משרדנו בעל ניסיון רב בייצוג נוסעים כנגד חברות תעופה לצורך קבלת פיצוי בגין עיכוב וביטול טיסות הן מכוח חוק שירותי תעופה והן מכוח התקנות האירופיות, בגין ביטול טיסה על ידי חברת התעופה
פיצוי על עיכוב בטיסה
פיצוי על ביטול טיסה
פיצוי על רישום יתר (overbooking)
פיצוי על איבוד מזוודה
מילוי טופס Online
שליחת טופס מקוון אלינו עם פרטי הטיסה
בדיקת זכאות
אנו נבצע בדיקה ראשונית של זכאותכם לקבלת פיצוי
ניהול מו״מ/תביעה
אנו ננהל עבורכם מגעים מול חברות התעופה, ובמידת הצורך הליכים משפטיים
קבלת פיצוי
אתם מקבלים את הפיצוי
משרדנו בעל ניסיון רב בייצוג נוסעים כנגד חברות תעופה לצורך קבלת פיצוי בגין עיכוב וביטול טיסות הן מכוח חוק שירותי תעופה והן מכוח התקנות האירופיות, וטיפל עד היום באלפי תיקים בתחום זה, לרבות בתביעות ייצוגיות ובתביעות קבוצתיות הכוללות מאות נוסעים.
חוק שירותי תעופה הידוע גם בכינויו חוק טיבי הנו חוק צרכני במהותי, שנחקק בישראל בשנת 2012 ונועד: "להסדיר פיצוי וסיוע לנוסעים שהונפק להם כרטיס טיסה ולא עלו לטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל נסיבות שאינן תלויות בהם…" (ציטוט מתוך דברי ההסבר להצעת החוק).
חוק שירותי תעופה נחקק על מנת לספק מענה לנוסעים שרכשו כרטיס טיסה ולא טסו במועד הנקוב בכרטיס בשל ביטולה, שינויה או מכל סיבה אחרת, ובכך נאלצו לשאת בהוצאות כספיות ונזקים שאינם ממוניים. החוק, ונכנס לתוקפו ביום 16.8.2012. מדובר בחוק צרכני במהותו, המעניק הגנות ייחודיות לצרכן שירותי התעופה, וזאת בנוסף להוראות הצרכניות החלות מכוח חוק הגנת הצרכן. הוא אומץ בהשראת האסדרה האירופית בתחום, תוך התאמות למציאות הישראלית.
חוק שירותי תעופה קובע בין היתר כי במקרים של עיכובי וביטול טיסות, על חברות התעופה לספק לנוסעים הטבות בהתאם לזמן המתנה לטיסה (כגון: מזון ולינה במלון), ובמקרים של ביטול או עיכוב של מעל 8 שעות בטיסה, על חברות התעופה לשלם פיצוי כספי שאינו קשור לעגמת נפש ו/או לנזק, אלא מבוסס על מרחק הטיסה.
חוק שירותי תעופה הוא חוק ספציפי ומאוחר לחוק התובלה האווירית, התש"ם-1980, ולאמנת מונטריאול, ולכן הוא גובר עליהם במקרה של סתירה. הוא נועד להשלים ולקבוע הוראות במקרים בהם אמנת מונטריאול אינה מספקת מענה ראוי, כגון במקרים של המתנת נוסעים לטיסות מתעכבות. החוק חל על טיסות הממריאות מתחומי מדינת ישראל או אליה, לרבות טיסות הכוללות חניית ביניים. כמו כן, החוק קובע הוראה קוגנטית בסעיף 17, האוסרת להתנות על הוראותיו אלא אם התניה זו מיטיבה עם צרכן שירותי התעופה.
החוק מגדיר "טיסה שבוטלה" כטיסה שלא התקיימה, או טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה. איחור בטיסה מתקיים כאשר הטיסה המריאה באיחור של שעתיים לפחות, וזכאות להטבות משתנה בהתאם למשך העיכוב. לדוגמה, נוסע שטיסתו יוצאת באיחור של עד שעתיים אינו זכאי להטבות כלל; באיחור של יותר משעתיים ועד חמש שעות יהיה זכאי לשירותי סיוע של מזון ומשקאות ושירותי תקשורת בלבד; וטיסה היוצאת באיחור של בין חמש שעות לשמונה שעות תזכה את הנוסע בהטבות של השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי.
