דף הבית
עורך דין לשון הרע

עורך דין לשון הרע

עורך דין לשון הרע אהוד פאי מסביר, מה זה לשון הרע, כיצד נקבע אם פרסום מסוים מהווה לשון הרע, מהם השיקולים שבית המשפט מתחשב בהם בבואו לפסוק פיצויים בגין לשון הרע, ומה הם ההגנות המרכזיות הקיימות לנתבעים במסגרת תביעות לשון הרע.

 

"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה" (מתוך תהלים ל"ד)

 

סעיף 1 לחוק לשון הרע מגדיר מה זה לשון הרע:

לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

סעיף 2 לחוק לשון הרע קובע מהו פרסום:
2.    (א)  פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
(ב)  רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:
(1)  אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;
(2)  אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

כיצד נקבע אם פרסום מסוים מהווה לשון הרע?

הדעה הרווחת היא כי המבחן שיש להחיל לצורך הקביעה אם פרסום מסוים מהווה לשון הרע או לא הוא מבחן אובייקטיבי. כלומר, האדם שכלפיו פורסם הפרסום שמהווה לדעתו לשון הרע אינו נדרש בדרך כלל להוכיח שהושפל בפועל בעקבות הפרסום, שכן בית המשפט צפוי לבחון אם הפרסום עלול היה להביא לתוצאה כזו באופן אובייקטיבי, כלומר האם האדם הסביר היה עלול להיפגע מאותו פרסום.

כך ציין לדוגמה בנושא זה כב' השופט ריבלין ברע"א 10520/03 בן גביר נ' אמנון דנקנר: "אמירות מהוות לשון רע מקום שקיימת אפשרות אובייקטיבית כי פרסומן עלול להביא להשפלתו של אדם, או לעשותו מטרה לשנאה, בוז, או לעג מצד הבריות… מבחן הדברים הוא אובייקטיבי, ועיקרו במובן שאדם סביר מייחס לפרסום, בהקשר לשאלה האם היה באותו מובן כדי לפגוע בכבודו ובשמו של האדם"

עורך דין לשון הרע מסביר מה השיקולים שבתי המשפט שוקלים בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע

בבואו של בית המשפט לפסוק פיצויים בגין לשון הרע, לרבות פיצוי ללא הוכחת נזק, יערוך הוא בדרך כלל איזון בין הזכות לשם הטוב והפרטיות אל מול חופש הביטוי, וישקול בקביעת שיעור הפיצוי בין היתר: את אופי הפגיעה ונסיבותיה; היקף ומידת החשיפה לפרסום ותפוצתו; התנהגות הפוגע והניזוק; המניע שעמד בבסיס הפרסום ומטרתו; פרק הזמן בו הוצג הפרסום והאם הוא הוסר על-ידי הפוגע; הנזק שעלול היה להיגרם לנפגע כתוצאה מהפרסום, ואם נגרם לו נזק ממוני בפועל.

מה זה פיצויים ללא הוכחת נזק בלשון הרע?

סעיף 7א(ב) במסגרת חוק לשון הרע קובע כך: "במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק"

במקרים בהם הוכח שהפרסום אכן מהווה לשון הרע, והנפגע לא הוכיח שנגרם לו נזק ממוני כתוצאה מהפרסום, הוא עדין יכול לדרוש לחייב את הפוגע לשלם לו פיצויים ללא הוכחת נזק, שכן, התכלית של פיצוי ללא הוכחת נזק היא לפצות מי שנפגע בעקבות לשון הרע, גם במקרים בהם אין ביכולתו להוכיח במדויק את הנזק שנגרם לו בפועל.

בית המשפט עשוי לבחון תביעה כל מקרה ונסיבותיו הספציפיות בבואו לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק על פי חוק לשון הרע, ועליו לקחת בחשבון מספר גורמים:
"בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע יתחשב בית המשפט, בין היתר, בהיקף הפגיעה, במעמדו של הנזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב והסבל שהיו מנת חלקו, והתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד. הבחינה היא אינדיבידואלית. אין לקבוע "תעריפים". בכל מקרה יש להתחשב בטיב הפרסום, בהקיפו, באמינותו, במידת פגיעתו, ובהתנהגות הצדדים…" (דבריו של כב' השופט ריבלין ברע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר).

