דף הבית
לשון הרע
לשון הרע בפייסבוק

לשון הרע בפייסבוק

לשון הרע בפייסבוק – מרבים לכתוב בפייסבוק פוסטים פוגעניים או לשתף פוסטים כאלה? כדאי שתחשבו על כך פעמים, אחרת אתם עלולים להיתבע במסגרת תביעת לשון הרע באינטרנט ולשלם על כך ביוקר בגין הוצאת לשון הרע בפייסבוק

בתחילת דרכה הרשת החברתית בגדולה בעולם הפייסבוק – הייתה מיועדת לשימוש לסטודנטים, ובמהרה הפכה לרשת חברתית פופולרית המונה כיום מיליארדים של משתמשים, המהווה את הבמה המרכזית לשיח המודרני בין אנשים, ובפועל יוצא מכך גם כבמה המרכזית לביקורות, שיימינג ברשת,  גידופים, ולתביעות של הוצאת דיבה בפייסבוק.

 

באילו מקרים פוסט יכול להיחשב לשון הרע? האם "רק" לייק או שיתוף פוסט עשויים לחשוף אתכם בפני תביעת לשון הרע בפייסבוק של עשרות אלפי שקלים שבעקבותיה תזדקקו לשירותיו עורך דין לשון הרע? מה כדאי לכם לעשות אם נפגעתם מפוסט או כדי להימנע מתביעה? 

 

היום יותר מתמיד, ברור שרשת הפייסבוק המונה מיליארדי משתמשים מהווה כבמה מרכזית לשיח המודרני בין אנשים, ומהווה מקום זמין לכל משתמש להביע את דעותיו ומחשבותיו בפומבי, והכל בלחיצת כפתור ומבלי לקום מהכורסה. יחד עם זאת, הזמינות הרבה בכתיבת פוסטים ברשת החברתית עלולה מהר מאוד לגלוש לכותלי בתי המשפט, ולהטיל חיוב כספי במסגרת תביעת לשון הרע באינטרנט של עשרות או מאות אלפי שקלים על כותבי או משתפי הפוסטים.

 

מתי פוסט בפייסבוק עשוי להיחשב כ- לשון הרע בפייסבוק?

 

במסגרת חוק איסור לשון הרע נקבע כי לשון הרע מהווה – פרסום דבר שעלול להשפיל אדם בפני אחרים, לעשותו ללעג או לפגוע בעבודתו ובמקצועו. בעוד שבעבר פרסום לשון הרע היה מתרחש בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה או ברדיו וזכה להיקפי חשיפה מוגבלים, כיום בעידן הרשתות החברתיות, החשיפה לפרסום הנה גדולה בהרבה ובהתאם לכך גם חומרת הנזק שעלול להיגרם למי שנכתב עליו הפרסום, שעשוי להוות לשון הרע בפייסבוק.

 

חלק ניכר ממקרי לשון הרע מתרחשים כיום בפייסבוק, כשאדם מפרסם פוסט פוגעני או תמונה מביכה עשוי הדבר להיחשב כ- הוצאת לשון הרע בפייסבוק, מה גם שיש בפייסבוק אפשרויות רבות לפרסום כגון: על הקיר הפרטי, בקיר של אדם אחר, שיתוף פוסט או תמונה, או פרסום פוסט באחת מהקבוצות הרבות הקיימות ברשת החברתית.

 

יחד עם זאת, חשוב להבין שלא כל פרסום שלא ימצא חן בעיניכם אישית, מהווה בהכרח עילה של הוצאת דיבה בפייסבוק. ראשית, משום שישנם פרסומים המקבלים הגנה במסגרת חוק לשון הרע, ושנית כאשר מוגשת תביעת לשון הרע, בית המשפט בוחן – האם כל אדם סביר, באותן נסיבות, היה נפגע מהפרסום.

 

כלומר מדובר במבחן אובייקטיבי שאין די בכך שאתם אישית נפגעתם מהפרסום. כך ציין בית המשפט העליון באחד מפסקי הדין שנתנו בתחום: "יש לזכור, כי כשם שלא כל קריאת גנאי ברחובה של עיר מקימה עילת תביעה, כך אף לא כל פרסום מגנה ומגונה באינטרנט מהווה עילה".

