דף הבית
עורך דין תכנון ובניה
חוק הפרגולות – תקנות התכנון והבניה

חוק הפרגולות – תקנות התכנון והבניה

תקנות פטור מהיתר בניה הידועות בכינוי "חוק הפרגולות" ובשמן הרשמי: תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014, מהוות כלי חשוב שנועד להקל ולאפשר לאזרחים לבצע פעולות בנייה פשוטות ללא צורך בהגשת בקשת היתר בניה, ובכך לחסוך בירוקרטיה מייגעת ועלויות הכרוכות בהגשת בקשה לקבלת היתר מול ועדות התכנון והבניה.

 

תקנות התכנון והבניה פטור מהיתר בניה נכנסו לתוקף בשנת 2014 במסגרת תיקון 101 לחוק התכנון והבניה, במטרה לייעל ולשפר את הליכי הרישוי מבלי לפגוע באיכות הבנייה, וקבעו למעשה 3 מסלולים בהליכי רישוי בניה: רישוי מלא, רישוי בדרך מקוצרת, עבודות ושימושים הפטורים מהיתר.

 

במאמר זה נעסוק כאמור בעבודות ושימושים הפטורים מהיתר בניה.

 

לקריאת מדריך על דיני מכרזים לחצו כאן

העקרונות לעבודות פטורות מהיתר מכוח חוק הפרגולות

 

חוק התכנון והבניה קובע בין היתר כי בניה המחוברת חיבור של קבע מחויבת בקבלת היתר בניה, אלא אם כן ניתן לקבל עבור בניה זו פטור מהיתר בניה.

 

 

סעיף 145ג לחוק התכנון והבניה קובע, כי שר הפנים יקבע בתקנות פטור מהיתר בניה להקמתם של סוגי בניינים, לביצועם של סוגי עבודות ולסוגי שימושים ובלבד שהם: (1) פשוטים מבחינה הנדסית; (2) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש; (3) השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן, מעטה; (4) הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו.

 

 

יש לציין כי ככל ומבוצעות עבודות שאינם פטורות מהיתר ללא היתר, הדבר מהווה הלכה למעשה עבירות פליליות בגין חריגות בניה, ושבגינם רשאית הוועדה המקומית לנקוט בהליכים [בהתאם למדיניות האכיפה שלה].

 

תנאים מרכזיים לקבלת פטור מכוח תקנון התכנון והבניה

 

בעל זכות במקרקעין

 

תקנה 2(1) במסגרת תקנות התכנון והבניה פטור מהיתר קובעת, כי עבודות הפטורות מהיתר יכולות להתבצע רק "בידי בעל זכות במקרקעין או בעל זכות לגביהם המאפשרת ביצוע עבודות".

 

כלומר לצורך קבלת פטור מהיתר בנייה, המבקש חייב להיות בעל זכות במקרקעין (בעלים/חוכר). אדם שאין לו זכויות במקרקעין (למשל פולש או שוכר), אינו רשאי לבצע עבודות במסגרת פטור מהיתר בניה באותם מקרקעין. בנוסף לכך, לבעל דירה בבית משותף אין זכות לבצע עבודות בפטור מהיתר ברכוש המשותף מקום בו הבניה בוצעה שלא בהסכמת רוב הבעלים, אלא רק בשטח שהוא חלק מדירתו או שהוצמד אליה.

 

 

יציבות של המבנה שהוקם

 

תקנה 2 (2) במסגרת תקנות התכנון והבניה ובכינוים "חוק הפרגולות" קובעת, כי עבודות או שימושים הפטורים מהיתר יכולות להתבצע רק "באופן שתובטח יציבות המבנה או המיתקן המוקם לפי תקנות אלה, ותובטח בטיחות השוהים במבנה או בסביבתו".

 

 

הנחיות תב"ע והנחיות מרחביות

 

תקנה 2 (4) במסגרת תקנות פטור מהיתר בניה קובעת, כי עבודות או שימושים הפטורים מהיתר יכולות להתבצע רק אם "הם מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות החלות במקום, ואם ניתן היתר הקובע הוראות לגבי הקמתם, הם תואמים את הוראותיו".