עורך דין לשון הרע מסביר – מה לא ניתן לתבוע במסגרת תביעת לשון הרע

הליכים משפטיים

אי אפשר לתבוע פיצויים מכוח לשון הרע, על השמצות שנאמרו במסגרת הליך משפטי ובכתבי טענות, וכל מה שנאמר בהליך משפטי או מעין הליך משפטי לרבות בתי דין גישורים ובוררות מוגן, זאת מתוך הרציונל שאם היו בעלי דין חוששים מפני תביעות לשון הרע, הם לא היו יכולים לטעון בחופשיות בבית המשפט.

תלונות

תלונה שהוגשה לגורמים המוסמכים לדון בה, כגון תלונה כנגד עורך דין או רופאי, ושכותב הביקורת האמין בתום לב בתוכן התלונה וערך בירור לפני ששלח אותה, עשויה להיחשב כמוגנת מפני תביעת לשון הרע. יחד עם זאת, אם התלונה נשלחה בתפוצה רחבה ובמיילים קבוצתיים או שפורסמה לאחר הגשתה ברשתות חברתיות במטרה להשמיץ ובלשון בוטה ומשתלחת, פרסומה כן עשוי להוות לשון הרע.

עורך דין לשון הרע מסביר מה ההבדל בין דעה לבין עובדה בלשון הרע?

במסגרת תביעות לשון הרע, בית המשפט ייבחן אם הפרסום מהווה ביקורת לגיטימית או מהווה השמצה לא לגיטימית, וכן צפוי לעשות הבחנה בין פרסום מהווה דעה או עובדה.
ככל והפרסום מהווה דעה, גם אם מדובר בדעה שלילית לגבי הבן אדם או המקום שלגביהם נאמרה או נכתבה הדעה, יטה בית המשפט לראות בדעה כפרסום לגיטימי ומותר במסגרת חופש ביטוי, אלא אם כן מדובר בהשמצות שפורסמו או נאמרו במטרה לפגוע באדם או בעסק שכלפיהם הם פורסמו, או לדוגמה על-ידי עסק מתחרה.

לעומת זאת אם במסגרת הפרסום נכתבו טענות עובדתיות שהן לא נכונות, לדוגמה אם נאמר כלפי מישהו שיש לו עבר פלילי, מדובר באמירה עובדתית שניתן לברר באם היא נכונה או לא נכונה, וככל ומי שהפיץ את הפרסום פרסם אותו מבלי לבדוק שהתוכן העובדתי שנכתב בה הוא נכון, עשוי אותו פרסום כן להיחשב כלשון הרע.

פרסומים שאינם מהווים לשון הרע

במסגרת סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע שנחקק בשנת 1965 נקבעו פרסומים המותרים לפרסום, ושפרסומם לא יהווה עילה לתביעה מכוח החוק. לפרסומים אלה יש הגנה מוחלטת מפני תביעות לשון הרע. בין היתר, מדובר בפרסומים שפורסמו בישיבות הממשלה או הכנסת או על-ידי חבר בממשלה או חבר כנסת מתוקף תפקידם.

גם פרסומים שפורסמו או נאמרו על-ידי שופט או אדם בעל סמכות שיפוטית, תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם או פרסום על ידי בעל דין או בא כוחו או עד שנאמרו תוך כדי דיון, לא יהוו עילה מכוח חוק איסור לשון הרע, לרבות במסגרת ועדת חקירה או על-ידי מבקר המדינה מתוקף תפקידו או פרסום.

בנוסף, פרסומים שהעתק או תמצית נכונה והוגנת שלהם שפורסמו במרשם המתנהל על פי חיקוק ומפורסמים באופן פומבי או פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות מוסמכת – גם לא יהוו עילה לתביעות מכוח חוק לשון הרע.

