היטל השבחה – מדריך שאלות ותשובות

מה זה היטל השבחה ?

היטל השבחה מה זה? מתי משלמים היטל השבחה? איך מחשבים היטל השבחה? מי משלם היטל השבחה? כמה משלמים היטל השבחה?

מה זה היטל השבחה?

היטל השבחה הוא תשלום מס המוטל בגין עליית ערכם של מקרקעין בשל פעילות שלטונית משביחה, המשולם לוועדה המקומית מכוח חוק התכנון והבניה (לדוגמה בגין תכנית בה שונה ייעוד המקרקעין מחקלאי למגורים, או לדוגמה בעקבות מתן הקלה בה הוגדלו מספר הקומות שניתן לבנות בבניין). כך נקבע בסעיף 196א לחוק התכנון והבניה: "ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו בתוספת השלישית ועל פיה".

סעיף 2(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה קובע: "חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו".

כלומר בניגוד למס המשולם לרשות המיסים, היטל השבחה הוא תשלום המשולם לוועדה המקומית בשל פעולה שלטונית. עליית מחירים כללית בשוק הנדל"ן, אינו מהווה בסיס שבגינו הרשות יכולה לחייב בגין היטל, וככל ונדרשתם לשלם בגין זאת מומלץ לפנות בנושא אל עורך דין תכנון ובניה.

הרציונל בחיוב היטל השבחה

התכלית של חיוב בהטלת היטל השבחה מבוסס על צדק חברתי וחלוקתי, לפיו מקום בו בעל מקרקעין התעשר בעקבות פעולה תכנונית, יהיה עליו לשתף את הציבור בעושר שנוצר על דרך של תשלום לוועדה, ובדרך זו הרשות שמקבלת את תשלום היטל ההשבחה תעשה בו שימוש לטובת הציבור לצורך הכנת תכניות לפיתוח האזור.

רע"א 4217/04‏ ‏ציון פמיני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם בנבו): "התכלית שבהטלת היטל השבחה והמטרה המונחת ביסודו מבוססות על רעיון של צדק חברתי לפיו ראוי כי בעל המקרקעין אשר התעשר כתוצאה מפעולה תכנונית שביצעה רשות התכנון "ישתף את הציבור בהתעשרותו זו בדרך של תשלום היטל המשתלם לאותה רשות תכנון, והמשמש אותה להכנת תכניות וביצוען"

דנ"א 3768/98 קרית בית הכרם נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים: "פלוני שנתעשר אך בשל שינויי תכנון שנערכו לפי חוק התכנון והבניה –  לאמור, נתעשר אך בשל פעילות נורמטיבית של רשויות הציבור – ראוי לו שישתף את הקהילה באותה התעשרות שנתעשר. ואם לא בכל ההתעשרות כולה, למצער בחלקה של ההתעשרות – בחצייה." 

מהי השבחה?

סעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון הבניה מגדיר "השבחה" כך: "עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג".

כלומר בהתאם להגדרה זו קיימים 3 אירועים המהווים השבחה, שבהם רשאית הועדה המקומית לגבות היטל: (1) אישור תכנית; (2) מתן הקלה; (3) התרת שימוש חורג.

על מנת שהוועדה המקומית תהא רשאית לגבות היטל השבחה, עליה למעשה להוכיח כי שווי הקרקע עלה, בעקבות פעולות התכנון שביצעה הוועדה במקרקעין. כלומר מדובר בשני תנאים מצטברים: (1) שווי המקרקעין עלה (השבחה), (2) בעקבות אחת מפעולות התכנון לעיל [אישור תכנית/הקלה/התרת שימוש חורג].

מתי משלמים היטל השבחה?

סעיף 7(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה קובע כך: "ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה".

