מחיקת רישום פלילי – חנינה מהנשיא

עורך דין מחיקת רישום פלילי אהוד פאי מסביר במאמר זה בין היתר, מזה רישום פלילי, באילו מקרים ניתן להגיש בקשת ביטול רישום פלילי או בקשת חנינה מהנשיא, ומה המשמעות של עילת סגירת תיק משטרתי וההבדל בין עילות סגירת תיק.

מזה רישום פלילי?

המרשם פלילי בישראל מתחלק למעשה ל-3 קטגוריות: (1) רישום משטרתי; (2) תיקי מב"ד; (3) רישום פלילי.

רישום משטרתי – תיקים שלא הוגשו בהם כתבי אישום. כלומר מקרים בהם התנהלה חקירה בגין חשד לביצוע עבירה, ולאחר מכן התיק הועבר לרשויות התביעה והוחלט לסגור אותו ושלא להמשיך בהליכים פליליים [בשל חוסר ראיות או חוסר אשמה או חוסר עניין לציבור או סגירת תיק בהסדר מותנה].

תיקי מב"ד [תיק הממתין לבירור דין] – תיקים פתוחים שבהם טרם התקבלה החלטה – באם להגיש בגינם כתב אישום או לסגור אותם.

רישום פלילי –  רישום של תיקים פליליים שבהם הוגש כתב אישום, הנאשמים נשפטו והורשעו, ולאחר מכן גזר הדין נרשם במרשם הפלילי.

חקיקה – מחיקת רישום פלילי

רישום פלילי עשוי להסב נזק משמעותי לתדמיתו של אדם ולפרנסתו, לרבות בקבלה למקומות עבודה, מכרזים ומשרות ציבוריות. לאור זאת, קיים לרישום פלילי תקופת התיישנות שבסופה מרבית העבירות ימחקו מן המרשם הפלילי (למעט עבירות מסוימות כגון: רצח).

בנוסף לכך מסביר עורך דין מחיקת רישום פלילי אהוד פאי, ניתן להגיש בקשת חנינה מהנשיא לקיצור תקופות ההתיישנות או בקשה למחיקת רישום פלילי, אשר לו הסמכות להורות (מכוח סעיף 18 במסגרת חוק המרשם הפלילי) אם כי במקרים נדירים – על קיצור תקופות התיישנות או על מחיקת רישום פלילי.

הוראות החוק המרכזיות בנושא ביטול רישום פלילי הן: חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 וכן תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס"ט-2009, שהותקנו מכוחו. יצוין, כי בשנת 2022 צפוי החוק המקורי להתחלף בנוסח חוק חדש – חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019.

רישום פלילי במשטרה

סעיף 1(א) במסגרת חוק המרשם הפלילי קובע כי "המשטרה תנהל מרשם פלילי ובו פרטי רישום לענין כל אדם שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת כאמור בסעיף 2". על-פי חוק זה מנהלת המשטרה מרשם פלילי, ובו רישום של הרשעות ועונשים.

המרשם הוא חסוי, ואין למסור מידע ממנו אלא לפי חוק המרשם עצמו (סעיף 3). המרשם פתוח לפעילות המשטרה (סעיף 4(א)(1)), וזו רשאית למסור ממנו מידע לממשלה "לעניין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה…" (סעיף 5(א) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים וסעיף (ג) לתוספת הראשונה לחוק). כן רשאית המשטרה למסור המידע לנציב שירות המדינה לגבי עובדי המדינה, ולרשויות ציבור נוספות הקבועות בתוספת הראשונה לעניין מינויים שהם עושים.

אילו פרטים קיימים במסגרת רישום פלילי?

סעיף 2 לחוק קובע כי פרטי רישום פלילי יהיו אלה:

• הרשעות ועונשים של בית משפט בשל פשעים ועוונות.
• צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, וצווי שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה עקב עבירה).
• קביעת בית משפט באישום בעבירה על כך שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי.
• קביעת לפי סעיף 24 וצו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (מדובר בסעיפים העוסקים בעבירות שביצעו קטינים, וכן בצווים שרשאי בית משפט לנוער להטיל).
• שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין.
• החלטה מטעם נשיא המדינה.

מיהו הגורם המוסמך למחיקת הרישום?

ביטול רישום פלילי

תקנה 3 במסגרת תקנות המרשם הפלילי קובעת, כי "אדם שקיים לגביו רישום, רשאי לפנות לגורם המוסמך לאחר שנסתיימה התקופה בבקשה לבטל את הרישום, והוא יצרף לבקשה, ככל הניתן, מסמכים התומכים בה"

תקנה 4 לתקנות אלה קובעת, כי מקום בו הוגשה בקשה לביטול רישום פלילי, רשאי הגורם המוסמך לבטל את הרישום, "ובלבד שהסתיימה התקופה ונשקלו אמות המידה לביטול הרישום על פי תקנה 5"

מיהו הגורם המוסמך לצורך מחיקת רישום פלילי?

סעיף 1(ד)(1) במסגרת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים מסביר עורך דין מחיקת רישום פלילי אהוד פאי קובע, כי "ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שהוא הסמיך לכך… רשאי לבטל מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיף 11א, לפי אמות מידה שקבע השר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת"

אמות מידה – ביטול רישום משטרתי

סעיף 1(ד)(2) במסגרת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים קובע, כי אמות המידה לצורך ביטול רישום פלילי במשטרה ייקבעו בין היתר בהתחשב:

במשך הזמן שחלף מיום האירוע נושא החקירה; גילו של האדם שהרישום נוגע לו ביום האירוע; נסיבותיו האישיות; קיומם של רישומים אחרים; ומהות העבירות שיוחסו לו וחומרתן.

