניהלה אורח חיים פעיל ועשיר ביותר. מאז היא שבר כלי. היא מנסה להמשיך בחייה אך עסוקה בעניין כל יום. אין יום שאינה חושבת על כך שד"ר קלין רימה אותה…מבין אני לתחושותיה והפגיעה בביטחונה העצמי של התובעת אך בנסיבות העניין, עיקר הנזק הוא כאב וסבל והוצאות לניתוח מתקן ומשכך הנני רואה לנכון לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 100,000 ₪…"

 


תביעות רשלנות רפואית – רשלנות רפואית פסקי דין

נזק עקב נפילה בעת אשפוז בבית חולים

 

ת"א 22066-12-16 פלוני נ' בית חולים בני ציון ואח' [ניתן על-ידי בית משפט השלום בחיפה, ביום 22/1/2019]. במסגרת פסק דין זה, חייב בית המשפט את הנתבעים לשלם למשפחתה של מטופלת שנפטרה פיצויים בסך  88,440 ש"ח (בקיזוז אשם תורם בשיעור 33%), לאחר שהיא נפלה בדרכה לשירותים בעת שהייתה מאושפזת בבית החולים:

 

"אני סבור אפוא כי הנתבעים התרשלו למצער בשניים: אי קיום נוהל העבודה שנהג בבית החולים עצמו (ואף אלמלא היה קיים, הנו הגיוני לגופו), שבמקרה של סירוב לבקשת האחות התורנית, תקרא היא לרופא על מנת שידבר על לבו של חולה סרבן המסרב להעלאת דופן המיטה לעת ליל, למרות היותו בסיכון מוגבר לנפילה. ואי נקיטה בפעולה הפשוטה של העלאת הדופן, לאחר שנרדמה המנוחה.

 

די במחדל הראשון מבין השניים שנמנו ניתן לקבוע כמאזן ההסתברויות שנקיטה ולו באמצעי הראשון, הייתה מונעת התאונה, שכן הכף נוטה לכך שהמנוחה היתה משתכנעת ומסכימה אז להרמת הדופן. למצער מעבירה ההתרשלות את הנטל לנתבעים (שלא הורם) להמחיש שאף לו היתה האחות קוראת לרופא הנחזה כאוטוריטה בכירה יותר , לא היה שוני בתוצאה…סוף דבר, אני קובע כי הנתבעים הפרו חובת הזהירות שלהם כלפי המנוחה, והתרשלו באופן שגרם לנפילה. עליהם לפצות התובע בנעלי עזבונה."

 


תביעות רשלנות רפואית – רשלנות רפואית פסקי דין

רשלנות רפואית בהריון

 

ת"א 39119-03-13 ע.פ.ל ואח' נ' מרכז רפואי ברזילי ואח' [ניתן על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב, ביום 19/09/2019]. בפסק דין זה, קיבל בית המשפט חלקית תביעת רשלנות רפואית בשל כשל באבחון הריון מחוץ לרחם ממנו סבלה המטופלת, ובשל כך חויב בית החולים לשלם לה פיצויים בסך 133,000 ש"ח, לאחר שנקבע בין היתר כי הנתבע התרשל בביצוע אולטרה סאונד, והתרשל בכך שלא התייחס לעברה של המטופלת שכלל הריון מחוץ לרחם.

 

"עוולת הרשלנות מושתתת על שלושה אדנים: קיומה של חובת זהירות של המזיק כלפי הניזוק, הפרתה של החובה ונזק הנוצר כתוצאה מההפרה…
נקודת המוצא העקרונית היא, כי ביחסים שבין רופא למטופל קיימת חובת זהירות. יחד עם זאת, חובת הזהירות הקונקרטית נקבעת על-פי מבחן הצפיות במישור הטכני והנורמטיבי. משמע, על בית-המשפט לבחון הסוגיה האם רופא סביר היה יכול בנסיבות המיוחדות של המקרה לצפות את התרחשותו של הנזק. אם שהתשובה לשאלה זו הינה בחיוב, אזי יש לבחון הסוגיה האם רופא סביר צריך אף לצפות את התרחשות אותו נזק, שכן רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית…

 

הנתבע התרשל בכך שלא התייחס לאבחנה מבדלת של הריון מחוץ לרחם בעקבות דברי התובעת, באנמנזה, כי בעברה היה הריון מחוץ לרחם…הנתבע התרשל בביצוע בדיקת אולטרה סאונד (US מיום ה- 17/3 ומיום 23/3 לעניין תיעוד האברים או המבנים שנצפו וגודלם…הנתבע התרשל בכך שלא ערך בדיקות בטא באשפוז הראשון..אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 133,000 ש"ח…"

 


 

תביעות רשלנות רפואית – רשלנות רפואית פסקי דין

 

היקף חובת הגילוי המוטלת על רופא

 

ע"א 8710/10 פלונית נ' שירותי בריאות כללית [ניתן על-ידי בית המשפט העליון, ביום 06/08/2019], בפסק דין זה קבע בין היתר בית המשפט העליון כי רופא אינו מחויב למסור למטופל מידע דתי הרלוונטי לטיפול הרפואי שניתן לו, וכי אין מקום להרחיב את היקף חובת הגילוי המוטלת על רופא לשם התאמת מידע רפואי למאפיינים דתיים של המטופל:

