משרדנו בעל ניסיון רב בייצוג נוסעים כנגד חברות תעופה לצורך קבלת פיצוי בגין עיכוב טיסה, הן מכוח החוק הישראלי והן מכוח התקנות האירופיות.
עיכוב בטיסה הוא אירוע שכיח ומתסכל, אשר עלול לגרום לנוסעים נזקים והוצאות בלתי צפויות. על מנת להסדיר את זכויות הנוסעים במקרים אלו, נחקק חוק שירותי תעופה. החוק קובע מדרג של הטבות ופיצויים להם זכאי נוסע שטיסתו התעכבה, בהתאם למשך העיכוב.
הטבות בגין עיכוב של שעתיים עד חמש שעות
סעיף 7(א) לחוק קובע כי נוסע שטיסתו המריאה באיחור של שעתיים לפחות זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן "שירותי סיוע". שירותים אלו כוללים מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה, וכן אפשרות לביצוע שתי שיחות טלפון ושליחת פקס או דואר אלקטרוני. החובה לספק שירותי סיוע אלו היא כמעט מוחלטת ואינה תלויה בסיבת העיכוב.
הטבות בגין עיכוב של חמש עד שמונה שעות
במצב שבו טיסה ממריאה באיחור של חמש שעות לפחות, אך פחות משמונה שעות, זכויות הנוסע מתרחבות. על פי סעיף 7(ב) לחוק, בנוסף לשירותי הסיוע, על מפעיל הטיסה להציע לנוסע בחירה בין שתי חלופות:
- השבת תמורה: קבלת החזר כספי מלא על עלות כרטיס הטיסה שלא נוצל.
- כרטיס טיסה חלופי: קבלת כרטיס טיסה חלופי ליעדו הסופי, במועד המוקדם ביותר האפשרי.
במקרה שהטיסה החלופית המוצעת אמורה להמריא ביום שלמחרת, והנוסע בחר לקבלה, הוא יהיה זכאי גם לשירותי לינה והסעה בין שדה התעופה למקום הלינה. יצוין כי בחירת הנוסע לטוס בטיסה המעוכבת שוללת ממנו את הזכות להשבת תמורה
עיכוב טיסה של שמונה שעות ומעלה
במרבית המקרים של עיכוב טיסה של מעל 8 שעות, זכאים הנוסעים לקבל פיצוי מחברת התעופה מכוח החוק בישראל. בנוסף , ישנם מקרים בהם יהיו זכאים נוסעים לקבל פיצוי בגין עיכוב בטיסה מעל 3 שעות מכוח התקנות האירופיות.
החוק רואה בעיכוב של שמונה שעות ומעלה במועד ההמראה משום "טיסה שבוטלה". הגדרה זו, המופיעה בסעיף 1 לחוק, מקנה לנוסע את מלוא הזכויות הניתנות במקרה של ביטול טיסה, כמפורט בסעיף 6 לחוק. זכויות אלו כוללות:
- שירותי סיוע.
- שבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע.
- פיצוי כספי סטטוטורי, שסכומו נקבע בתוספת הראשונה לחוק ונע בין כ-1,490 ש"ח לכ-3,580 ש"ח, בהתאם למרחק הטיסה.
החמצת טיסת המשך עקב עיכוב טיסה
סוגיה מורכבת מתעוררת כאשר עיכוב בטיסה הראשונה גורם להחמצת טיסת המשך. הפסיקה אינה אחידה בשאלה האם יש לראות במצב כזה "טיסה שבוטלה". בתי משפט נטו לראות את מכלול הטיסות כ"טיסה אחת" מרגע שנרכשו יחדיו, וקבעו כי אם האיחור המצטבר בהגעה ליעד הסופי עולה על שמונה שעות, יש לראות בכך טיסה שבוטלה המזכה בפיצוי.
פיצויים לדוגמה
במקרה שמפעיל הטיסה או המארגן לא סיפק לנוסע את ההטבות המגיעות לו על פי החוק (כגון שירותי סיוע), ניתן להגיש תביעה נגד חברות תעופה, שכן סעיף 11 לחוק מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצויים לדוגמה, ללא הוכחת נזק, בסכום שיכול להגיע עד לכ-11,940 ש"ח (סכום זה משתנה מדי שנה).
מתי חברת התעופה תהיה פטורה מלשלם פיצוי?
חברת התעופה עשויה להיות פטורה מתשלום הפיצוי הכספי (אך לא ממתן שירותי סיוע והשבת תמורה/כרטיס חלופי) אם תוכיח שהעיכוב נגרם עקב "נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה" (כגון תנאי מזג אוויר קיצוניים או שביתה מוגנת), וכי עשתה כל שביכולתה למנוע את העיכוב. כמו כן, על חברת התעופה מוטלת חובה ליידע את הנוסעים בדבר זכויותיהם באמצעות הצבת מודעות ומתן מידע בכתב במקרה של עיכוב.
הנוסעים קיבלו פיצוי מזערי
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב, נדונה תביעה שהגישו זוג נוסעים כנגד חברת התעופה הפורטוגלית TAP.
במסגרת התביעה ביקשו הנוסעים לקבל פיצויים בעקבות נזקים שנגרמו להם לטענתם בעקבות עיכוב טיסה וביטול טיסה שהוזמנה על-ידם, זאת לאחר שטיסת ההמשך לפורטוגל בוטלה מבלי שנמסרה להם כל הודעה על כך ואף טיסה חלופית אליה הועברו נדחתה ולאחר מכן בוטלה, דבר שגרם להם להיות 14 שעות בדרכים.
אולם בית המשפט קבע כי שתי הטיסות בוטלו בשל נסיבות שלא היו בשליטת חברת התעופה באופן הפוטר אותה מלשלם פיצוי על עיכוב בטיסה, וחייב את חברת התעופה לשלם לנוסעים פיצוי מזערי.