שיעור הפיצוי הכספי במסגרת חוק שירותי תעופה נע בין 1,490 ש"ח לטיסות עם המרחקים הכי קרובים לישראל של עד 2,000 ק"מ (כגון: יוון או קפריסין), לבין 2,390 ש"ח לטיסות לאירופה לטיסות שהמרחק שלהן הוא בין 2,000 ק"מ ועד 4,500 ק"מ (כגון: לונדון או פריז), ועד ל-3,580 ש"ח ליעדים הכי רחוקים במרחק של מעל 4,500 ק"מ (כגון: ארה"ב או תאילנד), והוא רלוונטי כאמור למקרים בהם הטיסה בוטלה או המריאה בעיכוב של מעל 8 שעות. ניתן לתבוע פיצוי זה גם במסגרת תביעות קטנות
לחצו כאן לקריאת מאמר על פיצוי על עיכוב בטיסה
פיצויים לדוגמה לפי חוק שירותי תעופה הם פיצויים שאינם תלויים בהוכחת נזק, ונועדו להרתיע ולהעניש מפעיל טיסה או מארגן שפעל ביודעין בניגוד להוראות החוק, כגון אי-מתן הטבות לנוסע שסורב להטיסו או שטיסתו בוטלה. הסכום המקסימלי שניתן לפסוק עומד על 11,940 ש"ח, ובית המשפט קובע את גובהו בהתחשב בשיקולים כמו אכיפת החוק, הרתעה, חומרת ההפרה והיותה חוזרת, ולא בגובה הנזק שנגרם לנוסע.
סעיף 11(א) לחוק שירותי תעופה מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצויים לדוגמה אם מצא כי מפעיל טיסה או מארגן לא נתן ביודעין הטבות לנוסע, בניגוד להוראות החוק. ההפרות המנויות בחוק כוללות, בין היתר, סירוב להטיס נוסע (סעיף 5), ביטול טיסה (סעיף 6), איחור בהמראת טיסה (סעיף 7), הקדמת מועד המראה (סעיף 8), או אי-מתן פיצוי כספי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה (סעיף 9(ב)). הפרת חובת יידוע וגילוי, כשלעצמה, אינה יכולה להקים עילה לפסיקת פיצויים לדוגמה.
סכום הפיצויים לדוגמה ושיקולי בית המשפט
הסכום המקסימלי שבית המשפט רשאי לפסוק כפיצויים לדוגמה הוא 11,940 ש"ח. בקביעת גובה הפיצוי, בית המשפט אינו מתחשב בגובה הנזק שנגרם לנוסע, אלא בשיקולים כגון אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, עידוד הנוסע למימוש זכויותיו, היות ההפרה הפרה חוזרת, חומרת ההפרה ונסיבותיה, ושוויה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה. בפסיקה, סכומי הפיצויים לדוגמה נעים לרוב בין 1,000 ש"ח ל-7,000 ש"ח, בהתאם לנסיבות המקרה.
חשוב לציין כי במסגרת תובענה ייצוגית, בית המשפט אינו רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה, וכן לא יפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, למעט מקרים ספציפיים המפורטים בחוק תובענות ייצוגיות.
על הנייר, כל נוסע יכול לפנות עצמאית לחברת התעופה ולדרוש פיצוי. בפועל, המציאות מורכבת יותר. חברות התעופה מפעילות מחלקות משפטיות משומנות שמטרתן, לעיתים קרובות, למזער נזקים ולהימנע מתשלום. הן עשויות לטעון ל"כוח עליון", להציע שוברים מגוחכים לקפה וכריך במקום פיצוי כספי, או פשוט לא לענות כלל.
כאן בדיוק נכנס לתמונה הערך של ייצוג משפטי מול חברות תעופה. עורך דין שמכיר את המערכת מבפנים יודע לזהות מתי החברה מנסה "לנפנף" את הנוסע ומתי יש עילה אמיתית לתביעה.
תחום התעופה הוא נישה ספציפית מאוד בעולם המשפט. עורך דין דיני תעופה בקיא לא רק בחוק הישראלי, אלא גם באמנות בינלאומיות (כמו אמנת מונטריאול) ובתקנות אירופאיות שעשויות לחול על הטיסה שלכם. הידע הזה הוא קריטי.
