משרדנו בעל ניסיון רב בייצוג נוסעים כנגד חברות תעופה לצורך קבלת פיצוי בגין עיכוב וביטול טיסות הן מכוח חוק שירותי תעופה והן מכוח התקנות האירופיות, בגין ביטול טיסה על ידי חברת התעופה
פיצוי על עיכוב בטיסה
פיצוי על ביטול טיסה
פיצוי על רישום יתר (overbooking)
פיצוי על איבוד מזוודה
מילוי טופס Online
שליחת טופס מקוון אלינו עם פרטי הטיסה
בדיקת זכאות
אנו נבצע בדיקה ראשונית של זכאותכם לקבלת פיצוי
ניהול מו״מ/תביעה
אנו ננהל עבורכם מגעים מול חברות התעופה, ובמידת הצורך הליכים משפטיים
קבלת פיצוי
אתם מקבלים את הפיצוי
חוק שירותי תעופה הידוע גם בכינויו חוק טיבי הנו חוק צרכני במהותי, שנחקק בישראל בשנת 2012 ונועד: "להסדיר פיצוי וסיוע לנוסעים שהונפק להם כרטיס טיסה ולא עלו לטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל נסיבות שאינן תלויות בהם…" (ציטוט מתוך דברי ההסבר להצעת החוק).
חוק שירותי תעופה נחקק על מנת לספק מענה לנוסעים שרכשו כרטיס טיסה ולא טסו במועד הנקוב בכרטיס בשל ביטולה, שינויה או מכל סיבה אחרת, ובכך נאלצו לשאת בהוצאות כספיות ונזקים שאינם ממוניים. החוק נכנס לתוקפו ביום 16.8.2012. מדובר בחוק צרכני במהותו, המעניק הגנות ייחודיות לצרכן שירותי התעופה, וזאת בנוסף להוראות הצרכניות החלות מכוח חוק הגנת הצרכן. הוא אומץ בהשראת האסדרה האירופית בתחום, תוך התאמות למציאות הישראלית.
חוק שירותי תעופה קובע בין היתר כי במקרים של עיכובי וביטול טיסות, על חברות התעופה לספק לנוסעים הטבות בהתאם לזמן המתנה לטיסה (כגון: מזון ולינה במלון), ובמקרים של ביטול או עיכוב של מעל 8 שעות בטיסה, על חברות התעופה לשלם פיצוי כספי שאינו קשור לעגמת נפש ו/או לנזק, אלא מבוסס על מרחק הטיסה.
חוק שירותי תעופה הוא חוק ספציפי ומאוחר לחוק התובלה האווירית, התש"ם-1980, ולאמנת מונטריאול, ולכן הוא גובר עליהם במקרה של סתירה. הוא נועד להשלים ולקבוע הוראות במקרים בהם אמנת מונטריאול אינה מספקת מענה ראוי, כגון במקרים של המתנת נוסעים לטיסות מתעכבות. החוק חל על טיסות הממריאות מתחומי מדינת ישראל או אליה, לרבות טיסות הכוללות חניית ביניים. כמו כן, החוק קובע הוראה קוגנטית בסעיף 17, האוסרת להתנות על הוראותיו אלא אם התניה זו מיטיבה עם צרכן שירותי התעופה.
החוק מגדיר "טיסה שבוטלה" כטיסה שלא התקיימה, או טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה. איחור בטיסה מתקיים כאשר הטיסה המריאה באיחור של שעתיים לפחות, וזכאות להטבות משתנה בהתאם למשך העיכוב. לדוגמה, נוסע שטיסתו יוצאת באיחור של עד שעתיים אינו זכאי להטבות כלל; באיחור של יותר משעתיים ועד חמש שעות יהיה זכאי לשירותי סיוע של מזון ומשקאות ושירותי תקשורת בלבד; וטיסה היוצאת באיחור של בין חמש שעות לשמונה שעות תזכה את הנוסע בהטבות של השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי.