טענות הנוסעים
במסגרת התביעה שהגישו הנוסעים נטען כי הם רכשו כרטיסים לטיסות שהפעילה חברת התעופה במהלך חודש מרץ 2018 מישראל לפורטוגל וחזרה, כאשר טיסת ההלוך כללה טיסה מתל אביב לז'נבה, וטיסת המשך מז'נבה לפורטו.
אולם לטענתם, במועד טיסתם הם הגיעו לשדה התעופה בן-גוריון, אך שם נודע להם כי טיסת ההמשך שלהם מז'נבה לפורטו בוטלה מבלי שהם קיבלו הודעה מראש על כך, וכתוצאה מכך הם הועברו לטיסת חלופית שהמריאה רק למחרת, ושכללה גם עצירת ביניים נוספת מליסבון לפורטו.
לטענת הנוסעים, יום למחרת הם עלו על טיסתם החלופית מז'נבה לליסבון במתוכנן, אולם כאשר הם היו בטיסת ההמשך הנוספת שלהם מליסבון לפורטו נמסר להם כי יש עיכוב טיסה, ולאחר מכן נמסר להם כי לא ניתן לנחות בשדה התעופה בפורטו בשל תנאי מזג אוויר והמטוס שב לליסבון.
בהמשך נחתו בשדה התעופה בליסבון, שם נמסר להם כי בימים הקרובים לא צפויות להתקיים טיסות מליסבון לפורטו ולכן הם נאלצו לנסוע באוטובוס שארגנה חברת התעופה.
בנוסף טענו הנוסעים, כי כאשר הם שבו לליסבון לקראת נסיעתם באוטובוס לפורטו, הם גילו שהמזוודה שהם שלחו עם חברת התעופה נרטבה לחלוטין ולא היה אפשרות לעשות בה שימוש, לכן הם נאלצו לרכוש ביגוד וציוד חלופי מכספם.
לאור נסיבות אלה ביקשו הנוסעים לקבל במסגרת תביעתם פיצוי על איחור בטיסה בסך של 11,720 ₪, סכום זה כלל בין היתר פיצוי בגין ביטול הטיסה המקורית, והחזר בגין הפסד של לילה במלון בפורטו שהפסידו בשל עיכוב טיסה וביטול טיסת ההמשך המקורית שלהם ובעקבות הגעתם לפורטו באיחור רב.
טענות חברת התעופה
מנגד טענה חברת התעופה הפורטוגלית בין היתר, כי זוג הנוסעים לא זכאי לקבל ממנה פיצוי ולא חלה עליה כל אחריות, מאחר והחוק הישראלי – חוק שירותי תעופה כלל לא חל במקרה זה, משום שמדובר בטיסות שלא המריאו או נחתו בישראל, שכן טיסת ההמשך המקורית שבוטלה הייתה מז'נבה לפורטו, ואף הטיסות החלופית היו מז'נבה לליסבון ומליסבון לז'נבה.
עוד טענה חברת התעופה כי הנסיבות שגרמו לביטול הטיסות לא היו בשליטתה, מאחר וטיסת ההמשך המקורית של הנוסעים מז'נבה לפורטו בוטלה עקב שביתת בקרת תנועה אווירית שהייתה באותה תקופה בצרפת ולכן היא לא יכולה הייתה למנוע את ביטול הטיסה, ובנוסף טיסתם החלופית של הנוסעים מליסבון לפורטו בוטלה בשל תנאי מזג אויר קשים.
החלטת בית המשפט
הרשמת הבכירה חן מאירוביץ מבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב, דנה בטענות הצדדים והחליטה לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד, תוך שחייבה את חברת התעופה לשלם לזוג הנוסעים תשלום בסך של 2,995 ₪ ובתוספת הוצאות משפט בסף של 1,000 ₪.
ראשית קבעה הרשמת, כי מאחר ונקודת המוצא של הנוסעים הייתה בישראל, טיסה זו כפופה להוראות חוק טיבי, גם היא כללה עצירת ביניים באירופה וגם אם ביטול הטיסה אירע במדינה אחרת.
יחד עם זאת, בנוגע לבקשת הנוסעים לקבל פיצוי בעקבות ביטול טיסת ההמשך המקורית מז'נבה לפורטו, החליטה הרשמת לדחות את בקשתם, לאחר שקבעה כי הוכח בפניה שטיסה זו אכן בוטלה בשל שביתה מטעם בקרת התנועה האווירית שהתרחשה בצרפת ושבעקבותיה בוטלו טיסות באזורים קרובים ובהם גם פורטוגל, ולכן קבעה כי מדובר בנסיבות שלא היו בשליטת חברת התעופה ובאופן הפוטר אותה על פי הוראות חוק שירותי תעופה משלם לנוסעים פיצוי.
בנוגע לטיסה החלופית שבוטלה גם היא, קבעה הרשמת כי גם בנוגע אליה הנוסעים אינם זכאים לקבל פיצוי מחברת התעופה, מאחר והיא בוטלה עקב תנאי מזג אויר קשים.
באשר לטענות הנוסעים בנוגע למזוודה שנהרסה להם, קבעה הרשמת כי הם זכאים לקבל מחברת התעופה תשלום בסך של 955 ₪ בהתאם לקבלות שהציגו בפניה הנוסעים עבור רכישת ציוד חלופי שרכשו עקב הנזק שנגרם למזוודה.
בנוסף החליטה הרשמת לחייב את חברת התעופה לשלם לנוסעים פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 2,000 ₪ לנוכח התנהלותה של חברת התעופה, ומאחר והותירה את הנוסעים בדרכים למשך כ-14 שעות.