למשל, האם ידעתם שמרחק הטיסה משפיע על גובה הפיצוי? או שעיכוב של 8 שעות דינו כדין ביטול? עורך דין מנוסה ידע לחשב את גובה הפיצוי המדויק ולנסח מכתב התראה שמבהיר לחברה שאתם רציניים.
במקרים רבים, עצם המעורבות של עורך דין מספיקה כדי לגרום לחברת התעופה לשלם. אך אם החברה מתעקשת בסירובה, השלב הבא הוא הגשת תביעה נגד חברת תעופה בבית המשפט. בתביעות אלו, נטל ההוכחה של "נסיבות מיוחדות" (כמו מזג אוויר קיצוני או תקלה נדירה) מוטל על החברה. ללא ניסיון משפטי, קשה מאוד להתמודד עם הטענות הטכניות של החברות בבית המשפט.
חוק שירותי תעופה מבוסס על התקנות האירופאיות החלות בנושא זה באיחוד האירופי משנת 2004 הנקראות: REGULATION (EC) No 261/2004. כך אף נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק שירותי תעופה: "הוראות דומות להוראות החוק המוצע קבועות בתקנות שהתקין האיחוד האירופי בשנת 2004, שעניינן פיצוי וסיוע לנוסעים במקרה של סירוב להטיס בטיסה, ביטול טיסה או עיכוב בהמראה…".
תקנות אלה דומות מאוד להוראות חוק שירותי תעופה. ההבדל העיקרי הוא – שבמסגרת התקנות האירופאיות זכאים הנוסעים לקבל פיצוי מחברת התעופה במקרים של ביטול טיסה או עיכוב בטיסה של מעל 3 שעות (זאת להבדיל מחוק שירותי תעופה הקובע כאמור זכאות לקבלת פיצוי במקרים של עיכוב בטיסה של מעל 8 שעות). בנוסף גם קיים הבדל בשיעור הפיצוי, כאשר במסגרת התקנות האירופיות הפיצוי נע בין 250 יורו ועד 600 יורו לנוסע.
החוק הישראלי חל על טיסות הממריאות מישראל או נוחתות בה. לעומת זאת, התקנה האירופית חלה על טיסות הממריאות ממדינה חברה באיחוד האירופי, וכן על טיסות הממריאות ממדינה שלישית ונוחתות במדינה חברה באיחוד, אך ורק אם הן מופעלות על ידי חברת תעופה קהילתית (חברה מהאיחוד האירופי). המשמעות היא, למשל, שטיסה של חברת תעופה אמריקאית מניו יורק לתל אביב כפופה לחוק הישראלי, אך טיסה מקבילה מניו יורק לפריז אינה כפופה לתקנה האירופית.
נסיבות פוטרות ("נסיבות מיוחדות"):
שני ההסדרים (כלומר הן חוק שירותי תעופה והן התקנות האירופאיות) – מכירים בכך שחברת התעופה עשויה להיות פטורה מתשלום פיצוי כספי אם הביטול או האיחור נגרמו עקב "נסיבות מיוחדות" שלא היו בשליטתה. עם זאת, הפרשנות שניתנה למונח זה בפסיקת בית הדין האירופי לצדק היא מצמצמת יותר ביחס לפרשנות בישראל. לדוגמה, הפסיקה האירופית קבעה כי תקלות טכניות שמתגלות במהלך תחזוקת המטוס או נובעות מבלאי אינן מהוות "נסיבות מיוחדות", שכן תחזוקה היא חלק מפעילותה הרגילה של חברת התעופה.
במסגרת החוק נקבעו מספר חריגים לקבלת הפיצוי הכספי. החריג המרכזי קובע, כי במקרים בהם חברת התעופה הצליחה להוכיח שהעיכוב או ביטול הטיסה נגרם בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה ושהיא עשתה כל אשר ביכולתה כדי למנוע את ביטול הטיסה בשל אותן נסיבות, תהא היא פטורה מתשלום פיצוי לנוסעים.
