תביעות ייצוגיות

משרדנו עוסק בתחום של תובענות ייצוגיות, בדגש בנושאי התעופה, התיירות, והגנת הצרכן. תביעה ייצוגית דורשת מומחיות מיוחדת ולכן חשוב כי התובע הייצוגי יהיה מיוצג על-ידי עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה הבקיא בתחום

התובענה הייצוגית מהווה את אחד הכלים המשפטיים והחברתיים המשמעותיים ביותר במשפט הישראלי המודרני. מדובר במנגנון דיוני המאפשר לאדם יחיד, או לארגון, לתבוע בשם קבוצה גדולה של אנשים אשר נגרם להם נזק דומה, מבלי שכל אחד מחברי הקבוצה יצטרך להגיש תביעה אישית נפרדת.

מטרתו המרכזית של הליך זה, כפי שעוגנה ב-חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, היא כפולה: מחד, להעניק סעד לנפגעים אשר נזקם האינדיבידואלי קטן יחסית, ולרוב אינו מצדיק כלכלית ניהול הליך משפטי עצמאי; ומאידך, להוות כלי אכיפה והרתעה יעיל כנגד גופים גדולים – חברות מסחריות ורשויות ציבוריות – המפרים את החוק באופן שיטתי ופוגעים בציבור רחב. כך, התובענה הייצוגית מגשרת על פערי הכוחות המובנים בין האזרח הבודד לתאגידי ענק, ומבטיחה כי גם עוולות "קטנות", כאשר הן מצטברות, לא יוותרו ללא מענה.

מעוניינים לקבל מידע נוסף?

מלא את פרטיך וניצור איתך קשר בהקדם האפשרי

משרדנו בתקשורת

 

חוק תובענות ייצוגיות, שנכנס לתוקף בשנת 2006, היווה מהפכה של ממש בתחום. עד לחקיקתו, האפשרות להגיש תביעה ייצוגית הייתה מוגבלת ומפוזרת על פני הוראות חוק שונות, וההלכה הפסוקה התמודדה עם קשיים רבים בהתוויית מסגרת ברורה לניהול הליכים אלו. החוק החדש איחד את הכללים, הרחיב את קשת העילות שבגינן ניתן להגיש תובענות ייצוגיות, וקבע מנגנונים מפורטים לאישורן ולניהולן. סעיף 1 לחוק מתווה את מטרותיו באופן מפורש: מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לאוכלוסיות מתקשות; אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; מתן סעד הולם לנפגעים; וניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות. מטרות אלו משמשות כמצפן עבור בתי המשפט בבואם לפרש את הוראות החוק ולהכריע בסוגיות המתעוררות במסגרת הליכים ייצוגיים.

 

אילו תביעות יכולות להתברר במסגרת תביעה ייצוגית?

 

לא כל תביעה יכולה להתברר כתובענה ייצוגית. החוק קובע רשימה סגורה של עילות, המפורטות בתוספת השנייה לחוק, אשר רק מכוחן ניתן להגיש בקשה לאישור. רשימה זו כוללת, בין היתר, תביעות נגד "עוסק" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, תביעות נגד מבטח או סוכן ביטוח, תביעות נגד תאגיד בנקאי, תביעות בעילות של הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, תביעות מכוח חוקי ניירות ערך, וכן תביעות להשבת אגרות, היטלים או תשלומים אחרים שנגבו שלא כדין על ידי רשות. הרציונל מאחורי הגבלת העילות נובע מההבנה כי מדובר בכלי רב עוצמה, שיש להפעילו בתחומים שבהם קיים צורך מיוחד בהגנה על אינטרסים ציבוריים רחבים ובהם פערי הכוחות בולטים במיוחד.

מעוניינים לקבל מידע נוסף?

מלא את פרטיך וניצור איתך קשר בהקדם האפשרי

בקשה לאישור תובענה ייצוגית

ההליך הייצוגי אינו נפתח בהגשת "תביעה ייצוגית" באופן ישיר, אלא בהגשת "בקשה לאישור תובענה ייצוגית". שלב מקדמי זה הוא ליבת ההליך, ובו בית המשפט פועל כשומר סף, הבוחן האם המקרה שלפניו אכן מתאים להתברר במסגרת ייצוגית. סעיף 8(א) לחוק קובע ארבעה תנאים מצטברים שעל המבקש להוכיח על מנת שבקשתו תאושר:

  • התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
  • תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
  • קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת.
  • קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