כלומר המועד לחיוב בגין תכנית משביחה הוא מועד "מימוש הזכויות" שלגביהם חל ההיטל, באחד משלושת המקרים הבאים:

1- קבלת היתר לבניה או לשימוש שלא ניתן היה לתת אותו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה;

2- התחלת השימוש במקרקעין בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה;

3- העברת הזכויות במקרקעין או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו; "קרוב" לעניין זה הוא: " בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, אח ובני זוגם"

בחלק מהמקרים עשוי להיות פער זמנים גדול בין המועד בו נוצר מועד החבות בגין ההיטל לבין מועד התשלום בפועל. כך לדוגמה, הרשות יכולה לאשר תכנית המשביחה את זכויות הבניה בנכס מסוים, ורק כעבור שנים רבות ימומשו הזכויות (למשל כאשר הנכס יימכר), והרשות תדרוש את ההיטל בגין אותה תכנית שהשביחה את הזכויות בנכס.

מי החייב בתשלום היטל השבחה?

סעיף 2 (א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה שכותרתו "חובות בהיטל השבחה", קובע כי מקום בו "חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו … היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמו בלבד"

יוער כי ההגדרה של המונחים "בעלם" ו- "חוכר", קיבלו במסגרת פסקי דין פרשנות רחבה, ונקבע כי בחלק מהמקרים יש לראות אף ביזם בתקופת פיתוח כחוכר לדורות המחויב בתשלום היטל (ראו לדוגמה פסק דין ע"א 7084/13 בר יהודה בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון), וכן גם נקבע כי יש לראות במחזיקי מקרקעין שמעמדם הנו "ברי רשות" – כחוכרים לדורות המחויבים בחיוב היטל השבחה (פס"ד רע"א 725/05 ‏ ‏ הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון נ' בלוך).

ברי רשות נחשבים כחוכר לדורות לעניין חיוב בהיטל השבחה

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית המשפט העליון נקבע בין היתר, כי ליתן להוראות סעיף 2(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה פרשנות מהותית, ובתוך כך לראות בברי רשות במקרקעי המינהל מכוח חוזה משבצת – כחוכרים לדורות לצורך חיובם בהיטל השבחה.

במסגרת פסק דין בעניין רע"א 725/05 ‏הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון נ' עוזי ושפרה בלוך, עמד בית המשפט על התכלית של היטל ההשבחה וקבע בין היתר, כי יש להטיל את תשלום היטל ההשבחה גם על מי שמעמדו באופן מהותי עולה לכדי מעמד של חוכר לדורות:

"המחלוקת היא האם המשיבים נופלים בגדר רשימת החייבים בהיטל. כדי להשיב לשאלה פרשנית זו בחן בימ"ש את לשון החוק וקבע כי בנסיבות המקרה, מעמדם של המשיבים עולה במהותו בהיבטים רבים ומשמעותיים לכדי מעמד של חוכרים לדורות…

קביעה זו מבוססת הן על אינדיקציות פנימיות שמקורן בחוזה המשבצת עם המינהל, הרקע לכריתתו ותכליתו והן על אינדיקציות חיצוניות, המלמדות כי מערך הזכויות שהוענק למשיבים המוגדרים כברי רשות דומה לזה שניתן לבעלי חוזי חכירה לדורות…

נוכח הפרשנות המהותית שיש לאמץ למונח חוכר לדורות שבסעיף 2(א) לתוספת יש לראות במשיבים – ברי רשות במקרקעי המינהל מכוח חוזה המשבצת – כחוכרים לדורות לצורך החיוב בהיטל השבחה, שכן מעמדם בפועל במקרקעין עולה לכדי מעמד של חוכרים לדורות, ולחייבם בתשלומו."

כמה משלמים היטל השבחה?

סעיף 3 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה קובע כך: "שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה"  כלומר שיעור היטל ההשבחה הינו בשיעור של 50% מעליית ערך המקרקעין בשל פעולת הרשות, קרי בשל השינוי התכנוני שבוצע במקרקעין שהשביח את הנכס.