 

"מהוראות החוק ומהפסיקה עולה כי חובת הגילוי המוטלת על רופאים כוללת מידע רפואי בלבד, ואינה כוללת מידע דתי הנוגע למגבלות ולציוויים שבאמונה דתית. כלומר, רופא אינו מחויב למסור למטופל מידע דתי הרלוונטי לטיפול הרפואי שניתן לו

כך, לדידי, ואף שעסקינן במידע רפואי, אין מקום להרחיב את היקף חובת הגילוי רק לשם התאמת המידע הרפואי למאפיינים דתיים של המטופל, בעוד שאין התוויה רפואית לגילוי האמור. זאת, אף שברי כי החלטתו המושכלת של המטופל מורכבת, מטבע הדברים, אף משיקולים הנובעים מדתו ומאמונותיו…

 

לסיכום, רופא אינו מחויב להתאים את המידע הרפואי הנמסר במסגרת חובת הגילוי לאמונות ולמגבלות דתיות של מטופליו, כל עוד אלו מתבררות במסגרת תשאול יזום על-ידי הרופא, או נובעות מהנחה המבוססת על נתונים חיצוניים המעידים, לכאורה, על דתו של המטופל…

 

לעתים, הימנעותו של מטופל מליידע את הרופא בדבר מאפייניו הדתיים או מליזום דיון בנושא זה, אינה מעידה בהכרח על חוסר ידיעה, אלא דווקא על בחירה מודעת שלא לדון עם הרופא בנושאים מעין אלה… גם כאשר המטופל מבקש מרופאו מידע המותאם למאפייניו הדתיים האינדיווידואליים, הנמסרים גם הם מפי המטופל, הרופא אינו מחויב לגלות לו מידע דתי, אלא אך מידע רפואי מותאם כאמור. זאת, היות שהמידע הדתי מצוי לחלוטין מחוץ לתחום מומחיותו של הרופא – בכובעו כרופא, ומשכך, מקומו לא יכירנו במסגרת חובת הגילוי…"

 


תביעות רשלנות רפואית – רשלנות רפואית פסקי דין

רשלנות רפואית בניתוח

 

ת"א 341-02-14 פלוני נ' בית חולים אסף הרופא [ניתן על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב, ביום 04/04/2019]. בפסק דין זה חייב בית המשפט את בית החולים לפצות מטופל בסך של למעלה מ-2 מיליון ש"ח, בגין התרשלות מצד רופאי בית החולים במסגרת טיפול במטופל לאחר ניתוח להוצאת גידול בבטנו.

 


תביעות רשלנות רפואית – רשלנות רפואית פסקי דין

רשלנות רפואית בטיפול שיניים

 

ת"א 8288-11-13 פלוני נ' לואי טוויל [ניתן על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב, ביום 20/03/2019]. בפסק דין זה קיבל בית המשפט תביעה שהגיש מטופל כנגד רופא שיניים בגין רשלנות רפואית בטיפול שיניים זאת לאחר שנקבע בין היתר, כי קיים לרופא השיניים חסר ברשומה הרפואית ולכן נטל ההוכחה שלא התרשל הועבר אליו, והוא לא הצליח להוכיח כי לא התרשל כלפי מטופל. יחד עם זאת, בית המשפט הטיל על המטופל אשם תורם בשיעור של 35%, מאחר והוא המשיך את טיפול השיניים אצל הרופא, לאחר שסבר כי הוא קיבל טיפול לקוי, ומבלי שהתייעץ עם מומחה אחר חרף תלונותיו:

 

"שהרופא המטפל אינו עומד בחובת התיעוד הנטל להוכיח מדוע נהג כך עוברת לכתפיו, שכן העדר רישום רפואי מסודר גורם לתובע קושי ראייתי בבואו להוכיח תביעתו. לא יצליח הרופא המטפל להוכיח כי העובדות הן כפי שטען, יקבל בית המשפט את העובדות כפי שנטענו על ידי התובע

 

המסקנה המתבקשת מן המקובץ, וכך גם אני קובעת, כי התובע הרים את הנטל והוכיח שהרשומה הרפואית שנערכה על ידי הנתבע בעניינו נערכה באופן חסר. משכך ובהעדר כל הסבר מניח את הדעת מצד הנתבע, ההנחות שלהלן תהינה כולן לטובת התובע. רוצה לומר – הנטל להוכיח כי לא הייתה התרשלות עוברת לכתפי הנתבע…

 

משקבעתי כי הרשומה הרפואית חסרה, הועבר הנטל אל כתפי הנתבע להוכיח גרסתו, וכאמור לא מצאתי בגרסת הנתבע או בראיות שהגיש כל תימוכין לטענותיו לפיהן לא התרשל כלפי התובע… לאור האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובע את הסך של 142,350 ₪ בצירוף שכ"ט"

מעוניינים לקבל מידע נוסף?