דף הבית
מאמרים
פנקס הקבלנים – סיווג קבלנים

פנקס הקבלנים – סיווג קבלנים

מטרתו העיקרית של חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות שנחקק עוד בשנת 1969, היא לקבוע במסגרת פנקס הקבלנים סיווג קבלנים לצורך קביעת תנאי סף עבור קבלן רשום מבחינת הידע, הניסיון והיכולת הכספית שאדם או גוף רשאי לקבל על עצמו בביצוע עבודות בניה, וכפועל יוצא למנוע מאנשים לעסוק בסוגי עבודות בנייה מבלי שיהיה להם את תנאי הסף הנדרשים לכך, על מנת שעבודות הבניה בישראל לא יבוצעו באופן רשלני ובלתי בטיחותי, אלא על-ידי אדם מקצועי שקיבל רישיון קבלן מתאים מטעם רשם הקבלנים.

 

כך גם צוין במסגרת דברי ההסבר להצעת חוק רישום קבלנים:

"על אף חשיבותה הרבה של העבודה הקבלנים עדין אין חוק הקובע את התנאים מבחינת הידע, הנסיון, היכולת הכספית והציוד שאותם חייב למלא אדם או גוף המקבל על עצמו לבצע עבודות בניה… עוסקים בדבר גם אנשים בלתי מאומנים שמלבד הנזק המגיע מהם במישרין הם אף גורמים בתחרות לא הוגנת לירידת היעילות של עבודת הבניה בכללה… החוק המוצע מטרתו לקבוע תנאים לרישום קבלנים לעבודות בנאיות…"

 

כך גם לדוגמה ציין כב' השופט רובינשטיין בע"א 878/06 דב טרויהפט נ' דוד עטיה, באשר לחשיבות של סיווג קבלנים במסגרת פנקס הקבלנים:

 

"מהוראותיו של חוק רישום קבלנים, כמו גם מדברי ההסבר להצעת החוק ניתן ללמוד כי המגמה של החוק הינה, כפי שקבע בית המשפט קמא, "להבטיח איכות העבודות ובטחון הציבור". בדברי ההסבר לחוק מוצאים אנו במפורש כי מטרתו של החוק המוצע הינה למנוע מצב בו אנשים בלתי מאומנים עוסקים בעבודות בניה, וליצור מצב בו עבודת הבניה תתבצע בצורה בטיחותית יותר... המחוקק ומחוקק המשנה ראו קשר הדוק בין רישומו של הקבלן לבין מידת מקצועיותו, שהרי עצם הרישום מותנה בתנאי כשירות וניסיון מסוימים, הקבועים בחוק ובתקנות…"

 

 

מה זה עבודות הנדסה בנאיות ומי הוא קבלן לעבודות הנדסה בנאיות?

 

סעיף 14 (א) להוראות חוק רישום קבלנים קובע אדם לא רשאי לבצע "עבודות הנדסה בנאיות שהיקפן הכספי או מהותן המקצועית חורגים מהתחום… אלא על ידי קבלן רשום שקיבל רשיון לפי סעיף 3(ג) לענפים או לענפי משנה של עבודות אלה."

 

סעיף 1 לחוק קובע כי "עבודות הנדסה בנאיות" הן: "בניה, לרבות בניית פנים, סלילת כבישים, הקמת גשרים, ביוב, ניקוז, בניית נמלים ובניית מפעלי מים…" . קבלן לעבודות הנדסה בנאיות מוגדר כמי "שמקבל על עצמו עבודות אלה למען אחר, לרבות מי שמבצע עבודות כאמור על קרקע שבבעלותו או ברשותו לשם מכירה או השכרה".

 

קבלן שאינו רשום במסגרת פנקס הקבלנים אינו מוסמך לבצע עבודות הנדסה בנאיות למעט עבודות בנייה קטנות יחסית, ואינו רשאי להציג את עצמו קבלן רשום או להתקשר בחוזה בו הוא מציג עצמו כקבלן מוסמך.

 

מה זה פנקס הקבלנים ו- סיווג קבלנים?

