רשלנות רפואית באבחון סרטן

חליתם בסרטן והמחלה אובחנה באיחור? ייתכן שמדובר במקרה של רשלנות רפואית באבחון סרטן והנכם זכאים לפיצוי כספי.

 

לא מעט מן המקרים של רשלנות רפואית באבחון סרטן מתרחשים בשל איחור בגילוי המחלה, דבר הפוגע בסיכויי ההחלמה של המטופל. הדבר נכון עוד יותר כאשר מדובר על מחלת הסרטן, על סוגיה, אשר בה גילוי מוקדם הוא קריטי וכל עיכוב בגילוי, יכול להפחית את סיכויי ההחלמה ולגרום לקיצור בתוחלת החיים.

 

למאמר על רשלנות רפואית בניתוח לחצו כאן

 

חשיבותו של האבחון המוקדם

 

מטבע הדברים כל בעיה רפואית, טוב כי תאובחן מוקדם ככל האפשר, הן על מנת להקל על סבלו של המטופל והן כדי למנוע את ההחמרה במצבו.

 

אולם, כאשר מדובר על מחלת הסרטן, האבחון המוקדם הוא קריטי להצלחת חייו של המטופל. זאת משום שיש למנוע את התפתחות הגידול הסרטני ושליחת גרורות לאיברים אחרים בגוף. ככל שהמחלה מאובחנת בשלב מאוחר יותר, כך קטנים סיכויי ההחלמה של המטופל ואם יחלים מן המחלה, יכול ויוותרו לו נזקים פיזיים חמורים מן המחלה בשל אי גילויה בשלב מוקדם. למידע נוסף על החשיבות של אבחון מוקדם של סרטן ראו לדוגמה באתר האגודה למלחמה בסרטן.

 

עוד חשוב לציין, כי האבחון המוקדם מאפשר גם מתן טיפול פחות אגרסיבי למטופל ובשל תופעות הלוואי הקשות של טיפולים לסרטן, יש לדבר חשיבות רבה מאוד.

 

מהן הבדיקות הנפוצות לאבחון מחלת הסרטן? בדיקות דם, בדיקות C.T ו- MRI, וכן בדיקות שונות בהתאם לסוג הסרטן אשר עולה חשד כי המטופל לקה בו, למשל בדיקת קולונוסקופיה לחשד לסרטן המעי הגס ובדיקת ממוגרפיה כאשר עולה חשד לסרטן השד.

 

רשלנות רפואית באבחון סרטן

 

כאמור מעלה, אבחון מוקדם של מחלת הסרטן הוא קריטי וככל שהאבחון מתעכב, כך קטנים סיכויי ההחלמה ולמרבה הצער, יכול הדבר אף להביא למותו של המטופל. במקרים רבים, אי גילוי המחלה הוא תוצאה של רשלנות רפואית, מתי זה קורה? כאשר בנסיבות המקרה, היה ניתן לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ובשל סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר, הדבר לא נעשה ונגרמו למטופל נזקים שלא היו נגרמים לו אובחנה המחלה במועד.

 

אבחון מחלת הסרטן, תחילתו בדרך כלל באחד מאלו: בשל תלונות של המטופל על תסמינים כלשהם, אשר מעלים חשד למחלה, או כאשר נעשתה בדיקה שגרתית (בדיקה גופנית, בדיקת דם וכיו"ב) אשר תוצאותיה אינן תקינות ומעלות חשד לקיומו של גידול סרטני.

 

בכל אחד מן המצבים הללו, מחויב הרופא להפנות את המטופל לבירור רפואי אצל מומחה, על מנת לשלול את קיומה של המחלה. קל וחומר כאשר לצד תלונות המטופל ו/או בדיקות לא תקינות, ישנם גורמי סיכון אשר מצריכים משנה זהירות ודורשים את הפניית המטופל לבדיקות המשך.

