דף הבית
מאמרים
פיטורי עובדת בהריון – חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

פיטורי עובדת בהריון – חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

פיטורים בהריון - חוק עבודת נשים

באילו מקרים בית הדין לעבודה עשוי לקבל תביעה בגין פיטורי עובדת בהיריון ובאילו מקרים הוא עשוי לדחות תביעות על פיטורים בהריון, באילו עילות ניתן לתבוע מעסיק על פיטורים בהריון וכמה פיצוי ניתן לדרוש מכוח חוק עבודת נשים או מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה?

סרטון הסבר על פיטורים בהריון - חוק עבודת נשים

הודעה למכרים ולמשפחה על היריון אמורה בדרך כלל להיות שמחה ומרגשת ואף מלווה בדמעות של אושר. לעומת זאת הודעה על היריון למעביד, עשויה להיות מלחיצה שמא היא לא תתקבל על-ידו בברכה, ולעתים אף הודעה כזו עשויה לגרור תגובה לא רצויה מצד המעביד כלפי העובדת, כגון: פיטורים, או העברה לתפקיד, או צמצום היקף המשרה, היות והיא עלולה לשנות את תכניותיו ואף עשויה לדרוש ממנו להוציא הוצאות כספיות בלתי מתוכננות, כגון העסקת עובדת מחליפה והכשרתה, עצירת פרויקטים בעבודה וכיו"ב.

 

במקרים כגון אלה, כדאי לדעת כי חוק עבודת נשים אוסר על מעביד להחליט על פיטורי עובדת בהריון או בחופשת לידה, ובאילו מקרים חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעביד פיטורים בהריון, להפלות עובדות מחמת הריון או הורות, לרבות בתנאי עבודה וקידום בעבודה.

 

לחצו כאן למאמר על פיצויי פיטורין – פיצויים לעובד שמתפטר

מה ניתן לתבוע על פיטורי עובדת בהריון?

 

עובדת שטוענת כי פוטרה בגלל הריונה ובהיעדר היתר מתאים מהממונה (במידה ואותה עובדת עבדה למעלה מ-6 חודשים באותו מקום עבודה), רשאית להגיש כנגד המעביד תלונה למינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה בגין פיטורים בהריון, אשר יכול להטיל על המעביד במקרים המתאימים עיצומים כספיים.

מה יכולה העובדת לדרוש במסגרת תביעה?

 

העובדת יכולה להגיש נגד המעביד תביעה אל בית הדין לעבודה בה לבקש למנוע את פיטוריה, ולדרוש פיצוי כספי בטענה להפליה ופיטורים שלא כדין, וכן את השכר שהיא הייתה אמורה לקבל החל ממועד פיטוריה ועד 3 חודשים לאחר חופשת הלידה. לדוגמה, עובדת שפוטרה מעבודתה בחודש החמישי להריונה, והצליחה להוכיח כי פיטוריה היו על רקע הריונה, יכולה לדרוש לקבל שכר גם עבור 4 החודשים הנוספים שנותרו לה עד להריונה, וגם עבור שלושת החודשים של חופשת הלידה, קרי סך הכולל 9 חודשי שכר.

 

בנוסף לכך, יכולה העובדת לדרוש בתביעתה פיצוי ללא הוכחת נזק ובגין עגמת נפש בשל פגיעה בכבודה ובחופש העיסוק שלה בשל פיטורי עובדת בהריון. במקרים רבים בהם בית הדין קבע כי העובדת פוטרה על רקע הריונה, הוא חייב את המעביד לשלם לה פיצוי עונשי על מנת להרתיעו מפני מקרים דומים בעתיד.

 

האם יש חובה להודיע למעביד על ההיריון?

 

עובדת אינה מחויבת לספר למעביד על הריונה עד לחודש החמישי. החל מחודש זה, העובדת כן נדרשת להודיע למעביד על הריונה, משום חל על המעביד איסור להעסיקה בשעות נוספות, בשעות המנוחה השבועית ובעבודת לילה, אלא אם כן קיבל את הסכמתה בכתב וכן אישור רפואי. יחד עם זאת, במידה והעובדת מועסקת בעבודה פיזית או בעבודה הדורשת ממנה לעמוד במשך שעות ממושכת או עבודה בה היא נחשפת לחומרים מסוכנים, עליה לדווח למעביד על הריונה בסמוך למועד כניסתה להיריון.

