משרדנו בעל ניסיון רב בייצוג נוסעים בתביעות כנגד חברות תעופה מכל העולם לקבלת פיצוי מכוח חוק טיבי, וייצג עד היום אלפי נוסעים
הגעתם לשדה התעופה וגיליתם שטיסתכם מבוטלת מה תהיו זכאים לקבל? כדאי לדעת מה תהיו זכאים לקבל מחברת התעופה על פי חוק טיבי ומה מומלץ לעשות אם מתעלמים ממכם וגם – באילו מקרים תהיו זכאים לקבל החזר של כרטיס הטיסה ופיצוי כספי על איחור בטיסה של אלפי שקלים.
מה מומלץ לעשות אם נקלעתם למצב של ביטול טיסה או איחור בטיסה? למי עליכם לפנות בשדה התעופה ומה כדאי לעשות אם לא מתייחסים אליכם? מה מגיע לכם לקבל מחברת התעופה על פי חוק טיבי, ובאילו מקרים תהיו זכאים לקבל חזרה את התמורה ששילמתם עבור כרטיס הטיסה או פיצוי כספי בגין איחור בטיסה?
מה זכאים לקבל על פי חוק טיבי?
בישראל קיים חוק שנקרא חוק שירותי תעופה המוכר גם בכינוי חוק טיבי שנועד כמצוין בדברי ההסבר להצעת החוק: "להסדיר פיצוי וסיוע לנוסעים שהונפק להם כרטיס טיסה ולא עלו לטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל נסיבות שאינן תלויות בהם", הקובע בין היתר כי במקרה של איחור בטיסה, זכאים הנוסעים לקבל הטבות מסוימות ללא תוספת תשלום, ובמקרים מסוימים גם החזר של כרטיס הטיסה ופיצוי כספי. חוק זה הידוע גם בכינויו חוק טיבי רלוונטי לכל טיסה שממריאה מישראל או אליה, לרבות טיסות שכר ולואו קוסט.
מתי מגיע לקבל בחינם מזון ושתייה?
נוסעים שהונפקו להם כרטיסי טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של שעתיים ומעלה מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה המקורי, זכאים לקבל ללא תשלום מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה, שתי שיחות טלפון, וכן משלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסעים.
מתי מגיע לקבל לינה במלון על חשבון חברת התעופה?
במקרה של עיכוב בטיסה חמש שעות ומעלה, זכאים הנוסעים לקבל על פי חוק טיבי ללא תשלום ובנוסף למזון, שתייה, ושירותי תקשורת – גם אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר. בנוסף זכאים הנוסעים לקבל גם שירותי הסעה בין שדה התעופה לבית המלון. עם זאת, במידה ואותו איחור בטיסה נגרם בשל שביתה או השבתה מוגנת, לא יהיו זכאים הנוסעים לקבל אירוח בבית מלון.
למי צריך לגשת בשדה התעופה?
על מנת לקבל את ההטבות, יש לפנות אל נציג חברת התעופה בשדה ולדרוש ממנו לקבל אותן. כל חברת תעופה המפעילה טיסה מישראל או לישראל, לרבות טיסה הכוללת חניית ביניים (קונקשן), מחויבת שיהיה נוכח נציג מטעמה בשדה התעופה שלוש שעות לפחות לפני מועד ההמראה המתוכנן של הטיסה ועד תום 30 דקות לאחר המראתה. חובה זו חלה גם בשדה תעופה מחוץ לישראל.
במסגרת חוק שירותי תעופה נקבע בעניין זה, כי כאשר חברת התעופה מנפיקה כרטיסי טיסה, עליה למסור לנוסעים פרטים בדבר מקום הימצאותו של נציגה בשדה התעופה לצורך סיוע במימוש הזכויות הקבועות בחוק, לרבות דרכי ההתקשרות עמו. החובה למסור פרטים אלה חלה גם על סוכני נסיעות שמוכרים את כרטיסי הטיסה אם הם קיבלו את אותם פרטים מחברת התעופה.
לחצו כאן לקריאת מאמר על ביטול טיסה באל על
מה עושים אם מתעלמים ממכם בשדה התעופה?
חוק טיבי מטיל על חברות התעופה "חובות יידוע וגילוי" בנוגע להטבות שזכאים הנוסעים לקבל מהן במקרים כאלה. כך למשל, על חברות התעופה להציג במקום בו הן מקבלות קהל ובשדה התעופה – מודעה הנראית לעין, המפרטת בין היתר באותיות ברורות וקריאות את ההטבות שזכאים הנוסעים לקבל.
יחד עם זאת בפועל, ישנם מקרים בהם לא רק שהנוסע אינו מודע להטבות שהוא זכאי לקבל במקרים כאלה (כגון מזון, בית מלון וכיו"ב), אלא שגם נציג חברת התעופה מסרב להעניק לו אותן או מתעלם מפניותיו אליו. לכן, מומלץ לתעד כל פניה שלכם בשדה התעופה אל נציג התעופה בנושא זה.
ככל והנציג מסרב להעניק לכם את ההטבות ויש לכם הוכחה לכך, תהיו רשאים לדרוש מבית המשפט להטיל על חברת התעופה לשלם לכם פיצויים לדוגמה, היות והחוק קובע כי במידה ונמצא כי חברת התעופה לא נתנה "ביודעין" לנוסע שטיסתו המריאה באיחור את ההטבות שזכאי הוא לקבל, רשאי בית המשפט לחייב אותה לשלם פיצויים שאינם תלויים בנזק בסכום שלא יעלה על 10,350 ₪.
באילו מקרים ניתן לקבל לפיצוי לפי חוק טיבי?