שיעור הפיצוי הכספי במסגרת חוק שירותי תעופה נע בין 1,490 ש"ח לטיסות עם המרחקים הכי קרובים לישראל של עד 2,000 ק"מ (כגון: יוון או קפריסין), לבין 2,390 ש"ח לטיסות לאירופה לטיסות שהמרחק שלהן הוא בין 2,000 ק"מ ועד 4,500 ק"מ (כגון: לונדון או פריז), ועד ל-3,580 ש"ח ליעדים הכי רחוקים במרחק של מעל 4,500 ק"מ (כגון: ארה"ב או תאילנד), והוא רלוונטי כאמור למקרים בהם הטיסה בוטלה או המריאה בעיכוב של מעל 8 שעות. ניתן לתבוע פיצוי זה גם במסגרת תביעות קטנות
לחצו כאן לקריאת מאמר על פיצוי על עיכוב בטיסה
חוק שירותי תעופה מבוסס על התקנות האירופאיות החלות בנושא זה באיחוד האירופי משנת 2004 הנקראות: REGULATION (EC) No 261/2004. כך אף נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק שירותי תעופה: "הוראות דומות להוראות החוק המוצע קבועות בתקנות שהתקין האיחוד האירופי בשנת 2004, שעניינן פיצוי וסיוע לנוסעים במקרה של סירוב להטיס בטיסה, ביטול טיסה או עיכוב בהמראה…".
תקנות אלה דומות מאוד להוראות חוק שירותי תעופה. ההבדל העיקרי הוא – שבמסגרת התקנות האירופאיות זכאים הנוסעים לקבל פיצוי מחברת התעופה במקרים של ביטול טיסה או עיכוב בטיסה של מעל 3 שעות (זאת להבדיל מחוק שירותי תעופה הקובע כאמור זכאות לקבלת פיצוי במקרים של עיכוב בטיסה של מעל 8 שעות). בנוסף גם קיים הבדל בשיעור הפיצוי, כאשר במסגרת התקנות האירופיות הפיצוי נע בין 250 יורו ועד 600 יורו לנוסע.
החוק הישראלי חל על טיסות הממריאות מישראל או נוחתות בה. לעומת זאת, התקנה האירופית חלה על טיסות הממריאות ממדינה חברה באיחוד האירופי, וכן על טיסות הממריאות ממדינה שלישית ונוחתות במדינה חברה באיחוד, אך ורק אם הן מופעלות על ידי חברת תעופה קהילתית (חברה מהאיחוד האירופי). המשמעות היא, למשל, שטיסה של חברת תעופה אמריקאית מניו יורק לתל אביב כפופה לחוק הישראלי, אך טיסה מקבילה מניו יורק לפריז אינה כפופה לתקנה האירופית.
נסיבות פוטרות ("נסיבות מיוחדות"):
שני ההסדרים (כלומר הן חוק שירותי תעופה והן התקנות האירופאיות) – מכירים בכך שחברת התעופה עשויה להיות פטורה מתשלום פיצוי כספי אם הביטול או האיחור נגרמו עקב "נסיבות מיוחדות" שלא היו בשליטתה. עם זאת, הפרשנות שניתנה למונח זה בפסיקת בית הדין האירופי לצדק היא מצמצמת יותר ביחס לפרשנות בישראל. לדוגמה, הפסיקה האירופית קבעה כי תקלות טכניות שמתגלות במהלך תחזוקת המטוס או נובעות מבלאי אינן מהוות "נסיבות מיוחדות", שכן תחזוקה היא חלק מפעילותה הרגילה של חברת התעופה.
במסגרת החוק נקבעו מספר חריגים לקבלת הפיצוי הכספי. החריג המרכזי קובע, כי במקרים בהם חברת התעופה הצליחה להוכיח שהעיכוב או ביטול הטיסה נגרם בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה ושהיא עשתה כל אשר ביכולתה כדי למנוע את ביטול הטיסה בשל אותן נסיבות, תהא היא פטורה מתשלום פיצוי לנוסעים.
נטל ההוכחה לקיומן של נסיבות אלו מוטל על חברת התעופה, והפרשנות למונח "נסיבות מיוחדות" היא מצמצמת ביותר. דוגמאות לנסיבות שיכולות להיחשב כ"מיוחדות" כוללות כוח עליון, אסון טבע, או פגיעת ציפור במנוע מטוס, אך לא כל מזג אוויר קיצוני או חוסר ודאות ביטחונית כללית יצדיקו פטור. שביתה פתאומית ובלתי צפויה, הפורצת בטווח שעות ספורות ממועד הטיסה, עשויה להיכנס בגדר חריג זה, אך שביתה שפרצה למעלה מחודש ימים טרם הטיסה, כאשר התנהל משא ומתן, לא תיחשב כבלתי צפויה.