אמות מידה תקנות – בקשת מחיקת רישום פלילי

תקנה 5 לתקנות המרשם הפלילי קובעת, כי כאשר מוגשת בקשת מחיקת רישום פלילי (לאחר שהסתיימה תקופת הרישום), יתחשב הגורם המוסמך בין היתר בשיקולים הבאים:

• חומרת העבירה שיוחסה לאדם;
• חומרת הפגיעה הנטענת באדם;
• היקף הפגיעה המיוחסת ברכוש, בהתחשב בין השאר, בסוג הרכוש, בערכו ובהיותו רכוש פרטי או ציבורי;
• קיומם של רישומי משטרה אחרים לגבי האדם שהרישום נוגע לו, תכיפותם ונסיבותיהם;
• ביטולים קודמים של רישומים משטרתיים;
• נסיבות אישיות של האדם שהרישום נוגע לו.

במקרה של דחיית בקשה לביטול רישום פלילי בשל אי עמידה באמות המידה, רשאית המבקש להגיש ערר על ההחלטה, אשר תועבר להחלטת ראש האגף לחקירות ולמודיעין במשטרת ישראל.

תקופת רישום פלילי

סעיף 4 במסגרת תקנות המרשם הפלילי קובע כאמור, כי מקום בו הוגשה בקשה לביטול רישום פלילי, רשאי הגורם המוסמך להורות על ביטול הרישום "ובלבד שהסתיימה התקופה ונשקלו אמות המידה לביטול הרישום כאמור בתקנה 5". כלומר, תנאי ראשוני לשקילת בקשה לביטול רישום פלילי הוא שהסתיימה התקופה המגבילה את מחיקת הרישום.

תקופת רישום פלילי שבסיומה ניתן להגיש בקשה לביטול רישום פלילי, מתחילה ממועד האירוע בו התנהלה במשטרה החקירה.

כאשר מדובר על רישום פלילי שנעשה בקשר לחשד לביצוע עבירה שאינה פשע, תקופת רישומו תהא ל-5 שנים לבגיר, ול-3 שנים לקטין. כאשר מדובר על רישום פלילי לביצוע עבירת פשע, תקופת רישומו תהא ל-7 שנים לבגיר, ול-5 שנים לקטין.

כלומר מדובר בתנאי סף לביטול אוטומטי של רישום פלילי מסביר עורך דין מחיקת רישום פלילי אהוד פאי, לפיו לא יבוטל רישום פלילי באופן אוטומטי, אלא אם כן חלף פרק זמן של 7 שנים מביצוע העבירה בידי בגיר, או 5 שנים בחשד לביצוע עבירה בידי קטין. חישוב תקופה זו, מתחילה ממועד האירוע החקירה, וככל והיו מספר אירועים שיוחסו לחשוד, מועד האירוע המאוחר.

התיישנות הרשעה פלילית – בגיר

סעיף 14 במסגרת חוק המרשם הפלילי דן בנושא התיישנות הרשעה פלילית, ובו נקבע כי לא יימסר רישום פלילי (למעט גופים ובעלי תפקידים מיוחדים כגון: משטרה, שב"כ, צה"ל, רשות הרישוי), אם עברו מיום פסק הדין או ההחלטה התקופות המפורטות להלן:

• אם הוטל מאסר של עד שנה אחת – התקופה שהוטלה + 7 שנים
• אם הוטל מאסר של עד 5 שנים – התקופה שהוטלה + 10 שנים
• אם הוטל מאסר של למעלה מ – 5 שנים, התקופה שהוטלה ועוד כפל התקופה, ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על 15 שנים

מקום בו הוטל עונש שאינו נמנע עם העונשים הנ"ל, או אם בית המשפט קבע שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין, תקופת התיישנות הרשעה תהא 7 שנים.

התיישנות הרשעה פלילית קטין

סעיף 14(2ב) במסגרת חוק המרשם הפלילי, קובע כי התיישנות הרשעה פלילית קטין תהא קצרה יותר מאשר לבגירים:

• מקום בו הוטל על הקטין מאסר של עד 3 שנים – תקופת ההתיישנות תהיה תקופת המאסר שהוטלה עליו + 5 שנים.
• מקום בו הוטל על הקטין מאסר של עד 5 שנים – תקופת ההתיישנות תהיה תקופת המאסר + 7 שנים.
• מקום בו הוטל על הקטין מאסר של למעלה מ-5 שנים – תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה + 10 שנים.

תוצאות התיישנות הרשעה פלילית

סעיף 19 במסגרת חוק המרשם הפלילי קובע, כי מידע על הרשעה שהתיישנה: "לא יובא בחשבון בין שיקוליו של מי שהיה זכאי לקבלו אילולא ההתיישנות".

כמו כן, אדם שהיה לגביו רישום פלילי אינו חייב לגלות הרשעה שהתיישנה למי שאינו רשאי להביאה בחשבון, וככל והוא נשאל לגבי עברו הפלילי, תיחשב אותה שאלה כאילו אינה מתייחסת להרשעה שהתיישנה.

סעיף 16 במסגרת חוק המרשם הפלילי קובע, כי משעברו 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות, יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה, ולא יימסר מידע עליה למעט לגופים מסוימים כגון: יועץ המשפטי לממשלה, ועדת מינוי שופטים, גורמי ביטחון ועוד.

בנוגע לקטינים = תקופת מחיקת רישום פלילי לעניין מסירת מידע הנה 5 שנים, ולגבי עבירת עוון שעבר קטין שטרם מלאו לו 16 שנים – 3 שנים.

תוצאות ביטול רישום פלילי

סעיף 20 במסגרת חוק המרשם הפלילי קובע, כי מי שנמחקה הרשעתו של אדם "ייחשב לענין כל דין כאילו לא הורשע", לרבות פסק דין בהליך משמעתי, יהא בטל מיום המחיקה, ושאלה על עברו הפלילי של אותו אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה.

בנוסף לכך סעיף זה קובע מסביר עורך דין מחיקת רישום פלילי אהוד פאי, כי כל ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי או לפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי, אלא אם מסר אותה ביודעין מי שהרשעתו נמחקה.