למאמר על הטרדה מינית בעבודה לחצו כאן

פיטורי עובדת בהריון – פוטרה כעבור 5 ימים לאחר שהודיעה שהיא בהיריון – ותקבל 35 אלף ₪ בגין פיטורים בהריון

 

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת דן בתביעה שהגישה עובדת שהועסקה כמזכירה במשך מספר חודשים בעמותה, עד שקיבלה מכתב בו הודיעו לה כי היא מפוטרת "עקב חוסר שביעות רצוני מתפקודך בתפקיד". לאחר מכן הגישה העובדה תביעה בגין פיטורים בהריון נגד העמותה בה דרשה לקבל פיצוי בטענה כי היא פוטרה מחמת אפליה אסורה בשל הריון ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בכתב ההגנה הכחישה העמותה את טענות העובדת, וטענה בין היתר כי היא פוטרה בגלל אי התאמתה לתפקיד בו הועסקה וללא קשר להריונה.

 

בית הדין קיבל את התביעה וחייב את העמותה לשלם לעובדת פיצוי בסך של 35,000 ₪ בגין פיטורים בהריון, לאחר שקבע כי הוכח שהריונה היווה שיקול מרכזי שלא להמשיך את העסקתה, והעמותה לא הוכיחה כי פוטרה עקב אי שביעות רצונה מעבודתה. עוד ציין בית הדין כי העובדת הצליחה להוכיח כי לא היה במעשיה כל סיבה לפיטוריה, והייתה קיימת סמיכות זמנים משמעותית בין המועד שהודיעה על הריונה לבין ההודעה על פיטוריה.

 

מכוח אילו עילות ניתן לתבוע את המעביד על פיטורי עובדת בהריון?

 

עובדת המועסקת במקום עבודה מסוים מעל ל-6 חודשים וטוענת כי פוטרה בשל הריון, יכולה לתבוע את המעביד בעילה של פיטורים בהריון בניגוד לחוק עבודת נשים, הקובע כי אסור למעביד לפטר עובדת בהיריון שטרם יצאה לחופשת לידה (או בתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה), אלא רק אם קיבל היתר מיוחד מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה.

 

היתר מיוחד למעביד, יינתן רק לאחר שהממונה יבדוק לעומק את נסיבות הפסקת עבודתה של העובדת, ורק אם המעביד יוכיח כי הפיטורים לא היו קשורים להיריון, אלא מטעמים אחרים שאין להם זיקה ישירה להריונה של העובדת כגון: צמצומים, קשיים כלכליים, העסק חדל מלפעול וכיו"ב.

עובדת שהועסקה פחות מ-6 חודשים

 

עובדת שמועסקת במקום עבודה מתחת ל-6 חודשים וטוענת כי פוטרה בשל הריון, יכולה לתבוע את המעביד בעילה של פיטורים בהריון מכוח חוק שוויון הזדמנויות לעבודה, זאת בהנחה ואותו מעביד מעסיק יותר מ- 6 עובדים במקום העבודה.

 

במידה והמעביד מעסיק פחות עובדים, ניתן לתבוע אותו מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הכולל את עיקרון השוויון. בנוסף, ניתן לתבוע את המעביד גם מכוח דיני החוזים, היות והסכם עבודה הוא חוזה לכל דבר ועניין, ולכן ניתן לטעון כי המעביד הפר את החוזה ונהג כלפי העובדת בחוסר תום לב ופגע בתקנת הציבור.

 

למאמר על שימוע לפני פיטורים לחצו כאן

המעביד פיטר עובדת בהיריון ללא קבלת היתר – וישלם לה כ- 87 אלף₪

 

במקרה שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, הגישה עובדת שעבדה במשך 9 חודשים כמלווה קבוצות בחברה המלווה משתתפים בפרויקט תגלית תביעה, בה טענה כי היא הודיעה לאחראית עליה על היותה בהריון כשהייתה בחודש השני או השלישי, ולאחר מכן החברה הוציאה אותה לחופשה ללא תשלום והבטיחה כי היא תשיב אותה תוך חודש. אך כעבור חודש כשביקשה לשוב לעבודה, הודיעה החברה כי "אין עוד צורך" בה.