בנוסף לכך, גם ציטוט שנכתב בעיתון של כתב תביעה או פסק דין יהיה מוגן בדרך כלל מפני תביעות לשון הרע, וכן גם דברים שנאמרו במסגרת שימוע בעבודה או במסגרת מכתב שנשלח לתיק האישי של עובד, אלא אם כן תוכנם הופץ בפומבי ובמטרה להשמיץ את העובד.

עורך דין לשון הרע מסביר על – הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע

ישנם מספר הגנות המעוגנות במסגרת חוק לשון הרע, שככל והן מתקיימות הפרסום לא יהווה עילת תביעה מכוח חוק לשון הרע.

הגנת אמת הפרסום

הגנה זו קבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, הקובע כי עשויה להיות הגנה לאדם המפרסם פרסום המהווה לשון הרע מקום "שהדבר בפרסום היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי…".
יחד עם זאת, יש לציין שעל מנת שלפרסום מסוים יהיה הגנת אמת הפרסום לא מספיק שהוא יהיה אמת בלבד, אלא צריך שלפרסום יהיה גם עניין ציבורי. למשל, אם פורסם בפומבי בנוגע לאדם פרטי כי הוא חולה במחלה קשה, גם אם מדובר בדבר שהוא אמת, עדין לא מדובר בפרסום עם עניין ציבורי והפרסום עשוי להשפיל את אותו אדם ולכן ההגנה עשויה שלא לחול. לעומת זאת, אם הפרסום היה כלפי דמות ציבורית כגון שר או ראש ממשלה הגנת אמת הפרסום עשויה לחול, מאחר ומדובר בפרסום אמת שהיה לו גם לכאורה עניין ציבורי.

הגנת תום הלב בתביעת לשון הרע

סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע קובע, כי עשויה לקום לטובת נתבע בתביעת לשון הרע הגנה אם הוא הוכיח שהפרסום פורסם על-ידו בתום לב, ושהפרסום נעשה בנסיבות מסוימות כגון:
אם המפרסם לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע או על הנסיבות מהן משתמעת לשון הרע; אם הפרסום נעשה כאשר קיימת חובה חוקית מוסרית או חברתית לפרסם את אותו פרסום; אם הפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הנתבע;

בנוסף לכך, גם אם הפרסום היה לצורך הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי או ציבורי או בקשר לעניין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו, או אם הפרסום היה הבעת דעה כלפי בעל דין, עשוי להיות הגנת תום לב. כך למשל, כאשר מפרסם הפרסום מביע דעה על התנהלות של דמות ציבורית מסוימת ובתום לב, עשויה לעמוד לזכותו הגנת תום הלב.

הגנת תום הלב עשויה לחול גם כאשר מדובר בפרסום שאמר בשידור חי ברדיו או בטלוויזיה או כביקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת שהנפגע פרסם או הציג בפומבי, או אם מדובר בפרסום של הבעת דעה על התנהגותו או אפיו של הנפגע בעניין שהנתבע ממונה על הנפגע. למשל כאשר המעסיק מביע דעה על התנהגותו של עובד תחתיו.

נטל ההוכחה

סעיף 16 לחוק איסור לשון הרע קובע, כי אם האדם שפרסם את הפרסום בנסיבות הקבועות בסעיף 15 הוכיח "שהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפרסום בתום לב" (ציטוט מתוך סעיף 16א לחוק איסור לשון הרע).

יחד עם זאת, אם הוכח שהפרסום לא היה אמת ושהמפרסם ידע שתוכן הפרסום לא נכון או שלא נקט לפני הפרסום באמצעים סבירים כדי להיווכח אם תוכן הפרסום הוא אמת או שמפרסם הפרסום התכוון לפגוע באופן בלתי סביר באדם שכלפי פורסם אותו פרסום – לא יחול הגנת תום הלב.