במידה והוחלט על ביטול רישום פלילי, אותו רישום פלילי לא יהווה יותר חלק מהמרשם הפלילי, ולא יועבר גם לגורמים הזכאים לקבל לפי חוק מידע על תיקים סגורים.

תכליתו של הסדר ההתיישנות

בתי המשפט פסקו לא אחת, כי תכליתו של הסדר ההתיישנות הקיים במסגרת חוק המרשם הפלילי, אינה לאפשר הקלה בעונש עבור מי שהוסיף וחטא, אלא לאפשר לחוזרים לדרך הישר להניח עברם המכביד מאחור ולהמשיך בחייהם. 

רישום פלילי שלגביו אין התיישנות

סעיף 17 במסגרת חוק המרשם הפלילי קובע, כי ישנן עבירות מסוימות שלגביהן לא תהיה התיישנות או מחיקה כגון: עבירות שעונשם הוא מאסר עולם, או עבירות שהעונש עליהן הוא מאסר 10 שנים ומעלה או יותר שהוטלו מכוח חוקים מסוימים כגון: עבירות ביטחון, טרור, סודות רשמיים ועוד.

דרישת רישום פלילי במסגרת מכרז

במסגרת דיני מכרזים, נוהגים הרשויות לדרוש ממצעים לצרף להצעתם במכרזים תצהיר, בו מצהיר המציע כי לא הורשע בעבירות פליליות מסוימות.

נהוג לדרוש מסירת מידע פלילי בנוגע לעבירות שהן רלוונטיות למכרז. לדוגמה באחד מפסקי הדין (עע"מ 6466/19 ‏ ‏משרד הביטחון נ' עמותת חברות הסיעוד), שעסק במכרז לתפקיד מלווה סיעוד, הייתה דרישה לקבלת תצהיר מהמצעים על כך – כי הם לא הורשעו בעבירות פליליות ספציפיות כגון: עבירות מין, אלימות, עבירות שנעשו כלפי זקן וכו', ונקבע כי מדובר בדרישה עניינית ורלוונטית למכרז, לנוכח התפקיד הדורש רמת אמון גבוהה.

לעומת זאת, נקבע כי ככל ובמכרז קיימת הגדרה רחבה מדי של "עבירות פלילית", כגון: "כל עבירה שיש בה לדעת הגורם המקצועי באגף השיקום כדי למנוע מאדם לשמש כמלווה נכה צה"ל", דרישה זו אינה מידתית ומרחיבה מעבר לנדרש.

כלומר, ככל וקיימת במסגרת מסמכי המכרז – הגדרה ספציפית ומצומצמת יחסית של סוגי עבירות פליליות שהנן רלוונטיות לנושא המכרז, ושעליהן יידרשו המצעים למסור מידע (להצהיר שהם לא הורשעו בעבירות אלה), עשוי בית המשפט לקבוע כי מדובר בדרישה לגיטימית. לעומת זאת, ככל והמידע הנדרש מתייחס לכל עבירה פלילית באשר היא, בית המשפט עשוי לקבוע כי מדובר בדרישה שאינה מידתית.

כך קבעה כב' השופטת דפנה ברק ארז בע"א 8189/11 ‏ ‏רפאל דיין נ' מפעל הפיס:

"בעל מכרז רשאי ואף חייב לבחון שיקולים הנוגעים למהימנות ולניקיון כפיהם של המתמודדים במכרז, ובכפוף לכך שהחלטה בעניין תהיה מבוססת על תשתית עובדתית ראויה.

עם זאת, חשוב להבהיר את התנאים שלפיהם תפעל ועדת המכרזים כבר במסמכי המכרז; ככל שבעל המכרז קובע כי על המשתתפים במכרז למסור פרטים אודות חקירה פלילית או עבר פלילי, דרישה זו צריכה להיות רלוונטית למכרז."

יש לציין, כי אף במסגרת דברי ההסבר להצעת חוק המרשם הפלילי צוין, כי יש לאפשר לאדם בעל עבר פלילי להשתקם ולהשתלב בחברה:

כך למשל צוין במסגרת דברי הצעת החוק בנושא: "אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה" (הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, בעמ' 216).

כך אף ציין בית המשפט העליון, כי יש מקום לאפשר לאדם בעל עבר פלילי: "להשתלב בחברה כשווה בין שווים" (המשנה לנשיא, השופט אלון, בעל"ע 18/84 [36] הנ"ל, בעמ' 375), ו – "אין לנעול את הדלת מפני השבים באמת ובתמים, אדרבה, באין נימוק כבד משקל יש לאפשר להם לחזור למסלול חייהם, למשלח ידם, ואף לתפקידם" (השופט קיסטר בעל"ע 1/68 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה [37], בעמ' 679).

משמעות רישום פלילי – בקבלה לעבודה ציבורית

על הרשות ציבורית לשקול במסגרת מינויו של אדם לתפקיד ציבורי את עברו הפלילי. שכן, רשות ציבורית חבה בחובת נאמנות כלפי הציבור (להבדיל ממעסיק פרטי), ומינויו של עובד ציבור בעל עבר פלילי עשוי להשפיע על תפקודה של הרשות.

עם זאת מסביר עורך דין מחיקת רישום פלילי אהוד פאי, אין הדבר אומר בהכרח שהרשות אינה רשאית להעסיק עובדים בעלי עבר פלילי, ולסייע בשיקומם, אך עליה להתחשב באופן ענייני גם נתון זה, ולתת לו משקל.