במידה והטיסה המריאה באיחור שלמעלה מ- 8 שעות או בוטלה או הוקדמה ביותר מ-8 שעות ביחס למועד המקורי בכרטיס הטיסה או שחברת התעופה סירבה לעלות את הנוסע לטיסה, לרבות בשם רישום יתר (overbooking) – זכאים הנוסעים לקבל פיצוי כספי ששיעורו תלוי במרחק האווירי שבין יעד המוצא לבין יעד הסופי, שנע בין 1,440 ₪ (ליעדים קרובים) לבין 3,460 ₪ (ליעדים רחוקים) – סכומים אלה מעודכנים לשנת 2024.
פיצוי זה אינו נתן על-ידי חברות התעופה באופן אוטומטי לנוסעים, אלא על הנוסע לפנות אל חברת התעופה בכתב, והאחרונה מחויבת לשלם אותו תוך 45 יום, במזומן או המחאה או העברה בנקאית.
דוגמאות ליעדים ולשיעור הפיצוי הכספי שעל חברת התעופה לשלם לנוסעים, במקרים של עיכוב של מעל 8 שעות או ביטול טיסה:
מרחק הטיסה דוגמאות ליעדים פיצוי כספי
עד 2,000 ק"מ אנטליה, רודוס, איסטנבול, בוקרשט – 1,440 ₪
עד 4,500 ק"מ וינה, בריסל, לונדון, ברלין, מדריד, פריז 2,310 ₪
מעל 4,500 ק"מ ניו יורק, בנגקוק, סאו פאולו, מקסיקו סיטי 3,460 ₪
פטור מתשלום פיצוי כספי
לא כל טיסה שאיחרה או בוטלה מזכה את נוסעיה בקבלת פיצוי על ביטול טיסה. כך למשל, במידה וחברת התעופה מוכיחה כי הטיסה בוטלה או איחרה בשל שביתה מוגנות או בגלל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה (כגון: מזג אוויר סוער או שביתה), לא יהיו זכאים הנוסעים לקבל את הפיצוי.
גם אם חברת התעופה הודיעה 14 יום מראש על ביטול הטיסה או שינוי מועד המראתה ביותר מ-8 שעות, עדין לא יהיו זכאים הנוסעים לקבל את הפיצוי. עם זאת, גם במקרים כאלה, עדין מחויבת חברת התעופה לספק מזון ושתייה ולינה בבית מלון ושירותי הסעות (אם נדרשת שהייה של לילה).
הפטור המרכזי שחברות התעופה נוהגות להשתמש בו לעתים קרובות, הנו המצוי בסעיף 6(ה)1 במסגרת חוק טיבי, הקובע כי מקום בו מפעיל הטיסה (חברת התעופה), מצליח להוכיח כי : "טיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות"
עם זאת, במסגרת פסקי דין רבים בתי המשפט קבעו כי יש לפרש את המונח "נסיבות מיוחדות", בצמצום רב. כך למשל, ציין כב' השופט מנחם מזרחי, באחד מפסקי הדין המרכזיים שנתנו בתחום בעניין – תא"מ (רח') 69167-11-16 אורי רגב ואח' נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ :
"בהחלט יש להעניק למילים "נסיבות מיוחדות" פרשנות מצמצמת ביותר, והן מתיישבות עם המילים "שלא היו בשליטתו". כלומר, רק נסיבות שהן בבחינת "כוח עליון", כגון מזג אויר פתאומי ובלתי צפוי, אסונות טבע כלליים, מלחמות, שביתות רוחביות בלתי צפויות, תקלה מובנית כללית בסוג כזה של מטוסים וכיו"ב, יצדיקו את הפטור….
באופן עקרוני, אין תקלה טכנית שאינה ניתנת לפתרון או למענה סבירים . הכל שאלה של מחיר, כדאיות כלכלית, תכנון ופריסת מערך טכני שבכוחו להעניק מענה ראוי לתקלות בזמן סביר. מטבע הדברים, הפעלת כלי טיס, כרוכה בבלאי ובתקלות ועל הנתבעת לצפות מצב דברים שכזה, לאמור להכין חלקי חילוף, להעסיק אנשי מקצוע מתאימים, להעמיד הכן כלי טיס חלופי, לרכוש ציוד וכיו"ב."
לחצו כאן למאמר בנושא פציעה בטיסה
מתי מגיע החזר של כרטיס הטיסה?
נוסע שטיסתו המריאה באיחור של חמש שעות ומעלה זכאי לקבל בחזרה את התמורה ששילם עבור כרטיס הטיסה או כרטיס לטיסה חלופית. חשוב לציין, כי במידה והנוסע בחר לקבל כרטיס לטיסה חלופית או לממש את הכרטיס של הטיסה שהמריאה באיחור, הוא לא יהיה זכאי לקבל גם את התמורה עבור כרטיס הטיסה. במידה ובחרתם לבטל את כרטיס הטיסה ושלא לקבל כרטיס לטיסה חלופית, על חברת התעופה להשיב לכם את התמורה של כרטיס הטיסה בתוך 21 ימים מהיום שפניתם אליה בכתב.
מתי נחשב מועד המראת הטיסה?
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי כב' הרשמת הבכירה ריבי לב אוחיון מבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, נדונה תביעה שהגישו 5 נוסעים כנגד חב' התעופה אל על, ובה חייב בית המשפט את חברת אל על לשלם לנוסעים פיצויים בסך של כ- 22,000 ₪ לפי חוק שירותי תעופה (חוק טיבי).