פטור בשל שביתה או השבתה מוגנות, או מניעת חילול שבת/חג
חברת תעופה פטורה מתשלום פיצוי כספי אם הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות, או כדי להימנע מחילול שבת או חג. חשוב להבחין בין שביתה מוגנת לשביתה שאינה מוגנת ("שביתה פראית"), כאשר לגבי האחרונה קיימת מחלוקת בפסיקה האם היא יכולה להיחשב כ"נסיבות מיוחדות" המצדיקות פטור.
פטור בשל מתן הודעה מוקדמת או טיסה חלופית
חברת תעופה פטורה מתשלום פיצוי כספי אם הודיעה לנוסע על ביטול הטיסה 14 ימים לפחות לפני מועד הטיסה. פטור חל גם אם ההודעה ניתנה בין 7 ל-14 ימים לפני הטיסה, והוצעה טיסה חלופית הממריאה לכל היותר שעתיים לפני המועד המקורי ונוחתת לכל היותר ארבע שעות אחריו. אם ההודעה ניתנה פחות מ-7 ימים לפני הטיסה, הפטור יחול אם הוצעה טיסה חלופית הממריאה לכל היותר שעה לפני המועד המקורי ונוחתת לכל היותר שעתיים אחריו. עם זאת, פטורים אלו לא יחולו אם הנוסע סירב לטוס בטיסה החלופית מטעמי ביטחון, דת, מגבלה רפואית, או אם ההצעה לא ניתנה לאדם המצטרף אליו.
פטור בשל הגעה ליעד במועד המקורי או כרטיס טיסה ללא תשלום
נוסע לא יהיה זכאי להטבות כלשהן (כולל פיצוי כספי) אם קיבל הודעה על העברתו לטיסה אחרת והגיע ליעדו הסופי במועד שהיה נקוב בכרטיס הטיסה המקורי. כמו כן, נוסע אינו זכאי להטבות אם קיבל את כרטיס הטיסה ללא תשלום או בתעריף מיוחד שלא ניתן לציבור במישרין או בעקיפין, אלא אם כן הכרטיס הונפק לו מתוקף חברותו בתוכנית למתן הטבות של מפעיל טיסה או מארגן.
פטור במקרה של סירוב להטיס נוסע
במקרים של סירוב להטיס נוסע, חברת התעופה פטורה מתשלום פיצויים אם הסירוב נבע מטעמי ביטחון, מצבו הבריאותי של הנוסע, חשש לפגיעה בבטיחות הטיסה, או אם אין בידי הנוסע מסמכי נסיעה נאותים. עם זאת, גם במקרים אלו, נוסע שסורב להטיסו מטעמי ביטחון יהיה זכאי לפיצוי כספי אם הגיע לשדה התעופה שלוש שעות לפחות לפני ההמראה, שיתף פעולה בבדיקה הביטחונית ונמצא שניתן להטיסו, ומסמכי הנסיעה שלו תקינים.
בפסק הדין שניתן ביום 07.11.2025 על-ידי בבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי השופטים עודד שחם, אברהם רובין ודוד גדעוני, חברת התעופה ארקיע חויבה בכ-450,000 ש"ח בגין ביטול טיסה ואי-מתן אפשרות בחירה, במסגרתו נדונה שאלת אחריות חברת תעופה לפיצוי סטטוטורי ופיצויים לדוגמה בגין ביטול טיסה, כאשר נטענו נסיבות של מחלת איש צוות ותאונת דרכים חיצונית.
במסגרת פסק דין נדונה תביעתם של 97 נוסעים. הנוסעים רכשו כרטיסים לטיסה שהייתה אמורה להמריא מגרנובל, צרפת לתל אביב ביום 29.01.22 בשעה 12:55. בפועל, הטיסה המריאה רק למחרת בצהריים, כאשר ההודעה על העיכוב ניתנה רק בסמוך למועד ההמראה המקורי. הנוסעים טענו כי לא הוענקו להם מלוא ההטבות המגיעות להם מכוח החוק, לרבות פיצוי כספי, שירותי סיוע ואפשרות בחירה בין השבת תמורה לטיסה חלופית.