 

 

רשם הקבלנים הוא הגוף המוסמך במשרד הבינוי והשיכון לנהל את פנקס הקבלנים לרבות סיווג קבלנים, הכולל את כל הקבלנים הרשומים בישראל על פי סיווגם המקצועי והכספי. מומלץ לרכשי ובוני דירות לעיין ברישומי פנקס הקבלנים באתר רשם הקבלנים, כדי לוודא בטרם התקשרותם עם הקבלן – כי מדובר על קבלן רשום, באיזה סיווג קבלנים הוא רשום, כלומר באיזה ענף בניה מותר לו לעסוק ובאיזה היקף כספי.

 

קבלן רשום שליד שמו באתר רשם קבלנים מופיע סטטוס "מוקפא" על פי בקשתו של אותו קבלן, אינו רשאי לבצע עבודות הנדסה בנאיות. קבלן שליד שמו מופיע הכיתוב "מוחרג" או "מותלה", משמע כי רישיונו נשלל בעקבות החלטת רשם הקבלנים לפרק זמן מסוים, והוא אינו רשאי לבצע עבודות הדסה בנאיות למעט ביחס לפרויקטים שהוחרגו על-ידי רשם הקבלנים בלבד.

 

 

סעיף 2 להוראות חוק רישום קבלנים קובע, כי שר השיכון רשאי במסגרת תקנות "לחלק ענפים של עבודות הנדסה בנאיות לענפי משנה, לשנות את החלוקה או לבטלה וכן למזג ענפי משנה". בהתאם לכך, הותקנו בשנת 1988 תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, המחלקות סוגי בניה לקבוצות שונות ולענפים ראשיים ולענפי משנה.

 

 

מה תפקידו של רשם הקבלנים?

 

רשם הקבלנים הוא הגוף המופקד בישראל על הסדרת תחום עבודות ההנדסה הבנאיות. מלבד סמכותו של רשם הקבלנים לנהל את פנקס הקבלנים או לקבוע סיווג קבלנים, רשם הקבלנים גם מוסמך בין היתר – לקבל בקשות לרישום קבלנים, לסרב לרשום קבלנים בפנקס הקבלנים, ולבטל רישום ולשנות סיווג קבלנים בין על-ידי בקשת הקבלן ובין אם רשם הקבלנים מצא כי לא התקיימו אצל הקבלן התנאים הנדרשים לסיווג בו נכלל הקבלן בהתאם להוראות תקנות רישום הקבלנים.

 

סמכויותיו של רשם הקבלנים כוללות בין היתר גם, פיקוח על כך שעבודות הבניה מבוצעות על-ידי קבלנים רשומים בפנקס עם הסיווג המקצועי המתאים לביצוען, טיפול בתלונות על קבלנים, ניהול הליכים משמעתיים, ואכיפת החוק כנגד קבלנים המבצעים הפרות מכוח חוק רישום קבלנים.

 

בנוסף, רשאי רשם הקבלנים לערוך שימועים לקבלנים, ולפסול רישיון של קבלן רשום למשך מספר שנים עקב ליקויי בנייה שנמצאו במסגרת בנייתו בפרויקט מסוים ולהחריג רשימת אתרים מסוימים בהם יוכלו אותו קבלן רשום להמשיך ולבצע את העבודות בזמן התלית רישיונו מרישומי פנקס הקבלנים.

 

על רשם הקבלנים להעביר לתובע בועדה המקומית תלונות כלפי קבלנים המבצעים עבודות שלא בהתאם ל- סיווג קבלנים שהוקנה להם, קרי עבירות לפי חוק רישום הקבלנים, וכן על רשם הקבלנים לסייע לתביעה באיסוף חומר חקירה בקשר לתלונה, והתביעה גם רשאית לדרוש מאת רשם הקבלנים להמציא מידע רלוונטי נוסף בנוגע לקבלן.