כך נקבע בבגץ 6163/92‏ ‎ ‎יואל אייזנברג‎ ‎נ' שר הבינוי והשיכון:

"היעדרה של הוראת חוק מפורשת בעניין פסילתו של בעל עבר פלילי מקיימת את כשירותו של המועמד לשירות המדינה, אך אין היא שוללת את האפשרות להתחשב בעברו בגדר השימוש בשיקול הדעת המינהלי הנתון לרשות הממנה. אכן, עברו הפלילי של מועמד למשרה ציבורית הינו שיקול רלוואנטי, אשר הרשות הממנה רשאית וחייבת לקחתו בחשבון שיקוליה בטרם ייעשה המינוי…

חובתה של הרשות הציבורית לקחת בחשבון שיקוליה את עברו הפלילי של המועמד שעה שהיא ממנה אדם למשרה ציבורית נגזרת ממעמדה של הרשות הציבורית כנאמן של הציבור. מעמד זה של נאמנות מטיל על הרשות השלטונית חובות מיוחדות; אין היא חופשית בגדר שיקוליה. מחובת הנאמנות נגזרת החובה להפעיל את שיקול הדעת השלטוני בהגינות, ביושר, בסבירות וללא הפליה

מינוי עובד ציבור בעל עבר פלילי משפיע על תפקודה של הרשות הציבורית ועל היחס של הציבור אליה. יש לו השלכות, ישירות ועקיפות, על אמון הציבור ברשות הציבורית, ועל הרשות הממנה לקחת שיקולים אלה בחשבון"

משמעות רישום פלילי במסגרת הסדר מותנה

לקיומו של רישום פלילי לחשוד בביצוע העבירה, קיים משמעות בבואו של תובע להציע לחשוד הסדר מותנה, לרבות כאשר מדובר בעבירות של חריגות בניה מכוח חוק התכנון והבניה. שכן, כאשר מבוצעת עבירה פלילית למשל מכוח חוק התכנון והבניה, תובע רשאי להציע לעתים לחשוד בעבירות קלות יותר ובהתחשב בעניין הציבור של נסיבות המקרה – הסדר מותנה, שבמסגרתו מודה החשוד בביצוע העבירה, משלם קנס ומתחייב להימנע מביצוע העבירה.

אולם, כאשר לחובת החשוד קיים רישום פלילי שנרשם ב-5 השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר [ככל ומדובר בעבירה מסוג עוון], אין באפשרותו של התובע להציע לחשוד הסדר מותנה (המהווה בדרך כלל פריבילגיה עבור החשוד בכך שלא ננקט נגדו הליך פלילי על כל המשתמע מכך).

מה קובע החוק במקרה זה?

כך קובע בנושא זה סעיף 67א(ב) לחוק סדר דין הפלילי: "ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א), שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר (בסימן זה – הסדר), אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה".

סעיף 67א(ד) לחסד"פ קובע כי – תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה: העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע… אינו כולל מאסר בפועל + אין לחשוד רישום פלילי: "שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר".

חוק המרשם הפלילי החדש

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019, צפוי בשנת 2022 להחליף את החוק המקורי בתחום זה. התיקון לחוק זה נחקק על רקע המלצות ועדת קנאי (ע"ש פרופ' רותם קנאי שעמדה בראש הוועדה שהוקמה בתחום), ולצורך ביצוע תיקונים נוספים הנוגעים לנושאים שונים שלא הוסדרו בחוק הישן.. כך צוין בין היתר בדברי ההסבר להצעת החוק:

"הוועדה בחנה את הוראות חוק המרשם הפלילי ואת האיזון בין העקרונות המנוגדים הגלומים בו – המרשם הפלילי אל מול תקנת השבים…

המרשם הפלילי, משמעו תיעוד מלא של ההיסטוריה הפלילית של אדם ושל החברה בכללותה וניהול מידע פלילי ומסירתו לגורמים שונים, לצורך הגנה על אינטרסים ציבוריים… תקנת השבים, עניינה אינטרס השיקום, קרי עידוד שיקומו של בעל רישום פלילי והשתלבותו המלאה בחברה ובשוק העבודה, כך שחטאו לא ייזכר לו כל ימיו ויתאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו."

מחיקת רישום פלילי אחרי 7 שנים

במקרים בהם הוחלט לסגור את התיק בשל חוסר ראיות או בשל חוסר עניין לציבור מסביר עורך דין מחיקת רישום פלילי אהוד פאי, קובע סעיף 1(ה) במסגרת חוק המרשם הפלילי, כי הרישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין בנוגע לעבירה שאינה פשע "יבוטל בתום שבע שנים מיום האירוע, אלא אם כן החליט הגורם המוסמך אחרת", וכי החלטה זו צריכה להינתן בכתב, ולהיות תואמת לאמות המידה שנקבעו על-ידי שר לביטחון הפנים באישור ועדת החוקה.

מה זה תיק מב"ד?

תיק מב"ד הנו ראשי תיבות של תיק הממתין לבירור דין. מקום בו מוחלט על-ידי התביעה המשטרתית שאין מקום להעמיד לדין את החשודים, כלומר שאין אשמה פלילית, תיק זה לא יופיע עוד ברישום הפלילי. יחד עם זאת, מקום בו יוחלט על סגירת התיק מעילה אחרת (כגון: היעדר ראיות) – הדבר יביא לחידוש מניין הימים של תנאי הסף לביטול הרישום הפלילי, ויהיה כפוף לתקופות הקבועות בתקנות.

עילת סגירת תיק פלילי

מה ההבדל בין סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה לבין סגירת תיק מחוסר ראיות? איך ניתן לבקש שינוי עילת סגירת תיק פלילי?

רישום משטרתי הנו למעשה רישום של תיק שלא הבשיל להגשת כתבי אישום. כלומר מקרים בהם התנהלה חקירה בגין חשד לביצוע עבירה ולאחר מכן התיק הועבר לרשויות התביעה והוחלט לסגור את התיק ושלא להמשיך בהליכים פליליים.

בשלב זה, בו מחליט התובע לסגור את התיק, עליו להודיע לחשוד באיזו עילה הוחלט לסגור את התיק.