 

כלומר הפטורים המופיעים במסגרת תקנות התכנון והבניה עבודות ומבנים הפטורים מהיתר רלוונטיים עבור מבקש הפטור – רק אם הם לא נוגדים או סותרים הוראות תב"ע (תכנית בנין עיר) שבתחומה מצוי המקרקעין שבהם מבוקש לבצע את הבניה בפטור מהיתר או הנחיות מרחביות.

 

יצוין, גם אם במקרה בו קיים פטור ארצי לבנייה מסוימת אך הוראות תב"ע או הנחיות מרחביות החלות על המקרקעין – אינן מאפשרות פטור לסוג הבנייה המבוקשת לא ניתן לקבל פטור. על כן, הדבר הראשון שצריך לבדוק אם ברצונכם לבנות ללא היתר בניה הוא – אם הוראות תב"ע או הנחיות מרחביות החלות על המקרקעין אינן אוסרות זאת.

 

 

המקרקעין אינם לשימור

 

 

תקנה 2 (4) במסגרת תקנות התכנון והבניה פטור מהיתר קובעת, כי לא ניתן לבצע עבודות ושימושים בפטור מהיתר אם הם "בתחום מגרש, אתר, מתחם, או בניין המיועדים לשימור לפי תכנית מאושרת או רשימת שימור מאושרת לפי התוספת הרביעית לחוק".

 

מה זה הנחיות מרחביות?

 

תקנות התכנון והבניה עבודות ומבנים הפטורים מהיתר הן למעשה המסגרת שנקבעה מכוח חוק התכנון והבניה לעבודות שיכולות להיות פטורות מהיתר. יחד עם זאת כאמור, ועדות מקומיות לתכנון ובניה רשאיות לקבוע הנחיות מרחביות פרטניות למרחב התכנון שלהן, ובלבד שלא יהיו בהן סתירה להוראות תב"ע קיימת או להוראות חוק התכנון והבניה.

 

 

עורך דין מקרקעין אהוד פאי מסביר כי סעיף 145ד לחוק התכנון ובניה קובע, כי ועדה מקומית רשאית לקבוע הנחיות מרחביות למרחב התכנון שלה או לחלק ממנו שיכולות להתייחס "לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין, למפלסי הכניסה לבניין, להשתלבות הבניין בסביבתו, לחיבור תשתיות", ובלבד שאין בהן סתירה להוראות תכנית או להוראה לפי חוק זה. בנוסף ועדה מקומית רשאית לקבוע הנחיות פרטניות ביחס למגרשים מסוימים או סוגי מגרשים במרחב התכנון שלה בשל מאפיינים מיוחדים, לרבות מיקומם, צורתם, גודלם או ייעודם.

 

 

כל ועדה מקומית מחויבת לפרסם את ההנחיות המרחביות באתר האינטרנט שלה ולפרסם הודעה על קביעתן בעיתון. אדם הרואה עצמו נפגע על-ידי הנחיות מרחביות רשאי להגיש ערר לוועדת הערר בתוך 30 ימים מיום פרסומן.

 

למידע נוסף על הנושא ניתן למצוא באתר מינהל התכנון.

 

 

אחריות המקים, המבצע או המשתמש

 

תקנה 4 במסגרת תקנות התכנון והבניה פטור מהיתר ובכינוים "חוק הפרגולות" קובעת, כי פטור מהיתר על פי תקנות אלה "לא ישמש הגנה בפני תביעה אזרחית כנגד המקים, המבצע או המשתמש לפי העניין". עוד קובעת תקנה זו כי אין בכוחן של התקנות "כדי לגרוע מחובה לפי כל דין של בעל זכות במקרקעין או בעל זכות לגביהם, כלפי בעלי זכויות אחרים במקרקעין אלה, או בעלי זכויות אחרים לגבי אותם מקרקעין"

 

 

כלומר, גם אם אדם מסוים בנה בנייה מסוימת הפטורה מהיתר כדין (לדוגמה מחסן או פרגולה), הוא עדין לא "חסין" מתביעה אזרחית מצד לדוגמה השכן שלו כלפיו בגין מטרדים.