 

טענות העובדת

 

בתביעה טענה העובדת בין היתר, כי פיטוריה מעבודתה היו שלא כדין בהיותה בהיריון מבלי שניתן היתר להם, ודרשה לקבל פיצויים. מנגד טענה החברה בין היתר, כי העובדת התפטרה מעבודתה לצורך לימודים אקדמיים, והיא כלל לא הודיעה על הריונה ואף לא דרשה מהחברה להשיב אותה לעבודה בשל הריונה.

 

בית הדין קיבל את התביעה ברובה וקבע כי פיטורי העובדת נעשו שלא כדין משום שפוטרה כשהייתה בהיריון מבלי שהמעביד קיבל היתר ומבלי שהייתה לחברה כל סיבה מוצדקת לפטרה. לכן חייב את החברה לשלם לה בין היתר, פיצוי בגובה שכר העבודה שאמורה הייתה לקבל מפיטוריה ועד ללידה, ופיצוי בגין נזק לא ממוני בגין פיטורים בהריון.

 

בית הדין הוסיף וציין כי אין משמעות בנוגע למודעות המעביד להריונה של העובדת בעת הפסקת העבודה, משום שהחובה החלה על המעביד לקבל היתר לפיטורים נובעת מעצם היותה של העובדת בהיריון במועד הפיטורים והיא אינה תלויה בידיעתו על כך, ומרגע שהמעביד יודע על ההיריון, עליו להשיב את העובדת לעבודה או לנסות ולקבל היתר לפיטורים, וכאשר לא פעל כך, מדובר בפיטורים שלא כדין.

 

באילו מקרים עשוי בית הדין לדחות תביעות על פיטורי עובדת בהריון?

 

במקרים בהם בית הדין התרשם כי המעביד שקל שיקולים עניינים כשהחליט לפטר עובדת בהיריון, ולא היה בהם לבין ההיריון כל קשר, לדוגמה – אם הפיטורים נעשו לאור קשיים כלכליים של העסק או חדל מלפעול, בית הדין עשוי שלא לקבל את התביעה זאת בהנחה ופיטוריה של העובדת לא דרשו קבלת היתר לפיטורים.

 

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, נדונה תביעה של עובדת שעבדה במשך כ-5 חודשים כמעצבת חלונות ראוה בעסק העוסק בתחום, ופוטרה בעת שהייתה בהיריון בנימוק של צמצומים בהיקף העבודה של העסק. בתביעה טענה העובדת כי פיטוריה נעשו בניגוד לחוק, היות והם נעשו רק בגלל ועקב ההיריון וללא קשר להיקף העבודה בעסק, ולכן דרשה בין היתר לקבל פיצויים על פיטורים שלא כדין.

טענות המעביד

 

בכתב ההגנה טענה בעלת העסק כי במהלך חודשיים לפני שפיטרה את העובדת, הודיעו לה במפתיע ארבעה מלקוחותיה העיקריים על סיום ההתקשרות עמה, עובדה שגררה פגיעה משמעותית בהיקף הכנסות העסק, דבר שחייב אותה לצמצם את היקף כוח האדם, ומשום שהעובדת הייתה האחרונה שהתקבלה לעבודה ביחס לעובדות אחרות שהועסקו בעסק, התקבלה החלטה על הפסקת עבודתה על אף הריונה אך לא בגללו.

 

בית הדין החליט לדחות את התביעה תוך שקבע כי אין קשר בין ההודעה שמסרה העובדת על היותה בהיריון לבין פיטוריה, וכי הוכח בפניו כי פיטוריה היו על רקע מצוקה כלכלית לו נקלע העסק בו עבדה, וכי ההחלטה בנוגע התקבלה מנימוקים מקצועיים ועניינים, ומבלי שעובדת היותה בהיריון נקלח בחשבון.

 

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת כלשהי

ליצירת קשר עם משרדנו:

פיטורי עובדת בהריון – פסקי דין

 

המעסיק לא הוכיח שפיטר את העובדת בשל כדאיות כלכלית, וחויב לשלם פיצוי בשל פיטורין בהריון

 

סע"ש 40821-02-17 טסלר נ' קוריוליס פור יו בע"מ [ניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ביום 17/03/2020]. במסגרת פסק דין התקבלה תביעה שהגישה עובדת בגין הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ובית הדין חייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי בגין פיטורים בהריון שלא כדין בסך 30,000 ש"ח, וכן 2,500 ש"ח בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה ופדיון חופשה.