 

תקנות רישום קבלנים – סיווג קבלנים וענפי בנייה 

 

חוק רישום הקבלנים קובע כי רשם הקבלנים ינהל פנקס קבלנים המחלק את תחומי הבניה לענפי בנייה ולענפי משנה, וכל קבלן נרשם בענף או ענף משנה שבו הוא רשאי לעסוק, ורשם הקבלנים גם קובע את דרגת סיווג קבלנים לכל קבלן ובהתאם לדרגה זו נקבע ההיקף הכספי של סכום העבודות שיהיה הקבלן רשאי לבצע. על כן, קיימת חשיבות רבה לדרגת סיווג קבלנים המוענקת על-ידי רשם הקבלנים עבור קבלן רשום בכל ענף בנייה אליו הוא משויך.

 

כלומר, רישומו הראשוני של קבלן במסגרת פנקס הקבלנים מחלוק לשני שלבים עיקריים: שלב אחד משויך הקבלן לענף בניה ראשי או משני (אחד או יותר), ובשלב השני קובע רשם הקבלנים את סיווג קבלנים בכל אחד מהענפים שאליהם משויך הקבלן.

 

דרגת סיווג קבלנים ניתנת בסולם של 1 עד 5 (דרגת הסיווג הגבוהה ביותר היא 5), והנה קובעת את היקף העבודות בכל ענף שמותר לקבלן לבצע באתר בנייה אחד. קבלן רשום שקבע לו רשם הקבלנים דרגה סיווג קבלנים 5, רשאי לבצע עבודות בהיקף בלתי מוגבל בענף הרלוונטי בהתאם לסיווג הקבוע במסגרת תקנות רישום קבלנים, ולעומת זאת לקבלן שנקבעה דרגת סיווג קבלנים הנמוכה מ-5 מוגבל בהיקף העבודות מבחינת היקפן הכספי שהוא רשאי לעסוק בהן בענף הרלוונטי.

 

 

תקנות רישום קבלנים – דוגמה סיווג קבלנים לענפי בנייה

 

התוספת הראשונה כאמור במסגרת תקנות רישום קבלנים מחלקת את ענפי הבניה לקבוצות, וקובעות עבור כל קבוצה עד איזה היקף כספי של עבודות רשאי הקבלן לעסוק בהם.

 

כך למשל, קבלן מסוים יכול להירשם במספר ענפים ראשיים כגון: בנייה, כבישים תשתית ופיתוח, וביוב וניקוז, ורשם הקבלנים ייקבע את דרגת סיווג הקבלנים שלו לכל ענף (במסגרת חוק רישום קבלנים המונח סיווג או דרגת סיווג מוגדר כ"סוג"), ושבהם נקבע ההיקף הכספי של העבודות שאותו קבלן יהא רשאי לעסוק בהם.

 

רשם הקבלנים רשאי לקבוע לאותו קבלן, כי בענף הבנייה דרגת סיווג קבלנים תהיה הגבוה ביותר כלומר 5 ועל כן אותו קבלן יהא רשאי לעסוק בהיקף כספי בלתי מוגבל בענף הבנייה, וביחס לענף הכבישים ולענף הביוב לקבוע כי דרגת סיווג קבלנים שלו תהיה 2 (סוג 2), ובהתאם לכך אותו קבלן ביחס לשני ענפים אלה (כבישים וביוב) יהיה מוגבל לעבודות בהיקף כספי המותר בסיווג זה.

 

 

האם קבלן המבצע עבודות בניה יכול שלא להיות קבלן רשום?

 

במקרים רבים בישראל עבודת הבניה המבוצעת בפועל היא על-ידי קבלן משנה שעובד תחת קבלן ראשי, ואינה מבוצעת על-ידי קבלן רשום המוסמך לבצע את אותה סוג עבודה, שכן אותו קבלן משנה המבצע בפועל את העבודה ואינו קבלן רשום – מסתמך על רישיון הקבלן של הקבלן הראשי.

 

אולם בתי המשפט קבעו בעניין זה, כי אין זה מספיק שהקבלן הראשי בלבד יהיה קבלן רשום ברישומי פנקס הקבלנים, אלא שהקבלן המבצע בפועל את הבנייה צריך להיות קבלן רשום אצל רשם הקבלנים ביחס לאותה עבודה, וככל והוא לא קבלן רשום הוא אינו רשאי לבצע את אותה עבודה.