 

אז איך תדעו אם פרסום מסוים עשוי להוות לשון הרע בפייסבוק?

 

עליכם לשאול שתי שאלות עיקריות:

 

השאלה הראשונה – האם הפרסום פגע בכם באופן משמעותי והיה פוגע בכל אדם סביר אחר? או שמא מדובר בפגיעה סובייקטיבית שלכם?

 

השאלה השנייה – האם הפרסום נגע לעניין אישי שלכם או שמא מדובר בעניין ציבורי. ככל שמדובר בפגיעה אובייקטיבית ובעניין פרטי שלכם, סביר להניח כי יש בידכם עילה בגין תביעת לשון הרע בפייסבוק.

 

כמה פיצוי נפסק על הוצאת לשון הרע בפייסבוק?

 

סעיף 8 במסגרת חוק איסור לשון הרע מקנה לבית המשפט סמכות לחייב נתבע לשלם פיצוי ללא הוכחת נזק של עשרות אלפי שקלים. מקרים אלה בעיקר מיועדים למקרים בהם הצליח הנפגע להוכיח שהפרסום כלפיו נעשה מתוך כוונת זדון וכוונה לפגוע בו.

 

האפשרות לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע במסגרת תביעת לשון הרע באינטרנט היא זכות חשובה, משום שלמרות הפגיעה הקשה שחווה הנפגע, הוכחת היקף הנזק היא לעתים מורכבת. קל וחומר כאשר מדובר על לשון הרע בפייסבוק, כאשר קיים לעתים קושי להעריך את כמות האנשים שנחשפו בפועל לפרסום הפוגעני ומכאן, שקיים גם קושי לרוב להעריך את היקף הנזק שנגרם לנפגע.

 

באשר לגובה הפיצוי במסגרת תביעת לשון הרע באינטרנט, בית המשפט בוחן בדרך כלל מספר מאפיינים, כגון: היקף הפגיעה של האדם שכלפיו פורסם הפוסט הפוגעני, לרבות ההשפלה והכאב שנגרמו לו, היקף החשיפה של הפוסט, והתנהגותו של המפרסם לאחר הפרסום (אם הוא התנצל על הפרסום, ובאם פרסם את התנצלותו בפומבי). מטרת הפיצוי שנפסק לטובת הנפגע, נועד בין היתר, על מנת לתקן את הנזק שנגרם לשמו ולעודד אותו.

 

כונה "הומלס וילד כאפות" ויקבל 33,500 ₪

 

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב, נדונה תביעת לשון הרע של אדם שתבע גולש אחר בפייסבוק שפרסם עליו לטענתו רצף של פוסטים פוגעניים.

 

בין היתר טען התובע, שפורסמו פוסטים בתפוצה של אלפי אנשים המהווים לשון הרע באינטרנט, בהם נכתב עליו בין היתר שהוא: "הומלס מכוער, מסכן, מחלת נפש, עלוב, ג'וק, ילד כאפות קירח, פרדי קרוגר, מטומטם הולמס שאשתו זרקה אותו מהבית…ועוד".

 

מנגד הכחיש הגולש הנתבע את הטענות, וטען כי דווקא התובע הוא שהתעלל בו במטרה לפגוע בשמו ובפרנסתו. עוד הוא טען כי הוא קרא לתובע "הומלס" בגלל שהוא הסתובב ימים שלמים באובססיביות סביב בית הקפה שניהל וסביב הבית שלו.

 

בית המשפט החליט לקבל במקרה זה את התביעה, תוך שקבע שהגולש שפרסם את הפוסטים לא הוכיח שעומדות לו הגנות מכוח חוק לשון הרע באשר לפוסטים שכתב על התובע, וכן קבע כי היה מדובר בפוסטים קשים ופוגעניים, בעוד הנתבע בעצמו אף הודה שלא היה מקום לפרסמם, ולכן חייב אותו לשלם לתובע פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בפייסבוק בסך של 33,500 ₪.