 

במסגרת פסק הדין דן בית הדין בשאלה, האם העובדת פוטרה בשל הריונה או האם הריונה היווה אחד מהשיקולים לפיטוריה וקבע בין היתר, כי מדובר על פיטורים בהריון שלא היו קשורים לאיכות עבודתה או להתנהגותה של העובדת, וכי הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח פיטוריה לא היו קשורים להריונה:

 

"לאחר שעיינו בעדויות ובראיות ובשים לה להלכות הנ"ל הגענו למסקנה כי הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי פיטורי התובעת אינם קשורים להריונה, ונפרט… פיטוריה לא היו קשורים לטיב עבודתה וכי לא היו בהתנהגותה או במעשיה סיבה לפיטוריה…אשר על כן, בהתאם לס' 9 לחוק משהתובעת הוכיחה שלא היתה קיימת עילה ברורה לפיטוריה הנטל להוכיח כי הפיטורים אינם קשורים להריונה של התובעת עובר לנתבעת.

 

המעביד טען בעלמא שפיטורי העובדת לא היו קשורים להריונה

 

עוד הוסיף וציין בית המשפט, כי "לגרסת הנתבעת – פיטורי התובעת לא היו קשורים להריונה שכן הם נבעו מחוסר כדאיות כלכלית. ואולם, למעט טענה בעלמא בענין זה – לא הביאה הנתבעת הוכחות להוכיח את גרסתה…להשלמת התמונה נציין כי אין רלבנטיות לטענת הנתבעת לפיה היא העסיקה נשים בהריון בעבר וכי ההיריון מעולם לא היווה מכשול שכן גם אם בעבר העסיקה הנתבעת נשים בהריון אין בכך כדי להעיד שפיטורי התובעת אינם קשורים להריונה….

 

מכל המפורט לעיל משהנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה לא נותר לנו אלא לקבוע כי פיטורי התובעת קשורים להריונה…בהתייחס לפיצוי הלא ממוני לאחר ששקלנו בעניין מצאנו לנכון לפסוק לתובעת בגין רכיב זה פיצוי בסך 30,000 ₪, פיצוי אשר לטעמנו הולם את מחדלי הנתבעת במקרה זה."

 


קיבלה 33,000 ש"ח בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ובגין פיטורי עובדת בהריון

 

סע"ש 49456-02-18 מור נ' וייל משרד רואי חשבון [ניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה, ביום 30/01/2020]. במסגרת פסק דין זה חייב בית הדין את הנתבעת לשלם לעובדת פיצוי בגין פיטורין בהריון והפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך של 33,000 ש"ח.

 

בית הדין קבע כי התובעת (שהועסקה במשך כ-5 חודשים כמנהלת חשבונות) הביאה ראשית ראיה לכך שלא הייתה קיימת עילה ברורה לפיטוריה ושהריונה היווה שיקול לפיטוריה, בעוד שהנתבעת לא הוכיחה שהריונה של העובדת לא היוו שיקול בסיום עבודתה:

 

"סעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח -1988 (להלן- חוק שוויון הזדמנויות) קובע איסור על המעסיק להפלות את עובדיו, בין היתר, מחמת הריון. סייג מסוים להוראת סעיף 2(א) קבוע בסעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות הקובע כי: "אין רואים הפלייה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאפיים או ממהותם של התפקיד או המשרה". סוגיית נטל ההוכחה בתביעות לפי חוק שוויון הזדמנויות מוסדרת בסעיף 9 (א)(2) לחוק שקובע, בין היתר, כי בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי פעל שלא בניגוד להוראת סעיף 2 – לענין פיטורים מהעבודה "אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו".

 

נטל ההוכחה במסגרת חוק שוויון הזדמנויות

 

בין הדין הוסיף וציין בהקשר זה, כי חוק שוויון הזדמנויות אינו דורש הוכחת כוונה של המעסיק להפלות את העובד כתנאי לגיבוש עילת התביעה:

 

"על כן די בכך שהמעסיק התחשב באחד השיקולים המנויים בסעיף 2(א) לחוק לשם קבלת ההחלטה בעניינו של העובד כדי שתקום לעובד עילת תביעה לפי סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות. היינו, אף בהעדר כוונה להפלות את העובד עצם ההתחשבות באחד מהשיקולים המנויים בסעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות היא אסורה; זאת, אלא אם מדובר בשיקול המתחייב "מאפיים או ממהותם של התפקיד או המשרה", כאמור בסעיף 2(ג) לחוק.