הגנת תום הלב בפנייה לרשות מוסכמת

ככל והפרסום היה במסגרת הגשת תלונה על הנפגע אשר הוגשה לרשות המוסכמת לקבל תלונות על אותו נפגע למשל תלונות במשטרה, הוא עשוי להיות מוגן אם היא נעשית בתום לב, ולהקנות לנתבע בתביעת לשון הרע הגנת תום הלב. אולם אם מגיש התלונה לאחר הגשתה פרסם את תוכן התלונה ועצם הגשתה בפומבי, עשוי הנתבע שלא להיות מוגן בהגנת תום הלב, במיוחד אם בדיעבד התברר שמדובר בתלונת שווא.

האם קללות וגידופים מהווים לשון הרע?

בחלק ניכר מפסק הדין שניתנו בישראל ובחנו שאלה זו נקבע, כי במרבית המקרים קללות וגידופים אינם מהווים באופן גורף לשון הרע, בין היתר משום שאם כל קללה או גידוף היו מהווים עילת תביעה לפי חוק לשון הרע, היו בתי המשפט מוצפים בתביעות אלה. עוד נקבע, כי על בתי המשפט לבחון את הקשר והנסיבות שבהם נאמרו אותם גידופים וקללות, ואם הם נאמרו למשל בשעת כעס בית המשפט יטה שלא לקבוע כי הם מהווים לשון הרע.

כך ציין המלומד אורי שנהר בספרו דיני לשון הרע בנושא זה: "קללות וגידופים מהווים לצערנו חלק מהחיים החברתיים במדינה, ולפיכך קיים חשש שהכרה שיפוטית גורפת בגידופים כלשון הרע, תביא להצפת בתי המשפט בתביעות שזו עילתן…ככל שהשימוש בגידופים שכיח יותר, כך נעשית פגיעתו לקשה פחות, עד כדי אמירת גידופים מסוימים בנסיבות מסוימות, לא תגרום עוד לפגיעה ממשית"

וכך ציינה כב' השופטת חנה ינון בת"א 16294-08 גולדרינג נ' תמרי, בנוגע לגידופים שנאמרו בשעת כעס במסגרת סכסוך שכנים: "על בית המשפט לבחון היטב את ההקשר והנסיבות שבהם נאמרו הדברים ואם יתברר שאלה נאמרו בעידנא דריתחא הנטייה תהיה שלא לראות בדברים משום לשון הרע, שכן, לדברים הנאמרים בשעת כעס וחימה אין השפעה על הבריות והנוכחים מבינים כי אכן נאמרים הדברים כשהתפרצות רגשות זעם על רקע סכסוך כזה או אחר".

עורך דין לשון הרע מסביר מה כדאי לעשות במקרים של לשון הרע?

כאשר הנכם נתקלים בפרסום משמיץ נגדכם, כדאי מאוד לשמור העתק שלו באופן מידי, וככל ואותו פרסום היה באינטרנט, כדאי לעשות print screen של אותו פרסום.
בנוגע לשליחת מכתב התראה בטרם תביעה יצוין, כי באופן עקרוני אין חובה לשלוח מכתב התראה בטרם הגשת תביעה בגין לשון הרע. לעיתים גם אין טעם לשלוח מכתב התראה ככל ומדובר בסכסוך עתיק יומין בין הצדדים, למשל בסכסוך בין בני זוג או שכנים. יחד עם זאת, בתי המשפט עשויים להתחשב לטובה במשלוח מכתב התראה בטרם הגשת תביעה ובכך שהתובע ניסה להימנע מהליך משפטי.

בנוסף לכך, לעתים חלה חובה לשלוח לגורם שאותו מעוניינים לתבוע בגין לשון הרע מכתב התראה. למשל, כאשר מעוניינים לתבוע כלי תקשורת יש צורך לשלוח אליו קודם מכתב התראה על מנת לאפשר לו להוריד או לתקן את הפרסום שמהווה לכאורה לשון הרע, או במקרים בהם מדובר בפרסום באינטרנט שנדרש להסירו.

אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי

מעוניינים לקבל מידע נוסף?