מפסק הדין עולה, כי הנוסעים טענו כי הם רכשו כרטיסים לטיסת אל על מישראל לארה"ב שהייתה מתוכננת להמריא ביום 3.4.24 בשעה 00:30. אולם בבוקר יום 2.4.23, הם קיבלו מאל על הודעה בה נמסר כי הטיסה נדחתה לשעה 8:15 בבוקר, בעוד שלטענתם בפועל הטיסה המריאה בשעה 8:32 כלומר באיחור של מעל 8 שעות, ולכן יש לראות בטיסה זו לפי חוק שירותי תעופה כטיסה שבוטלה, המזכה אותם בפיצוי כספי.אל על טענה מנגד, כי הטיסה המריאה באיחור של 7 שעות ו-51 דקות, ולכן אין לראות בטיסה זו כטיסה שבוטלה, ולכן גם הנוסעים אינם זכאים לקבל פיצוי כספי.
לא נדרש להתייצב בדלפק במקרים של טיסה שבוטלה
בית המשפט הפנתה בפסק הדין, להוראות סעיף 2(א) לחוק שירותי תעופה וציין, כי לפי סעיף זה נוסע אינו זכאים לקבל מחברת התעופה שירותי סיוע אם לא התייצב בדלפק הבידוק במועד, אך במקרים בהם מדובר בטיסה שבוטלה, הנוסע אינו נדרש להתייצב בדלפק. לכן קבע, כי במקרה זה היו זכאים הנוסעים לקבל שירותי סיוע של מזון, משקאות, לינה ושירותי תקשורת.
זכאות לקבלת טיסה חלופית לפי חוק טיבי
במסגרת התביעה טענו הנוסעים, כי היה על אל על לדאוג לאתר עבורם טיסה חלופית, והפנו בעניין זה להוראות סעיף 3(א)(3) לחוק טיבי, הקובע כי במקרים של טיסה שבוטלה, לרבות במקרים בהם הטיסה המריאה באיחור של מעל 8 שעות – נדרש מפעיל הטיסה להציע לנוסע כרטיס לטיסה חלופית בתנאים הדומים ככל האפשר לתנאי כרטיס הטיסה המקורי ובמועד המוקדם ביותר שניתן [ובכפוף לקיומם של מקומות פנויים].
בעניין זה, הציגו הנוסעים בכתב התביעה רשימה של 5 טיסות שיצאו בלילה הטיסה, בעוד שאל על ציין בית המשפט – לא התייחסה לעניין זה. עם זאת ציינה, כי אל על אומנם סיפקה לנוסעים טיסה חלופית, אך טיסה זו המריאה בשינוי משמעותי לעומת שעת הטיסה המתוכננת. לכן בית המשפט קבע כי אל על "לא סיפקה לתובעים טיסה דומה לטיסה המקורית, בניגוד להוראות החוק", וכי היא הייתה יכולה להציע לנוסעים טיסה חלופית של חברת תעופה אחרת.
מתי נחשב מועד המראת הטיסה?
המחלוקת העיקרית שנדונה במסגרת התביעה היא – האם הטיסה המריאה באיחור של מעל 8 שעות [שכן איחור זה לפי חוק טיבי מזכה את הנוסעים בקבלת פיצוי על עיכוב בטיסה], או שהמריאה באיחור של פחות מ-8 שעות [כפי שטענה אל על – באיחור של 7 שעות ו-51 דקות], ובמקרה כזה הנוסעים אינם זכאים לקבלת פיצוי כספי.
שכן, לפי חוק שירותי תעופה, טיסה שהמריאה באיחור של מעל 8 שעות ביחס למועד המתוכנן – היא נחשבת כ- "טיסה שבוטלה", בעוד טיסה שהמריאה פחות מ-8 שעות ממועד ההמראה מתכונן, נחשבת כטיסה שהמריאה באיחור אך לא כטיסה שבוטלה.
במסגרת התביעה, טענו הנוסעים כי שעת ההמראה לפי החוק נחשבת כשעת ניתוק הגלגלים מהקרקע, ומאחר ובמקרה זה הטיסה תוכננה להמריא בשעה 00:30, וניתוק הגלגלים מהקרקע היה בשעה 8:32, מדובר בטיסה שהמריאה באיחור של מעל 8 שעות, ולכן יש לראות בה לפי חוק שירותי תעופה כטיסה שבוטלה.
מנגד טענה אל על, כי אין לראות ניתוק הגלגלים כמועד ההמראה, אלא במועד ניתוק המטוס משרוול המעבר למטוס, שהיה במקרה זה בשעה 8:21, ולכן טענה שהטיסה המריאה באיחור של 7 שעות ו-51 דקות, ואינה נחשבת טיסה שבוטלה לפי חוק שירותי תעופה.
בית המשפט החליט לקבל את טענות הנוסעים בעניין זה, בהסתמך על פסק דין אחר שניתן בנושא זה על-ידי השופט אברהים בולוס מבית המשפט המחוזי בחיפה, בעניין רת"ק 6589-11-18 אלבא סטאר נ' פרל, בו נקבע בין היתר, כי בהתחשב בכך שחוק שירותי תעופה הנו חוק צרכני במהותו, יש לאמץ פרשנות העומדת בקנה אחד עם טובת הצרכן, כל עוד היא מעוגנת בלשון החוק ומתיישבת עם תכליתו, וקבע כי יש לראות במועד ניתוק הגלגלים של המטוס מהקרקע כמועד ההמראה, ולא מועד ניתוק המטוס מהשרוול.
לסיכום
בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים חייב את חברת אל על לשלם לנוסעים סך של 22,200 ₪. סכום זה כלל פיצוי בגין טיסה שבוטלה בסך 16,700 ₪ (3,340 ₪ לכל נוסע), וכן פיצויים לדוגמה בסך 5,000 ₪ ( 1,000 ₪ לכל נוסע), לאחר שקבע כי לא סופקו להם שירותי סיוע כנדרש בחוק, ובתוספת הוצאות משפט בסך 500 ₪.