 

זאת ועוד, נוכח הקושי שקיים לא אחת בהוכחת השיקולים עליהם התבססה החלטת המעסיק, קובע סעיף 9(א) לחוק שוויון הזדמנויות, כי אם יוכיח העובד כי נתקיימו בו התנאים או הכישורים שקבע המעביד יועבר הנטל למעסיק לסתור את טענת ההפלייה, ולהוכיח כי ההחלטה בעניינו של העובד לא התבססה על שיקול אסור."

הריונה של העובדת היוו שיקול בפיטוריה

 

לבסוף בית הדין קבע כי הריונה של העובדת היווה שיקול בפיטוריה:

 

"לדעתנו, הטענות בדבר הכשלים בתפקודה של התובעת הועצמו והריונה של התובעת היווה שיקול בפיטוריה, אך לא הטעם הבלעדי לכך; ולא מן הנמנע, אלמלא הייתה התובעת בהריון, הרי שחרף אי שביעות רצון מלאה מתפוקתה ומקצועיותה, היתה ניתנת לתובעת הזדמנות נוספת לשפר את תפקודה המקצועי, בתקופת הניסיון, בטרם התקבלה החלטה על פיטוריה…

 

התרשמנו כי מועד הפיטורים היה נעוץ בחשש, שמא מתן הזדמנות נוספת לתובעת, עשוי להסתיים בכך שיתברר כי איננה מתאימה לתפקידה לאחר תקופה העולה על שישה חודשים באופן שהיה מחייב פנייה לממונה על חוק עבודת נשים לצורך קבלת היתר לפיטוריה, על אי הוודאות הכרוכה בכך."

 


פיטורי עובדת בהריון – פסקי דין

50,000 ש"ח פיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

 

סע"ש 10190-06-16 ויס נ' גוטסמן [ניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ביום 20/01/2019]. במסגרת פסק דין זה, קיבל בית הדין תביעה של עובדת שטענה כי הנתבעת פגעה בתנאי העסקתה בהיותה בהריון בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ופסק לזכותה בין היתר פיצוי בסך 50,000 ש"ח.

 

"השאלה בה עלינו להכריע בתיק זה היא, האם התובעת פוטרה מעבודתה מחמת העובדה שהיתה בהיריון, בניגוד לחוק עבודת נשים ולחוק השוויון…הלכה היא, כי על מנת שנטל ההוכחה יעבור לכתפי המעביד, על העובד להביא "ראשית ראיה" לכך שהחלטת המעביד הייתה נגועה בהפליה פסולה…

 

נטל הוכחת טענת הפליה

 

"ודוק. אין צורך בהוכחה פוזיטיבית של טענת ההפליה אלא די בכך שהעובד יראה שלא הייתה עילה ברורה לפיטוריו (עניין אורלי מורי). בנוסף, די בכך שההחלטה בדבר הפיטורין נשענת בחלקה על שיקול פסול, כדי להכתימה, באופן שהפיטורים יהוו פיטורים שלא כדין בגינם תהיה העובדת זכאית לפיצוי. כך, גם מקום בו היו קיימו שיקולים ענייניים לפיטורי העובדת, השיקול הנגוע בהפליה פסולה מהווה כשלעצמו התנהגות פסולה וייכנס לגדר הפרה של הוראות החוק…

 

לאחר ששקלנו את מכלול טענות הצדדים, לרבות העדויות והראיות שהוצגו בפנינו, שוכנענו כי הנתבעת פגעה בתנאי העסקתה של התובעת בניגוד לחוק השוויון, דבר שהביא בסופו של דבר לפיטוריה… אנו קובעים, כי התובעת הניחה ראשית ראיה לכך שתנאי העסקתה נפגעו בסמוך לאחר שהודיעה על הריונה וכי הנתבעת לא הצליחה להזים את הטענה, כי ההוראה שניתנה לתובעת להפסיק לעבוד שעות נוספות, קשורה בטבורה להודעה שנתנה על אודות הריונה ימים אחדים קודם לכן…לאור האמור לעיל, התובעת זכאית לפיצוי כספי בגין הפגיעה בתנאי העסקתה, בניגוד לחוק השוויון…"

 


פיטורי עובדת בהריון – המשך פסקי דין

 

