משרדנו בעל ניסיון רב בייצוג נוסעים כנגד חברות תעופה לצורך קבלת פיצוי על עיכוב טיסה.
חוק שירותי תעופה קובע, כי במקרים בהם הטיסה המריאה בעיכוב של מעל 8 שעות, זכאים הנוסעים לקבל במרבית המקרים מחברות התעופה פיצוי על עיכוב טיסה
חוק שירותי תעופה מהווה את המסגרת המשפטית העיקרית המסדירה את זכויות הנוסעים במקרים של שיבושים בטיסות. החוק, המכונה גם "חוק טיבי", נועד להבטיח כי נוסעים יקבלו סיוע ופיצוי הולם מחברות התעופה ומארגני הטיסות במקרים של עיכובים, ביטולים או שינויים אחרים בתנאי הטיסה. תכליתו של החוק היא צרכנית מובהקת, והיא נועדה לגשר על פערי הכוחות והמידע בין הנוסע לבין הגופים המסחריים הגדולים הפועלים בענף התעופה.
עיכוב בטיסה של שעתיים בטיסה
חוק שירותי תעופה מבחין בין רמות שונות של עיכובים, וקובע זכאויות שונות בהתאם למשך האיחור. כך, נוסע שטיסתו התעכבה בשעתיים לפחות זכאי לקבל "שירותי סיוע", הכוללים מזון, משקאות ושירותי תקשורת (שתי שיחות טלפון ומשלוח הודעות). חובת מתן שירותים אלו חלה על מפעיל הטיסה או המארגן, ללא תשלום מצד הנוסע.
עיכוב בטיסה של חמש שעות
כאשר האיחור בהמראת הטיסה עולה על חמש שעות אך אינו מגיע לשמונה שעות, זכויות הנוסע מתרחבות באופן משמעותי.
במצב זה, זכאי הנוסע, בנוסף לשירותי הסיוע, לבחור בין שתי חלופות: קבלת השבת תמורה בעד כרטיס הטיסה, או קבלת כרטיס טיסה חלופי. אם הנוסע בוחר בכרטיס טיסה חלופי ליום המחרת, הוא זכאי גם לשירותי לינה והסעה למלון וממנו. יצוין כי במקרה של שביתה או השבתה מוגנות, הזכאות מוגבלת להשבת תמורה ושירותי סיוע בלבד
פיצוי על עיכוב טיסה
איחור של שמונה שעות ומעלה בהמראת הטיסה נחשב, על פי הגדרת החוק, ל"טיסה שבוטלה". במקרה כזה, זכאי הנוסע למלוא ההטבות הקבועות בחוק בגין ביטול טיסה, הכוללות: שירותי סיוע, השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי (לפי בחירת הנוסע), וכן פיצוי כספי. סכום הפיצוי הכספי נקבע בתוספת לחוק, והוא מדורג בהתאם למרחק הטיסה, ונע בין 1,490 ש"ח עד ל- 3,580 ש"ח לנוסע (ומתעדכן מדי שנה).
פיצוי זה הוא אחיד ואינו תלוי בעלות הכרטיס או במחלקת הטיסה או בעגמת נפש שנגרמה לנוסעים בעקבות עיכוב הטיסה, ויכול להיות מופחת במחצית אם הוצע כרטיס חלופי והנוסע קיבל אותו, ומועד הנחיתה ביעד הסופי התעכב עד שעתיים (לטיסה של עד 2,000 ק"מ), עד שלוש שעות (לטיסה של עד 4,500 ק"מ) או עד ארבע שעות (לטיסה של מעל 4,500 ק"מ).
בפסיקת בתי המשפט נקבע כי יש לפרש את המונח "המראה" כמועד שבו ניתק כלי הטיס ממסלול הטיסה (take off). פרשנות זו, התומכת באינטרס הצרכני, מרחיבה את הגנת החוק על הנוסעים. עוד נקבע כי במקרה של טיסת המשך (קונקשן), איחור במקטע הראשון שהוביל להחמצת טיסת ההמשך וגרם לעיכוב כולל של למעלה משמונה שעות בהגעה ליעד הסופי, ייחשב כ"טיסה שבוטלה" המזכה בפיצוי, גם אם האיחור במקטע הראשון היה קצר משמונה שעות.