ת"ק 43648/10/23 שטיינר נ' אל על [ניתן ביום 23.5.24].
משבחרה חברת התעופה לטוס במלחמה – היא כפופה להוראות חוק טיבי
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, חויבה חב' התעופה איתיחאד אירווייז לשלם לחמישה נוסעים, פיצויים לפי חוק טיבי על ביטול טיסה בסך של 36,000 ₪.
מפסק הדין עולה, כי הנוסעים היו אמורים לטוס בטיסותיה של חב' איתיחאד אירוויז מתל אביב לבנגקוק וחזרה, אשר כללו עצירות ביניים באבו דאבי.
טיסת ההלוך מתל אביב שהייתה אמורה להמריא מתל אביב ביום 15.8.24 בשעות הבוקר בפועל בוטלה, ובמקומה המריאו הנוסעים על טיסה חלופית שהמריאה בעיכוב של כ-6 שעות.
טיסת החזרה שהייתה אמורה להמריא ביום 5.9.24 בפועל בוטלה גם היא, והנוסעים טסו בטיסה חלופית שהמריאה באיחור של כ-6 שעות גם כן ביחס לטיסה המקורית.
טענות הצדדים
במסגרת כתב התביעה שהגישו הנוסעים בסך של 36,000 ₪, הם דרשו לקבל פיצוי על ביטול טיסה לפי חוק טיבי בסך של 17,300 ₪ לכל טיסה, וכן החזרים בסך של כ-1400 ₪ בגין הוצאות עבור מלון ששילמו עקב ביטולי הטיסות.
חברת התעופה טענה מנגד בין היתר, כי היא נאלצה לבטל את טיסת ההלוך עקב הסלמה במצב הבטחוני ששרר בישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, ולכן טענה שמדובר בנסיבות מיוחדות הפוטרות אותה מלשלם לנוסעים פיצוי על טיסה שבוטלה. בנוגע לטיסת החזרה טענה חברת התעופה – כי הטיסה החלופית עליה המריאו הנוסעים המריאה בעיכוב של 6 שעות בלבד ביחס לטיסה המקורית , ולכן הם לא זכאים לקבל פיצוי לפי חוק טיבי, שבו נקבע שניתן לקבל פיצוי על עיכוב של מעל 8 שעות בטיסה.
החלטת בית המשפט
הרשמת יעל טימנס מבית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה דנה בטענות הצדדים, והחליטה לקבל את התביעה, וחייבה את חברת התעופה לשלם לנוסעים בין היתר – פיצוי על ביטול טיסה בסך של 17,500 ₪, ובאותו הסכום גם ביחס לטיסת החזרה.
הרשמת הפנתה להוראות חוק שירותי תעופה שקובעות כי "טיסה שבוטלה", הנה אחת משתי אפשרויות: (1) טיסה שלא התקיימה או (2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות.
במקרה זה קבעה הרשמת כי שתי הטיסות בוטלו, ולכן מתקיימת האפשרות הראשונה של טיסה שבוטלה לפיה הטיסות לא התקיימו, ולכן אין משמעות למספר השעות שהמריאה הטיסה החלופית:
" במקרה דנן התקבלו הודעות על ביטול של הטיסות, ומשכך, אין משמעות למספר השעות שחלפו עד אשר טסו התובעים בסופו של יום, שכן מדובר בחלופה מספר 1 – "טיסה שלא התקיימה"… לאור האמור, אני קובעת כי מדובר בטיסות שבוטלו אשר מקימות זכאות לפיצוי בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק שירותי תעופה."
טענות חברת התעופה לפטור מפיצוי עקב מלחמה – נדחו
כמו כן, הרשמת דחתה את טענת חברת התעופה שטענה כי היא פטורה מלשלם פיצוי לנוסעים בגלל שהטיסה בוטלה עקב המלחמה, וקבעה שמאחר וחברת התעופה מכרה לנוסעים כרטיסים במהלך תקופת המלחמה, עליה לעשות זאת בכפוף להוראות החוק, והיא לא יכולה להיות פטורה:
"טענת הנתבעת לפיה הביטול היה מוצדק ופוטר אותה מלשלם את הפיצוי הכספי לפי התוספת הראשונה – נדחית… מדובר בטיסה שתוכננה והוזמנה במהלך התקופה שהוגדרה בפסיקה כ-"שגרת מלחמה" כאשר במהלך תקופה זו המשיכה הנתבעת למכור כרטיסי טיסה..
יתכן שהדבר נובע מכך שהנתבעת מבצעת הערכת סיכונים סמוך למועד הטיסה, אך הדבר יוצר הסתמכות של הנוסעים, וכאשר חברת תעופה בוחרת לבצע טיסות, חרף תקופת המלחמה, עליה לעשות זאת בכפוף למלוא הוראות החוק.לאור האמור, אני דוחה טענת הנתבעת כי יש להחיל במקרה דנן את הפטור הקבוע בסע' 6(ה) (1) לחוק שירותי תעופה."
ת"ק 31691-09-24 כהן נ' איתיחאד אירווייז (ניתן ביום 27.2.25)
פס"ד ארקיע – תקלה אינה פוטרת מתשלום פיצוי
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון בעניין ת"ק 49131-06-23 כהן ואח' נ' ארקיע אינטרנשיונל בע"מ ואח', הגישו 3 נוסעים תביעה כנגד חברת ארקיע וישראייר
טענות הנוסעים
במסגרת ההליך, ביקשו נוסעים מבית המשפט לחייב את הנתבעות לשלם להם פיצויים על עיכוב בטיסה מתל לאביב לשארם א-שייח של 9:20 שעות ביחס למועד ההמראה המקורי. כמו כן, ביקשו הנוסעים לקבל פיצויים לדוגמה בטענה כי ארקיע לא סיפקה להם שירותי סיוע, מכוח חוק טיבי.