 

יוער, כי לא חל איסור על הקבלן הראשי למסור את עבודות הבנייה הנדרשות לקבלן משנה ולהתקשר עמו בהסכם על כך, אך קבלן המשנה שמבצע את העבודות בפועל צריך להיות קבלן רשום ביחס לעבודות הבניה שבכוונתו לבצע.

 

ראו לדוגמה בעניין זה, ת"פ 15237/97 מדינת ישראל נ' מיכה בר אילן: "רישום הקבלנים על פי החוק מתייחס ל"מי שמבצע בעצמו עבודות למען אחר", להבדיל מיזם המוסר את ביצוע העבודה לאחר בהתקשרות חוזית. לכן נפסק כי לצורך הוכחת ניסיון בעבודה קבלנית לשם העלאת הסיווג הקבלני, אין די בכך שהמבקש ביצע חוזי קבלנות באמצעות קבלני משנה, אלא שעליו להוכיח כי ביצע את העבודות בעצמו... אין איסור בחוק רישום קבלנים למסור עבודות שכאלו בהתקשרות חוזית לאחר: האיסור הוא לבצע את העבודות. "

 

 

חוזה הנוגד את תקנת הציבור

 

סעיף 1 להוראות חוק רישום קבלנים מגדיר "קבלן לעבודות בנאיות" כ- "מי שמקבל על עצמו עבודות אלה למען אחר", ואינו מחריג קבלני משנה. לפיכך, ההלכה הפסוקה היא שמבצע העבודות בפועל הוא שמחויב להיות קבלן רשום.

 

יתרה מכך, אף נקבע כי מסירת עבודת בניה לקבלן לא רשום, ובעת שאותה עבודה הייתה צריכה להתבצע על-ידי קבלן רשום על פי סיווג קבלנים מתאים מכוח חוק רישום קבלנים ועל פי תקנות רישום קבלנים, מנוגדת לחוק ונוגדת את תקנת הציבור, ובמקרים כאלה עשויים בתי המשפט לקבוע כי החוזה שנחתם פסול, מאחר וביצוע עבודות הבניה באמצעות קבלן לא רשום מהווה מעשה בלתי חוקי.

 

כך נקבע על-ידי בית המשפט העליון בע"א 195/84 עיריית נהריה נ' יטח ימין: "מסירת עבודת בניה לביצוע לקבלן לא רשום, כשעל-פי הדין חייבת עבודה כזו להימסר לקבלן רשום, היא מעשה הנוגד את החוק, מהווה עבירה, נוגד את תקנת הציבור ובטל מכוח סעיף 30 לחוק החוזים"

לא נדרש שכל פועל יהיה קבלן רשום במסגרת פנקס הקבלנים

 

קבלן המקבל על עצמו עבודת בנייה צריך כאמור להיות קבלן רשום ביחס לסוג עבודת הבנייה שהוא בפועל מתכוון לבצע ובעל סיווג קבלנים מתאים. יחד עם זאת, פועלים העובדים תחתיו אינם נדרשים להיות רשומים כקבלן רשום.

 

ראה לדוגמה בעניין זה עמ"ק 5214/05 מדינת ישראל נ' בייטרה עבד: "עניינו של חוק רישום קבלנים בעבודות הנדסה בנאיות, ועל מנת שאדם יהיה בגדר קבלן כמשמעו בחוק יש להצביע על עבודת בניה הנדסית מסויימת אותה נטל לביצועו, על פי שיקול דעתו ובאופן עצמאי (כשפיקוח על ידי המזמין אינו גורע מאלה), תוך שהוא מתחייב לתוצר מוגמר והאחראי הראשוני לטיבה ולאופן ביצועה של אותה עבודה…

בשים לב לתנאי הכשירות הנדרשים מקבלן רשום ומהקשרו של החוק ברור כי ההגדרה של קבלן רשום לא נועדה לחול על עובדי כפיים גרידא, על הפועלים העוסקים בבניה, כי אם על הקבלן המבצע…"

 

עבירות מכוח חוק רישום קבלנים

 

לנקיטת הליכים פליליים בגין עבירות מכוח חוק רישום קבלנים קיימת חשיבות ציבורית רבה, זאת לנוכח הסיכון הרב שעשויות עבירות אלה לגרום מבחינת בטיחות הציבור שעלולות לעתים להיות כרוכות בחיי אדם, ולכן קיים צורך משמעותי להרתיע קבלנים מפני ביצוע עבודות בנייה שאינם רשאים לבצע.