נטל ההוכחה לקיומן של נסיבות אלו מוטל על חברת התעופה, והפרשנות למונח "נסיבות מיוחדות" היא מצמצמת ביותר. דוגמאות לנסיבות שיכולות להיחשב כ"מיוחדות" כוללות כוח עליון, אסון טבע, או פגיעת ציפור במנוע מטוס, אך לא כל מזג אוויר קיצוני או חוסר ודאות ביטחונית כללית יצדיקו פטור. שביתה פתאומית ובלתי צפויה, הפורצת בטווח שעות ספורות ממועד הטיסה, עשויה להיכנס בגדר חריג זה, אך שביתה שפרצה למעלה מחודש ימים טרם הטיסה, כאשר התנהל משא ומתן, לא תיחשב כבלתי צפויה.
פטור בשל שביתה או השבתה מוגנות, או מניעת חילול שבת/חג
חברת תעופה פטורה מתשלום פיצוי כספי אם הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות, או כדי להימנע מחילול שבת או חג. חשוב להבחין בין שביתה מוגנת לשביתה שאינה מוגנת ("שביתה פראית"), כאשר לגבי האחרונה קיימת מחלוקת בפסיקה האם היא יכולה להיחשב כ"נסיבות מיוחדות" המצדיקות פטור.
פטור בשל מתן הודעה מוקדמת או טיסה חלופית
חברת תעופה פטורה מתשלום פיצוי כספי אם הודיעה לנוסע על ביטול הטיסה 14 ימים לפחות לפני מועד הטיסה. פטור חל גם אם ההודעה ניתנה בין 7 ל-14 ימים לפני הטיסה, והוצעה טיסה חלופית הממריאה לכל היותר שעתיים לפני המועד המקורי ונוחתת לכל היותר ארבע שעות אחריו. אם ההודעה ניתנה פחות מ-7 ימים לפני הטיסה, הפטור יחול אם הוצעה טיסה חלופית הממריאה לכל היותר שעה לפני המועד המקורי ונוחתת לכל היותר שעתיים אחריו. עם זאת, פטורים אלו לא יחולו אם הנוסע סירב לטוס בטיסה החלופית מטעמי ביטחון, דת, מגבלה רפואית, או אם ההצעה לא ניתנה לאדם המצטרף אליו.
פטור בשל הגעה ליעד במועד המקורי או כרטיס טיסה ללא תשלום
נוסע לא יהיה זכאי להטבות כלשהן (כולל פיצוי כספי) אם קיבל הודעה על העברתו לטיסה אחרת והגיע ליעדו הסופי במועד שהיה נקוב בכרטיס הטיסה המקורי. כמו כן, נוסע אינו זכאי להטבות אם קיבל את כרטיס הטיסה ללא תשלום או בתעריף מיוחד שלא ניתן לציבור במישרין או בעקיפין, אלא אם כן הכרטיס הונפק לו מתוקף חברותו בתוכנית למתן הטבות של מפעיל טיסה או מארגן.
פטור במקרה של סירוב להטיס נוסע
במקרים של סירוב להטיס נוסע, חברת התעופה פטורה מתשלום פיצויים אם הסירוב נבע מטעמי ביטחון, מצבו הבריאותי של הנוסע, חשש לפגיעה בבטיחות הטיסה, או אם אין בידי הנוסע מסמכי נסיעה נאותים. עם זאת, גם במקרים אלו, נוסע שסורב להטיסו מטעמי ביטחון יהיה זכאי לפיצוי כספי אם הגיע לשדה התעופה שלוש שעות לפחות לפני ההמראה, שיתף פעולה בבדיקה הביטחונית ונמצא שניתן להטיסו, ומסמכי הנסיעה שלו תקינים.
חוק שירותי תעופה קובע, כי נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של מעל שעתיים, הוא זכאי לקבל ללא תשלום ממפעיל הטיסה – מזון, משקאות ושירותי תקשורת.
חוק שירותי תעופה קובע, כי במידה והטיסה המריאה באיחור של בין 5 עד 8 משעות מהמועד שנקבע, זכאי לקבל הנוסע, בנוסף לפיצויים שהוא זכאי לקבל במקרה של איחור של שעתיים, גם את התמורה המלאה של כרטיס הטיסה או כרטיס חלופי. במידה והוצע לנוסע כרטיס לטיסה חלופית שאמורה להמריא ביום שלמחרת והנוסע בחר לקבל את הכרטיס, הוא זכאי לקבל גם שירותי לינה, והסעה.
