דף הבית
חוק לשון הרע

חוק לשון הרע

תביעות על פי חוק לשון הרע הפכו בשנים האחרונות לפופולריות מאוד, זאת בעיקר על רקע עידן הרשתות החברתיות בהן ניתן להשמיץ אנשים או עסקים תוך מספר שניות ומבלי לחשוב יותר מדי על ההשלכות או הפגיעה שעשויה להיגרם להם כתוצאה מהפרסום.

הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו בנושא תביעות על פי חוק לשון הרע:

 

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום בראשון לציון, נדונה תביעה מכוח חוק לשון הרע, בה ביקשה חברה פרטית לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בעקבות פרסומים שפרסמו כלפיה באינטרנט, ואשר נחזו לטענתה להיות ביקורת צרכנית שלילית שקרית כנגדה שפורסמו מטעם מתחרה שלה ועל-ידי אנשים שמעולם לא היו לקוחותיה.

 

התביעה הוגשה על-ידי חברה פרטית העוסקת בייבוא מכירה והתקנה של מטבחים וריהוט אירופאי בישראל ולה מספר חנויות בארץ – כנגד 8 נתבעים, כאשר הנתבעת 1 היא חברה פרטית העוסקת אף היא בייבוא ושיווק ריהוט אירופאי בישראל. בנוסף התביעה הוגשה כנגד בעלת השליטה באותה חברה, וכנגד בנה וחבריו אשר פרסמו את הפרסומים כלפי התובעת.

 

התובעת ביקשה לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק לשון הרע

 

במסגרת התביעה טענה התובעת בין היתר, כי הנתבעת 1 משווקת מוצרים דומים למוצרים שהיא משווקת, ומדובר למעשה בשתי חברות המצויות בתחרות עסקית ביניהן וקהל יעד דומה.
לטענת התובעת, בחודש יוני 2019 דרגה הנתבעת 1 או מי מטעמה את חנויותיה של התובעת בדפי העסק שלה במנוע החיפוש "גוגל" – בדירוג של כוכב 1 מתוך 5, שמהווה את הדירוג הנמוך ביותר האפשרי, למרות שהנתבעת 1 כלל לא ביצעה כל עסקת רכישה בחנויות התובעת באותה העת.

 

בעקבות זאת, נשלח מטעמה של התובעת לנתבעת 1 מכתב להסרת הדירוג, אולם הנתבעת 1 לא הסירה את הדירוג בגוגל, ולכן התובעת הגישה לאחר מכן לבית המשפט בקשה לצו עשה זמני ובו ביקשה להורות לנתבעת 1 להסיר את הדירוג שפרסמה כלפיה, ולאחר מכן ורק כעבור כשלושה חודשים ממועד הפרסום – הנתבעת 1 הסירה את הדירוג שפרסמה מגוגל.

 

בנוסף לכך לטענת התובעת, הנתבעים 2-8 (הכוללים את בעלת השליטה בנתבעת 1, בנה וחבריו) – גם כן פרסמו בגוגל דירוגים שליליים נוספים בדף העסקי של התובעת, ושוב דירגו את התובעת בדירוג של כוכב 1 מתוך 5, ואחד מהם הוסיף את המלל "מאכזב", ונתבע נוסף הוסיף את המלל "פשוט בושה של שירות, אני מצפה ליותר בשנת 2019". לאחר מכן, גם פרסומים אלה הוסרו לאחר פניית התובעת לבית המשפט, כעבור כחודש ימים ממועד פרסומם.

 

עוד טענה התובעת, כי הביקורות שפורסמו על-ידי הנתבעים בגוגל כלפיה מהווים לשון הרע שנועדו לפגוע בפעילותה העסקית מטעמי תחרות ומתוך כוונת זדון, ולכן ביקשה לקבל בתביעתה פיצוי ללא הוכחת נזק על פי חוק לשון הרע. עוד טענה, כי הפרסומים פגעו בדירוגה הכולל בגוגל וגרמו לה לנזק כלכלי שגרם לאבדן לקוחות פוטנציאליים.

 

טענות הנתבעים

 

הנתבעים מנגד טענו בין היתר, כי הפרסומים שפורסמו על-ידם פורסמו בעקבות התנהלות לא ראויה והוגנת מצד התובעת, ומהווים ביקורת עסקית לגיטימית.
עוד הם טענו כי פרסומים אלה כלל לא מהווים כלל לשון הרע, ומהווים זוטי דברים שאינם מצדיקים פיצוי, וכי הם חוסים תחת ההגנות הקבועות בחוק לשון הרע, ולכן ביקשו מבית המשפט לדחות את התביעה.

