חתימה בחושך: דמי תיווך

דמי תיווך

רוכשת דירה שחתמה על הסכם בחושך חויבה בתשלום דמי תיווך מלאים. בית המשפט קבע כי חתימה על מסמך מהווה הסכמה לתוכנו גם ללא קריאתו המוקדמת.

במסגרת פסק דין שניתן ביום 15 במרץ 2026 על ידי כב' הרשמת הבכירה לינא בולוס עואד , מבית משפט השלום בעכו , נדונה תביעה על תשלום דמי תיווך בגין עסקת מקרקעין.

המתווכת: "ההסכם החתום מחייב"

המתווכת טענה בין היתר, כי הרוכשת חתמה כחוק על הזמנת תיווך המעגנת דמי תיווך בשיעור של 2% בתוספת מע"מ. לטענתה, היא הייתה "הגורם היעיל" שהביא לרכישת הדירה בעיר עכו תמורת 1,290,000 ש"ח. המתווכת הסבירה כי במועדים המהותיים לעסקה היה לה רישיון בתוקף, וכי העיכוב הטכני בתשלום האגרה השנתית נבע משיבושי דואר בתקופת המלחמה.

הרוכשת: "חתמתי בחושך ובטעות"

הרוכשת טענה מנגד בין היתר, כי סוכם בעל פה שדמי התיווך יעמדו על 10,000 ש"ח בלבד. לגרסתה, המתווכת החתימה אותה על מכסה מנוע של רכב בחושך, מבלי לאפשר לה לעיין במסמך או לקבל העתק ממנו. בנוסף, היא טענה כי המתווכת אינה זכאית לתשלום כיוון שבמועד חתימת חוזה המכר הסופי לא היה לה רישיון תיווך בתוקף.

החלטת בית המשפט: חתימה היא הסכמה מוחלטת

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי הרוכשת לא הצליחה לסתור את החזקה לפיה אדם מבין על מה הוא חותם, והדגישה כי: "קיימת חזקה לפיה אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו, הבין אותו, והסכים לתוכנו", תוך שקבע כי "אין בטענה שלא קראה את ההסכם כדי לשלול את תוקפו", וכי למתווכת היה רישיון תקף בעת ביצוע פעולת ה"הפגשה" והצגת הנכס, שהם המועדים הקובעים על פי חוק המתווכים.

בסיכומו של יום, הרוכשת חויבה לשלם למתווכת את מלוא סכום התביעה בסך 30,186 ש"ח עבור דמי התיווך. לכך התווספו הוצאות משפט בסך 800 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 5,200 ש"ח, כך שסך כל החיוב הכספי עומד על 36,186 ש"ח.

פרטי פסק הדין המלאים: [תאד"מ 16615-05-24] | [סמירה אריך נ' תהילה רותי זמיר] | [15.03.2026]

הסוגיות המרכזיות שנדונו בפסק הדין

תביעה כספית לתשלום דמי תיווך על סך 30,186 ש"ח. התובעת, שהיא מתווכת מקרקעין, דרשה סכום זה המהווה 2% בתוספת מע"מ ממחיר דירה בסך 1,290,000 ש"ח שאותה רכשה הנתבעת בעיר עכו, וזאת בהתאם להסכם התיווך הכתוב.

הנתבעת טענה כי מעולם לא הסכימה לשלם 2% בתוספת מע"מ, אלא סכום קבוע בלבד. לטענתה, סוכם בעל פה מראש עם המתווכת כי דמי התיווך יעמדו על סך של 10,000 ש"ח בלבד.

בית המשפט דחה את טענת הרוכשת והסתמך על ההלכה הפסוקה, לפיה אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו, הבין אותו, והסכים לתוכנו. נקבע כי גם אם הרוכשת לא קראה את ההסכם ולא הבחינה בשיעור דמי התיווך הכתוב בו, אין בכך כדי לשלול את תוקף ההסכם המחייב.

הרוכשת טענה שבמועד חתימת חוזה הרכישה הסופי של הדירה, למתווכת לא היה רישיון תיווך בתוקף (עקב עיכוב בתשלום האגרה), ולכן היא אינה זכאית לדמי תיווך כלל. בית המשפט אכן מצא שבמועד חתימת חוזה הרכישה הרישיון לא היה תקף , אך קבע כי המועד הקובע לעניין הזכאות לדמי תיווך הוא מועד ביצוע פעולת התיווך עצמה (מועד החתימה על הסכם התיווך והצגת הדירה), ובמועד זה הרישיון של המתווכת היה בתוקף מלא.

התביעה התקבלה במלואה. בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה המלא בגין דמי התיווך דרך תיק ההוצאה לפועל, ובנוסף חייב אותה בהוצאות משפט בסך 800 ש"ח ובשכר טרחת עורך דין בסך 5,200 ש"ח

שיתוף:

מעוניינים לקבל מידע נוסף?

מלא את פרטיך וניצור איתך קשר בהקדם האפשרי

לקוחות מספרים עלינו

למאמרים בנושא