כך לדוגמה, אם שווי המקרקעין היו 200,000 ₪ בייעוד חקלאי, והועדה המקומית אישרה תכנית חדשה במסגרתה ייעוד המקרקעין שונה למגורים ושווי המקרקעין לאחר השינוי הוא 1,000,000 ₪, היטל ההשבחה יהא 400,000 ₪ (מאחר ושווי הנכס עלה בסך של 800,000 ₪, היטל ההשבחה יהא כאמור בשיעור של 50%).

איך מחשבים היטל השבחה?

חישוב שיעור היטל ההשבחה מבוצע באמצעות השוואה בין המצב הקודם לבין המצב החדש. המצב הקודם מתייחס לתקופה של המקרקעין לפני אישורה של התכנית המשביחה. כלומר, לצורך חישוב היטל השבחה יש צורך להעריך את שווי המקרקעין במצב החדש (לאחר אישור התכנית המשביחה), וממנו להפחית את השווי של המקרקעין במצב הקודם (לפני אישורה של התכנית המשביחה). התוצאה שתתקבל של ההפרש בין הסכומים תהווה השבחה.

שיטת המדרגות במסגרת חישוב היטל השבחה

שיטת המדרגות הנה השיטה המקובלת לחיוב היטל השבחה, שאומצה על-ידי בית המשפט העליון בפסק דין פמיני, בו נקבע בין היתר כי שיטה זו "מקיימת באופן מיטבי את הקשר הסיבתי הישיר בין הפעילות התכנונית ובין ההשבחה החייבת בהיטל".

על פי שיטה זו מחושב היטל ההשבחה כאשר אושרו על מקרקעין מסוימים מספר תכניות, על פי ערכי המקרקעין במועד אישורן של כל אחת מהתוכניות המשביחות בנפרד [להבדיל מחישוב של כל התכניות יחד ללא התחשבות במועד אישורן הספציפי, שעשויה להיות פחות מדויקת ולכלול פרמטרים נוספים כגון: עליה מחירים כללית בשוק ולא רק תכנית משביחה].

לצורך הדוגמה, מקום בו אושרה תכנית בשנת 2000 שהשביחה את המקרקעין במסגרתה שונה ייעודם למגורים, ובשנת 2010 אושרה תכנית משביחה נוספת להוספת מספר הקומות שניתן לבנות באותם מקרקעין, כל תכנית תיבחן לשנה שבה היא אושרה בפועל (על פי השוואה בין מצב קודם ומצב חדש בנפרד), ולבסוף יבוצע חיבור של כל התכניות (כל תכנית בהתאם למועד בו אושרה) לצורך הערכת ההיטל.

המועד הקובע לצורך חישוב היטל השבחה

הכלל הוא שהמועד הקובע לצורך חישוב היטל השבחה נקבע בהתאם לאירוע שגרם להשבחת המקרקעין. הוראת סעיף 4(7) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, קובעת כך: "השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק החופשי."

כאשר היטל ההשבחה מוטל בשל אישור תכנית – המועד הקובע יהא 15 יום ממועד פרסומה של התכנית ברשומות למתן תוקף, זאת בהתבסס על הוראת סעיף 119(א) לחוק התכנון והבניה הקובעת את אופן קביעתו של "יום תחילת התכנית" כך: "תחילתה של תכנית, שאושרה לפי סימן זה, היא בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או בעתון על דבר אישורה, לפי המועד שבו פורסמה ההודעה האחרונה מבין ההודעות ברשומות או בעיתון."

שימוש חורג או הקלה – המועד הקובע הוא מועד החלטת הועדה המקומית שהחליטה לאשר את אותו שימוש חורג או הקלה.

יוער, כי בית המשפט העליון קבע (במסגרת פס"ד בר"מ 2283/18 וועדה מקומית ת"א נ' נכסי יד חרוצים בע"מ), כי הוועדה המקומית אינה רשאית לגבות היטל השבחה בגין מתן היתר לשימוש חורג מהיתר, להבדיל ממתן היתר לשימוש חורג מתכנית.

