דף הבית
מאמרים
קובלנה פלילית בלשון הרע

קובלנה פלילית בלשון הרע

באילו מקרים ניתן להגיש קובלנה פלילית בלשון הרע? מה ההבדל מבחינת נטל ההוכחה בתביעה אזרחית בגין לשון הרע לבין הליך פלילי?

 

פרסום לשון הרע מהווה עוולה אזרחית. בנוסף לכך, ייתכנו מקרים בהם פרסום לשון הרע עשוי להוות עבירה פלילית שבגינה יהא ניתן להגיש קובלנה פלילית בלשון הרע. סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע קובע כך: "המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זול הנפגע, דינו – מאסר שנה אחת". כלומר, הוראות אלה קובעות כי ככל והמפרסם פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע בנפגע – מהווה הפרסום עבירה פלילית.

 

בנוסף לכך סעיף 8 לחוק איסור לשון הרע קובע כי נפגע רשאי להגיש כנגד הפוגע – קובלנה בגין עבירת לשון הרע: "עבירה בשל לשון הרע לפי חוק זה תהא בין העבירות שבהן רשאי הנפגע להאשים על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט".

 

מה זה קובלנה פלילית?

 

הגורם המוסמך להגיש כנגד אדם בישראל כתב אישום בגין עבירה פלילית שביצע הוא המדינה. כך נקבע בסעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי: "המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה".

 

שכן לעבירה פלילית קיימים היבטים של חינוך ושמירה על האינטרס הציבורי והצורך בהרתעת האזרחים מפני ביצוע עבירות פליליות – זאת באמצעות העמדת האזרח שביצע לכאורה עבירה פלילית לדין ובהטלת עונש כלפיו, זאת לעומת הליך אזרחי בו נוקט אזרח כנגד אזרח אחר במטרה לקבל פיצויים.

 

יחד עם זאת בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי קיים הסדר מיוחד, בו נקבע כי ישנם עבירות מסוימות שבגינם רשאי גם אזרח להגיש כנגד האדם שביצע את העבירה קובלנה לבית המשפט. חוק לשון הרע מצוין במסגרת העבירות שבגינם רשאי אדם להגיש קובלנה פלילית בלשון הרע.

 

ככל ומוגשת קובלנה פלילית לא המדינה היא המאשימה אלא הקובל, והוא נדרש להמציא עותק מהקובלנה לפרקליטות המחוז. התביעה תנוהל על-ידי הקובל או בא כוחו, אלא אם כן פרקליט המחוז הגיש לבית המשפט הודעה – בה הודיע לבית המשפט שהמדינה תנהל את התביעה במקום הקובל. במידה ופרקליט המחוז אכן מסר הודעה כאמור, הקובלנה תוחלף בכתב אישום מטעם המדינה.

 

רף ההוכחה הנדרש במסגרת קובלנה פלילית

 

אדם המגיש קובלנה פלילית בלשון הרע בגין הוצאת דיבה כנגד אדם אחר, צריך להוכיח כי התקיימו באותו מקרה היסודות של עבירת לשון הרע, קרי שהאדם שכנגדו הוא הגיש את הקובלנה אכן פרסם לשון הרע מכוח חוק לשון הרע, ושלא חלות לטובת המפרסם ההגנות הקבועות בחוק הפוטרות אותו מאחריות פלילית או אזרחית. חובת הוכחה זו חלה אף בתביעה אזרחית בגין לשון הרע.

 

יחד עם זאת, נטל ההוכחה החל על תובע בתביעה אזרחית הוא נמוך יותר מאשר בהליך פלילי. במסגרת הליך אזרחי נדרש התובע לעמוד במבחן ההסתברויות ולשכנע את בית המשפט שגרסתו נכונה וכנה. לעומת זאת, בהליך פלילי נדרשת המדינה (ובמקרים של קובלנה פלילית – הקובל) להוכיח בפני בית המשפט כי גרסתו היא נכונה מעבר לכל ספק סביר, וככל והנאשם הוכיח שקיים ספק סביר הוא עשוי לקבל זיכוי.

 

אילו מקרים רלוונטיים להגשת קובלנה פלילית בלשון הרע?

 

נטל ההוכחה בקובלנה פלילית בגין לשון הרע הוא רחב יותר מאשר תביעת לשון הרע בהליך אזרחי, ובמסגרתו נדרש הקובל להוכיח כי מטרתו של האדם שפרסם את הפרסום הייתה "בכוונה לפגוע". על כן, קובלנה פלילית בדרך כלל תוגש כאשר מדובר בפרסום קשה העשוי לפגוע בשלום הציבור ובו נאמרו או נכתבו הדברים בזדון.

 

בית המשפט לא ימהר לעשות שימוש בסעיף זה תוך התחשבות בזכות לחופש הביטוי, וככל ויהא ספק באשר לכוונתו של המפרסם ולא יוכח כי הפרסום בוצע על-ידו ממניעים פסולים ובמטרה לפגוע באופן מובהק – בית המשפט עשוי להימנע מהטלת אחריות פלילית כלפי המפרסם.

 

בע"פ 677/83 בורוכב נ' יפת נקבע על-ידי בית המשפט העליון כי יש לפרש את הביטוי בכוונה לפגוע "כמשתרע על הרצון או המטרה או המניע לפגוע באחר, תוך שלילת פגיעה שאינה רצונית, אך המסתברת במידת ודאות רב". כלומר על הקובל במסגרת קובלנה פלילית בלשון הרע להוכיח יסוד נפשי של המפרסם, ולהוכיח שמטרתו של המפרסם במסגרת הפרסום הייתה לפגוע בו, זאת על מנת להצדיק אינטרס ציבורי על מנת להטיל על המפרסם בנוסף לאחריות אזרחית גם סנקציה פלילית.

 

בנוסף במסגרת פסק דין זה, אף מנה בית המשפט העליון את העקרונות שבאמצעותם יש לפרש את הוראות סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, תוך החלת האיזון הראוי בין הזכות לחופש הביטוי לבין הזכות לשמו הטוב של האדם שנפגע מהפרסום:

"ארבעת עקרונות יסוד, המהווים את "המטריה הנורמטיבית" שבמסגרתה יש לפרש את הוראת סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע הם: הזכות לשם הטוב של האדם הנפגע, חופש הביטוי של הפוגע, חופש אישי של הפוגע (מפני סנקציה פלילית) ושלום הציבור. חקיקה פלילית בענייני לשון הרע נעשית מטבע הדברים במסגרת עקרונות יסוד אלה, תוך שהיא צריכה לאזן ביניהם. איזון זה הוא הקובע את המטרה החקיקתית, אשר לאורה תיעשה הבחירה בין האופציות הלשוניות השונות."

 

מי רשאי להגיש קובלנה פלילית בלשון הרע?

 

אומנם כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה בגין עבירה פלילית שבוצעה לכאורה, אך לעומת זאת קובלנה פלילית בלשון הרע רשאי להגיש רק הנפגע עצמו. כך אף ציין בנושא זה המלומד אורי שנהר בספרו דיני לשון הרע: "לצד ההיתר להגשת קובלנה פרטית בעבירה של פרסום לשון הרע קיימות גם כמה מגבלות בעניין זה. קובלנה בגין פרסום לשון הרע יכול להגיש רק ה"נפגע", וזאת בניגוד לקובלנה בעבירות שבתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי, שאותה רשאי להגיש גם מי שלא נפגע באופן אישי מהעבירה".

 

אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי

מעוניינים לקבל מידע נוסף?