בחינת תנאים אלו היא קפדנית, ובית המשפט נדרש לאזן בין הצורך להגן על זכויות הציבור לבין הרצון למנוע תביעות סרק והליכים שיכבידו על נתבעים ועל המערכת המשפטית שלא לצורך. ההליך של בקשת האישור הוא הליך משפטי מורכב בפני עצמו, הכולל הגשת תצהירים, חוות דעת מומחים, ולעיתים אף חקירות נגדיות של המצהירים. כפי שנקבע בת"צ 45492-10-24 סקוברוניק נ' מדינת ישראל – ההתייחסות לבקשת האישור כאל "בקשה" גרידא היא שגויה; מדובר בשלב מהותי שבו בית המשפט "נכנס לעובי הקורה" ובו נעשית עבודה מאומצת של הצדדים ושל בית המשפט. דחיית בקשת האישור מסיימת למעשה את ההליך הייצוגי:

ש לזכור כי הליך בקשת אישור תביעה כייצוגית הוא תנאי הכניסה לטרקלין התביעה הייצוגית. הוא נועד ליצור איזון ראוי בין היתרונות של התביעה ייצוגית לסיכונים הגלומים בה ולהבטיח כי מוסד התובענות הייצוגית ישיג את היעדים שלקידומם נוסד. מדובר במודל דו שלבי שכולל מנגנון סינון והגנה. לתובע הייצוגי כלל אין זכות מוקנית להגיש תובענה ייצוגית ועליו לבקש רשות מבית המשפט להגישה. לכן בשלב ראשון נבחנת זכותו של התובע הייצוגי להגיש תביעה שכזו ורק בשלב השני מקום שהוכיח התובע את עמידתו בתנאים שנקבעו, מאשר בית המשפט להגיש התביעה כייצוגית. השלב של ניהול הליך בקשת אישור תובענה כייצוגית הוא על פי רוב השלב בו מושקעים רוב המשאבים, הזמן והמאמצים של הצדדים ובית המשפט. הוא שלב קריטי ביותר בניהול הליך תובענה ייצוגית"

מעוניינים לקבל מידע נוסף?

מלא את פרטיך וניצור איתך קשר בהקדם האפשרי

תפקיד תובע הייצוגי ובא כוחו 

במרכז ההליך הייצוגי עומדים שני שחקנים מרכזיים: התובע המייצג ובא הכוח המייצג. התובע המייצג הוא אדם או גוף (כגון רשות ציבורית או ארגון צרכני) אשר בשמו מוגשת הבקשה, ואשר לו עילת תביעה אישית. על כתפיו מוטלת אחריות כבדה, והוא נוטל על עצמו סיכון אישי, לרבות חשיפה להוצאות משפט במקרה של כישלון. מסיבה זו, ובכדי לתמרץ הגשת תובענות ראויות, קובע סעיף 22 לחוק כי אם בית המשפט פסק לטובת הקבוצה, הוא יפסוק גמול מיוחד לתובע המייצג. שיעור הגמול נגזר, בין היתר, מהטרחה שטרח, מהסיכון שנטל, מהתועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה ומהחשיבות הציבורית של ההליך.

לצדו של התובע המייצג עומד בא הכוח המייצג – עורך דין תביעות ייצוגיות. תפקידו של עו"ד תביעות ייצוגיות הוא ייחודי ומורכב. בניגוד להליך אזרחי רגיל, שבו עורך הדין מייצג לקוח ספציפי ששכר את שירותיו, בהליך הייצוגי פועל עורך הדין כנאמן של קבוצה שלמה, שרובה המכריע כלל אינו מודע לקיומו של ההליך. סעיף 17 לחוק מטיל על בא הכוח המייצג חובת נאמנות ומסירות כלפי כלל חברי הקבוצה, "כאילו היתה שולחתו". בית המשפט הוא שקובע את שכר טרחתו של עורך הדין, בהתאם לקריטריונים הקבועים בסעיף 23 לחוק, ובראשם התועלת שהצמיחה התובענה לקבוצה, מורכבות ההליך, הסיכון שנטל על עצמו עורך הדין, והחשיבות הציבורית של התובענה. מנגנון זה נועד להבטיח כי שכר הטרחה ישקף את התוצאה שהושגה עבור הקבוצה, וליצור תמריץ עבור עורכי דין ליטול על עצמם ניהול של תובענות ייצוגיות מורכבות וחשובות.