ההבדל בין אירוע המס לבין מועד המימוש

קיימת הבחנה חשובה בין שני מועדים בתחום היטל השבחה.

האירוע הראשון הוא האירוע המס (המועד הקובע), בו הושבח המקרקעין בעקבות אישור תכנית או החלטת וועדה מקומית על מתן הקלה או שימוש חורג שהשביחו את ערך המקרקעין.

האירוע השני הוא מועד המימוש – בו יבוצע תשלום ההיטל בפועל, בעת מכירת זכויות המקרקעין או קבלת היתר בניה או בתחילת השימוש בפועל.

כלומר, למרות שהחיוב נוצר במועד הקובע, תשלום ההיטל ידחה לרשות עד למועד מימוש הזכויות. קרי, רק כאשר התושב יממש ויתעשר מההשבחה בפועל (במצב של מכירה/קבלת היתר בנייה/התחלת השימוש) – רק אז הוא יידרש לשלם היטל השבחה, כאשר חישוב היטל השבחה יבוצע ממועד אירוע המס ועד למועד המימוש.

יחד עם זאת, החל ממועד אירוע המס (המועד הקובע) ועד למועד המימוש, תתווסף לצורך חישוב היטל השבחה הצמדה לתשלום הקרן של היטל ההשבחה (ממועד אישורה של התכנית עד למועד המימוש). בעוד שריבית תחל רק ממועד המימוש בפועל.

מועד מימוש הזכויות – מועד כריתת החוזה

במסגרת פסק דין נדון מקרה בו נחתם הסכם למכירת מקרקעין, ועליהם חל היטל השבחה. יחד עם זאת, היו חילוקי דעות בין הצדדים בנוגע לשאלה מתי חלה חובת התשלום לצורך חישוב היטל השבחה, והאם מועד מימוש הזכויות יהיה במועד חתימת החוזה או במועד העברת הזכויות במקרקעין, ונקבע כי מועד תשלום היטל ההשבחה – הנו מועד כריתת החוזה, ואין בהכרח חשיבות למתי רשם המוכר את הזכויות במקרקעין על שם הקונה.

גם במסגרת חוזה מכר הכולל תנאי מתלה, מועד מימוש הזכויות עדין ייחשב במועד חתימת החוזה. אף במקרה בו קיים תנאי בהסכם המאפשר את ביטול ההסכם – אין בכך משום אפשרות לדחות את אירוע המימוש לעניין ההיטל עד למועד התקיימות של התנאי המתלה, ומועד המימוש עדין יישאר מועד כריתת החוזה.

כך נקבע בנושא זה בע"א 1321/02‏  נוה בנין ופיתוח בע"מ נ' הוועדה לבנייה למגורים ולתעשייה: "ייחודו של היטל ההשבחה הוא בכך שמועד התשלום אינו מתקיים בו זמנית עם המועד שבו קמה החבות בהיטל, והוא חל רק בעת מימוש הזכות במקרקעין שלגביהם קמה החבות בהיטל. הוראה זו מאפשרת לדחות את עריכת השומה ואת ביצוע התשלום על-פיה עד למימוש הזכויות במקרקעין, אם כי דחייה זו אין בה כדי לבטל את עצם קיום החוב; רק השומה ומועד הפירעון נדחים…

לא כל העברה של זכויות במקרקעין לאחֵר תיחשב כמימוש זכויות לצורך היטל השבחה, אלא רק העברת בעלות או העברת חכירה לדורות, הקרובה במהותה להעברת בעלות.. לנוכח העובדה כי נקודת הזמן הרלוונטית לקביעת זהותו של החייב בהיטל הינה המועד שבו התרחש מעשה ההשבחה, אין בהקשר זה כל חשיבות לשאלה מתי מכר החייב את המקרקעין המושבחים ומתי רשם אותם על שם הקונה. "

האם בגין כל תכנית נדרש לשלם היטל השבחה?