ארקיע טענה כי העיכוב נבע מנסיבות מיוחדות שאינן בשליטתה, ולכן היא פטורה מתשלום פיצוי כספי. לטענת ארקיע, השילוב של תאונת דרכים קשה בסביבת שדה התעופה שגרמה לעומסים חריגים, יחד עם מחלת טייס פתאומית, מנעו את יציאת הטיסה בזמן. עוד הוסיפה וטענה ארקיע, כי אין מקום לפסוק פיצויים לדוגמה, שכן לשיטתה הייתה מחלוקת כנה לגבי הזכאות לפיצוי, וכי חובת היידוע על זכות הבחירה (בין החזר כספי לטיסה חלופית) אינה מזכה בפיצויים לדוגמה.
השופטים שחם, רובין וגדעוני דנו בערעור שהגישה ארקיע על פסק דינו של בימ"ש השלום, והחליטו לקבלו באופן חלקי בלבד. בית המשפט הורה לארקיע לשלם לכל אחד מ-97 הנוסעים סכום של 3,120 ש"ח (פיצוי סטטוטורי מלא של 2,120 ש"ח ופיצוי לדוגמה מופחת של 1,000 ש"ח), כאשר לשלושה נוסעים נפסק סכום גבוה יותר ב-1,000 ש"ח בשל ליקוי בשירותי הלינה. בסך הכל חויבה ארקיע בסכום המוערך בכ-300,000 ש"ח פיצויים, בנוסף לשכר טרחה והוצאות בסך כ-68,000 ש"ח שנפסקו בערכאה הדיונית.
בית המשפט המחוזי הדגיש כי ארקיע לא הוכיחה בראיות קבילות את התאונה או את מחלת הטייס, וקבע: "עדותו [של המנכ"ל] היא עדות מפי השמועה שאינה קבילה כראיה לנטען".
במסגרת פסק הדין, התייחס בית המשפט לחובה שחלה על חברת התעופה להציע לנוסעים כרטיסים לטיסה חלופית או החזר כספי (לפי בחירתם) כאשר בטיסה מתבטלת הקבועה בסעיף 6 לחוק שירותי תעופה, וציין כי חובה זו חלה בלי קשר לשאלה האם המפעיל יידע מראש את לקוחותיו, וכן ציין כי במקרים בהם חברת התעופה הפרה חובה זו, ניתן להשית עליה פיצויים לדוגמה: "במקרה דנא, משעה שהמערערות הפרו את חובתן לספק את ההטבות הקבועות בחוק, בין היתר החובה להציע בחירה בין השבת התמורה לכרטיס חלופי, הרי שניתן לחייבן בתשלום פיצויים לדוגמה. החוק מחייב השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע. משלא ניתנה למשיבים אפשרות הבחירה, לא קוימה ההוראה על פי לשונה, והייתה גם הייתה הצדקה לפסיקת פיצויים לדוגמה"
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי כב' השופטת דר להב מבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, נדונה תביעתם של ארבעה נוסעים שרכשו חבילת נופש לבוקרשט, בו נדונה שאלת אחריות חברת תעופה ומארגן טיסה לפיצוי בגין ביטול טיסה, והשאלה האם מחסור בצוותי אוויר או תקלות טכניות מהווים "נסיבות מיוחדות" הפוטרות מפיצוי.
מפסק הדין עולה, כי טיסה החזרה הייתה אמורה להמריא ביום 22.09.24 בשעה 20:50. הנוסעים קיבלו הודעה על ביטול הטיסה רק כשהיו בדרכם לשדה התעופה, ונאלצו להמתין שעות ארוכות עד להעברתם למלון. בסופו של דבר, הם הוטסו לישראל רק למחרת בטיסה חלופית של חברת אל-על שהמריאה ב-23.09.24 בשעה 11:00. הנוסעים תבעו פיצוי סטטוטורי בגין הביטול ופיצויים לדוגמה בשל התנהלות הנתבעות.
