דף הבית
לשון הרע
לשון הרע בפייסבוק

לשון הרע בפייסבוק

 

שיימינג ברשת – מרבים לכתוב בפייסבוק פוסטים פוגעניים או לשתף פוסטים כאלה? כדאי שתחשבו על כך פעמים, אחרת אתם עלולים להיתבע במסגרת תביעת לשון הרע, ולשלם על כך ביוקר בגין לשון הרע בפייסבוק מכוח חוק איסור לשון הרע.

 

בתחילת דרכה הרשת החברתית בגדולה בעולם הפייסבוק – הייתה מיועדת לשימוש לסטודנטים, ובמהרה הפכה לרשת חברתית פופולרית המונה כיום מיליארדים של משתמשים, ומהווה את הבמה המרכזית לשיח המודרני בין אנשים, ובפועל יוצא מכך גם כבמה המרכזית לביקורות, שיימינג,  גידופים, ולתביעות של הוצאת דיבה בפייסבוק.

 

באילו מקרים פוסט יכול להיחשב לשון הרע ו- שיימינג בפייסבוק? האם "רק" לייק או שיתוף פוסט עשויים לחשוף אתכם לתביעה של עשרות אלפי שקלים שבעקבותיה תזדקקו לשירותיו עורך דין לשון הרע? מה כדאי לכם לעשות אם נפגעתם מפוסט או כדי להימנע מתביעה? וגם – כמה פיצוי חייב בית המשפט גולש שרשם על חברו "פרדי קרוגר וילד כאפות"?

 

היום יותר מתמיד, ברור שרשת הפייסבוק המונה מיליארדי משתמשים מהווה כבמה מרכזית לשיח המודרני בין אנשים, ומהווה מקום זמין לכל משתמש להביע את דעותיו ומחשבותיו בפומבי, והכל בלחיצת כפתור ומבלי לקום מהכורסה. יחד עם זאת, הזמינות הרבה בכתיבת פוסטים ברשת החברתית עלולה מהר מאוד לגלוש לכותלי בתי המשפט, ולהטיל חיוב כספי של עשרות או מאות אלפי שקלים על כותבי או משתפי הפוסטים.

 

מתי פוסט בפייסבוק עשוי להיחשב שיימינג ולשון הרע בפייסבוק?

 

במסגרת חוק איסור לשון הרע נקבע כי לשון הרע מהווה – פרסום דבר שעלול להשפיל אדם בפני אחרים, לעשותו ללעג או לפגוע בעבודתו ובמקצועו. בעוד שבעבר פרסום לשון הרע היה מתרחש בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה או ברדיו וזכה להיקפי חשיפה מוגבלים, כיום בעידן הרשתות החברתיות, החשיפה לפרסום הנה גדולה בהרבה ובהתאם לכך גם חומרת הנזק שעלול להיגרם למי שנכתב עליו הפרסום, שעשוי להוות לשון הרע בפייסבוק.

 

חלק ניכר ממקרי לשון הרע מתרחשים כיום בפייסבוק, כשאדם מפרסם פוסט פוגעני או תמונה מביכה עשוי הדבר להיחשב כ- הוצאת דיבה בפייסבוק, מה גם שיש בפייסבוק אפשרויות רבות לפרסום כגון: על הקיר הפרטי, בקיר של אדם אחר, שיתוף פוסט או תמונה, או פרסום פוסט באחת מהקבוצות הרבות הקיימות ברשת החברתית.

 

יחד עם זאת, חשוב להבין שלא כל פרסום שלא ימצא חן בעיניכם אישית, מהווה בהכרח עילה של הוצאת דיבה בפייסבוק. ראשית, משום שישנם פרסומים המקבלים הגנה במסגרת חוק לשון הרע, ושנית כאשר מוגשת תביעת לשון הרע, בית המשפט בוחן – האם כל אדם סביר, באותן נסיבות, היה נפגע מהפרסום.

 

כלומר מדובר במבחן אובייקטיבי שאין די בכך שאתם אישית נפגעתם מהפרסום. כך ציין בית המשפט העליון באחד מפסקי הדין שנתנו בתחום: "יש לזכור, כי כשם שלא כל קריאת גנאי ברחובה של עיר מקימה עילת תביעה, כך אף לא כל פרסום מגנה ומגונה באינטרנט מהווה עילה".

 

אז איך תדעו אם פרסום מסוים עשוי להוות לשון הרע בפייסבוק?