פיצויים מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בשל אפליה בקבלה לעבודה

 

סע"ש 40226-12-16 בינסטוק נ' מ.ד. תשובה סוכנות לביטוח בע"מ [ניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ביום 26/12/2018]. בפסק דין זה קבע בית הדין כי התובעת הופלתה לרעה בשל הריונה במסגרת קבלה לעבודה ובניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות לעבודה, ופסק לטובתה פיצוי בסך 15,000 ש"ח:

 

"חוק שוויון הזדמנויות בעבודה חוקק על מנת למנוע אפליה בעבודה ואת הדרתן של אוכלוסיות עובדים מוגנות משוק העבודה. בהקשר של נשים הרות הוא מצטרף לחוק עבודת נשים, תשי"ד -1954 שניהם יחד נועדו למנוע פגיעה בעבודתן של נשים בשל הריון ולידה ולתת להן הזדמנות שווה להשתלב בחיי העבודה… פסילת מועמדותה של אישה בשל עילה הנוגעת להריון אסורה…

 

מועמדותה של התובעת נדחתה בשל כך שגב'… סברה שהיא הרה או מתעתדת להיות הרה, אין מדובר באפליה על רקע מין או מעמד אישי כי אם באפליה על רקע הריון. כאמור די בכך שגב'… סברה שהתובעת הרה ולהריונה בפועל אין נפקות בפרט, שנאמר במפורש שהמועמדות נפסלה בגלל הריון…. בנסיבות העניין, מתקבלת הטענה לפיה הנתבעת דחתה את מועמדותה של התובעת בניגוד להוראת סעיף 2 לחוק – התובעת הופלתה בשל הריון"

 


פיטורי עובדת בהריון – פסקי דין

הפרת חוק עבודת נשים בעצם הוצאת העובדת לחופשה כפויה

 

ע"א 36773-06-16 וינברגר נ' איי.די.וו מודולר בע"מ [ניתן על-ידי בית הדין הארצי לעבודה, ביום 05/10/2018]. בפסק דין זה קיבל בית הדין ערעור שהגישה עובדת וקבע בין היתר, כי כל עוד לא ניתן היתר כדין לפיטורי העובדת מכוח חוק עבודת נשים  – לא הייתה רשאית הנתבעת להוציאה לחופשה כפויה אף אם שולם לה שכר לאורך תקופת ההריון, וכן קבע כי במקרה זה הריונה של העובדת היווה שיקול לפיטוריה תוך הפרת חוק שוויון הזדמנויות עבודה, ולכן ופסק לטובתה פיצוי בסך 20,000 ש"ח, וכן פיצוי בסך 11,250 ש"ח בגין הפרתו של חוק עבודת נשים:

 

"סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים קובע כי לא "יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה". סעיף 9(ג)(1א) לחוק עבודת נשים קובע כי "לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה…"…

מעסיק אינו רשאי לפדות בכסף את תקופת איסור הפיטורים

 

אין להתיר למעסיק לפדות בכסף את תקופת איסור הפיטורים ובכך לצאת ידי חובתו. הדבר עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק בדברי ההסבר לתיקון מס' 33 לחוק עבודת נשים, שם נאמר: "חרף ההוראה האמורה, בוחרים מעסיקים רבים המעוניינים לפטר עובדות לעקוף את רוח החוק, תוך שהם פודים את אותם ימים בכסף, וכתוצאה מכך עובדות שילדו אינן שבות למקום עבודתן. הארכת תקופת הגבלת הפיטורים מארבעים וחמישה ימים לשישים ימים, כמוצע בהצעת החוק, תקשה על מעסיקים לפדות את ימי התקופה הקבועה בחוק, בכסף, ותעניק לעובדות הזדמנות ממשית לחזור ולהשתלב במקום עבודתן" כך קבע בית הדין בפסק הדין.

 

"משמעות הדברים היא כי כל עוד לא ניתן היתר כדין לפיטורי העובדת – לא ניתן לממש את כוונת הפיטורים על ידי הרחקתה ממקום העבודה, ולא ניתן להסתפק בעצם תשלומו של שכר לאורך תקופת ההיריון…משכך, ההוראה שניתנה למערערת בעניין שלפנינו, שלא להגיע למקום העבודה עד להחלטת הממונה, תוך קבלת שכר אך בלא שהתאפשר לה לעבוד בפועל – מהווה הפרה של חוק עבודת נשים."