FLY LILI ו"מעבר לים": הביטול נבע מנסיבות חריגות של מחסור בצוותים
חברת FLY LILI (הנתבעת 1) וחברת "מעבר לים תיירות ונופש" (הנתבעת 2, המארגנת) טענו כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שאינן בשליטתן. לטענת חברת FLY LILI, הביטול נבע בשל "מגבלות תפעוליות חריגות" ומחסור בצוותי אוויר בשל אילוצי זמני מנוחה, שנגרמו כתוצאה מעיכובים קודמים בשרשרת הטיסות באותו יום. חברת FLY LILI טענה כי עשתה כל שביכולתה למנוע את הביטול, כולל ניסיון לאתר מטוס חלופי, ולכן טענה כי היא פטורה מתשלום פיצוי על ביטול טיסה לפי חוק שירותי תעופה.
בית המשפט פסק: תקלות טכניות או מחסור בכוח אדם אינם פוטרים מפיצוי
השופטת דר להב דנה בטענות הצדדים, והחליטה לקבל את התביעה בחלקה, ולחייב את חברת התעופה FLY LILI ואת המארגנת מעבר לים תיירות ונופש לשלם לנוסעים סכום כולל של 10,880 ש"ח. סכום זה כלל 8,880 ש"ח פיצויים על ביטול הטיסה (2,220 ש"ח לכל נוסע) ו-2,000 ש"ח פיצויים לדוגמה (500 ש"ח לכל נוסע) בשל העיכוב במתן המענה והסיוע בזמן אמת.
בית המשפט קבע כי הנתבעות לא הוכיחו "נסיבות מיוחדות" כנדרש בחוק, וכן כי מחסור בצוותים הוא חלק מהסיכון התפעולי של החברה "מחסור בצוותים בשל מגבלות שעות טיסה ומנוחה… אינם מהווים נסיבות מיוחדות הפוטרות ממתן פיצוי… מדובר באירועים המצויים בשליטתה של חברת התעופה ומהווים חלק מהסיכון התפעולי הרגיל שלה".
השופטת הדגישה כי על חברת התעופה להיערך למצבים של עיכובים מצטברים ולדאוג לעתודות של צוותים. כמו כן, נפסקו פיצויים לדוגמה מאחר שהנתבעות לא סיפקו הסבר מניח את הדעת לכך שהנוסעים נותרו בשדה התעופה שעות ארוכות ללא מידע או סיוע מיידי.
פרטי פסק הדין המלאים: ת"ק 19180-01-25 סידון ואח' נ' נציג FLY LILI בישראל ואח', ניתן ביום 07.05.2025.
במסגרת פסק דין שניתן ביום 14.11.25 על-ידי כב' הרשם הבכיר בנימין בן סימון מבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, נדונה תביעתם של שני נוסעים שטיסתם מסופיה לתל אביב בוטלה ביום 05.08.24, ושאלת זכאותם לפיצוי סטטוטורי בגין ביטול טיסה והחזר הוצאות שהייה. השאלה המרכזית שנדונה הנה האם תקלה טכנית בנמל תעופה זר מהווה "נסיבה מיוחדת" הפוטרת מפיצוי.
במסגרת ההליך טענו הנוסעים בין היתר, כי הטיסה בוטלה זמן קצר לפני ההמראה ללא הודעה מוקדמת, וכי נציגי חברת התעופה בולגריה אייר לא הציעו להם שירותי סיוע הכוללים מזון, משקאות או לינה. כתוצאה מכך, הם נאלצו למצוא ולממן מלון בכוחות עצמם ולהמתין יומיים עד לטיסה חלופית. הנוסעים דרשו פיצוי בגין ביטול הטיסה מכוח חוק שירותי תעופה, החזר הוצאות ופיצוי בגין עגמת נפש.
חברת בולגריה אייר טענה כי היא פטורה מתשלום פיצויים בשל שילוב של "נסיבות מיוחדות". לטענת בולגריה אייר, באותה עת אירעה תקלה עולמית במערכות המחשוב של חברת "קראודסטרייק" ששיבשה את הפעילות בשדה התעופה בסופיה. בנוסף, בולגריה אייר טענה כי בשל המצב הביטחוני המתוח בישראל באוגוסט 2024 (בעקבות חיסול איסמעיל הנייה), צוותי האוויר הזרים סירבו ללון בישראל, דבר שהוביל לביטול הטיסה, ולכן טענה לשיטתה שמדובר באירועים חיצוניים שאינם בשליטתה.