 

בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם פיצויים מכוח חוק לשון הרע

 

כב' השופט מוטי פירר מבית משפט השלום בראשון לציון דן בטענות הצדדים, וקבע כי הפרסומים אותם פרסמו הנתבעים כלפי הנתבעת מהווים לשון הרע ואינם מהווים זוטי דברים, ושמטרתם "הייתה פגיעה בתובעת למטרות תחרות, ולא ביקורת צרכנית אמתית", וכן קבע כי פרסומים אלה אינם חוסים תחת ההגנות הקבועות במסגרת חוק לשון הרע, ולכן חייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 25,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

 

במסגרת פסק הדין קבע השופט בין היתר, כי לא הייתה מחלוקת בין הצדדים על כך שהפרסומים אכן פורסמו על-ידי הנתבעים, ושהנתבעים אינם לקוחות של התובעת ואף לא רכשו ממנה מעולם מוצרים ולא נזקקו לשירותה.

 

עוד הוסיף וציין השופט, כי לא יכול להיות ספק שדירוגו של בית עסק בדירוג שלילי בגוגל "מהווה פרסום פומבי העלול לפגוע בבית העסק ולהרחיק ממנו לקוחות פוטנציאליים", וכאשר מדובר בעסקים המתחרים על אותו קהל לקוחות, אותה "ביקורת שלילית הנחזית להיכתב מפי לקוחות מאוכזבים, עשויה להסיט זרם של לקוחות מבית עסק אחד אל עבר מתחרהו".

 

ביקורת צרכנית לגיטימית או ניצול לרעה של זכות הביקורת?

 

במסגרת פסק הדין בחן בית המשפט האם הפרסומים שפרסמו הנתבעים כלפי התובעת נכנסים להגדרה של ביקורת צרכנית החוסה תחת הגנת תום הלב מכוח חוק לשון הרע, או שמדובר בניצול לרעה של זכות הביקורת, והגיע למסקנה כי בנסיבות מקרה זה מדובר בפרסום שלילי הנחזה להיות ביקורת צרכנית, ולכן לא מדובר בפרסום החוזה תחת הגנת תום הלב.

 

השופט ציין, כי ביקורת צרכנית לגיטימית הנה ביקורת המבוססת על חוויה צרכנית שאירעה במציאות ונעשית באופן ענייני והגון גם אם לעתים היא חריפה. לעומת זאת, כאשר מדובר בתחרות עסקית הנחזית להיות ביקורת צרכנית לא מדובר בפרסום המוגן על פי חוק לשון הרע, מאחר ומדובר בניצול לרעה של זכות הביקורת, ופרסום כזה מהווה פרסום שנעשה שלא בתום לב.

 

"בענייננו, אין מדובר רק בדירוג שלילי, אלא גם באמירות מהן עולה כי מדובר בשירות גרוע ומאכזב, על אף שאין חולק כי הכותבים כלל לא קיבלו שירות מאת התובעת. משמעות הדברים היא, כי לא זו בלבד שמדובר בפרסום פוגע ובלתי הוגן אשר עלול לגרום נזק כלכלי ממשי לתובעת, אלא מדובר אף בפגיעה באינטרס הציבורי שבביקורת צרכנית אמתית. שכן, מקום בו ישמש הדירוג הצרכני ברשת האינטרנט לכר פורה לחיסול חשבונות ומגרש לתחרות עסקית חסרת גבולות – לא ניתן יהיה לתת בו עוד כל אמון" כך קבע השופט בפסק הדין.

 

פיצויים לפי חוק לשון הרע

 

לאחר שבית המשפט הגיע למסקנה כי הפרסומים שפרסמו הנתבעים כלפי התובעת מהווים במקרה זה לשון הרע ושלא חלים עליהם ההגנות הקבועות במסגרת חוק לשון הרע, הוא בחן מהו שיעור הפיצויים שיש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת בגין הפרסומים.

 

במסגרת זו ציין בית המשפט כי לצורך קביעת שיעור הפיצוי הוא התחשב בין היתר, במניע התחרותי שעמד בבסיס הפרסום; בעובדה שהפרסום הוסווה כביקורת צרכנית ושמטרתו בפועל הייתה לפגוע בתובעת; בפרק הזמן בו הוצג הפרסום ושהוא לא הוסר אלא רק לאחר שננקט הליך משפטי; בהיקף ומידת החשיפה לפרסום ועל כך שהוא פורסם במנוע החיפוש הפופולרי גוגל ולכך שלקוחות רבים מתעניינים כיצד דורג בית העסק על-ידי לקוחותיו. לעומת זאת, בית המשפט גם התחשב בכך שלא הוצג בפניו על-ידי התובעת נזק ממוני שנגרם לה כתוצאה מהפרסום או ראיה לירידה בפועל ברווח לאחר הפרסום.

 

הבהרות:
פרטי פסק הדין: תא"מ 52067-08-19 טופ ליין ט.ס מטבחים בע"מ נ' גאמה ליין בע"מ ואח'. משרדנו לא ייצג את בעלי הדין בפסק דין זה. אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

מעוניינים לקבל מידע נוסף?