דף הבית
מאמרים
פציעה בטיסה

פציעה בטיסה

האם על חברת התעופה לפצות אתכם על פציעה בטיסה?

 

הדיילת שפכה עליכם תה רותח או נפלה עליכם מזוודה במהלך הטיסה ונפגעתם? את מי ניתן לתבוע במקרים של פציעה בטיסה? באילו מקרים לא ניתן לתבוע כלל? ואיך בית המשפט מתייחס למקרים כאלה?

 

רכשתם כרטיסי טיסה ממיטב כספכם על מנת לטוס לטיול מהנה ומפנק, ובתקווה שהטיסה תעבור בשקט וללא תקלות מיותרות. אך לצערכם במהלכה נפגעתם מעגלת מזון שהתדרדרה ופגעה בכם וגרמה לכם לנזק רציני שלא רק הרס את הטיול, אלא גם הסב לכם מזכרת בדמות נזק גופני קבוע. אומנם ידוע כי הסבירות שתפגעו במהלך הטיסה נמוכה בהרבה מאשר לפגיעה בתאונת דרכים או עבודה, אך מה קורה בכל זאת אם נגרם לכם נזק גופני בטיסה? על מי חלה האחריות ואת מי ניתן לתבוע? ומה בית המשפט פוסקים במקרים כאלה.

ליצירת קשר עם משרדנו:

מי אחראי לפצות אתכם במקרה של פציעה בטיסה?

 

במקרים בהם נגרם לנוסע נזק גופני במטוס או תוך כדי פעולת עליה או ירידה ממנו, מוטלת אחריות כמעט מוחלטת על חברת התעופה לפצות את הנוסע. על מנת שחברת התעופה לא תהיה אחראית (באופן מלא או חלקי) לנזק שנגרם לנוסע, עליה להוכיח כי אשמת הנוסע היא שגרמה או תרמה לנזק שנגרם לו בטיסה, או אם היא תצליח להוכיח כי היא ועובדיה נקטו בכל האמצעים הנדרשים למניעת הנזק שנגרם לנוסע.

 

מערכת היחסים בין הנוסעים לבין חברת התעופה מוסדרת במסגרת האמנה בדבר איחוד כללים מסוימים לתובלה בינלאומית באוויר שנחתמה במונטריאול בשנת 1999, ואשר אושררה ביום 20.3.2011 על-ידי מדינת ישראל במסגרת תיקון לחוק התובלה האווירית, תש"ם-1980, והתווספה לאמנת וורשה שקדמה לה. במסגרת סעיף 17 לאמנת מונטריאול הדן בחבות חברת התעופה (כלומר המוביל האווירי) באשר למקרה של פציעה בטיסה או תאונה בטיסה קובע כך: "המוביל אחראי לנזק שנגרם במקרה של מוות או פציעה גופנית של נוסע רק בתנאי שהתאונה שגרמה למוות או לפציעה אירעה בכלי הטיס או במהלך כל פעולות העלייה לתוכו או הירידה ממנו".

 

מהו סכום הפיצוי שניתן לקבל במקרה של פציעה בטיסה?

 

סעיף 21 לאמנת מונטריאול שכותרתו "פיצוי במקרה של מוות או פציעה של נוסעים" קובע, כי על חברת התעופה לשלם לנוסע פיצוי "בסכום שאינו עולה על 100,000 זכויות משיכה מיוחדות", המשקפים נכון לשנת 2018 סך של כ- 480,000 ש"ח.

 

ככל והנזק של הנוסע עולה על סכום זה ניתן לתבוע אותו, אך חברת התעופה עשויה להיות פטורה מלשלם לנוסע פיצוי מעל לסכום זה מקום בו הצליחה להוכיח שהוא לא נגרם בעקבות רשלנות/מחדל/מעשה שלה או של מי מעובדיה, או שהוא נגרם כתוצאה מרשלנות או מעשה או מחדל שלא כדין של צד שלישי.

 

מה ההבדל בין תביעה כזו לבין תביעה לקבלת פיצויים בשל עיכוב או ביטול טיסה?

 

להבדיל ממקרים של עיכוב בטיסה בהם ניתן לדרוש מחברת התעופה פיצוי על איחור בטיסה ללא הוכחת נזק הקבוע במסגרת חוק שירותי תעופה, במקרים של תאונה בטיסה בה נגרם לנוסע נזק גופני, נדרש הנוסע להוכיח את הנזק שנגרם לו, וגם שהוא שנגרם כתוצאה מאירוע תאונתי (המוגדר כ- "מאורע בלתי צפוי, או בלתי רגיל, או התרחשות שהינם חיצוניים לנוסע – אשר גרם לחבלה, פציעה או מוות").