 

האם גם מלייקים או שיתופי פוסטים צריך להיזהר?

 

חשוב לדעת, שגם שיתוף או הקלקה על כפתור הלייק על תמונות או פוסטים פוגעניים, עשויים לחשוף אתכם לסיכון של הוצאת דיבה בפייסבוק בגינה תזדקקו לשירותיו של עורך דין לשון הרע.

 

כלומר אם נפגעתם מפרסום בפייסבוק, עשויה להיות לכם עילת תביעת לשון הרע גם כלפי מי שהעלה במקור ולראשונה – את הפוסט או תמונה פוגעניים, וגם כלפי כל מי ששיתף אותם.

 

מדוע? משום שעם הלחיצה על כפתורי ה- share או ה- like, מוגדל בפועל החשיפה לאותו פרסום פוגעני, שהרי כל חבר בפייסבוק של מי שהקליק על כפתורים אלה עשוי להיחשף לאותו פרסום, דבר שעשוי להגדיל את היקף החשיפה והנזק שנגרם לנפגע.

 

שיתוף פוסט עשוי להיחשב לשון הרע בפייסבוק – לייק לעומת זאת כנראה שלא

 

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע בין היתר, שיש מקום להבחין בין פעולת הלייק לבין פעולת השיתוף בפייסבוק לעניין לשון הרע.

 

בנוגע לפעולת השיתוף נקבע – שפעולה זו מהווה פעולה אקטיבית של הגולש, אשר עשויה לגרום לחשיפת יתר של הפוסט הפוגעני, ולכן יש לראות בפעולה זו כ- לשון הרע בפייסבוק לכל דבר, גם אם ישנם מקרים שמשתף הפוסט הפוגעני יחויב בתשלום פיצוי נמוך יותר לנפגע, לעומת כותב הפוסט המקורי.

 

לעומת זאת בנוגע לפעולת הלייק נקבע – שפעולה זו אינה עונה על רכיב הפרסום של לשון הרע, מאחר ומדובר על פרסום חוזר למי שכבר נחשף לפני לאותו פוסט או יצר אותו, ולכן פעולה זו לא גורמת לכאורה למי שהפוסט פורסם כלפיו לנזק נוסף, ואינה מהווה בדרך כלל כבסיס ל- תביעת לשון הרע.

 

יש לציין כי גם בית המשפט העליון אישר עמדה זו במסגרת רע"א 1239-19 שאול ואח' נ' חב' ניידלי תקשורת בע"מ ואח' [ניתן ביום 08/01/2020] וקבע בין היתר, כי שיתוף תוכן ברשתות חברתיות שיש בו לשון הרע עשוי להיחשב שלעצמו לשון הרע באינטרנט ולא רק כתיבת הפוסט עצמו, ועשוי לחשוף הן את כותב הפוסט והן את משתפי הפוסט לתביעת לשון הרע.

 

מה לעשות אם נפגעתם בשל לשון הרע באינטרנט?

 

אין ספק כי מי שנפגע מפרסום לשון הרע עשוי לחוות עוגמת נפש רבה של פגיעה בשמו הטוב ולזו מתלווה במקרים רבים גם נזק כלכלי. על מנת שניתן יהיה לבסס תביעת לשון הרע, יש כמובן צורך בראיות של הפרסום הפוגעני, ולהיעזר בשירותיו של עורך דין לשון הרע.

 

על כן עם עליית הפרסום המהווה לדעתכם לשון הרע בפייסבוק, יש לבצע באופן מידי צילום מסך של אותו פרסום, ושבו ניתן לראות את מספר השיתופים והלייקים שלו ואת מלוא התגובות ותאריך הפרסום.

 

כל השתהות בשמירת הראיות, יכולה לגרום לכך שהמפרסם ימחק את הפוסט ובמצב שכזה, יהיה קשה ולעיתים בלתי אפשרי לבסס עילת תביעת לשון הרע. דבר נוסף, מומלץ להימנע מלהגיב לפוסט או מיצירת קשר עם מפרסם הפוסט.