לא כל פעולה שלטונית במקרקעין משביחה בהכרח את הקרקע, ואף ישנם מקרים בהם הפעולה השלטונית במקרקעין תגרום דווקא לפגיעה בקרקע ולירידת ערך של שווי המקרקעין שבגינה אף ניתן לעתים להגיש תביעה מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה לצורך קבלת פיצוי בגין ירידת ערך.

לכן יש מקום לבדוק בכל מקרה לגופו, ובאם הפעולה השלטונית שנעשתה על-ידי הרשות (קרי אישור תוכנית, מתן הקלה, או התרת שימוש חורג), אכן השביחה בפועל את שווי המקרקעין או פגעה במקרקעין או לא פגעה או השביחה (כלומר שווי המקרקעין נותרו ללא שינוי).

איך הרשות מבטיחה שישולם לה היטל השבחה?

על מנת שבעלי המקרקעין יוכלו למכור את זכויותיו במקרקעין, עליהם לקבל מהעירייה אישור על כך שהם סילקו את כל חובותיהם לעירייה ולוועדה המקומית.

הוראת סעיף 324(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש]  קובעת – כי העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות לעירייה: "לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר –סולקו במלואם או שאין חובות כאלה."

בנוסף לכך, הוראת סעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה משלימה את פקודת העיריות על ידי הבטחת האכיפה של תשלום ההיטל: "לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי תוספת זו, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי תוספת זו."

הצמדה בגין היטל השבחה

החל ממועד אירוע מס היטל ההשבחה (כלומר מאישור התכנית או מתן ההקלה או שימוש חורג) ועד למועד מימוש הזכויות – יתווספו תשלומי הצמדה בלבד, ולעומת זאת החל ממועד מימוש הזכויות (חוזה/קבלת היתר/התחלת שימוש פועל) – תתווסף גם ריבית.

סעיף 15 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה קובע כי: "על תשלום ההיטל יחול חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980 (להלן – חוק ההצמדה), ויראו לענין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה בחוק ההצמדה ואת ההיטל כאילו היה כלול בתוספת לחוק האמור". על פי חוק זה, הפרשי הצמדה יחולו "מן המדד שפורסם סמוך לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם סמוך לפני היום הקובע שלפני יום שילומו של תשלום החובה"

ריבית פיגורים בגין היטל השבחה

סעיף 2 (א) לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"ם-1980 קובע כך: "תשלום חובה שלא שולם תוך 30 ימים מהמועד שנקבע לשילומו, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים".

תשלום חובה הנו: "כל תשלום המגיע לרשות מקומית על פי דין, לרבות מכסות תשלום שהטיל איגוד ערים על הרשויות המקומיות שבתחומו ולרבות מסים ומכסות תשלום שהטילה מועצה אזורית על ועד מקומי"

שיעור תשלומי הנו "ריבית צמודה בשיעור של 0.5% לחודש, או בשיעור אחר כפי שקבעו שר הפנים ושר האוצר, ממועד החיוב בתשלום החובה עד יום שילומו, בהוספה או בהפחתה של הפרשי הצמדה"

הפחתת תשלומי ריבית פיגורים 

סעיף 16 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה קובע כי: "בית משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה הדנים בערעור או בערר בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות חוק ההצמדה, בשל התקופה שבה התנהל ההליך לפניהם; וכן רשאים הם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית תשלומי פיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות חוק ההצמדה, כולם או חלקם, בשל תקופה נוספת"

סעיף 17 קובע לעניין ההחזר כי מקום בו: "הוחלט בהליכים לפי תוספת זו על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם בחוק ההצמדה…."

הפחתת ריבית פיגורים תלויה בשני נושאים מרכזיים: (1) מועד קבלת התמורה אצל המוכר- כאשר קיימת דחייה בקבלת התמורה, תהיה לרוב הצדקה להפחית ריבית החלה על היטל ההשבחה. (2) מהותו של התנאי המתלה- ככל שמדובר בתנאי מתלה מהותי עם נפקות מרכזית במסגרת עסקה, תגדל האפשרות להפחתת הריבית.