טענות חברת התעופה
ארקיע טענה מנגד בין היתר, כי הנוסעים אינם זכאים לקבל פיצוי על עיכוב הטיסה, מאחר והטיסה נדחתה עקב נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה, בשל תקלה טכנית חריגה שהתגלתה במטוס ערב הטיסה אשר אילץ אותה לקרקע את המטוס, ולאחר מכן היא נתקלה בקושי רב למצוא מטוס חלופי לביצוע הטיסה.
עוד טענה חברת התעופה כי לא מדובר ב- "כטיסה שבוטלה", מאחר והיא הודיעה לנוסעים מבעוד מועד שהטיסה תתעכב, וכי אומנם משך איחור המראת הטיסה היה ארוך יותר מזה שעליו הודיעה, אך ההודעה מצמצמת את האיחור שלא הייתה ידיעה לגביו לכ-6 שעות, זמן קצר מהזמן הדרוש לפי החוק לצורך הגדרת הטיסה כ"טיסה שבוטלה". עוד טענה, כי סיפקה לנוסעי הטיסה שירותי סיוע בהתאם לחוק, כולל ארוחות.
החלטת בית המשפט
כבוד הרשמת הבכירה דורון זיו-אב דנה בטענות הצדדים, והחליטה לחייב את חברת ארקיע לשלם לכל נוסע פיצוי בסך של 2,390 ₪. בנוסף חייבה את חברת ישראייר שגם כנגדה הוגשה התביעה לשלם לכל תובע סך של 500 ₪, וכן חייבה את ארקיע וישראייר לשלם לנוסעים הוצאות משפט בסך 800 ₪.
ראשית ציינה הרשמת באשר לטענתה של ארקיע על כך שהודיעה לנוסעים על דחיית הטיסה זמן קצר לפני הטיסה, כי הודעה זו אינה גורעת "מחובתה של חברת תעופה לפצות את נוסעיה בגין הכרוך בשינוי כאמור" ולכן טיסה זו נחשבת כ"טיסה שבוטלה" לפי חוק טיבי.
טענות בנוגע לתקלה טכנית
בנוגע לטענתה של ארקיע על כך שהאיחור בטיסה ארע עקב תקלה טכנית שהתגלתה בעת הכנתו של המטוס להמראה. הרשמת ציינה כי אומנם ארקיע צירפה לכתב הגנתה דו"ח המוכיח כי אכן יום לפני הטיסה בשעות הערב התגלתה תקלה במטוס שקרקע אותו למספר ימים.
עם זאת, הרשמת קבעה כי לשם הוכחת טענת הגנה שתקלה טכנית לא הייתה בשליטתה של חברת התעופה, על חברת התעופה להוכיח באמצעות חוות דעת מומחה, כפי שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין ע"א 26921-07-10 קרבר נ' נתיבי אוויר אוסטריים: "את עצם קרוב האירוע, את דרכי ההתמודדות המקובלות עם אירועים מסוג זה ואת האמצעים הננקטים למניעתם. על חברת תעופה להוכיח כי התקלה לא התרחשה עקב הזנחה, ולהראות כי היא מקיימת טיפולים שוטפים ובדיקות תחזוקה במטוסיה. "
הרשמת קבעה שבמקרה זה, ההוכחות שצירפה חברת התעופה אינן מוכחות את כל הטוען הוכחה, על מנת שהסיבה לדחיית הטיסה תיחשב כנסיבה מיוחדת הפוטרת אותה מלשלם פיצוי לנוסעים, וכי מלבד דו"ח המוכיח שהייתה תקלה, לא הוכח דבר נוסף, ולכן דחתה את טענתה ארקיע כי התקלה שארעה במטוס מהווה סיבה מיוחדות על מנת לפטור אותה מלשלם פיצוי, לפי סעיף 6(ה)(1) במסגרת חוק שירותי תעופה.
כמו כן, הרשמת דחתה טענת ישראייר, שטענה שהאיחור בטיסה נוצר עקב תקר בגלגל המטוס במסגרת טיסה קודמת לטיסה של התביעה, ולכן טענה שמדובר בנסיבה הפוטרות אותה מפיצוי לפי החוק. הרשמת אף לא קיבלה טענה זו, וציינה כי: "תקר בגלגל מטוס אינו תקלה בלתי צפויה, ולכן אינו יכול לעלות כדי נסיבה מיוחדת שלא ניתן היה לצפות"
האם הנוסעים קיבלו שירותי סיוע לפי חוק טיבי?
במסגרת פסק הדין ציינה הרשמת, כי היה על ארקיע לספק לתובעים טיסה חלופית, וכן כי עד להמראת הטיסה החלופית היה עליה לספק להם שירותי סיוע בשדה התעופה וכן תשלום פיצוי כספי. חברת התעופה במקרה זה הכחישה את הטענה לאי מתן סיוע בשדה התעופה, וטענה כי העמידה לנוסעים שוברי ארוחות. הרשמת ציינה כי אומנם נטל ההוכחה בעניין הפרת החובה למתן מזון חל על הנוסעים, אך במקרה זה אין להם כיצד להוכיח את טענתם, בעוד שהצד המחזיק בראיות לכך הנה חברת התעופה, ומאחר והיא לא הציגה כל ראיה למתן שוברי ארוחות "נוטה הכף לקבלת גרסת התובעים דווקא".