הסכם פשרה במסגרת תביעה ייצוגית

מסלול חייה של תובענה ייצוגית יכול להסתיים במגוון דרכים. במקרים רבים, ההליך אינו מגיע לכדי פסק דין הנותן סעד מלא, אלא מסתיים בהסדר פשרה. הסדר פשרה בתובענה ייצוגית אינו הסכם רגיל בין צדדים; הוא טעון אישור של בית המשפט, אשר בוחן אותו בקפידה על מנת לוודא שהוא "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה" (סעיף 19(א) לחוק). בתי המשפט בוחנים, בין היתר, את הפיצוי המוצע לחברי הקבוצה, את סיכויי וסיכוני המשך ניהול ההליך, ואת האינטרס הציבורי. לעיתים, הפיצוי אינו ניתן ישירות לחברי הקבוצה (למשל, כאשר קשה לאתרם), אלא בדרך של הנחות עתידיות, תרומת מוצרים, או העברת כספים לקרן מיוחדת שהוקמה בחוק. כך למשל, ב-ת"צ (מחוזי חיפה) 50807-10-15 מרגלית נ' אפקטבעי בע"מ (פולי 21.05.2018), אישר בית המשפט הסדר פשרה שכלל הן הנחות לצרכנים והן תרומה של מוצרים לבתי חולים.

אפשרות נוספת לסיום ההליך היא "הסתלקות" של המבקש מהבקשה לאישור. גם הסתלקות כזו טעונה אישור בית המשפט, וזאת כדי למנוע מצב שבו תובע מייצג "קונה" את שתיקתו של הנתבע בתמורה לטובת הנאה אישית, תוך הפקרת האינטרס של הקבוצה. בית המשפט בוחן את נסיבות ההסתלקות, ובמקרים שבהם מתברר כי לבקשה לא הייתה מלכתחילה הצדקה, הוא עשוי לאשר את ההסתלקות תוך דחיית הבקשה לגמול ושכר טרחה, כפי שנקבע בת"צ 29238-05-14 ברליצהיימר נ' דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ: "פסיקת גמול ושכר טרחה לא נועדו לפצות את התובע ובא כוחו על השקעה, גדולה ככל שתהיה, בתובענה שאין בה ממש". לעומת זאת, כאשר ההסתלקות נובעת מכך שהנתבע תיקן את דרכיו בעקבות הגשת הבקשה, בית המשפט עשוי לפסוק גמול ושכר טרחה המשקפים את התועלת שהושגה.

פסק דין המאשר הסדר פשרה, או פסק דין הניתן בסופה של תובענה ייצוגית שאושרה, מהווה מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה שלא הודיעו על רצונם לצאת ממנה. משמעות הדבר היא שלא ניתן להגיש תביעה נוספת, ייצוגית או אישית, באותה עילה. כלל זה, המעוגן בסעיף 24 לחוק, חיוני להבטחת סופיות הדיון וליצירת ודאות משפטית עבור הנתבעים. כפי שהובהר בת"צ  17912-07-23 כהן נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, פסק דין המאשר הסדר פשרה חוסם הגשת בקשת אישור חדשה באותו עניין, וזאת על מנת שלא לאפשר "מחזור" של תובענות ולחתור תחת סופיות ההסדר שאושר על ידי בית המשפט כראוי, הוגן וסביר.

מעוניינים לקבל מידע נוסף?

מלא את פרטיך וניצור איתך קשר בהקדם האפשרי

תובענות ייצוגיות בתחום התעופה והתיירות

תובענה הייצוגית מהווה את אחד הכלים המשפטיים והחברתיים המשמעותיים ביותר במשפט הישראלי, ובפרט בתחומים צרכניים מובהקים כגון תעופה ותיירות. מדובר במנגנון דיוני המאפשר לנוסע יחיד, או לארגון, לתבוע בשם קבוצה גדולה של לקוחות אשר נגרם להם נזק דומה על ידי חברת תעופה, סוכנות נסיעות או גוף אחר בענף.

סעיף 1 לחוק מתווה את מטרותיו: מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה, מתן סעד הולם לנפגעים וניהול יעיל והוגן של תביעות. מטרות אלו משמשות כמצפן לבתי המשפט, במיוחד בהקשר של ענף התעופה והתיירות, שבו פערי הכוחות בין הצרכן הבודד לתאגידי הענק בולטים במיוחד. תביעות רבות בתחום זה נסמכות על עילות צרכניות כלליות, כגון הפרת חוק הגנת הצרכן, או על חקיקה ספציפית לענף, ובראשה חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012, הידוע גם בכינויו חוק טיבי.