 

מה קורה אם הפציעה בטיסה לא נגרמה בגלל תאונה?

 

במקרים שחלילה נגרם לנוסע נזק בטיסה בשל מחלה (לדוגמה התקף לב או אירוע מוחי), לא ניתן להגיש תביעה נגד חברת התעופה. כך לדוגמה במסגרת מספר פסקי דין, נדחו תביעות שהגישו נוסעים נגד חברות התעופה, אשר במהלך הטיסה הם נפגעו מתסמונת ה-DVT (תסמונת פקקת הורידים העמוקים), ונקבע כי חברת התעופה אינה מחויבת במקרים כאלה בתשלום פיצויים, היות ולא מדובר באירוע תאונתי שהתרחש במהלך הטיסה.

 

האם יש הבדל בין תאונה בתוך המטוס לבין תאונה בשדה התעופה?

 

כן. במקרים של תאונה בשדה התעופה עצמו (לדוגמה – אם החלקתם בשדה התעופה), הוראות האמנה אינן חלות, היות ולא מדובר בתאונה שהתרחשה בתוך המטוס, או תוך כדי עליה או ירידה ממנו, אלא חוקי הנזיקין הרגילים הקיימים בישראל, זאת להבדיל מאשר פציעה בטיסה אשר לגביעה חלות ההוראות הקבועות באמנות. בנוסף לכך – ההתיישנות בתביעות מכוח האמנה הנה שנתיים בלבד.

 

נפגע מעגלת מזון – וקיבל 148 אלף ₪

 

במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה נדון מקרה של נוסע שהגיש תביעה נגד אל על, בה טען כי נפגע במהלך המראת המטוס מעגלת המזון שלא הייתה נעולה כנדרש, ולכן במהלך ההמראה העגלה צברה תאוצה ופגעה בעוצמה בברכו, ובשל כך סבל מכאבים קשים במהלך הטיול ואחריו.

 

מנגד אל על הכחישה את אחריותה לתאונה וטענה בין היתר, כי למרות שעגלת המזון לא הייתה קשורה כנדרש, התובע אשם בתאונה משום שלא ישב במושבו כנדרש בעת ההמראה, והניח את רגלו בצורה רשלנית לכיוון המעבר שבין הכיסאות. עוד היא טענה כי היה על אותו נוסע להבחין בעגלה המתקרבת לעברו במהירות ולהזיז את רגלו מהמעבר באופן שהיה מונע את פגיעתו.

 

במקרה זה קבע בית המשפט כי אל על התרשלה בכך שדייליה לא דאגו לסגור לפני ההמראה את עגלת המזון, דבר שגרם להידרדרותה ולנזק לנוסע, וחייב אותה לשלם לנוסע פיצוי בסך 148,000 ₪. בנוסף בית המשפט דחה את טענת אל על לגבי אחריותו של הנוסע לתאונה, וציין כי אין זה סביר לצפות מהנוסעים בהיעדר הנחיה מפורשת לשבת בטיסה "צמודי איברים ומהודקים למקומם".

 

נחבלה תוך כדי גלישה במגלשת חירום – וקיבלה פיצוי בסך 632,000 ₪

 

במקרה אחר נדונה תביעת נוסעת שטסה מתל-אביב אל ברלין עם חברת ישראייר, שנדרשה בשל תקלה שהתגלה במהלך הטיסה במטוס לגלוש במגלשת חירום, שבמהלכה מעדה נחבלה ונפגעה. במסגרת אותה תביעה טענה הנוסעת, כי התאונה קרה לה משום שהיא נדחפה על-ידי דייל שזירז אותה לגלוש במגלשת החירום ולכן טענה כי על ישראייר לפצות אותה על הנזק הגופני שנגרם לה. מנגד טענה החברה כי הנוסעת לא נדחפה על-ידי איש מאנשי הצוות, והתאונה שנגרמה התרחשה באשמתה, משום שהיא לא נעשנה על מעקה גומי של המגלשה.

 

בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את ישראייר לשלם לנוסעת פיצוי בסך 632 אלף ₪, לאחר שנקבע כי נותרו לנוסעת 33% נכות בגלל התאונה. בית המשפט קבע כי הנוסעת נפגעה בגלל דחיפה של אדם כלשהו בעת הגלישה במגלשת החירום, ולכן מדובר בתאונה בה על חברת התעופה לפצות.

 

אין באמור במאמר זה, כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי

מעוניינים לקבל מידע נוסף?