 

מה לעשות כדי להימנע מתביעת לשון הרע בפייסבוק?

 

יש לקחת בחשבון, כי כל פרסום פוגעני בפייסבוק יכול להוות עילה לתביעת לשון הרע, כאשר לא רק המפרסם עצמו חשוף לתביעה, אלא גם כל מי שמשתף את פרסום.

 

אם כן עולה השאלה, איך ניתן לנהל חשבון פייסבוק פעיל ולהימנע מחשיפה לתביעה. ובכן, לפני שאתם מעלים פוסט, תגובה או תמונה, או משתפים פרסום כלשהו, קחו רגע לחשוב ולשאול את עצמכם – האם הפרסום יכול לפגוע או לבזות אדם אחר ואם יש לכם ספק, אל תפרסמו ואל תשתפו.

 

מתי הפרסום בפייסבוק לא ייחשב כלשון הרע?

 

חוק איסור לשון הרע כולל גם הגנות, ובמקרים מסוימים גם אם פרסום מסוים יהא פוגעני, לא בהכרח יש בו בסיס לעילת תביעת לשון הרע. כך למשל במסגרת החוק ישנה הגנה הנקראת "אמת דברתי", ועל מנת לעמוד בתנאיה ולזכות בהגנה זו, על מפרסם הפוסט להוכיח שתוכן פרסום הפוסט הוא אמת, והיה בפרסום הפוסט עניין ציבורי ויתרונות חברתיים המצדיקים את פרסומו למרות לשון הרע שבו.

 

היכן עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין לשון הרע בפייסבוק?

 

פרסום לשון הרע מהווה עוולה אזרחית בהתקיים 2 יסודות: יסוד ראשון הוא יסוד הפרסום, יסוד זה ברוב המקרים מתקיים, שכן ככל והפוסט היה מיועד ליותר מאדם אחד למעט הנפגע עצמו הוא נחשב כפרסום על פי חוק איסור לשון הרע. על כן, כיום בעידן הרשתות החברתיות כל פוסט מקבל חשיפה של עשרות אם לא מאות גולשים, ולכן יסוד זה לרוב.

 

היסוד השני שנדרש הנפגע להוכיח הוא כי הפרסום מהווה לשון הרע. כלומר שתוכן הפרסום עלול היה להשפיל או לבזות אותו, או שהיה עלול "לפגוע במשרתו… בעסקו, במשלח ידו או במקצועו" (ציטוט מהוראות החוק). יסוד זה נבחן על פי מבחן אובייקטיבי ולא על פי מה שהבין וחשב הנפגע הספציפי על הפרסום, אלא על פי מה שהיה הקורא הסביר עלול להבין מהפרסום.

 

יחד עם זאת, גם במקרים בהם הנפגע הוכיח שתוכן הפוסט אכן מהווה פרסום ולשון הרע, לא תמיד תתקבל תביעתו. שכן, ישנם גם מספר הגנות בחוק שהמרכזיות שבהן הן – הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב, העשויות לפטור את מפרסם הפוסט מאחריות. למשל אם התוכן של הפוסט לא היה בלשון משמיצה ופוגענית, ויותר בלשון ביקורתית אישית ושפורסם בתום לב.

 

איזון בין חופש הביטוי הצרכני לבין הזכות לשם טוב של בעל העסק

 

במסגרת תביעות אלה, נדרשים בתי המשפט לערוך איזון בין הזכות לחופש הביטוי של מפרסם הפוסט לבין הזכות לשמו הטוב של בעל העסק. ככל ומדובר בביקורת שנכתבה על-ידי צרכן ושהוא באמת התכוון אליה ושכתב אותה בתום לב, עשויים בתי המשפט לראות בפרסום כביקורת צרכנית לגיטימית.

 

ככל ומדובר בפרסום כוזב (קרי "פייק ניוז") או שנכתב במטרה לפגוע בבית העסק עשויים בתי המשפט לראות בפרסום כלשון הרע, אולם גם במקרים כאלה בתי המשפט פוסקים לרוב פיצויים נמוכים שלאו דווקא משקפים את הנזק שגרם הפרסום בפועל לבית העסק, וכמובן שכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו הספציפיות ועל פי שיקול דעתו של השופט הדן בתיק.