לא כל תביעה בתחום התעופה והתיירות יכולה להתברר כתובענה ייצוגית. החוק קובע רשימה סגורה של עילות, המפורטות בתוספת השנייה, אשר רק מכוחן ניתן להגיש בקשה לאישור. רוב התביעות בענף נכנסות תחת פרט 1 לתוספת, שעניינו "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן… בקשר לענין שבינו לבין לקוח". עילה זו מאפשרת לתקוף מגוון רחב של הפרות, החל מחיובים בלתי חוקיים וכלה בהטעיה בפרסום של חבילות נופש. בנוסף, ניתן להגיש תובענות ייצוגיות בעילות ספציפיות יותר, כגון הפליה במחיר או במתן השירות, נושא רגיש במיוחד בהקשר של תמחור כרטיסי טיסה או כניסה לאתרי תיירות.

בנוסף, על המבקש להוכיח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. דרישה זו נבחנת דרך כשירותם וניסיונם של התובע המייצג ובא כוחו, עורך דין תביעות ייצוגיות. על עורך הדין המייצג מוטלת חובת נאמנות מוגברת כלפי כלל חברי הקבוצה, והוא פועל כנאמן ציבור שתפקידו להשיא את התועלת לקבוצה כולה. בית המשפט הוא שקובע את שכר טרחתו, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק, ובראשם התועלת שהצמיחה התובענה לקבוצה.

ייחודיות תובענות ייצוגית בתחום התעופה והתיירות

תחום התעופה והתיירות מציב אתגרים ייחודיים בפני מוסד התובענה הייצוגית. סוגיה מרכזית אחת נוגעת לפיצוי הסטטוטורי (פיצוי ללא הוכחת נזק) הקבוע בחוק שירותי תעופה. בת"צ 60667-01-19 גולן נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נדונה השאלה האם ניתן לתבוע פיצוי זה במסגרת תובענה ייצוגית. בית המשפט קבע כי הפיצוי הכספי הקבוע בחוק בגין ביטול טיסה או איחור, המכונה "פיצוי לדוגמה", אינו ניתן לתביעה בהליך ייצוגי. עם זאת, נקבע כי סעדים אחרים הקבועים בחוק, כגון הזכות לקבלת שירותי סיוע (מזון, משקאות, לינה והסעות) או הזכות להשבת תמורה, ניתנים בהחלט לתביעה במסגרת ייצוגית. פסיקה זו מדגימה את האבחנות הדקות שבית המשפט נדרש לערוך ואת הצורך בהתמחות משפטית ספציפית מצד עו"ד תביעות ייצוגיות הפועל בתחום זה.

במקרים רבים, הליכים ייצוגיים בתחום התעופה והתיירות אינם מגיעים להכרעה שיפוטית מלאה, אלא מסתיימים בהסדר פשרה. הסדר כזה טעון אישור של בית המשפט, הבוחן אם הוא "ראוי, הוגן וסביר" עבור חברי הקבוצה. לעיתים קרובות, הפיצוי לקבוצה אינו ניתן במזומן, אלא בדרך של הטבות עתידיות. כך לדוגמה, בת"צ 14432-05-18 פרידמן נ' תלמה נסיעות ותיירות בע"מ, אושר הסדר פשרה שבמסגרתו התחייבה סוכנות נסיעות, שנטען כי גבתה שערי המרה גבוהים מהמותר, להעניק הנחה עתידית ללקוחותיה. בית המשפט מדגיש בהקשרים אלו את חשיבות השקיפות, ולעיתים דורש כי על גבי החשבונית יצוין שההנחה ניתנת מכוח הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, על מנת להבטיח את התועלת הציבורית וההרתעתית של ההליך.

אפשרות נוספת לסיום ההליך היא "הסתלקות" של המבקש מהבקשה לאישור. גם הסתלקות כזו טעונה אישור בית המשפט, כדי למנוע ניצול לרעה של ההליך. כאשר ההסתלקות נובעת מכך שהחברה הנתבעת תיקנה את דרכיה בעקבות הגשת הבקשה, ובכך הושגה התועלת הציבורית, בית המשפט עשוי לפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו, גם ללא פיצוי כספי ישיר לקבוצה.

 

מעוניינים לקבל מידע נוסף?

מלא את פרטיך וניצור איתך קשר בהקדם האפשרי

שאלות ותשובות