הרשם הבכיר בנימין בן סימון דן בטענות הצדדים, והחליט לקבל את התביעה בחלקה, ולחייב את חברת התעופה בולגריה אייר לשלם לנוסעים סכום כולל של 5,980 ש"ח. סכום זה כלל 4,480 ש"ח פיצוי סטטוטורי בגין ביטול הטיסה (2,240 ש"ח לכל נוסע) ו-1,500 ש"ח החזר הוצאות לינה ומזון.
בית המשפט קבע כי בולגריה אייר לא הוכיחה קשר ישיר בין התקלה העולמית לביטול הטיסה הספציפית: "הנתבעת לא הציגה כל ראיה פוזיטיבית… כי ביטול הטיסה הספציפית נבע במישרין מאותה תקלה… קשיים באיוש צוותי אוויר בשל אילוצי ביטחון או סירוב צוותים, ככלל, אינם מהווים 'נסיבות מיוחדות' הפוטרות מפיצוי".
השופט הדגיש כי חובת הסיוע (לינה ומזון) היא חובה מוחלטת שאינה תלויה בסיבת ביטול הטיסה, ומשלא סיפקה חברת תעופה שירותים אלו בזמן אמת, עליה לשפות את הנוסעים על הוצאותיהם. עם זאת, התביעה לפיצויים לדוגמה נדחתה מאחר שלא הוכח כי החברה פעלה ב"חוסר תום לב מובהק" בנסיבות המורכבות של אותה תקופה.
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי כב' השופטת קרן אביסרור מבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, נדונה תביעה שהגישו 2 נוסעים כנגד חברת התעופה אל על, בה נדונה שאלת זכאותם לקבלת פיצוי סטטוטורי, החזר הוצאות ופיצויים לדוגמה בגין ביטול טיסה עקב תקלה טכנית, והשאלה האם תקלה כזו מהווה "נסיבה מיוחדת" הפוטרת מחבות.
התובעים רכשו כרטיסים לטיסת אל על מברלין לתל אביב ביום 12.11.23 בשעה 21:15. לאחר שכבר עלו למטוס, הודיע הצוות על תקלה טכנית, והנוסעים הורדו מהמטוס והטיסה בוטלה. התובעים טענו כי הופקרו בשדה התעופה ללא מזון, שתייה או פתרון לינה הולם מטעם החברה, ונאלצו למצוא מלון בעצמם ולטוס בטיסה חלופית רק כעבור יומיים. הם תבעו פיצוי סטטוטורי, החזר הוצאות ופיצויים לדוגמה משמעותיים.
טענת אל על: תקלה טכנית בטיחותית היא נסיבה מיוחדת שאינה בשליטתנו
חברת אל על טענה כי היא פטורה מפיצוי כספי מאחר והביטול נבע מתקלה טכנית בלתי צפויה במערכת הדיחוס של המטוס, שהתגלתה ממש לפני ההמראה. לטענת אל על, מדובר בנסיבה מיוחדת שאינה בשליטתה, שכן בטיחות הנוסעים עומדת מעל הכל. בנוסף, אל על טענה כי המצב הביטחוני בישראל באותה עת (מלחמת "חרבות ברזל") הקשה על מציאת פתרונות חלופיים וצוותים, וכי היא הציעה שוברים (וואוצ'רים) כפיצוי, ולכן אין מקום לפסוק פיצויים לדוגמה.
בית המשפט פסק: חובת ההוכחה לנסיבות "חריגות" מוטלת על חברת התעופה
השופטת קרן אביסרור דנה בטענות הצדדים, והחליטה לקבל את התביעה ולחייב את חברת התעופה אל על לשלם לנוסעים סכום כולל של 13,589 ש"ח. סכום זה כלל 4,620 ש"ח פיצוי סטטוטורי (2,310 ש"ח לכל נוסע), 1,174 ש"ח החזר הוצאות לינה, 5,395 ש"ח פיצויים לדוגמה, ו-2,400 ש"ח הוצאות משפט.
בית המשפט קבע כי אל על לא הוכיחה שמדובר בתקלה שאינה חלק מהסיכון התפעולי הרגיל: "תקלה טכנית במטוס ככלל אינה מהווה 'נסיבות מיוחדות'… הנתבעת לא הציגה כל ראיה המעידה על טיב התקלה, האם מדובר בתקלה נדירה או כזו שנובעת מתחזוקה לקויה".