קיימות 3 עילות לסגירת תיק – (1) בשל חוסר ראיות; (2) בשל חוסר אשמה; (3) בשל חוסר עניין לציבור. כאשר רק במקרה של סגירת התיק בשל חוסר אשמה לא יירשם לחובתו של החשוד רישום פלילי, וכן במקרים בהם התיק נסגר במסגרת הסדר מותנה.

לעילת סגירת תיק קיימת משמעות רבה מבחינת החשוד ובפרט מקום בו מדובר באיש ציבור. שכן, תיק שנסגר בעילה של "חוסר ראיות" נשאר ברישומי המשטרה ביחס לחשוד, ולעומת זאת תיק שנסגר בעילה של "העדר אשמה" ונמחק לאחר מכן מרישומי המשטרה.

כך צוין לדוגמה בנושא זה, בבג"ץ 4539/92 קבלרו נ' היועמ"ש:

"…שמו הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב… אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו יימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו יירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם"

נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין

סעיף 62 במסגרת חוק סדר הדין הפלילי קובע, כי מקום בו ראה תובע שהועבר אליו חומר חקירה שהראיות מספיקות לאישום כנגד אדם מסוים עליו להעמיד לדין, אלא אם כן התובע סבר "שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין".

החלטה שלא להעמיד לדין מכוח עילה זו מסביר עורך דין מחיקת רישום פלילי אהוד פאי, כפופה לאישור בעל תפקיד כגון: פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוסמך לכך, קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוסמך לכך וכיו"ב.

החלטה שלא להעמיד לדין

סעיף 62(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי קובע, כי על ההחלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, אולם החשוד רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על-ידי המשטרה ושפורטו בהודעה. בנוגע לעבירות מין או אלימות, תימסר הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.

הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין

סעיף 63 לחוק סדר דין הפלילי קובע, כי הודעה על החלטה שלא לחקור תימסר למתלונן בציון עילת סגירת התיק. לעומת זאת, על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם המתלונן רשאי לברר את העילה באמצעות הגעה למשטרה.

ערר על סגירת תיק במשטרה

סעיף 64 לחוק סדר דין הפלילי קובע, כי על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמיד לדין, כאשר לא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי מתלונן להגיש ערר בתוך 60 ימים לאחר שנמסרה לו ההודעה.

ערר על שינוי עילת סגירת תיק

סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי קובע, כי חשוד יהא רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת התביעה: "החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה"

יצוין, כי החוק אינו מקנה זכות להגשת ערר על דחיית בקשת שינוי עילת סגירת תיק. יחד עם זאת, קיים נוהג לפיו מקום בו הוגש בכל זאת ערר מטעם חשוד על החלטת דחיית תובע לשינוי עילת סגירת תיק, הבקשה וההחלטה תועבר לבדיקתו של גורם המקצועי הממונה על הגורם שסגר את התיק.

כך צוין בנושא זה במסגרת תשובת המדינה בבג"צ 5672587 פנחס פישלר ואח' נ' מפכ"ל המשטרה:

"כל אזרח המעונין להשיג על כך שהתיק נגדו נגנז מחוסר ראיות או מחוסר ענין לציבור, והמבקש לשנות את עילת הגניזה לחוסר אשמה, רשאי לפנות לגורם שסגר את התיק ולבקשו לעשות כן…

במקרה שבו נדחית בקשת האזרח, רשאי הוא לערער על החלטת הדחיה בפני הגורם הממונה על הגורם שסגר את התיק.

היינו, כאשר פרקליט סגר את התיק, ניתן להפנות את הערעור לפרקליט המדינה או משנהו, וכאשר גורם במשטרה סגר את התיק, ניתן לפנות בערעור לקצין החקירות המחוזי האחראי על הגורם שסגר את התיק."

נוהל המשטרה – בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק 

במסגרת נוהל אח"מ 300.05.271 מטעם משטרת ישראל, נקבעו הנחיות באשר לטיפול בבקשת חשוד לשינוי עילת סגירת תיק חקירה.

בהנחיות אלה נקבע כי הטיפול בבקשה יחולק ל-2 שלבים:

• שלב 1 טיפול בבקשה על-ידי הקצין המוסמך [הקצין שהחליט על סגירת תיק החקירה כנגד החשוד];
• שלב 2 טיפול על-ידי הגורם המקצועי הממונה [שיכול להיות קצין אגף חקירות ומודיעין מחוזי או ראש יחידה ארצית או ראש חטיבת חקירות או קצין שהוסמך לכך על-ידו]. מקום בו נסגר התיק ביחידת התביעות, המשך הטיפול יהא על-ידי ראש יחידת התביעה או על-ידי ראש חטיבת תביעות.

מקום בו הוגשה בקשה מטעם חשוד לשינוי עילת סגירת תיק, והתברר כי תיק זה נסגר על-ידי הפרקליטות, על המשטרה להעביר את בקשת החשוד בצירוף תיק החקירה להמשך טיפול פרקליט המחוז הרלוונטי, אשר תדון בבקשה בהתאם להנחיות הפרקליטות בנושא, לרבות הנחיה מס' 1.1 הדנה בסגירת תיק בעילת "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה לחקירה/להעמידה לדין", והנחיה מס' 1.3 הדנה בסגירת תיקים בעילת "חוסר ראיות" ועילת "העדר אשמה".

שלב 1 – טיפול הקצין המוסמך

מקום בו הוגשה בקשת חשוד לשינוי עילת סגירת תיק חקירה נגדו, בקשה זו תטופל בהתחלה על-ידי הקצין במשטרה שהחליט על סגירת תיק החקירה כנגד חשוד.