 

עליכם לשאול שתי שאלות עיקריות:

 

השאלה הראשונה – האם הפרסום פגע בכם באופן משמעותי והיה פוגע בכל אדם סביר אחר? או שמא מדובר בפגיעה סובייקטיבית שלכם?

 

השאלה השנייה – האם הפרסום נגע לעניין אישי שלכם או שמא מדובר בעניין ציבורי. ככל שמדובר בפגיעה אובייקטיבית ובעניין פרטי שלכם, סביר להניח כי יש בידכם עילת תביעה.

 

כמה פיצוי נפסק על שיימינג והוצאת דיבה בפייסבוק מכוח חוק לשון הרע?

 

סעיף 8 במסגרת חוק איסור לשון הרע מקנה לבית המשפט סמכות לחייב נתבע לשלם פיצוי ללא הוכחת נזק של עשרות אלפי שקלים. מקרים אלה בעיקר מיועדים למקרים בהם הצליח הנפגע להוכיח שהפרסום כלפיו נעשה מתוך כוונת זדון וכוונה לפגוע בו.

 

האפשרות לקבל פיצוי ללא חובה להוכיח את הנזק במסגרת תביעת לשון הרע היא זכות חשובה, משום שלמרות הפגיעה הקשה שחווה הנפגע, הוכחת היקף הנזק היא לעיתים מורכבת. קל וחומר כאשר מדובר על לשון הרע בפייסבוק, קיים לעיתים קושי להעריך את כמות האנשים שנחשפו בפועל לפרסום הפוגעני ומכאן, שקיים גם קושי לרוב להעריך את היקף הנזק שנגרם לנפגע.

 

באשר לגובה הפיצוי בתביעות אלה, בית המשפט בוחן בדרך כלל מספר מאפיינים, כגון: היקף הפגיעה של האדם שכלפיו פורסם הפוסט הפוגעני, לרבות ההשפלה והכאב שנגרמו לו, היקף החשיפה של הפוסט, והתנהגותו של המפרסם לאחר הפרסום (אם הוא התנצל על הפרסום, ובאם פרסם את התנצלותו בפומבי). מטרת הפיצוי שנפסק לטובת הנפגע, נועד בין היתר, על מנת לתקן את הנזק שנגרם לשמו ולעודד אותו.

 

כונה "הומלס וילד כאפות" ויקבל 33,500 ₪

 

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב, נדונה תביעת לשון הרע של אדם שתבע גולש אחר בפייסבוק שפרסם עליו לטענתו רצף של פוסטים פוגעניים.

 

בין היתר טען התובע, שפורסמו פוסטים בתפוצה של אלפי אנשים, בהם נכתב עליו בין היתר שהוא: "הומלס מכוער, מסכן, מחלת נפש, עלוב, ג'וק, ילד כאפות קירח, פרדי קרוגר, מטומטם הולמס שאשתו זרקה אותו מהבית…ועוד".

 

מנגד הכחיש הגולש הנתבע את הטענות, וטען כי דווקא התובע הוא שהתעלל בו במטרה לפגוע בשמו ובפרנסתו. עוד הוא טען כי הוא קרא לתובע "הומלס" בגלל שהוא הסתובב ימים שלמים באובססיביות סביב בית הקפה שניהל וסביב הבית שלו.

 

בית המשפט החליט לקבל במקרה זה את התביעה, תוך שקבע שהגולש שפרסם את הפוסטים לא הוכיח שעומדות לו הגנות מכוח חוק לשון הרע באשר לפוסטים שכתב על התובע, וכן קבע כי היה מדובר בפוסטים קשים ופוגעניים, בעוד הנתבע בעצמו אף הודה שלא היה מקום לפרסמם, ולכן חייב אותו לשלם לתובע פיצוי בסך של 33,500 ₪.

 

האם גם מלייקים או שיתופי פוסטים צריך להיזהר?

 

חשוב לדעת, שגם שיתוף או הקלקה על כפתור הלייק על תמונות או פוסטים פוגעניים, עשויים לחשוף אתכם לסיכון של הוצאת דיבה בפייסבוק בגינה תזדקקו לשירותיו של עורך דין לשון הרע.

 

כלומר אם נפגעתם מפרסום בפייסבוק, עשויה להיות לכם עילת תביעת לשון הרע גם כלפי מי שהעלה במקור ולראשונה – את הפוסט או תמונה פוגעניים, וגם כלפי כל מי ששיתף אותם.