עוד ציינה הרשמת, כי גם אם חברת התעופה סברה שלא מגיע לנוסעים פיצוי כספי כפי שקובע החוק: "אין הצדקה לחוסר מענה", וכי הגשת תביעה אמורה להיות האמצעי האחרון ולא הראשון: "ההנמקה, כי לא מדובר בטיסה שבוטלה, אמורה הייתה להישמע מפי הנתבעת לראשונה לא במסגרת כתב הגנה, אלא במכתב תשובה לפניות התובעים. התנהלות זו, המלבה מחלוקות ומעצימה התדיינויות, ראויה לביקורת – ולהרתעה", כך ציינה הרשמת בפסק הדין.
הפיצוי שנפסק לנוסעים
הרשמת חייבה את חברת ארקיע לשלם לכל אחד מהנוסעים פיצוי על דחיית הטיסה מכוח חוק טיבי בסך של 1,390 ₪ לכל אחד. בנוסף לכך, הרשמת ציינה משעה שהתקבלה טענת הנוסעים על כך שלא סופק להם מזון בשעות העיכוב בשדה התעופה, ומאחר והנתבעות לא השיבו לפנייתם של הנוסעים לפני הגשת התביעה, היא חייבה את ארקיע לשלם לכל אחד מהתובעים פיצויים לדוגמה בסך של 1,000 ₪ כל אחד, ואת חברת ישראייר בפיצויים לדוגמה בסך 500 ₪ כל אחד:
" לאחר שהבאתי בחשבון את חומרת הפרת החובה לאספקת סיוע בשדה התעופה על ידי הנתבעת 1, ואת ההימנעות ממתן מענה לטענות התובעים בטרם הגשת התביעה, על ידי שתי הנתבעות, אני מוצאת שעל הנתבעת 1 לשלם לכל אחד מהתובעים סך של 1000 ש"ח נוספים, ועל הנתבעת 2 לשלם 500 ש"ח לכל אחד מהם. יודגש, כי התכלית המרכזית שנועדה פסיקת פיצויים אלו לשרת, היא הרתעת חברות התעופה מחוסר מענה לפניות נוסעים", כך ציינה הרשמת בפסק הדין.
פיצוי על החמצת טיסת המשך
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בירושלים, נדונה תביעה שהגישו זוג נוסעות כנגד חברת התעופה Swiss Airlines בסך של כ-19,000 ₪.
הנוסעות דרשו לקבל פיצוי על ביטול טיסה ופיצויים לדוגמה
במסגרת התביעה טענו הנוסעות בין היתר, כי הן רכשו כרטיסים לטיסה של חברת התעופה מארה"ב לישראל שכללה עצירת ביניים בשוויץ (ציריך), אולם הטיסה הראשונה המריאה בעיכוב של כשעה וחצי. לכן לטענתן, הן פנו לנציגי חברת התעופה עוד לפני שהמטוס המריא והביעו בפניהן את חששן לכך שעקב העיכוב בטיסה הן עלולות להחמיץ את טיסת ההמשך שלהם לת"א.
בתגובה לכך טענו הנוסעות, שנציגי חברת התעופה התחייבו בפניהן שטיסת ההמשך תמתין עבורן, וכך גם הן התחייבות בפניהן בשנית במהלך הטיסה עצמה (מארה"ב לשוויץ).
אולם לטענת הנוסעות, לאחר שהן נחתו בשדה התעופה בציריך, הן רצו לעבר שער העלייה למטוס שאמור היה לטוס לת"א, אולם גילו להפתעתם שאולם השער כבר היה סגור.
לאור זאת, חברת התעופה הציעה להם טיסה חלופית מציריך לת"א דרך איסטנבול. אולם, באותם ימים הייתה קיימת התראת מסע חמורה לישראליים לשהות בטורקיה, אך למרות זאת נאלצו הנוסעות בלית ברירה לטוס דרך איסטנבול שם שהו במשך כ-7 שעות, במהלך לטענתן לא סופק להן מזון פרט לשוב לשתייה.
לאור אירועים אלה, דרשו הנוסעות בתביעתם לקבל פיצוי בגין טיסה שבוטלה לפי חוק טיבי בסך של 3,180 ₪ כל אחד, וכן פיצויים בשל עוגמת נפש חריגה שלטענתן נגרמה להן עקב כניסתם לסכנה בטורקיה, או לחלופין פיצויים לדוגמה בשל אי מתן מזון, אי המצאת מסמך מידע בדבר זכויות, היעדר נציג חברת התעופה לשם סיוע לנוסעות לממש זכויותיהן, וכן בשל אי הצגת טיסות חלופיות אחרות שהיו לטענתן שלא טסו דרך טורקיה.
טענות חברת התעופה
חברת התעופה סוויס אישרה מנגד, כי הנוסעות החמיצו את טיסת ההמשך שלהן מציריך לישראל עקב העיכוב בטיסה שהמריאה מניו ורק, ובשל כך שובצו לטיסות חלופיות שהביאו אותן לארץ באיחור של כ-9 שעות, ועל כן הודתה כי הנוסעות זכאיות לקבל פיצוי בגין טיסה שבוטלה לפי חוק שירותי תעופה.
עם זאת חברת התעופה טענה כי הנוסעות לא זכאיות לקבל פיצויים לדוגמה, מאחר שלא מדובר במצב בו היא הפרה ביודעין את הוראות החוק, וסיפקה לנוסעות שוברי מזון, וכן כרטיסים לטיסה חלופית ליעד הסופי.
החלטת בית המשפט
כבוד הרשם בכיר שי צרפתי דן בטענות הצדדים, והחליט לקבל את תביעה ברובה, וחייב את חברת התעופה לשלם לנוסעות סך של 13,360 ₪. סכום זה כלל פיצוי בגין טיסה שבוטלה לפי חוק טיבי בסך של 3,180 ₪ לכל נוסעת, פיצויים לדוגמה בסך של 3,000 ₪ לכל נוסעת, והחזר אגרת בית משפט והוצאות משפט בסך של 500 ₪ לכל נוסעת.