בטרם קבלת החלטה, על הקצין המוסמך לעיין מחדש בחומר החקירה ובנימוקי בקשת שינוי עילת סגירת תיק, והחלטתו צריכה להתקבל בהתאם לקריטריונים שנקבעו במסגרת נוהל אח"מ 03.300.152, ולאחר מכן להודיע לחשוד על החלטתו.

שלב 2 – טיפול הגורם הממונה

במידה והקצין המוסמך החליט לדחות את בקשת החשוד לשינוי עילת סגירת תיק, והחשוד הגיש ערעור על כך, יועבר תיק החקירה בצירוף חוות דעת מפורטת של הקצין המוסמך להחלטת הגורם הממונה. על הממונה בטרם החלטתו, לעיין בחומר החקירה ובנימוקי המבקש ובחוות הדעת של הקצין המוסמך.

מקום בו החליט הקצין המוסמך או הגורם הממונה, על קבלת ערעורו/בקשתו של החשוד לשינוי עילת סגירת התיק, עליהם להורות על שינוי עילת סגירת התיק ולוודא שהשינוי בוצע במערכת המשטרתית, ולהודיע בכתב לחשוד בין אם בקשתו התקבלה ובין אם נדחתה.

עתירה על שינוי עילת סגירת תיק

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בעניין בג"ץ 3182/20 פלוני נ' משטרת ישראל, הגיש אדם עתירה כנגד משטרת ישראל ובה ביקש להורות לה על שינוי עילת סגירת תיק חקירה שנוהל כנגדו מעילה של "חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין" לעילה של "חוסר אשמה".

במקרה זה דובר על חקירות משטרתיות שהתנהלו כנגד העותר בשל תלונות שהגישה גרושתו בגין תקיפה ואיומים, שבסופם נמסר לעותר כי תיקו נסגר בעילה של "חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין". לאחר מכן, פנה העותר למשטרה וביקש לשנות את עילת סגירת התיק וטען בין היתר, כי גרושתו הודתה שהעלילה עליו עלילות שווא וכי הוא לא ביצע את שיוחס לו, אולם המשטרה דחתה את בקשתו עבור שינוי עילת סגירת תיק פלילי.

טענות הצדדים

בעתירתו טען העותר בין היתר, כי לנוכח הראיות שהציג בפני המשטרה לפיהן עלה מעל לכל ספק שהתלונות שהגישה כנגדו גרושתו הן תלונות שווא, החלטת המשטרה להותיר את עילת סגירת התיק על חוסר ראיות על כנה – הייתה בלתי מסבירה ומידתית, וגורמת לפגיעה אנוש בפרנסתו, מאחר והרישום הפלילי מקשה עליו למצוא עבודה, ובמיוחד כאשר מדובר ברישום העוסק בעבירת אלימות לכאורה.

המשטרה טענה מנגד כי יש לדחות את העתירה בין היתר, מאחר והיא הוגשה בשיהוי כבד לאחר שתיק החקירה בעניינו של העותר נסגר למעלה מ-4 שנים לפני הגשת העתירה, וערר שהגיש בנושא נדחה.

עוד נטען, כי העותר לא צירף לעתירתו גורם רלוונטי שהנה גרושתו, ובעוד שבקשתו לשינוי עילת סגירת תיק פלילי נשענת על האשמות שונות כלפי גרושתו, ולכן אי צירופה שולל ממנה את האפשרות להגיב לטענות המועלות כלפיה, ולקבל תמונה מלאה יותר של העובדות.

עוד הוסיפה וטענה המשטרה, כי קיימת גישה מצמצמת להתערבות שיפוטית בהחלטות בדבר סגירת תיק חקירה, ובמקרה זה אין מקום להתערבותו של בית המשפט, מאחר וההחלטה בעניינו של העותר התקבלה לאחר שהופעל שיקול דעת על-ידי הגורמים המוסמכים במשטרה.

בית המשפט יתערב רק בהחלטות בלתי סבירות באופן קיצוני

בית המשפט החליט לדחות את העתירה לאחר שקבע בין היתר, כי היא אכן הוגשה בשיהוי ניכר דבר המצדיק את דחיית עתירתו, וכי פניות העותר לאחר מכן אינן יכולות "לחסן אותו מפני השיהוי שנפל בעתירתו".

עוד ציין בית המשפט כי גם לא מצא בסיס לעתירה לגופה, וכי התערבותו בשיקול הדעת של הרשויות החקירה והתביעה בדבר עילת סגירת תיק חקירה הנה מצומצמת ושמורה למקרים חריגים "כאשר מדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני או מהותי", בעוד שמקרה זה קבע אינו נמנע בגדר אותם מקרים.

בית המשפט קבע, כי החלטת המשטרה לסגור את תיקו של העותר בעילה של חוסר ראיות מספיקות לעמדה לדין התקבלה על יסוד חומר ראיות מקיף, וכי בקשתו של העותר לשינוי עילת הסגירה נבחנה על-ידי מספר גורמים לרבות ראש יחידת תביעות במשטרה וסגן ראש יחידת התביעות.

עוד ציין בית המשפט, כי הוא מודע לטענותיו של העותר על כך שלרישום הפלילי עשויות להיות השלכות לגבי פרנסתו, וציין כי אכן תיקים שאינן נסגרים בעילה של חוסר אשמה מופיעים ברישום המשטרתי שיכול להימסר לגורמים המוסמכים. יחד עם זאת, מאחר וצפויים לחלוף חודש לאחר מכן 7 שנים מאז האירוע נשוא תיק החקירה, יהיה רשאי העותר לפנות למשטרה בבקשה לביטול רישום הפלילי בעניינו, בהתאם לתקנות המרשם הפלילי.

מה זה חנינה מהנשיא?

חנינה מהנשיא, מסביר עורך דין מחיקת רישום פלילי אהוד פאי, מיועדת להגשת בקשה לקיצור תקופת מחיקת רישום פלילי או קיצור תקופת התיישנות, אשר מוסמך מכוח סעיף 18 לחוק המרשם הפלילי להורות על קיצור תקופת ההתיישנות ומחיקת של רישום פלילי בגין הרשעה או בגין הליך משפטי שהסתיים בהחלטה ללא הרשעה.