 

כתב בפייסבוק שהחומוס בושל במים מהשירותים – וישלם כ-40,000 ₪

 

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום, נדונה תביעה בגין לשון הרע בפייסבוק שהגיש בעל מסעדה כנגד אדם שהעלה פוסט בדף הפייסבוק שלו שכלל פרסום כוזב, ובו נטען כי מספר עובדים של המסעדה נעצרו "לאחר שלפי החשד בישלו גרגרי חומוס במים שלקחו מאסלת השירותים של המסעדה", והוסיף וכתב בין היתר: "תמשיכו לפרנס ערבושים" וציין את השם של המסעדה.

 

לאחר פרסום הפוסט הגיש בעל המסעדה כנגד אותו אדם תביעת הוצאת דיבה ובה טען בין היתר, שאותו פוסט זכה לשיתופים ולייקים רבים ובעקבותיו פנו אליו גורמים רבים וביקשו לברר את פשר השמועות, וכן כי הוא ובני משפחתו נאלצו להגן על שמה הטוב של המסעדה אשר נצבר בעמל רב במשך עשרות שנים. עוד נטען, שהפוסט נכתב על-ידי הנתבע בעקבות פוסט אחר שפורסם קודם לכן בנושא על-ידי גורמים עלומים ברשתות החברתית כבדיחה תפלה.

 

כנגד טענות אלה טען הנתבע בין היתר כי לא הייתה לו כל כוונה לפגוע במסעדה, ושתוכן הפוסט היווה שיתוף של פוסט אחר שפורסם קודם לכן באתר שנחזה להיות עמוד חדשות לגיטימי ושרק בדיעבד התברר לו כי מדובר בעמוד סטירי. עוד טען, שלאחר שבעל המסעדה פנה אליו ומסר לו שמדובר בפרסום שקרי הוא הסיר את הפרסום, וכן כי הוא פטור מאחריות בלשון הרע מאחר ובמועד הפרסום סבר שהפרסום אמיתי ופרסם את הפוסט בתום לב.

 

החלטת בית המשפט

 

בית המשפט השלום החליט לקבל את התביעה, אך חייב את הנתבע לשלם לבעל המסעדה פיצוי בסך 5,000 ₪ בלבד לאחר שנקבע בין היתר, שהפרסום שהנתבע העלה בדף הפייסבוק שלו היווה לשון הרע בפייסבוק.

 

לאחר מתן פסק הדין הגיש בעל המסעדה לבית המשפט המחוזי ערעור על סכום הפיצוי הזעום שנפסק לטובתו, ובית המשפט המחוזי החליט לקבל את הערעור וחייב את מפרסם הפוסט לשלם לבעל המסעדה פיצוי בסך 30,000 ₪ והוצאות משפט שכ"ט עורך דין בסך 10,000 ₪. ע"א 14276-09-19 כרואן נ' סויסה [ניתן ביום 14/05/2020]

 

בית המשפט המחוזי קבע בין היתר, שהפיצוי שפסק בית משפט השלום במקרה זה "אינו משקף את חומרת הפרסום השקרי ואת פוטנציאל הנזק הטמון בתוכנו". עוד ציינה השופטת כי אינה סבורה שהיה במקום "להתייחסות הסלחנית של בית המשפט קמא לפרסום ולפסיקת פיצויים זעומים", וזאת גם לנוכח תוכנו השקרי והזדוני של הפרסום אשר "הסתיים בהערה גזענית פוגענית שנועדה להרחיק סועדים מן המסעדה", ועוד הוסיפה וציינה כי: "מי שנוטל חלק בשיח החופשי ולעתים מתלהם, אמור לדעת כי הקלדה על מקש ה"שיתוף" עלולה לגרום פגיעה אנושה בשמו הטוב של הזולת".

 

אין באמור במאמר זה, בכדי להוות ייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית

 

מעוניינים לקבל מידע נוסף?