 

מדוע? משום שעם הלחיצה על כפתורי ה- share או ה- like, מוגדל בפועל החשיפה לאותו פרסום פוגעני, שהרי כל חבר בפייסבוק של מי שהקליק על כפתורים אלה עשוי להיחשף לאותו פרסום, דבר שעשוי להגדיל את היקף החשיפה והנזק שנגרם לנפגע.

 

שיתוף פוסט עשוי להיחשב לשון הרע בפייסבוק – לייק לעומת זאת כנראה שלא

 

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע בין היתר, שיש מקום להבחין בין פעולת הלייק לבין פעולת השיתוף בפייסבוק לעניין לשון הרע מכוח חוק איסור לשון הרעש.

 

בנוגע לפעולת השיתוף נקבע – שפעולה זו מהווה פעולה אקטיבית של הגולש, אשר עשויה לגרום לחשיפת יתר של הפוסט הפוגעני, ולכן יש לראות בפעולה זו כ- הוצאת דיבה בפייסבוק לכל דבר, גם אם ישנם מקרים שמשתף הפוסט הפוגעני יחויב בתשלום פיצוי נמוך יותר לנפגע, לעומת כותב הפוסט המקורי.

 

לעומת זאת בנוגע לפעולת הלייק נקבע – שפעולה זו אינה עונה על רכיב הפרסום של לשון הרע, מאחר ומדובר על פרסום חוזר למי שכבר נחשף לפני לאותו פוסט או יצר אותו, ולכן פעולה זו לא גורמת לכאורה למי שהפוסט פורסם כלפיו לנזק נוסף, ואינה מהווה בדרך כלל כבסיס ל- תביעת לשון הרע.

 

מה לעשות אם נפגעתם מפוסט?

 

אין ספק כי מי שנפגע מפרסום לשון הרע ו-שיימינג ברשת, עשוי לחוות עוגמת נפש רבה של פגיעה בשמו הטוב ולזו מתלווה במקרים רבים גם נזק כלכלי. על מנת שניתן יהיה לבסס תביעת לשון הרע, יש כמובן צורך בראיות של הפרסום הפוגעני, ולהיעזר בשירותיו של עורך דין לשון הרע.

 

על כן עם עליית הפרסום המהווה לדעתכם לשון הרע בפייסבוק, יש לבצע באופן מידי צילום מסך של אותו פרסום, ושבו ניתן לראות את מספר השיתופים והלייקים שלו ואת מלוא התגובות ותאריך הפרסום.

 

כל השתהות בשמירת הראיות, יכולה לגרום לכך שהמפרסם ימחק את הפוסט ובמצב שכזה, יהיה קשה ולעיתים בלתי אפשרי לבסס עילת תביעת לשון הרע. דבר נוסף, מומלץ להימנע מלהגיב לפוסט או מיצירת קשר עם מפרסם הפוסט.

 

מה לעשות כדי להימנע מתביעה?

 

יש לקחת בחשבון, כי כל פרסום פוגעני בפייסבוק ו- שיימינג יכול להוות עילה לתביעת לשון הרע, כאשר לא רק המפרסם עצמו חשוף לתביעה, אלא גם כל מי שמשתף את פרסום.

 

אם כן עולה השאלה, איך ניתן לנהל חשבון פייסבוק פעיל ולהימנע מחשיפה לתביעה. ובכן, לפני שאתם מעלים פוסט, תגובה או תמונה, או משתפים פרסום כלשהו, קחו רגע לחשוב ולשאול את עצמכם – האם הפרסום יכול לפגוע או לבזות אדם אחר ואם יש לכם ספק, אל תפרסמו ואל תשתפו.

 

מתי הפרסום בפייסבוק לא ייחשב כלשון הרע?

חוק איסור לשון הרע כולל גם הגנות, ובמקרים מסוימים גם אם פרסום מסוים יהא פוגעני, לא בהכרח יש בו בסיס לעילת תביעת לשון הרע. כך למשל במסגרת החוק ישנה הגנה הנקראת "אמת דברתי", ועל מנת לעמוד בתנאיה ולזכות בהגנה זו, על מפרסם הפוסט להוכיח שתוכן פרסום הפוסט הוא אמת, והיה בפרסום הפוסט עניין ציבורי ויתרונות חברתיים המצדיקים את פרסומו למרות לשון הרע שבו.

 

מאמר זה נכתב על-ידי עו"ד אהוד פאי

אין באמור במאמר זה, בכדי להוות ייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית

 

מעוניינים לקבל מידע נוסף?