האם העברת זכויות בין יורשים מחויבת בהיטל השבחה?

במקרים רבים מועברות זכויות במקרקעין במסגרת הסכם בין יורשים, ועולה השאלה האם מקרים אלה או במקרה של ירושה של בן זוג, מהווים מועד המימוש שבגינו מחויבים בתשלום היטל השבחה לוועדה,

במסגרת החלטה שניתנה על-ידי ועדת ערר מחוזית מחוז מרכז בעניין ערר (מרכז) 8027-02-18‏ ‏ רפאל פרכטר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עמק חפר, בה נדונה העברת זכויות מכוח צו ירושה של נחלה חקלאית נקבע, כי מקרה זה מהווה חלק מהליך הורשה שהנו בגדר העברה מכוח דין, לכן אינו נחשב כמימוש לצורך חיוב בהיטל מכוח התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה:

"העברת מקרקעין בדרך של ירושה מהווה 'העברה מכוח דין', אשר על פי התוספת השלישית אינה נחשבת 'מימוש זכויות' ועל כן, אינה מקימה חבות בתשלום היטל השבחה. שאלה זו מתחדדת ביתר שאת נוכח נסיבות המקרה שבפנינו, בהן מדובר בנחלה חקלאית, שבהתאם להנחיות רשות מקרקעי ישראל, חוזה החכירה וחוק הירושה, הזכויות בה יכולות להיות מועברות ליורש יחיד בלבד."

האם העברת זכויות בגירושין מחויבת בהיטל השבחה?

לעתים עולה השאלה, אם במקרה בו נחתם הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין ניתן לחייב בתשלום היטל השבחה או , שכן מדובר בהעברה מכוח דין במסגרת חלוקת הרכוש. בנושא זה להבדיל מהעברת זכויות בין יורשים, הדעות חלוקות, וקיימות החלטות שקבעו שעדין מדובר במימוש זכויות המחויבת בהיטל, או שחלה חובת תשלום היטל ביחס למחצית מהזכויות.

כך קבעה למשל וועדת ערר מחוז מרכז בערר 8032/03/18 פלונית נ' הועדה המקומית לתו"ב שוהם:

"במועד העברת הזכויות במקרקעין הנדונים לעוררת, במסגרת הליך הגירושין, חל מועד מימוש שהקים חובת תשלום היטל השבחה בגין מחצית הזכויות שהועברו אליה… מאחר וחובת תשלום זו חלה על פי דין על מעביר הזכויות, ולא על העוררת, הרי שבמועד המימוש הנוכחי, לא ניתן לדרוש מהעוררת לשאת בתשלום היטל השבחה בגין אישורה של התכנית המשביחה אלא כדי מחצית הזכויות שהוחזקו בידיה עובר לאישורה…

בענייננו כאמור מדובר בהעברת מקרקעין בין בני זוג אגב גירושין. העברה זו, אף אם היא נעשית על פי הוראות הדין, הרי שאין היא מחויבת מכח הדין ומכאן שמדובר בהעברה רצונית שאינה נכנסת בגדר החריג הקבוע בסעיף 1 לתוספת השלישית.

לאור האמור, סבורנו כי במועד העברת הזכויות במקרקעין הנדונים לעוררת, במסגרת הליך הגירושין, חל מועד מימוש שהקים חובת תשלום היטל השבחה בגין מחצית הזכויות שהועברו אליה. מאחר וחובת תשלום זו חלה על פי דין על מעביר הזכויות, ולא על העוררת, הרי שבמועד המימוש הנוכחי, לא ניתן לדרוש מהעוררת לשאת בתשלום היטל השבחה בגין אישורה של התכנית המשביחה אלא כדי מחצית הזכויות שהוחזקו בידיה עובר לאישורה."