כך נקבע בסעיף 18 באשר לסמכות חנינה מהנשיא: "נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של אדם, ולהחיל את סעיפים 14 ו-16 לגבי מי שעבר עבירה מן העבירות המנויות בסעיף 17".

בנוסף לכך, לנשיא המדינה קיימת סמכות להקל בעונשים שנגזרו על נאשמים. כך גם נקבע בסעיף 11ב לחוק יסוד: נשיא המדינה: "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם."

מדובר על רישומים פליליים אשר נרשמו בהתאם להחלטות בית המשפט במסגרת הליכים פליליים שלא הסתיימו בזיכוי הנאשם. במסגרת בקשה זו על המבקש להסביר בין היתר, את נסיבותיו האישיות, הרקע לעבירה שביצע וחלוף הזמן שחלף ממועד ביצועה ועד למועד ההגשה וכיו"ב.

כל אדם בישראל רשאי להגיש בקשת חנינה מהנשיא, בין אם בעצמו, באמצעות בא כוחו או באמצעות קרוב משפחתו מדרגה ראשונה. יש לציין, כי סמכות חנינה מהנשיא אינה מהווה ערכאה שיפוטית או ערכאת ערעור, אלא מדובר בסמכות המיועדים למקרים חריגים בהם מתקיימות נסיבות יוצאות דופן.

ישנם 4 סוגי בקשות חנינה מהנשיא שניתן להגיש:

• בקשה לקציבת עונש מאסר עולם;
• בקשה להקלה בעונש מאסר;
• בקשה למחיקת רישום פלילי;
• בקשה להקלה בהחלטות ובעונשים אחרים.

איך מגישים חנינה מהנשיא?

בטרם הגשת בקשת חנינה מהנשיא, על המבקש לפנות למשטרת ישראל בבקשה לקבלת רישום פלילי עדכני. בקשת חנינה מהנשיא באמצעות עורך דין ניתן להגיש באמצעות טופס מקוון בלבד.

לבקשת חנינה מהנשיא יש לצרף צילום תעודת זהות וייפוי כוח (ככל והבקשה מוגשת על-ידי בא כוח או קרוב משפחה מדרגה ראשונה בשמו של המבקש), וכל חומר משפטי רלוונטי כגון: הכרעת או גזר דין, ערעור וכו'.

כמו כן, מומלץ לצרף לבקשה מסמכים התומכים בנימוקי הבקשה. למשל ככל והבקשה מתייחסת לנסיבות כלכליות מומלץ לצרף: תלושי שכר, תדפיסי עו"ש, מסמכי הוצל"פ, אישורי קצבאות וכיו"ב. לחלופין ככל והבקשה מתבסס על נושאים רפואיים מומלץ לצרף – אישורים רפואיים, חוות דעת וכיו"ב.

מה קורה לאחר הגשת חנינה מהנשיא?

לאחר הגשת הבקשה, מחלקת החנינות תבחן את בבקשה ולעתים תבקש לקבל מידע נוסף לצורך גיבוש חוות דעת. לאחר מכן, תיק החנינה וחוות הדעת וכל החומר הרלוונטי יועבר לשר המשפטים שבוחן את חוות הדעת של מחלקת החנינות ומעביר את המלצתו. לאחר מכן, תיק החנינה מועבר ללשכת הנשיא לצורך מתן החלטה, בצירוף המלצת שר המשפטים.

ככל ונדחתה בקשת חנינה מהנשיא, לא ניתן לערער על החלטה זו, ואף למשטרת ישראל אין אפשרות לסייע בנושא, שכן הסמכות לבטל רישום פלילי או לקצר תקופות ההתיישנות הנה בסמכות נשיא המדינה בלבד.

מה לא ניתן להגיש במסגרת בקשת חנינה מהנשיא?

הסמכות במסגרת בקשת חנינה מהנשיא באשר לקיצור תקופת התיישנות ומחיקת רישום פלילי, הנה כאמור ביחס לרישומים של הליכים פליליים שנוהלו והסתיימו בבית משפט בלבד, ואינה רלוונטית לתיקים הממתינים להחלטה באשר להגשת כתב אישום (תיקי מב"ד).

בנוסף לכך, אין בסמכותו של הנשיא מסביר עורך דין מחיקת רישום פלילי אהוד פאי, להורות על מחיקת רישום פלילי שנרשם במסגרת תיק משטרתי אשר נסגר בשל אחת העילות הקבועות בחוק (כגון: חוסר אשמה או חוסר ראיות), ולצורך מחיקת תיקים אלה אין להגיש בקשת חנינה מהנשיא, על המעוניין להגיש בקשה לראש אגף החקירות במשטרה, שבעל הסמכות לדון ולהחליט על מחיקת הרישום הפלילי, בהתאם לתנאים ולאמות המידה שנקבעו בחוק המרשם הפלילי.

בקשת חנינה מהנשיא – משרתים בצבא או שירות לאומי

במסגרת בקשת חנינה מהנשיא מסביר עורך דין מחיקת רישום פלילי אהוד פאי, מוסמך הנשיא לדון בבקשות לקיצור תקופת מחיקה או התיישנות של רישום פלילי למשרתים בצבא או משרתים בשירות לאומי אזרחי, זאת ביחס לרישום פלילי של עבריינים שביצעו עבירות טרם גיוסם לצה"ל או לשירות הלאומי, ואשר עומדים בקריטריונים שנקבעו על-ידי קצין חינוך ראשי ואשר סיימו את שירותם הצבאי ללא דופי. התנאים המקדמיים לבחינת הבקשה הנם:

• הרישום הפלילי של המבקש הנו ביחס לעבירות שעבר טרם גיוסו בלבד;
• המבקש עתיד לסיים שירות חובה בן 18 שנים;
• הבקשה מוגשת בין 6 חודשים עד 3 חודשים לפני מועד השחרור;
• אין לחובת המבקש תיקים הממתינים לבירור;
• אין לחובת מבקש החנינה הרשעות צבאיות או אזרחיות במהלך שירותו.