איחור בגילוי סרטן השד

 

אחת הדוגמאות המרכזיות של רשלנות רפואית בגילוי מחלת הסרטן היא בסרטן השד. זוהי מחלה שניתן לאבחן בקלות באמצעות בדיקות שונות ובראשן בדיקת ממוגרפיה. על כן, ברבים מן המקרים, הגילוי המאוחר הוא תוצאה של אי הפניית המטופלת לבדיקה זו כלל או במועד. מה גורם למחדל זה? לעיתים הדבר נובע בשל התעלמות הרופא מתלונותיה של המטופלת, המעלות חשש לסרטן השד כגון כאבים בשד, רגישות, נפיחות.

 

לעיתים בשל מחדלו של הרופא לקיים את הנוהל הקובע כי אישה מעל גיל 50 צריכה לעבור בדיקת ממוגרפיה בכל שנה. כמו כן, כאשר המטופלת נמצאת בסיכון גבוה יותר מהרגיל ללקות במחלה בשל קיומו של סרטן השד במשפחה, הרופא מחויב להפנותה לבדיקת ממוגרפיה מגיל צעיר יותר כדי למנוע מצב של גילוי מאוחר.

 

אי הפניית המטופלת לבדיקת ממוגרפיה בשל כל אחת מן הסיבות הנ"ל, יכולה למנוע את גילוי המחלה ובמצב זה, מדובר ברשלנות רפואית המקימה למטופלת זכאות לפיצוי כספי נכבד בשל הנזקים שנגרמו לה.

 

רשלנות רפואית בגילוי סרטן המעי הגס

 

אחד מסוגי הסרטן הקשים ביותר הוא סרטן המעי הגס, אשר לו תפקיד חשוב ומרכזי במערכת העיכול. בדומה לסרטן השד, גם אבחונו של סרטן זה הוא פשוט למדי וזאת על ידי ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה ובדיקת קולונוסקופיה. מחדל להפנות את המטופל לבדיקות אלו כאשר היה צורך בכך, עלול למנוע את גילוי המחלה ומתן טיפול מתאים.

 

מתי נדרש הרופא להפנות את המטופל לבדיקות אלו? בשני מצבים מרכזיים: האחד, כאשר המטופל מתלונן על כאבי בטן ממושכים, על הופעת דם בצואה וכיו"ב. המצב השני הוא כאשר ישנם גורמי סיכון ללקות במחלה, למשל כאשר ישנה היסטוריה משפחתית, גיל המטופל, וכן קיומן של מחלות אחרות המגדילות את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס כגון מחלת הקרוהן.

 

אי הפניית המטופל לבדיקות לגילוי המחלה, כאשר היה צורך רפואי ברור בכך, מהווה חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר ומקנה לנפגע עילת תביעה בגין רשלנות רפואית, על כל המשתמע מכך.

 

מהו הפיצוי שניתן לקבל?

 

רשלנות רפואית באבחון סרטן יכולה לזכות את הנפגע בפיצוי כספי גבוה מאוד, של מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים. זאת בשל חומרת הנזקים הנגרמים לנפגע במקרים אלו ובראשם, פגיעה בסיכויי ההחלמה וקיצור תוחלת החיים.

 

בבואו של בית המשפט לקבוע את גובה הפיצוי בתביעות מסוג זה, בוחן הוא את חומרת הרשלנות הרפואית ואת היקף הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה ממנה. באשר לחומרת הרשלנות, בית המשפט שואל עד כמה מחדלו של הרופא להקשיב לתלונות המטופל, להפנותו לבדיקות הדרושות וכיו"ב, גרם לאבחון מאוחר של המחלה.

 

באשר להיקף הנזק, בוחן בית המשפט עד כמה האיחור בגילוי המחלה, פגע בסיכויי ההחלמה ובאיזו מידה ומהי הפגיעה בקיצור תוחלת החיים. חשוב לציין, כי הפיצוי הכספי בתביעות אלו כולל הן נזק ממוני כדוגמת הפסדי שכר והוצאות רפואיות והן נזק בלתי ממוני של כאב וסבל.

 

מאמר זה נכתב על-ידי עו"ד אהוד פאי. אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

מעוניינים לקבל מידע נוסף?