במקרה והטיסה התעכבה מעל ל- 8 שעות, היא נחשבת על פי החוק כטיסה שבוטלה, ובמסגרת זו, זכאי הנוסע לקבל "שירותי סיוע" ללא תשלום (הכוללים מזון ומשקאות, אירוח בבית מלון, שירותי הסעדה, ושתי שיחות טלפון), וכן לקבל את התמורה ששילם בגין כרטיס הטיסה או כרטיס טיסה חילופי, על פי בחירתו. בנוסף לכך, זכאי הנוסע לקבל פיצוי כספי, ששיעורו תלוי במרחק הטיסה בק"מ, כאשר הפיצוי המינימאלי הוא 1,290 ₪ (בטיסה של עד 2,000 ק"מ), והפיצוי המקסימאלי הוא 3,120 ₪ (בטיסה של מעל ל-4,500 ק"מ). יחד עם זאת, במידה ומפעיל הטיסה הודיע לנוסע 14 ימים לפני מועד הטיסה על כך שהטיסה בוטלה או מתעכבת למעלה מ-8 שעות – הנוסע לא יהיה זכאי לקבל פיצוי כספי. בנוסף גם במקרה ומפעיל הטיסה הציע לנוסע עד 7 ימים לפני הטיסה, כרטיס לטיסה חילופית שמועד המראתה הוא עד שעתיים לפני מועד הטיסה המקורי, ונחיתתה ביעד הסופי הוא לא יותר מארבע שעות משעת הנחיתה המקורית, לא יהיה זכאי הנוסע לקבל פיצוי כספי.
כן! במהלך שנת 2013 התקין המחוקק תקנות לחוק שירותי התעופה, העוסקות בטיסות פנים-ארציות, בהן נקבע כי טיסת פנים שהמריאה באיחור של מעל 3 שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, תחשב כטיסה שבוטלה, ובמקרה כזה יהיה זכאי הנוסע לקבל פיצוי כספי. ביטול טיסה בקו שבין תל אביב (שדה דב) או נתב"ג או חיפה לבין אילת – סכום הפיצוי – 250 ₪. ביטול טיסה בקו שבין תל-אביב (שדה דב) לבין עין יהב או ראש פינה – סכום הפיצוי – 150 ₪. ביטול טיסה בכל קו אחר – סכום הפיצוי – 200 ₪.
במידה ונוסע כבר הגיע לשדה התעופה, ורק שם הודיעו לו שטיסתו עוכבה, ועל מנת "לזכות" בהטבות (כגון מזון, שתיה, שירותי תקשורת וכיו"ב), עליו להתייצב בדלפק הבידוק של מפעיל הטיסה בשדה התעופה (Check-in) כ-3 שעות לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס, ולדרוש את הפיצוי המגיע לו. במידה ולא נמצא דלפק בידוק של מפעיל הטיסה בשדה, יש למצוא את הגורם המוסמך מטעם מפעיל הטיסה בשדה ולדרוש ממנו את הפיצוי (על חברות התעופה למנות מארגן או מפעיל טיסה מטעמם, המחויב להיות נוכח בשדה 3 שעות לפחות לפני מועד ההמראה). במידה והטיסה בוטלה או התעכבה ביותר מ-8 שעות, על מפעיל הטיסה לשלם לנוסע את הפיצוי הכספי, בתוך 45 ימים מהמועד שהנוסע פנה אליו בכתב. כלומר, על הנוסע לפנות בדרישה בכתב אל מפעיל הטיסה (ורצוי מאוד שדרישה זו תעשה בדואר רשום!) לצורך קבלת הפיצוי. בנוסף, לצורך קבלת הפיצוי או השבת התמורה של כרטיס הטיסה, הנוסע יכול לפנות לסוכנות הנסיעות שממנה רכש את כרטיס הטיסה, והיא מחויבת על פי החוק לסייע לו בקבלת הפיצוי, ובמסגרת זאת, על סוכנות הנסיעות לפנות למפעיל הטיסה, בדרישה למימוש זכאותו של הנוסע.