לחצו כאן לעיון בנוהל אגף כוח אדם בנושא, לרבות הדיון בבקשת החייל וכללים להמלצה על חנינה.

עיון במרשם הפלילי

סעיף 3 במסגרת חוק המרשם הפלילי קובע כי "המרשם יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה". סעיף 4 לחוק קובע מספר גופים שהמרשם הפלילי יהיה פתוח עבור, במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם: (1) המשטרה; (2) שירות הביטחון הכללי; (3) המשטרה הצבאית; (4) מחלקת בטחון שדה של צה"ל לצורך ביצוע חקירות ביטחוניות.

עיון והודעה על מסירת מידע

סעיף 12(א) במסגרת חוק המרשם הפלילי קובע, כי "כל אדם זכאי לעיין במידע שבמרשם הנוגע לו".

סעיף 12(ב) קובע, כי מקום בו נמסר מידע על אדם לפי חוק המרשם הפלילי, על המשטרה או מי שנקבע כי שהוא מוסמך למסור את המידע – הודעה על כך לאותו אדם שעליו התבקש המידע, למעט במקרים בהם המידע התבקש על-ידי גופים כגון: רשות הרישוי, נשיא המדינה, שר לביטחון פנים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט ותובע צבאי ועוד.

מסירת רישום פלילי ולבעלי תפקידי

סעיף 5 לחוק המרשם הפלילי קובע מסביר עורך דין מחיקת רישום פלילי אהוד פאי, כי הגופים המפורטים בסעיף 4 לעיל, תהיו רשאים למסור מידע מהמרשם הפלילי לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק.

מדובר ברשימה ארוכה של רשויות ובעלי תפקידים וביניהם, נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים, ועדות מינויים ציבוריים, נציב שירות המדינה, יו"ר הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך מעובדי הכנסת, מבקר המדינה, יועץ משפטי של רשות מקומית.

מסירת רישום פלילי לשם פעולה

סעיף 6 לחוק הרישום הפלילי קובע, כי מי שהוסמך על פי חיקוק לתת, לחדש, או לבטל רישיון, היתר או זכות אחרת, ולשם כך הוא רשאי להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקשת הזכות או של אדם אחר הנוגע בדבר, על המשטרה למסור לו את המרשם הפלילי המבוקש, אם האדם שבנוגע אליו הרישום הפלילי הסכים לכך.

מסירת רישום פלילי לשם כהונה

סעיף 7 לחוק הרישום הפלילי קובע, כי מקום בו נקבע בחקיקה פסולת לכהונה ציבורית בשל עבר פלילי, על המשרה למסור מידע מהמרשם הפלילי על מי שממלא או נועד למלא אותה כהונה או היועץ המשפטי לממשלה אישר זאת, לאחר שראה שיש למבקש ענין מוצדק לקבל את המידע.

מסירת רישום פלילי לשם מכרז

סעיף 8 לחוק הרישום הפלילי קובע, כי על המשטרה למסור לגוף ציבורי מידע מהמרשם הפלילי על עבירות המפורטות בתוספת השניה לחוק: "לצורך השתתפותו של אדם במכרז מטעם הגוף, אם אותו אדם הסכים לכך" [גוף ציבורי לעניין זה הנו: המדינה, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי דין וחלה עליו חובת מכרז]..

העבירות המפורטות בתוספת השנייה לחוק הן בין היתר, פקודת מס הכנסה, פקודת המכס, חוק מס ערך מוסף, סעיפים מסוימים מתוך חוק העונשין, ועוד. נראה כי הרציונל לסעיף זה, הוא לאפשר לרשות לבחור מועמד במסגרת דיני מכרזים שאינו בעל עבר פלילי בעבירות מסוימות.

מסירת רישום פלילי לרשויות זרות

סעיף 9 לחוק הרישום הפלילי קובע, כי מקום בו נזקק אדם בעניין הקשור אליו לקבלת מידע מהמרשם הפלילי לצורת הגשתו לרשות ממלכתית זרה, על המשטרה למסור את המידע המבוקש על פי בקשתו של אותו אדם, לאותה רשות.

מסירת רישום פלילי לרשות הרישוי

סעיף 10 לחוק הרישום הפלילי קובע, כי על המשטרה למסור לרשות הרישוי מידע מן מהמרשם בדבר כל עבירה הכרוכה בנהיגת רכב ובדבר כל עבירה של בעל רישיון נהיגה הנוגעת לשימוש בסם מסוכן או להחזקת סם מסוכן לצורך שימוש בו, וכן תמסור לרשות הרישוי מידע מן המרשם על עבירת סמים שעבר אדם המבקש לקבל רישיון נהיגה.

רישום פלילי על חקירות ומשפטים תלויים ועומדים

סעיף 11 לחוק הרישום הפלילי קובע, כי המשטרה או גוף הרשאי למסור מידע לפי חוק זה, רשאים למסור למי שזכאי לקבל מידע – פרטים בדבר משפטים וחקירות פליליים התלויים ועומדים בענינים שההרשעות בהם הן פרט רישום לפי סעיף 2 (כלומר בין היתר בגין הרשעות וענשים בשל פשעים ועוונות וצווים).

מידע על תיקים סגורים

סעיף 11א לחוק הרישום הפלילי קובע, כי מידע על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, וכן מידע על סגירת תיק בהסדר או מידע על משפט שבו עוכבו הליכים, לא יימסר אלא לגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק זה (בין היתר: היועץ המשפטי לממשלה, קצין מבחן, פרקליט או תובע צבאי, וצה"ל).