בנוגע לפיצויים לדוגמה, השופטת מתחה ביקורת על כך שאל על בחרה להציע שוברים במקום פיצוי כספי כנדרש בחוק, וקבעה כי התנהלות זו, יחד עם היעדר סיוע הולם בזמן אמת בברלין, מצדיקה פיצוי עונשי: "הנתבעת לא עמדה בחובתה לספק שירותי סיוע… והתנהלותה לאחר מכן, בניסיון 'לסגור' את העניין בשוברים נמוכים מערך הפיצוי הקבוע בחוק, מחייבת פסיקת פיצויים לדוגמה".
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי כב' השופט ערן גלברד מבית משפט השלום מתל אביב-יפו נדונה השאלה – האם חברת תעופה זכאית לפטור מפיצוי סטטוטורי בשל מצב ביטחוני, כאשר המרחב האווירי היה פתוח שעות רבות לפני מועד ההמראה המתוכנן.
התביעה עסקה בשישה נוסעים שרכשו כרטיסי טיסה מרומניה לישראל ליום 25.8.2024 בשעה 20:45. הנוסעים טענו כי הודעת הביטול הגיעה רק כשהיו בדרכם לשדה התעופה, וכי חברת Tarom לא הציעה טיסה חלופית לישראל אלא רק לאתונה. הנוסעים תיארו כי נאלצו לשהות יום נוסף בבוקרשט, לרכוש כרטיסים עצמאיים מאתונה לישראל וללון שם לילה. התביעה כללה דרישה לפיצוי סטטוטורי, החזר הוצאות מלא ופיצויים לדוגמה בשל היעדר שירותי סיוע בזמן אמת.
חברת תעופה Tarom בין היתר, כי הטיסה בוטלה בעקבות הערכת סיכונים שנערכה לאחר מתקפת המנע שיזמה ישראל בשעה 05:00 בבוקר הטיסה. לטענת, נסיבות אלו מהוות "נסיבות מיוחדות" הפוטרות אותה מחבות לפי סעיף 6(ה)(1) לחוק. עוד הוסיפה וטענה, כי מאחר שהנוסעים הסכימו לטיסה חלופית לאתונה ביום המחרת, היא אינה חבה בהשבת הוצאותיהם שם. לגבי הוצאות המזון והלינה בבוקרשט, טענה כי שילמה אותן רק לאחר שהוגשה התביעה נגדה.
השופט ערן גלברד דן בטענות הצדדים והחליט לקבל את התביעה בחלקה, ולחייב את חברת התעופה Tarom לשלם לנוסעים סכום כולל של 12,110 ש"ח. סכום זה כלל 8,640 ש"ח פיצוי סטטוטורי עבור כל ששת הנוסעים, 1,470 ש"ח החזר הוצאות בבוקרשט (מזון ולינה) ו-2,000 ש"ח פיצויים לדוגמה. בנוסף, חויבה חברת Tarom בשכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ש"ח ובהוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח.
בית המשפט קבע כי המרחב האווירי בישראל נסגר בבוקר הטיסה לפרק זמן קצר של פחות משעתיים, וכבר בשעה 07:00 היה פתוח. מאחר שהטיסה תוכננה לשעה 20:45, היו לחברה כ-14 שעות להיערך לקיומה. השופט הדגיש את חשיבות שירותי הסיוע וקבע: "החוק מחייב מתן שירותי סיוע בעת ביטול טיסה. זאת הנתבעת לא סיפקה, ולא נטען אחרת".
בנוסף בית המשפט ציין כי ביחסי הכוחות בין חברת התעופה לנוסע, יש לתת עדיפות לנוסע, במיוחד כשמדובר בחוק צרכני.
חוק שירותי תעופה קובע, כי נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של מעל שעתיים, הוא זכאי לקבל ללא תשלום ממפעיל הטיסה – מזון, משקאות ושירותי תקשורת.
חוק שירותי תעופה קובע, כי במידה והטיסה המריאה באיחור של בין 5 עד 8 משעות מהמועד שנקבע, זכאי לקבל הנוסע, בנוסף לפיצויים שהוא זכאי לקבל במקרה של איחור של שעתיים, גם את התמורה המלאה של כרטיס הטיסה או כרטיס חלופי. במידה והוצע לנוסע כרטיס לטיסה חלופית שאמורה להמריא ביום שלמחרת והנוסע בחר לקבל את הכרטיס, הוא זכאי לקבל גם שירותי לינה, והסעה.