 

 

שכן המשמעות בין היתר, של קבלן העוסק בעבודות שאין לו היתר לעסוק בהם או שאינו רשום ברישומי פנקס הקבלנים או שביצע עבודת בניה שלא בהתאם ל- סיווג קבלנים מתאים היא – כי הוא לא בעל ההכשרה והמקצועית הנדרשת כדי לעסוק באותן עבודות, וכתוצאה מעבירות אלה טיב הבניה נפגע, ונשקפת סכנה בטיחותית הן לעובדים העוסקים בבניית המבנה והן לציבור הרחב לאחר מכן.

 

עונשין מכוח חוק רישום קבלנים

 

במסגרת הוראות חוק רישום קבלנים קיים איסור לבצע עבודות הנדסה בנאיות אם היקפם הכספי או מהותן חורג מהתחום שנקבע במסגרת תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות.

 

סעיף 14 (א) להוראות חוק רישום קבלנים קובע כי: "לא יבוצעו עבודות הנדסה בנאיות שהיקפן הכספי או מהותן המקצועית חורגים מהתחום שנקבע בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אלא על ידי קבלן רשום שקיבל רשיון לפי סעיף 3(ג) לענפים או לענפי משנה של עבודות אלה."

 

העבירות העיקריות הן: (1) קבלנים המבצעים עבודות החורגות במהותן ובהיקפן הכספי מ- סיווג קבלנים שהותר להם; (2) קבלנים שאינם רשומים אצל רשם הקבלנים ברישומי פנקס הקבלנים שמבצעים עבודות הנדסה, ושאין להם רישיון קבלן מטעם רשם הקבלנים המתיר להם לעסוק באותן עבודות.

 

סעיף 16 להוראות חוק רישום קבלנים קובע, כי מקום בו אדם ביצע עבודות בניגוד לחוק רישום קבלנים או השתמש בתואר קבלן לעבודת הנדסה בנאיות בלי שהוא זכאי לכך, דינו מאסר 6 חודשים או קנס.

 

 

הפרת היתר בניה

 

ביצוע עבודות בניה על-ידי קבלן בניגוד להוראות חוק רישום קבלנים מהווה גם הפרת היתר בניה שניתן על-ידי הועדות לתכנון ובניה, ולכן במקרים בהם מוגשים כתבי אישום בתחום זה הם בדרך כלל כוללים הן הפרות של הוראות חוק רישום קבלנים והן הפרות של חוק התכנון והבניה.

 

 

כך קובע סעיף 14(ב) לחוק רישום קבלנים נקבע כי: "בהיתר שנתנה הועדה המקומית לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון), לביצוע עבודות הנדסה בנאיות שסעיף קטן (א) חל עליהן, יראו כאילו הוראת סעיף קטן (א) היא תנאי מתנאי ההיתר ועבודות הנדסה בנאיות לפיו יבוצעו בכל שלב משלביהן עד לסיומן בידי קבלן רשום בפנקס הקבלנים."

 

כלומר הוראות אלה קובעות, כי תנאי המהווה חלק מתנאי ההיתר הניתן על-ידי הועדה המקומית הוא כי עבודות הבניה תבוצענה בכל שלביה על-ידי קבלן רשום ברישומי פנקס הקבלנים ובהתאם להיקף הכספי או מהותן שאושר לאותו קבלן, והפרת תנאי זה עשויה לגרור קנסות מנהליים על עבירות בנייה

 

צו הפסקה מנהלי מכוח חוק רישום קבלנים

 

סעיף 14 (ג) להוראות חוק רישום קבלנים קובע, כי מקום בו היה ליו"ר הועדה המקומית או למהנדס הרשות המקומית, או ל- רשם הקבלנים "יסוד סביר להניח כי מבצעים עבודת בניה בניגוד לתנאי ההיתר לפי סעיף קטן (ב), רשאי הוא לצוות בכתב על כל אדם הנראה לו אחראי לביצוע העבודה ועל כל העובד בשירותו, להפסיק מיד את הבניה כולה".