 

אילו עבודות פטורות מהיתר מכוח תקנון התכנון והבניה - חוק הפרגולה?

 

פרק ב במסגרת תקנות התכנון והבניה עבודות ומבנים הפטורים מהיתר מפרט אילו עבודות ומבנים פטורים מהיתר בניה. עבודות ומבנים אלה כוללים בין היתר, גדרות ושערים, גגונים וסככות, שימושים נלווים למבנה, מבנים טכניים, מבנים ועבודות זמניים, ומחסן ומבנה לשומר. להלן תמצית של חלקם:

גדרות 

 

עורך דין תכנון ובניה אהוד פאי מסביר כי הקמת גדר וקיר תומך פטורה מהיתר אם בין היתר: גובה הגדר אינו עולה על 1.5 מטרים מפני הקרקע משני צדי הגדר, גובה קיר התמך אינו עולה על 1 מטר, והקמתם איננה בחזית המגרש הפונה לרחוב או לשטח ציבורי פתוח, ובכפוף לכך גם שהגדר לא פוגעת בתשתיות קיימות במקרקעין או בניקוז.

 

 

הקמת גדר בשטח חקלאי פטורה מהיתר אם בין היתר: אינה פוגע בתשתיות קיימות או בניקוז; מוקמת בשטח חקלאי מעובד בלבד; גובה הגדר לא עולה על 1.5 מטרים; הוקמה בחומרים קלים ולא אטומה; והנה ממוקמת באופן שיבטיח מעבר נגר עילי.

 

 

תקנות הפטור – גגונים וסככות

 

 

הקמת גגון או סוכך המחובר באחת מפאותיו לפחות למבנה, פטורה מהיתר ובלבד: שהוא אינו בולט מקיר המבנה למעלה משני מטרים, ושהוא נבנה מחומרים קלים.

 

 

הקמת מצללה (פרגולה): זהו אחד הפטורים המרכזיים במסגרת תקנות הפטור שזכו כאמור לכינוי "חוק הפרגולות". הקמת פרגולה פטורה מהיתר אם בין היתר: שטחה אינו עולה על 50 מ"ר או על רבע משטח הקרקע הפנוי ממבנים או הגג; ניתן להקים מצללה על גבי הקרקע או גג המבנה אלא אם כן נקבעה הוראה בהיתר, או בהנחיות מרחביות או בתב"ע שלפיה מותרת הקמת מצללה במקום אחר.

 

 

מצללה – פרגולה מוגדרת במסגרת תקנות התכנון והבניה פטור מהיתר בין היתר כך: "מבנה בלא קירות, הבנוי מחומרים קלים, שתקרתו משטח הצללה, ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40 אחוזים ממנו לפחות…". כלומר פרגולה צריכה להיות מורכבת מ-60 אחוזים אוויר.

 

 

בנוסף חשוב על מבצע העבודה למסור טופס דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר לרשות הרישוי בתוך 45 ימים ממועד ביצועה, המאשר בין היתר כי הפרגולה יציבה וכשירה מבחינה בטיחותית.

 

 

תקנות הפטור – מחסום בכניסה לחניה ושער

 

 

הקמת שער (לדוגמה שער חשמלי או שער כניסה למקרקעין) פטור מהיתר אם בין היתר: הוא הותקן בתחום המגרש ואינו בולט ממנו לרבות בעת פתיחת השער, ורק אם הוא הותקן לרוחב פתח כניסת הולכי רגל או כניסת כלי הרכב לחניה או בכניסה לדרך עפר פרטית. כאשר מדובר בשער חשמלי, בכפוף גם לכך שהוא הותקן על-ידי חשמלי מוסמך ועומד בדרישות הבטיחות הנדרשות.