הרשם ציין, כי הוא לא מצא כי חברת התעופה נמנעה ביודעין לספק לנוסעות הטבות להן היו זכאיות לפי החוק, אולם יחד עם זאת קיבל את טענת הנוסעות לכך שהיה על חברת התעופה להציג בפניהן טיסות חלופיות נוספות ללא עצירת ביניים באיסטנבול, ומבלי שתאלצנה לשהות אשר מסוכן לשהות בו.
פרטי פסק הדין:
ת"ק 25248-06-23 רובינפלד נ' Swiss International Air Lines Ltd [ניתן ביום 24.1.24].
ההבדל בין חוק טיבי לבין התקנות האירופאיות
חוק שירותי תעופה – חוק טיבי, נחקק על רקע תקנות האיחוד האירופי העוסקות בנושא זה הנקראות – Regulation (EC) No/261/2004. כך למשל צוין במסגרת דברי ההסבר להצעת החוק: "הוראות דומות להוראות החוק המוצע קבועות בתקנות שהתקין האיחוד האירופי בשנת 2004, שעניינן פיצוי וסיוע לנוסעים במקרה של סירוב להטיס נוסע בטיסה, ביטול טיסה או עיכוב…"
עיכוב בטיסה חוק אירופאי
עם זאת, התקנות האירופאיות רלוונטיות עבור נוסעים מישראל בשני מקרים: עבור טיסות לכל יעד בעולם המופעלות על-ידי חברות תעופה השייכות למדינות מהאיחוד האירופי, או עבור טיסות הממריאות ממדינות השייכות לאיחוד האירופי.
חשוב לדעת, כי מבחינת הזכאות לקבלת הפיצוי הכספי קיים יתרון מסוים בתקנות האיחוד האירופי לעומת החוק הישראלי (ככל ומדובר בטיסה הרלוונטית עבור התקנות האירופאיות), מכיוון שבמסגרת התקנות האירופאיות נוסע שטיסתו איחרה מעל ל- 3 שעות בלבד יהיה זכאי לקבל את הפיצוי הכספי (להבדיל מ-8 שעות כפי שקובע החוק בישראל). אך זמן העיכוב נבחן על פי זמן הנחיתה, בעוד שבחוק הישראלי לפי זמן ההמראה.
על כן, במידה וטיסתכם המריאה לדוגמה בעיכוב של 5 שעות ואינכם זכאים לקבל את הפיצוי הכספי על פי חוק טיבי, יכול להיות שכדאי לכם לבדוק את זכאותכם בנושא זה על פי התקנות האירופאיות, היות והנכם עשויים שכן להיות זכאים לקבל מכוחן את הפיצוי הכספי.
האם חוק הגנת הצרכן חל על ביטול טיסה?
יש להבחין בין שני מצבים שונים. חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ובפרט תקנות ביטול עסקה, עוסקים בזכותו של הצרכן לבטל עסקה לרכישת כרטיס טיסה מיוזמתו, בדרך כלל בתוך 14 ימים מיום ביצוע העסקה (בכפוף לתנאים מסוימים). סוגיה זו מכונה לעיתים ביטול כרטיס טיסה חוק הגנת הצרכן או ביטול טיסה חוק הגנת הצרכן. לעומת זאת, חוק שירותי התעופה (חוק טיבי) אינו עוסק בביטול יזום על ידי הנוסע, אלא במצב שבו חברת התעופה היא זו שמבטלת את הטיסה או גורמת לעיכוב משמעותי בה. לכן, כאשר דנים בפיצוי עקב שיבוש שנגרם על ידי חברת התעופה, חוק טיבי הוא הדין הרלוונטי והספציפי.
על אילו טיסות וחברות תעופה חל חוק שירותי התעופה?
חוק שירותי תעופה חל על כל טיסה הממריאה מישראל, נוחתת בישראל, או מבצעת חניית ביניים בישראל. אין זה משנה אם מדובר בטיסה סדירה או בטיסת צ'רטר. כמו כן, החוק אינו מבחין בין חברות תעופה ישראליות לזרות. משמעות הדבר היא שהוראותיו חלות באופן זהה על מקרים של ישראייר ביטול טיסה, ארקיע ביטול טיסה, ביטול טיסות אל על, או כל חברה זרה אחרת הפועלת בישראל. תנאי הסף לתחולה הוא שהונפק לנוסע כרטיס טיסה, כאשר הפסיקה הכירה גם באישור הזמנה מפורט כתחליף מספק
מהן זכויותיי במקרה של עיכוב טיסה קצר יחסית?
חוק עיכוב טיסה קובע מדרג של זכויות. במקרה של עיכוב בהמראה הנמשך בין שעתיים לחמש שעות, סעיף 7(א) לחוק מזכה את הנוסע ב"שירותי סיוע". שירותים אלה כוללים מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה, וכן אפשרות לביצוע שתי שיחות טלפון או משלוח דואר אלקטרוני. חובה זו המוטלת על חברת התעופה היא כמעט מוחלטת ואינה תלויה בסיבת העיכוב.
מה קורה אם העיכוב בטיסה מתארך מעבר לחמש שעות?
כאשר העיכוב נמשך בין חמש לשמונה שעות, זכויות הנוסע מתרחבות באופן משמעותי. על פי סעיף 7(ב) לחוק, עומדת בפני הנוסע בחירה בין שתי אפשרויות: לקבל החזר כספי על טיסה שבוטלה (כלומר, לבטל את כרטיסו ולקבל את מלוא התמורה ששילם), או לקבל כרטיס טיסה חלופי ליעדו. אם הטיסה החלופית מוצעת רק ליום המחרת, הנוסע זכאי גם לשירותי לינה והסעה על חשבון חברת התעופה.