 

צו הפסקה מנהלי מכוח חוק רישום קבלנים יהיה למשך תקופה של 15 ימים מיום נתינתו, אלא אם כן לפני כן הוגש לבית המשפט כתב אישום נגד האדם שאליו הופנה הצו.

עילות תביעה אזרחיות בשל הפרת חוק רישום קבלנים

 

עבירות מכוח חוק רישום קבלנים מלבד היותן עבירות פליליות, מקימות לרוב עילות תביעה מכוח דיני הנזיקין לרבות הפרת חוקה חקוקה, מאחר והן עלולות לגרום נזק משמעותי בין אם נזק גוף במסגרת תאונת עבודה ובין אם נזק רכוש כגון ליקויי בניה חמורים, לרבות פגיעה באיכות חייהם של האנשים שיגורו במבנה שנבנה באופן בלתי מקצועי עקב רשלנות מקצועית שעלולה להיגרם מקום בו הקבלן המבצע את העבודה אינו בעל סיווג קבלנים מתאים או שאינו רשום ברישומי פנקס הקבלנים.

 

יש לציין בהקשר זה כי פרויקט בניה לרוב כולל אנשי מקצוע רבים בתחומים שונים. על כן, בחלק לא מבוטל בתביעות אזרחיות אלה עולה סוגית האחריות, וגורם מקצועי אחד מנסה להטיל את האחריות על גורם מקצועי אחר וכו'. בהקשר זה יש לציין כי אדם שחתם על מסמך תוך שהצהיר כי הבניה תבוצע על-ידי קבלן רשום, מנוע מלטעון לאחר מכן כי לא הבין על המסמך שהוא חתם עליו. כך למשל צוין נקבע בת"א 3071-07-16 טלי אבשלום נ' אחים כאתבי בע"מ:

 

"דין הוא שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם. חזקה עליו שחתם לאור הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" , וכן בע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור,  ע"א 6799/02 משולם נ' בנק המזרחי המאוחד"

 

 

חוק רישום קבלנים – פסקי דין

 

האם קבלן משנה המבצע עבודות בניה יכול שלא להיות קבלן רשום?

 

 

ת"א 54713-02-18 אבו ג'מוס נ' שתית בע"מ, פסק דין חלקי שניתן על-ידי בית משפט השלום בקריות בו נדונה תביעה שהגיש קבלן משנה כנגד חברה קבלנית שהייתה הקבלן הראשי בפרויקט בניה בראשון לציון. בין הצדדים נחתם הסכם בו התחייב התובע לבצע עבור החברה הקבלנית את עבודות השלד בפרויקט.

 

טענות הצדדים

 

במסגרת התביעה טען התובע בין היתר, כי החברה הקבלנית ביטלה את החוזה שנחתם ביניהם באופן חד צדדי ובטרם הוא החל לבצע את הבניה, וביקש בתביעתו לקבל פיצויים בסך של כמיליון ₪ שכללו פיצויי הסתמכות ופיצויים בגין הפרת חובת תום לב במשא ומתן.

 

החברה הקבלנית הודתה מנגד כי היא ביטלה את החוזה אך טענה בין היתר, כי לאחר שהחוזה נחתם הסתבר לה שהתובע אינו קבלן רשום ברישומי פנקס הקבלנים ואינו בעל סיווג קבלנים מתאים, ואף הגישה תביעה שכנגד בו תבעה ממנו פיצויים ומאדם נוסף בגין ניהול משא ומתן בחוסר תום לב.

 

בתגובה לכך הודה התובע כי הוא אינו קבלן רשום אך טען בין היתר כי לא הפר במקרה זה את חוק רישום קבלנים, מאחר והדרישה לקבלן רשום מכוח הוראות החוק התקיימה ביחס לקבלן הראשי של הפרויקט קרי – החברה הקבלנית, וכן טען כי לא היה צורך שתתקיים דרישה זו גם ביחס אליו כקבלן משנה, וכי דרישה זו לא היוותה חלק מהוראות החוזה עמו חתם עם החברה הקבלנית.