 

 

תקנות הפטור – מבנה זמני

 

 

הצבה או הקמה של מבנה זמני כגון: מכולה, אוהל, סככה, פטורים מהיתר אם בין היתר: המבנה הזמני מוצב על הקרקע ואינו משמש למגורים; הקמתו או הצבתו של המבנה נדרשת לתקופה קצובה שאינו עולה על 120 ימים במשך 12 חודשים רצופים או לתקופה הקבועה בהנחיות מרחביות; מידותיו של המבנה אינם עולות על 50 מ"ר;

 

 

תקנות הפטור – מחסן

 

 

הקמת מחסן אחד לכל יחידת דיור פטורה מהיתר במסגרת תקנות התכנון והבניה פטור מהיתר אם בין היתר: המחסן מוקם מחומרים קלים בלבד; גודלו אינו עולה על 6 מ"ר וגובהו אינו עולה על 2.05 מטר; הוא לא מחובר לתשתיות לרבות מים וחשמל; הוא לא מוקם בשטח המיועד בהיתר לחניה ולא יוצב במרפסת לא מקורה בחזית קדמית.

 

 

יצוין, כי לא ניתן להקים מחסן כאמור אם הדבר נאסר במסגרת תב"ע (תכנית בנין עיר) החלה על המקרקעין או במסגרת הנחיות מרחביות או אם לא נותרו זכויות בניה במקרקעין שטרם מוצו.

 

 

תקנות הפטור – ריצוף חצר והקמת מסלעה

 

ביצוע עבודות פיתוח לרבות מסלעה, חיפוי קרקע וריצוף חצר פטורים מהיתר בניה אם בין היתר: עבודות הפיתוח אינן כוללות מסלעות או קירות פיתוח בגובה העולה על 1 מטר ואינן פוגעות בניקוז הקיים ובערכי טבע.

 

 

שימושים נלווים למבנה

להלן דוגמאות לשימושים נלווים שניתן להקים בפטור מהיתר מכוח תקנות התכנון והבניה "חוק הפרגולות":

פרטי עזר

הקמה, הצבה או התקנה של מצלמות, גופי תאורה, מיתקן חניה לאופניים וכל רכיב אחר מעין אלה, שמהווה שימוש נלווה וטבוע לבניין או לקרקע, פטורה מהיתר במסגרת התקנות אם בין היתר: אין בשימוש משום תוספת שטח בנייה; אינו כולל בניית מבנה נוסף לצורך הצבתו; אם הבניה הותקנה על גבי מבנה משקלו לא יעלה על 50 ק"מ, ואם מדובר בעמוד תאורה גובהו לא יעלה על 6 מטרים.

 

שלט

התקנת שלט פטורה מהיתר אם בין היתר: שטחו אינו עולה על 1.2 מ"ר ומשקלו אינו עולה על 20 ק"ג. יחד עם זאת, ניתן להקים שלט גדול יותר מהמידות הנ"ל אם הוא קיבל רישיון מכוח חוק עזר עירוני ואם הוא לא בנוי על גבי מיתקן עצמאי. אדם המעוניין להתקין שלט מחויב להמציא לרשות הרישוי טופס דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר בתוך 45 ימים ממועד ביצועה, החתום על-ידי מבצע העבודה.

 

סורגים

התקנת סורגים פטורה מהיתר מכוח תקנות התכנון והבניה אם בין היתר: הן הותקו לפתחים ולחתונות בבניין לפי תקן ת"י 1635 ישראלי העוסק בסורגים לפתחים בבניינים, ובלבד שבאחד החלונות בכל אחת מהדירות בבניין יותקן סורג המיועד לפתח מילוט כנדרש בתקן.

 

דוד מים, דוד שמש וקולטים

הצבת דוד שמש וקולטי שמש על גג פטור מהיתר אם בין היתר: נפח הדוד אינו עולה על 220 ליטרים, ואם נקבע לכך מקום בהיתר הבניה באותו מקום. בגג משופע יונחו דוד השמש בחלל הגג במקום מוסתר, והקולטים בצמוד לגג ככל האפשר ובכיוון שיפוע הגג.