 


פיטורי עובדת בהריון – פסקי דין

עבדה יומיים ופוטרה בשל הריונה

 

סע"ש 51068-05-16 תורגמן נ' רייצ'ל קלינק בע"מ [ניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ביום 05/09/2018]. במסגרת פסק דין זה קיבל בית הדין תביעה של עובדת ופסק לטובתה פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות לעבודה בסך 30,000 ש"ח ובגין פיטורי עובדת בהריון, לאחר שנקבע כי הריונה היווה שיקול מכריע בהפסקת עבודה, לאחר שהיא החלה לעבוד במקום ומספר ימים הודיעה שהיא בהריון ופוטרה:

 

"לפנינו תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין עקב הריון, וזאת לטענתה בניגוד לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות")…

 

על מנת לבסס את אחריותו של המעסיק ולהקים עילה לפיצוי על פי החוק, די שהעובד עמד בנטל ההוכחה על פי סעיף 9 והוכיח כי אחת מהעילות לפיטורים הייתה הפליה בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות. גם אם הייתה הצדקה עניינית כלשהי לפיטוריו של העובד, ואחד השיקולים ששקל המעסיק בחשבון במסגרת מכלול השיקולים המלא היה שיקול פסול שמבוסס על הפליה אסורה, יש בכך משום הפרה של חוק שוויון הזדמנויות המקימה זכות לפיצוי… במקרה של שיקולים מעורבים, וגם כאשר בית הדין מתרשם כי בנסיבות שלפניו אפשר שגם אלמלא ההיריון הייתה מתקבלת החלטה בדבר פיטוריה של העובדת, די בכך שההריון נשקל על ידי המעביד, כדי להקים לעובדת זכות לפיצוי על פי החוק.

 

בענייננו, עולה בבירור מחומר הראיות כי התובעת עמדה בנטל הראשוני והוכיחה כי עמדה בתנאים או בכישורים הנדרשים לביצוע המשרה…לדידנו, הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, לסתור את טענת התובעת שלא פעלה מתוך הפליה פסולה. להיפך- מחומר הראיות שהוצג לפנינו עולה בבירור כי שיקול מרכזי בהחלטה על הפסקת עבודתה של התובעת היה הריונה…. לאחר ששקלנו את האינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים, הגענו לכלל דעה כי בנסיבות העניין הפיצוי אותו ראוי לפסוק לזכות התובעת בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוא בגובה 30,000 ₪."

 


פיטורי עובדת בהריון – פסקי דין

פוטרה במהלך טיפולי פוריות בהיעדר היתר – ותקבל 75,000 ש"ח פיצוי בשל הפרת חוק עבודת נשים

 

סע"ש 35102-03-16 חורב נ' תומס תאורה בע"מ [ניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ביום 10/08/2018]. בפסק דין זה קיבל בית הדין תביעה של עובדת וחייב את הנתבעת לשלם לה בין היתר פיצויים בגין הפרת חוק עבודת נשים בסך 75,000 ש"ח, לאחר שפוטרה בזמן שהייתה בטיפולי פוריות בהיעדר היתר כנדרש במסגרת חוק עבודת נשים.

 

"נקדים אחרית לראשית, ונבהיר כי לאחר ששקלנו בכובד ראש את מכלול הטענות והראיות, ועיינו בפסקי הדין אליהם הפנו הצדדים בסיכומיהם, מצאנו כי התובעת הוכיחה כי היא עומדת בתנאי סעיף 9(ה)(1) לחוק עבודת נשים. בהתאם לכך, היה על הנתבעת לפנות לקבלת היתר לפיטורי התובעת…

 

מצאנו כי התובעת עמדה בתנאי סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים. בהתאם לחוק עבודת נשים (סעיף 13א(ב)(1)), בית הדין מוסמך לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת חוק עבודת נשים. ככל שהוכח כי העובדת פוטרה בניגוד להוראות סעיף 9 לחוק עבודת נשים, יפסוק בית הדין פיצויים שסכומם לא יפחת מ- 150% מהשכר שהיה מגיע לעובד במהלך התקופה המזכה, דהיינו התקופה שממועד הפיטורים עד ליום תחילת תוקפו של ההיתר. "

מעוניינים לקבל מידע נוסף?