האם יש הבדל בפיצוי על עיכוב בטיסה בין חברות שונות, למשל פיצוי על עיכוב בטיסה אל על לעומת פיצוי על עיכוב בטיסה ישראייר?
לא. חוק איחור טיסה חל באופן אחיד על כל חברות התעופה הפועלות בישראל. סכומי הפיצוי והתנאים לקבלתם זהים, בין אם מדובר בארקיע פיצוי עיכוב טיסה, בביטולי טיסות אל על או בכל חברה אחרת. הזכות לקבל פיצוי על איחור בטיסה או פיצוי בגין איחור בטיסה נגזרת ממשך העיכוב ומרחק הטיסה, ולא מזהות חברת התעופה.
מה קורה במקרה של דחיית טיסה פיצוי? האם גם שינוי מועד הטיסה מראש יכול לזכות בפיצוי?
כן, אך בתנאים מסוימים. פיצוי על דחיית טיסה או פיצוי בגין שינוי שעת טיסה יינתן אם השינוי עולה כדי "ביטול" כהגדרתו בחוק. למשל, אם חברת התעופה דוחה את הטיסה בפרק זמן העולה על 8 שעות, הדבר ייחשב כביטול המזכה בפיצוי. כמו כן, החוק קובע תנאים שבהם הודעה מוקדמת על ביטול פוטרת מפיצוי (למשל, הודעה של 14 יום מראש), אך אם ההודעה נמסרה בטווח קצר יותר והטיסה החלופית שהוצעה חורגת משמעותית מהמועדים המקוריים, עדיין עשויה לקום זכאות לפיצוי.
באילו נסיבות חברת תעופה יכולה להיות פטורה מתשלום פיצוי לפי חוק טיבי?
סעיף 6(ו) לחוק קובע מספר חריגים, המכונים "הגנות". החריג המרכזי הוא קיומן של "נסיבות מיוחדות" שלא היו בשליטת החברה ושלא ניתן היה למנוע אותן (כוח עליון). נסיבות אלו כוללות מלחמה, מזג אוויר קיצוני, סיכונים ביטחוניים, או שביתה כללית ומוגנת. חשוב לציין כי תקלה טכנית במטוס, לרוב, לא תיחשב כנסיבה מיוחדת הפוטרת מפיצוי. על חברת התעופה מוטל הנטל הכבד להוכיח כי התקיימו נסיבות מיוחדות כאמור.
מהו אובר בוקינג (Overbooking) ומהן זכויותיי במקרה כזה?
אובר בוקינג הוא מצב שבו חברת תעופה מוכרת יותר כרטיסים ממספר המושבים הזמינים במטוס. סעיף 5 לחוק עוסק בנושא של פיצוי על ביטול טיסה עקב רישום יתר וקובע כי במקרה כזה, על חברת התעופה לחפש תחילה מתנדבים שיוותרו על מקומם בתמורה מוסכמת. אם נוסע מסורב לעלות לטיסה בעל כורחו, הוא זכאי באופן מיידי למלוא הזכויות הניתנות במקרה של טיסה שבוטלה, לרבות הפיצוי הכספי המלא, שירותי סיוע, ובחירה בין החזר כספי לטיסה חלופית.
מה הדין במקרה של טיסת קונקשן שהוחמצה עקב עיכוב?
הפסיקה הישראלית קבעה כי יש לראות את כל מסעו של הנוסע כמקשה אחת. לכן, אם עיכוב בטיסה הראשונה (גם אם קצר מ-8 שעות) גרם להחמצת טיסת ההמשך, וכתוצאה מכך הועבר הנוסע לטיסה חלופית שהמריאה בעיכוב של מעל 8 שעות ביחס לטיסת ההמשך המקורית, האירוע כולו ייחשב כ"טיסה שבוטלה" המזכה בקבלת פיצוי על טיסת קונקשיין.
האם חוק טיבי עוסק גם בנזק לכבודה, כמו נזק למזוודה בטיסה?
לא. חוק טיבי איחור בטיסה עוסק אך ורק בשיבושים בלוח הטיסות עצמו. סוגיות של כבודה, לרבות פיצוי על עיכוב בהגעת מזוודה או נזק למטען, מוסדרות על ידי אמנה בינלאומית. מהי אמנת מונטריאול? זוהי אמנה המסדירה את אחריות חברות התעופה לנזקים לנוסעים ולכבודה בתובלה אווירית בינלאומית. היא קובעת את תקרות הפיצוי ואת הפרוצדורה להגשת תביעה בגין נזקי כבודה.
איך לתבוע חברת תעופה? מהו ההליך?
הצעד הראשון הוא תמיד פנייה בכתב לחברת התעופה. יש לפרט את נסיבות המקרה, לצרף מסמכים רלוונטיים (כרטיסי טיסה, קבלות וכו') ולדרוש את הפיצוי המגיע על פי דין, בין אם זה פיצוי בגין עיכוב בטיסה או פיצוי בגין דחיית טיסה. אם החברה מסרבת או מתעלמת, ניתן להגיש תביעה נגד חברת תעופה. תביעות נגד חברות תעופה בסכומים הרלוונטיים לחוק טיבי נידונות לרוב בבית המשפט לתביעות קטנות, המאפשר הליך מהיר ופשוט יחסית. ניתן להגיש תביעה נגד אל על או כל חברה ישראלית אחרת, וכן תביעה נגד חברת תעופה זרה.