 

הצבת דוד מים פטור מהיתר בניה אם בין היתר: הוא עומד בהוראות התקן הישראלי העוסק בדודי מים חשמליים (תקן ישראלי ת"י חלק 1), ונפחו אינו עולה על 220 ליטרים, ומיקומו לפי היתר בניה של הבניין או במסתור כביסה או במקום מוסתר על הגג.

 

 

החלפת רכיבים בבניין

החלפת רכיב בבניין הניתן להחלפה ברכיב אחר (כגון: רעפים, חלונות, צנרת מים, כבלי חשמל, כבלי תקשורת, החלפת חיפוי בחזיתות המבנה) פטור מהיתר בניה אם בין היתר: אותו רכיב הוא בעל מידות זהות לרכיב הישן ובאותו מיקום, ובכפוף להיתר שניתן ולהוראות תב"ע או להנחיות המרחביות ביחס לאותו רכיב.

בניה ללא היתר ושאינה פטורה מהיתר

אדם המעוניין לבצע פעולות בניה רשאי לעשות זאת בכפוף להוראות תב"ע (תכנית בנין עיר) החלה על המקרקעין והקובעת למעשה מה מותר לבנות במקרקעין ובכפוף להנחיות מרחביות שפורסמו על-ידי הועדה, אלא אם כן פעולות בניה אלה פטורות מהיתר בניה כמפורט לעיל.

 

 

אדם המעוניין לבצע פעולות בניה נוספות שאינן מותרות על פי תב"ע או אינן פטורות מהיתר בניה צריך להגיש בקשה למתן היתר בניה. ככל והבנייה מבוצעת ללא היתר בניה, הרי בניה זו מהווה עבירת בניה ועלולה לחשוף את אותו אדם שביצע את הבניה להליכים פליליים כנגדו או קנסות מנהליים על עבירות בנייה

 

חוק הפרגולות אינו יוצר פטור בדיעבד

 

תיקון 101 לחוק התכנון והבניה עסק במגוון תחומים בתחומי הבניה, ואחד מהם הוא חוק הפרגולות קרי תקנות התכנון והבניה פטור מהיתר. יש לציין, כי תקנות אלה אינן יוצרות פטור בדיעבד. כלומר, אדם שבנה ללא קבלת היתר בניה לפני התקנת התקנות, והתקנות התירו את אותו סוג בניה בפטור מהיתר , לא תתבטל האחריות הפלילית שלו ביחס לאותה בניה. יחד עם זאת במקרים אלה, עשויה הרשות להתחשב באינטרס הציבורי של העמדה לדין בגין אותה בניה שכבר אינה אסורה.

 

ראה לדוגמה בעניין זה פסק דין שניתן בעתפ"ב (ב"ש) 58010-02-19‏ ‏ אלימלך לפה נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה ערד:

 

"חקיקת חוק הפרגולות אינה מתירה בדיעבד את אשר נעשה לפני כניסתו של החוק לתוקף. משמע, אף אם לפי חוק הפרגולות ולפי התקנות שהותקנו בעקבותיו אין חובה לקבל היתר לפעולה מסוימת, עדיין ניתן להעניש את מי שעשה המעשה לפני כניסת החוק לתוקף, באותם מקרים נדירים בהם רשות מאשימה תסבור שיש אינטרס ציבורי המצדיק זאת….

 

יחד עם זאת, חוק הפרגולות יכול לשמש אינדיקציה פרשנית לגבי הפעולות אשר המחוקק ראה בהן פעולות הדורשות היתר. יתרה מכך, החוק יכול לשמש שיקול כבד משקל ביחס לשאלה אם ראוי להעמיד לדין, משיקולי צדק, בגין מעשה שאינו אסור עוד, אם אין לכך טעם מיוחד."

 

מעוניינים לקבל מידע נוסף?