 

לאור טענות הצדדים, החליט בית המשפט לחלק את הדיון ולהכריע קודם כל בשאלה: האם קבלן משנה המבצע עבודות בנייה יכול שלא להיות קבלן רשום ולהסתמך על היותו של הקבלן הראשי קבלן רשום?

 

החלטת בית המשפט

 

בית המשפט דחה את טענותיו של התובע בסוגיה זו תוך שחייב אותו לשלם לחברה הקבלנית הוצאות בסך של 15,000 ₪. בית המשפט ציין כי אין זה מספיק שהקבלן הראשי בלבד יהיה קבלן רשום, אלא נדרש שהקבלן המבצע בפועל את העבודה היה קבלן רשום ביחס לאותה עבודה ובעל סיווג קבלנים מתאים, ולו היה מקבל את טענת התובע המשמעות הייתה כי מבצעי הבניה בפועל היו יכולים להיות ללא ההכשרה והמיומנות הנדרשים דבר שהיה יכול להוביל לאסונות כמו גם לתאונות עבודה:

 

"טוען כאמור התובע, כי ניתן להסתפק בהיותו של קבלן ראשי קבלן רשום, ואילו קבלן המשנה יכול שלא להיות קבלן רשום שכן "חוסה תחת כנפיו" של הקבלן הראשי. אינני מקבל טענה זו, לא מבחינת משפט רצוי ולא מבחינת משפט מצוי…

אשר למשפט רצוי, נקל להבין, שעם כל פיקוחו של הקבלן הראשי, בסופו של דבר, מבצע העבודה בפועל הוא קבלן המשנה… בנסיבות אלה דעת לנבון נקל, כי קבלת עמדת התובע משמעותה כי מבצעי הבניה בפועל יכולים להיות בלתי מיומנים, ללא הכשרה מתאימה, וללא ציוד מתאים. אין צורך לומר כי במצב עניינים כזה, תאונות עבודה ואסונות בטיחות הינם רק עניין של זמן"

 

קבלן שלד חייב להיות קבלן רשום ללא קשר לקבלן הראשי

 

בית המשפט הפנה לתקנה 2 במסגרת תקנות רישום קבלנים הקובעת במפורש לעניין עבודות שלד, כי על הקבלן המבצע להיות קבלן רשום בכל היקף כספי של פרויקט: "עבודות הנוגעות לשלד של מבנה יבוצעו בידי קבלנים רשומים בלבד, אף אם אין היקפן הכספי חורג מן האמור בתקנה 1".

 

 

עוד הפנה בית המשפט להוראותיו של סעיף 1 במסגרת חוק רישום קבלנים המגדיר "קבלן לעבודות הנדסה בנאיות" כ- "מי שמקבל על עצמו עבודות אלה למען אחר", וציין כי אין בהגדרה זו קביעה שמקבל ביצוע העבודות יהיה דווקא הקבלן הראשי ואין החרגה לקבלני משנה, והשאלה שצריכה להיות היא – מי מבצע בפועל את העבודה: "ברור הוא כי מבצע העבודה עצמו בפועל חייב להיות קבלן רשום, בלא קשר לשאלה, האם גם הקבלן הראשי… בעובדה כי הקבלן הראשי יכול ויחויב בנזיקין, אין כדי לפטור את קבלני המשנה מחובתם לעמוד בדרישות חוק רישום קבלנים ולהיות קבלנים רשומים…"

 

עוד ציין בית המשפט, כי לו היה מקבל את טענת התובע על כך שהחברה הקבלנית ידעה שהוא אינו קבלן רשום וכי החוזה שנחתם ביניהם לא כלל דרישה לקבלן רשום, לא היה באפשרותו של בית המשפט להורות על אכיפת החוזה מאחר והוא היה חוזה פסול מכוח סעיף 30 לחוק החוזים, ולא יכול היה התובע לתבוע פיצויים בגין הפרתו או בשל אי קיומו.

מעוניינים לקבל מידע נוסף?