חשוב לציין כי החוק מכיר בכך שנסיבות מסוימות עשויות לפטור את חברת התעופה מחובת הפיצוי הכספי (אך לא ממתן שירותי סיוע). כך למשל, אם ביטול הטיסה נבע מנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת חברת התעופה, או בשל שביתה או השבתה מוגנות. עם זאת, נטל ההוכחה לקיומן של נסיבות אלו מוטל על חברת התעופה.
פיצויים לדוגמה
החוק קובע גם סנקציה על חברות תעופה שאינן מקיימות את הוראותיו. סעיף 11 לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים לדוגמה, שאינם תלויים בנזק, בסכום של עד 11,940 ש"ח (נכון לשנת 2025), אם מצא כי מפעיל הטיסה או המארגן לא נתן לנוסע את ההטבות המגיעות לו ביודעין.
תנאי זכות כלליים לקבלת פיצוי
נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמתקיימת לגביה "עילה מזכה" (כגון עיכוב טיסה), זכאי להטבות אם התייצב במועד בדלפק הבידוק של מפעיל הטיסה בשדה התעופה. אם לא הוקצה דלפק בידוק, עליו להתייצב בפני אדם שמונה מטעם מפעיל הטיסה. עם זאת, נוסע אינו מחויב להתייצב במועד אם הטיסה בוטלה. "התייצבות במועד" משמעותה התייצבות במועד שנקבע והובא לידיעת הנוסע, ובלבד שלא יידרש להתייצב יותר משלוש שעות לפני מועד ההמראה המתוכנן, או 90 דקות לפחות לפני מועד ההמראה אם לא נקבע מועד אחר.
ייחוד עילה ואיסור כפל פיצוי על עיכוב בטיסה
חוק שירותי תעופה קובע עקרון של ייחוד עילה, לפיו אין לתבוע מוביל אווירי בעילות שאינן מכוח חוק שירותי תעופה, בנסיבות שבהן חלה אמנת מונטריאול. כמו כן, נוסע שקיבל הטבה לפי דין זר בשל נסיבות המקימות עילה מזכה, לא יהיה זכאי להטבות לפי חוק שירותי תעופה מאותו סוג שקיבל כאמור.
אייר ברלין תשלם לזוג נוסעים פיצוי על עיכוב טיסה בסך 8,090 ש"ח
ביום 21/11/15 ניתן על-ידי בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה פסק דין, במסגרתו חויבה חברת התעופה אייר ברלין לשלם לזוג נוסעים פיצוי על עיכוב טיסה סך של 8,090 ש"ח, לאור עיכוב בטיסה של כ-9 שעות.
טענות הנוסעים
במסגרת התביעה שהגישו בני הזוג, הם דרשו לקבל פיצוי בגין נזקים אשר אירוע להם בשל עיכוב בטיסה שהייתה צפויה להמריא ביום 6.9.14 בשעה 19:00 משדה התעופה בן גוריון אל דיסלדורף, אך בפועל המריאה ביום 7.9.15 בשעה 4:50, בשל שביתה באיטליה. בתביעה דרשו התובעים לקבל בין היתר, פיצוי על עיכוב טיסה מכוח חוק שירותי תעופה – חוק טיבי – בסך של 4,160 ש"ח, החזר נסיעות משדה התעופה לביתם ועלויות של מזון ושתיה בסך של 425 ש"ח, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 1,000 ש"ח.
עוד טענו התובעים, כי כאשר הם התייצבו במועד הטיסה בשדה התעופה בן גוריון, ולאחר שנמסר להם לראשונה שטיסתם עוכבה ושתצא רק למחרת בבוקר, חברת התעופה לא סיפקה להם הסעה, מזון ולינה, ולעומת זאת, כן סיפקה לתיירים שהיו אמורים לטוס באותה טיסה לינה במלון עם ארוחה והסעות, וכשביקשו לקבל שירות דומה, נמסר להם שירות זה מוצע רק עבור תיירים.