במקרה והטיסה התעכבה מעל ל- 8 שעות, היא נחשבת על פי החוק כטיסה שבוטלה, ובמסגרת זו, זכאי הנוסע לקבל "שירותי סיוע" ללא תשלום (הכוללים מזון ומשקאות, אירוח בבית מלון, שירותי הסעדה, ושתי שיחות טלפון), וכן לקבל את התמורה ששילם בגין כרטיס הטיסה או כרטיס טיסה חילופי, על פי בחירתו. בנוסף לכך, זכאי הנוסע לקבל פיצוי כספי, ששיעורו תלוי במרחק הטיסה בק"מ, כאשר הפיצוי המינימאלי הוא 1,290 ₪ (בטיסה של עד 2,000 ק"מ), והפיצוי המקסימאלי הוא 3,120 ₪ (בטיסה של מעל ל-4,500 ק"מ). יחד עם זאת, במידה ומפעיל הטיסה הודיע לנוסע 14 ימים לפני מועד הטיסה על כך שהטיסה בוטלה או מתעכבת למעלה מ-8 שעות – הנוסע לא יהיה זכאי לקבל פיצוי כספי. בנוסף גם במקרה ומפעיל הטיסה הציע לנוסע עד 7 ימים לפני הטיסה, כרטיס לטיסה חילופית שמועד המראתה הוא עד שעתיים לפני מועד הטיסה המקורי, ונחיתתה ביעד הסופי הוא לא יותר מארבע שעות משעת הנחיתה המקורית, לא יהיה זכאי הנוסע לקבל פיצוי כספי.
כן! במהלך שנת 2013 התקין המחוקק תקנות לחוק שירותי התעופה, העוסקות בטיסות פנים-ארציות, בהן נקבע כי טיסת פנים שהמריאה באיחור של מעל 3 שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, תחשב כטיסה שבוטלה, ובמקרה כזה יהיה זכאי הנוסע לקבל פיצוי כספי. ביטול טיסה בקו שבין תל אביב (שדה דב) או נתב"ג או חיפה לבין אילת – סכום הפיצוי – 250 ₪. ביטול טיסה בקו שבין תל-אביב (שדה דב) לבין עין יהב או ראש פינה – סכום הפיצוי – 150 ₪. ביטול טיסה בכל קו אחר – סכום הפיצוי – 200 ₪.
במידה ונוסע כבר הגיע לשדה התעופה, ורק שם הודיעו לו שטיסתו עוכבה, ועל מנת "לזכות" בהטבות (כגון מזון, שתיה, שירותי תקשורת וכיו"ב), עליו להתייצב בדלפק הבידוק של מפעיל הטיסה בשדה התעופה (Check-in) כ-3 שעות לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס, ולדרוש את הפיצוי המגיע לו. במידה ולא נמצא דלפק בידוק של מפעיל הטיסה בשדה, יש למצוא את הגורם המוסמך מטעם מפעיל הטיסה בשדה ולדרוש ממנו את הפיצוי (על חברות התעופה למנות מארגן או מפעיל טיסה מטעמם, המחויב להיות נוכח בשדה 3 שעות לפחות לפני מועד ההמראה). במידה והטיסה בוטלה או התעכבה ביותר מ-8 שעות, על מפעיל הטיסה לשלם לנוסע את הפיצוי הכספי, בתוך 45 ימים מהמועד שהנוסע פנה אליו בכתב. כלומר, על הנוסע לפנות בדרישה בכתב אל מפעיל הטיסה (ורצוי מאוד שדרישה זו תעשה בדואר רשום!) לצורך קבלת הפיצוי. בנוסף, לצורך קבלת הפיצוי או השבת התמורה של כרטיס הטיסה, הנוסע יכול לפנות לסוכנות הנסיעות שממנה רכש את כרטיס הטיסה, והיא מחויבת על פי החוק לסייע לו בקבלת הפיצוי, ובמסגרת זאת, על סוכנות הנסיעות לפנות למפעיל הטיסה, בדרישה למימוש זכאותו של הנוסע.