טענות חברת התעופה
חברת התעופה טענה מנגד בין היתר כי הנה פטורה מלשלם לנוסעים פיצוי על עיכוב טיסה, מאחר והעיכוב בטיסה נגרם בשל שביתה שהייתה באותה העת בשדה התעופה באיטליה שגרמה לשרשרת עיכובים בלוח הזמנים של טיסות רבות, ולכן טענה כי אין להטיל עליה כל אחריות הואיל והגורם לעיכוב הטיסה לא היה בשליטתה ובאחריותה.
בני הזוג טענו מנגד, כי עצם קיומה של השביתה היה ידוע לחברת התעופה יומיים לפני טיסתם והציגו בפני בית המשפט כתבות מהאינטרנט המאשרות זאת. אך חברת התעופה טענה, כי השביתה לא החלה יומיים קודם לכן, כפי שטענו התובעים, אך אישרה כי קיבלה הודעה על ביטול הטיסה עוד בשעה 11:10 בבוקר של יום הטיסה, אך לא הודיעה על כך לנוסעיה לרבות לתובעים.
החלטת בית המשפט
השופט הרווי גרובס מבית משפט ל- תביעות קטנות החליט לקבל את מרבית התביעה, לאחר שקבע כי הגיע למסקנה שחברת התעופה "לא עמדה בנטל המוטל העליה להניח את דעת בית המשפט שביטול הטיסה היה בלתי נמנע", וחייב את חברת התעופה אייר ברלין לשלם לתובעים 8,090 ש"ח, סכום זה כולל פיצוי על עיכוב טיסה מכוח חוק שירותי תעופה – חוק טיבי, וכן 3,000 ש"ח בגין פיצויים שאינם תלויים בנזק (פיצויים לדוגמה) מכוח סעיף 11(ג) לחוק שירותי תעופה.
השופט קבע כי טענתה של חברת התעופה לפיה הגורם לעיכוב הטיסה היה שביתה בשדה התעופה באיטליה נטענה "מהפה אל החוץ וללא תמיכה בראיות כלשהן", וכי היה עליה לתחקר לעומק מהן נסיבות השביתה שהביאו לביטול הטיסה ולהביא בפני בית המשפט הוכחות ברורות על הקשר בין השביתה לבין העיכוב שחל בטיסה, וציין כי בית המשפט התרשם שחברת התעופה התייחסה בזלזול לטענות התובעים.
עוד הוסיף וציין השופט כי מכלל הראיות שהוצגו על-ידי התובעים עלה, כי היה על חברת התעופה לדעת לפחות 36 שעות לפני השביתה על האפשרות של עיכוב בטיסה, והיה עליה לנקוט בצעדים סבירים להתכונן לאפשרות של עיכוב. כמו כן, גם נציגת חברת התעופה הודתה כי יום הטיסה נמסר לחברה בשעות הבוקר על העיכוב בטיסה, ולכן הייתה היא צריכה לידע את התובעים על העיכוב ולא לאפשר להם להתייצב בשדה, כשהיא יודעת שהם לא יכולים לטוס.
עוד קבע השופט, כי חברת התעופה לא פעלה לדאוג לרווחת התובעים ולא העניקה להם את שירותי הסיוע הקבועים במסגרת חוק שירותי תעופה – חוק טיבי, ולכן התובעים נאלצו לשאת בהוצאות בגין הסעות, מזון ומשקאות מכספם, ובנוסף חברת התעופה דחתה בזלזול את דרישת התובעים לתשלום הנזק שנגרם להם בגין עיכוב הטיסה, לרבות בגין החזר הוצאות.
פרטי פסק הדין: ת"ק (נת') 11466-05-15 יזרעאל ואח' נ' אייר ברלין.
